נמרוד33

אם יש לך סבלנות ללמוד על הנושא, קרא את השרשור הארוך ביותר(וגם המשעשע) בג'יפולוג. אם אין לך כוח, זה הסיכום: שמן נחשים ואם אתה ממש עייף, אז הסיכום של הסיכום: גלולות חסכון בדלק הן שקר כלשהו. מי שמוכר לך אותן הוא רמאי, או טיפש שנפל קורבן למלכודת פירמידה.

כאן מצויות תוצאות המבחנים הרשמית של הVCA לכל הרכבים שנמכרים באנגליה, יש להורדה נתונים בטבלאות אקסל עד שנת 2006. http://www.vcacarfueldata.org.uk/downloads

פג'ו 309 1600 במצב תקין ונוסעת, קלאץ' חדש. האוטו עומד כי אין בו צורך. חבל עליו. נמצא באזור הצפון הקרוב, מי שמחפש רכב זול מאד - ואגב גם מהנה לנהיגה - תנו הצעה בהודעה פרטית או בטלפון 054-5382126

את כל חוטי ההצתה תמלא בגריז, בחיבורים למפלג, לכויל ולמצתים, זה יבודד את האזורים האלו באופן מוחלט. פשוט תדחוס את כובעי הגומי בגריז ותחזיר למקומם. מוקד הבעייה במנועי בנזין הוא בדרך כלל המפלג. תסתכל עליו טוב ותנסה לנתח מאיפה יכולה להכנס אליו רטיבות. האם האטימה ההיקפית שלו טובה? אולי הגומיה מתפוררת? האם יש ברכב הזה מנגנוני קידום הצתה שמאפשרים לרטיבות להכנס? אתה יכול להעזר בטיפים של חנן לבידוד מערכת החשמל בג'יפ CJ, העקרונות רלוונטים לכל מנוע בנזין ישן. הבלמים - בדקת שהרפידות לא גמורות? העובי שלהן מספק לפי הספר? אין צורך ללטש רפידות. הבךימה עצמה מלטשת אותן, זה החיים שלהן. שים לב גם להזהרה של חנן: מעברי מים לא טובים לאף ג'יפ, כל שכן ללנדרובר ישן שהאטימות של מכלולי ההעברה שלו מוטלת בספק... סרנים, טרנספר, גיר - בדוק שמנים בצורה קבועה ואם יש סימני מים - תחליף.

"אויר בברקסים"? נשמע לי, ואל תעלב, שהרכב במצב תחזוקתי, נגיד בעדינות... לא טוב. לפני שאתה חושב על שיפורים, אתה צריך ליישר אותו, וברוך השם יש לך רכב מהמסובכים והמורכבים יותר שתעשיית הרכב העולמית המציאה. חלקים ללנדרובר - אצל ג'קי מאוטו מיני, טלפון 03-5622362, או ינוביץ' שיש להם גם אתר אינטרנט.

בקשר למנוע - אין, ואני חותם על זה, שום דבר בעל ערך שאתה יכול לעשות ב1000 שקלים. לגבי ההיגוי - לעולם, לעולם, לא תקבל היגוי כמו של מכונית כביש מודרנית עם מתלים נפרדים מרכב שטח בעל סרן קדמי חי. אפילו המושגים שונים. ההגה שלך מת וחסר תחושה במונחים של מכוניות כביש גם כשהוא היה חדש לחלוטין, עכשיו אחרי הרבה שנים סביר להניח שהוא הרבה יותר גרוע - כל חופש בכל גומיה במתלים, ובמיוחד במוט הפנהרד, מחרבת עוד יותר את התחושה. חופש במוט ההגה בין ההגה לתיבה, חופשים בתיבת ההגה העייפה, חופשים בתפוחי ההיגוי ויש הרבה... כל אלו חלק מהסיפור. וכל זה בהנחה שהרכב לא מוגבה...

דובי אתה ראית מקצה שנחשב לאחד "הקלים" ביותר מבחינת עבירות... השם "נווט" מטעה, וזה גם לא רק codriver - השם הנכון הוא פועל שחור, חופר בוץ, כלבויניק... הנה כמה פוזות אופייניות של נווטי קרוס קאונטרי מארועים קודמים - מהמסע השני שהיה השנה בנחל סורק וגרם לכמה נהגים לפרוש בטענה שהם לא התכוננו למרוץ צוללות, ומהמסע השלישי של העונה שעברה בחולות פלמחים, אחד היותר מרהיבים שזכורים...

דובי וכולם אהלן, מצ"ב גלרית תמונות, סיכום והתוצאות הסופיות של ליגת העבירות של 2007. http://www.jeepolog.com/381.html מקצה הלילה של שבת היה הרביעי והאחרון לעונה. ביום שישי נערך באמת מקצה בוקר, ובכלל הארועים של קרוס קאונטרי מתאימים לצפייה על ידי קהל גם בלי רכב שטח, רבים מהמכשולים המעניינים חוצים תעלות וגשרים קרוב מאד לכבישים, והשואו לקהל נהדר. התאריכים ידועים זמן רב מראש, באתר הרשמי של הליגה - http://www.cross-country.co.il שמתארח באתר ג'יפולוג. טוב זה לא יעזור עכשיו כי העונה הסתיימה... אבל תזכרו את זה לחורף הבא!

אם הרכב לא ינוע בשטח , אתה צריך להיות ממש, ממש...(***** הרבה מילים לא מחמיאות) כדי לקנות לנדרובר.

"גלמט", באזור שמול קניון לב המפרץ, נדמה לי רחוב האשלג? מומלץ.

אתה יכול לעזור לי - האם צינורות סקדיול הם hot rolled או cold rolled?

יש בנושא הזה סבטוחה של מושגים. מכיוון שאני כבר טבעתי בה וגם נחלצתי, אז ככה: 1. האמריקאי מדבר על צינור DOM, משוך בקר, בלי תפר, בקוטר חיצוני אמיתי 1.5 אינץ' = 38 מ"מ ועובי 0.095 = 2.5 מ"מ. הצינור האקויולנטי שאפשר לקנות בארץ הוא צינור ST37 במידות מילמטריות 38X2.5. יש צינורות כאלו, לא תמיד במלאי אבל אפשר להזמין מחו"ל. זה חומר הגלם הנכון והתקני למכוניות כאלו 2. צינורות "סקדיול" - זה תקן אמריקאי אחר, הצינורות האלו לא משמשים שם לבניית כלי רכב. בארץ מה שזמין זה סקדיול 40, עם עובי דופן עבה. מה שמכונה "צול וחצי" הוא כאמור בעל קוטר אמיתי חיצוני של 48.2 מ"מ, ועובי 3.7. זה בהחלט יותר קרוב ל2 אינץ' מאשר אינץ' וחצי אבל כאמור זה שיטת מתן השמות בתקן הזה. בארץ משתמשים בצינורות האלו לבניית כלובי התהפכות ורכבים, הם צינורות ללא תפר, אני לא בטוח לגמרי עדיין מה שיטת הייצור שלהם, ואתה לא יכול לדעת עליהם הרבה כי הם מגיעים "בלי ניירות". --------------------------- מה שאתה מראה זה שלדת באגי קלאסית, של צ'ינוט, בריאן או משהו דומה. אם אתה מתכוון להתחרות איתה בארץ, אתה תהיה חייב לבנות לפחות את הקשתות המרכזיות מצינור בקוטר 45 ועובי 2.5 לפחות. עבור רוב השלדה צינור 38X2.5 מספיק בהחלט. אין לך מה לשבור את הראש על המשקל. תשיג קודם תוכנית מפורטת. ---------------------------- אני לא יודע אם אתה מעודכן - במסגרת ההתארגנות לקראת חוק הספורט המוטורי, קמה עמותת ראלי רייד ישראל שמרכזת את תחום מרוצי השטח, אני יושב בוועד העמותה ומרכז את נושא התקנות הטכניות. בין היתר אנחנו מכניסים קטגוריות חדשות, שאחת מהן תעניין אותך - קטגורית באגי 2000 סמ"ק. מומלץ מאד להתחבר לנושא ולבנות משהו שתוכל להתחרות איתו ולא עציץ חסר ערך. הפורום שבו מתרכז המידע בנושא באגים ורכבי ראלי רייד נמצא באתר ג'יפולוג, ואני מזמין אותך להתחבר לקהילת "הבונים". בעניין המחשב - ראה כמה תמונות של פרויקט הרכב החדש של קבוצת סרטינה/אוטו - הרכב כולו נבנה על מחשב. לא פשוט כמו שזה נדמה...

גרר אוירודינמי, בשורה התחתונה, מודדים, במנהרת רוח. הגרר הוא בגדול "חבילה אחת". כשאתה לוקח את מה שמדדת, במהירות נתונה, עבור רכב עם שטח חתך נתון ומציב בנוסחא הבסיסית חצי-רו-וי-בריבוע-... שכתבתם כאן בניסוחים שונים, אתה מקבל את מקדם הגרר עבור אותה מכונית באותם תנאים במנהרת הרוח.

טל צודק בעניין הגרר, עבור מכוניות מחשבים את שטח הפנים של הרכב פשוטו כמשמעו, כשכל שאר המידע על הצורה מגולם במקדם הגרר - בדיוק בשביל זה הוא שם בנוסחא...

בוודאי שלמשקל יש משמעות על המהירות הסופית. נכון שככל שהמהירות עולה החלק היחסי של הגרר האוירודינמי עולה, והגרר הזה לא מושפע ממשקל, אבל עדיין יש גם את החיכוכים הרגילים, הrolling ressistance בשמם הכולל, שכן מושפעים ישירות מהמשקל. ולא, זה לא מסוג המספרים שמקובל להזניח. ממש לא. חד משמעית, קח את אותה המכונית בדיוק ותוסיף לה משקולת - היא תאיץ לאט יותר וגם תגיע למהירות סופית נמוכה יותר.

לפי התקן של FIA למכוניות ראלי רייד (אני מניח שדומה לתקן של ראלי): צינורות פלדה בלבד (לא נירוסטה, לא אלומיניום), משוכים בקר ללא תפר, בקוטר 45 מ"מ ובעובי 2.5 מ"מ לפחות, או קוטר 50 מ"מ ועובי 2 מ"מ לפחות, זה עבור הקשתות המרכזיות. הצינורות הנכונים נקראים ST37 או ST52 . ההבדל הוא בחוזק וגם במחיר. אפשרי אבל לא קל להשיג בארץ, בדרך כלל צריך להזמין. עבור הפרויקט שהתמונה שלו נמצאת מתחת לחתימה שלי, הזמננו במיוחד למעלה מ100 מטר צינור ST52 בעובי 2.5 מ"מ וקטרים של 45 ו50. המחיר? למעלה מ100 שקלים למטר. האופציה הזולה הרבה יותר וזמינה בארץ במחסני הברזל, היא מה שנקרא סקדיול 40. זהו צינור ללא תפר. המידה המעניינת אותך היא זו עם קוטר חיצוני 48 מ"מ ועובי דופן 3.7, המכונה "צול וחצי" שהיא בבירור מעל המינימום הנדרש. ישנה מידה אחת קטנה יותר שהיא טובה ושימושית מאד - "צול ורבע", קוטר חיצוני 42 מ"מ ועובי 3.6 מ"מ. משתי המידות האלו בנויים רוב כלובי ההתהפכות של ג'יפים בארץ. ------------------ פלדה שוקלת 7.8 ק"ג לליטר. תחשב את שטח חתך הצינור על פי הנוסחה של שטח מעגל - פי כפול רדיוס בריבוע. תחסיר את שטח הקוטר הפנימי מהחיצוני, את המספר הזה שקיבלת במ"מ תכפיל ב7.8 ותקבל כמה גרם שוקל מטר צינור. צינור סקדיות 40 צול ורבע הנ"ל שוקל כ3.5 קילוגרם למטר, למשל.

המוט המייצב לא קשור למערכת ההיגוי בכלל, הוא חלק משני במערכת המתלים, אתה יכול לסוע לאורך זמן גם בלעדיו ונהג ממוצע בכלל לא ירגיש. התיקון שעשו לך נשמע ונראה סביר לגמרי. סע לשלום, ואם אתה רוצה לתת בגז בשטח - תקנה ג'יפ. או מזדה בליסינג

800 קילו זה על גבול המשקל המותר של היפאנים, נראה לי שאתם בדיוק סוג הלקוח שבאמת צריך טנדר פולסייז אמריקאי כמו סילברדו שיכול לסחוב טון וחצי בלי להתאמץ, ועם מצב המיסוי היום אולי זה גם יותר משתלם לעסק. סילברדו ופורד F350 עולים לך אותו דבר כמו טנדרים 4X4 יפאניים. לא לחינם אצלנו בפורום הפולסייז הישנים הארוכים מכונים "טנדר ירקנים", רובם אכן שימשו בידיים הקודמות שלהם לסחוב ירקות... כמו זה שבתמונות:

לדעתי בסכומים המדוברים כדאי לך לחפש טנדר או ואן אמריקאי =שברולט או ג'י-אמ-סי, פולסייז, לא סונומה. דווקא הונדורות יכולות להיות מציאה, הן 2X4, גוררות המון, יש יחסית די הרבה ובמחירים נמוכים, יש בנזין ויש גם הרבה דיזל 6.5 ליטר, ולא צריך להרחיב על היתרון של החלל הסגור ברכב תמיכה למרוצים, כל כלי העבודה, החלקים, גלגלים. הרכבים האלו גוררים משקלים גדולים בקלות, מה שלא נכון לטנדרים היפאניים עם המנועים הקטנים.

המסקנה שלך לא נכונה. אתה מחפש טנדר 4X4 דאבל קבינה בשביל לטייל עם המשפחה בשטח, שזה סיפור אחד, או, אני מנחש לפי התמונה שלך, טנדר בשביל לגרור עגלה עם מכונית מרוץ? סיפור אחר לגמרי.

מקובל בטנדרים עם מנועי הדיזל אימובלייזר שיושב על משאבת ההזרקה, MED או שיש עוד כמה ורסיות. זה דרישות הביטוח בדרך כלל. גנבים יודעים טוב מאד לעקוף אותם. בטנדרים הישנים אין למעשה שום חשמל מסביב למנוע למעט אותה נקודה שהMED מתחבר אליה, אבל יש שיטות שונות להגנה על מערכת הדלק - שלא נדונות בפורומים פתוחים. כשתגיע לגשר, צור קשר בפרטי. 99% מהטנדרים היפאניים הרלוונטים הם דאבל קבינה. טויוטה עד 97 - שני סרנים חיים, מנוע בלי טורבו. מ98 - מתלה קדמי נפרד, אותו מנוע עם טורבו. מאז הם מתקדמים לאט-לאט כל שנה, אבל בהחלט נעשים יותר נוחים ויותר מהירים עם הזמן. הם עדיין מצויינים בתור רכבי שטח, יותר מהאחרים, בזכות נעילה אחורית (אופציה, אבל נפוצה מאד - אל תקנה רכב בלי נעילה אחורית!), ובזכות גובה וזויות מרכב טובות. הבעייה עם הטויוטות היא אחת - המחיר. השוק מבקש ומקבל בשבילן מחיר גבוה יותר מאשר הטנדרים האחרים מאותו שנתון. עובדה. בדיוק אותו סיפור כמו עם טויוטה קורולה.

לא משאירים רכב בשטח בלי שמירה. בדרך כלל תמיד ימצא בקבוצת מטיילים מישהו עייף שאין לו כוח לטיול הרגלי, לרוב יותר מאחד... אבל אם הרעיון הוא לטייל רכב בודד או קבוצה קטנה, זו בעייה. בכל המקומות המועדים להשארת מכוניות בנגב ולאורך י ם המלח, בשטח כמו בכביש, הסיכון גדול מדי. כן. כל הטנדרים היפאניים עמידים למדי. טויוטה אמינה ועמידה יותר מכולם, סטטיסטית. לעומת זאת היא גם החלשה והאיטית ביותר באופן עקבי. להמנע מהגירים האוטומטיים, הם אלו שגורמים לבעיות התחממות במגנום ובאיפון. לכולם יכולת שטח סבירה, למגנום ולהיילקס אופציה נפוצה של נעילת דיפרנציאל אחורית, שמקפיצה את היכולת. הטויוטה עד 97, הישן, עם סרן קדמי חי, הוא רכב שטח טוב בהרבה מכל טנדר אחר, ואמין בצורה יוצאת דופן, אבל הוא גם הכי לא נוח, והכי איטי - 80 ומשהו כוחות סוס ביום טוב. אין טורבו. 97 טוב - עולה יותר מ60 אלף שקל. אני מכרתי את שלי ב66 לפני פחות משנה. טוב תלוי חמישה מה... לדעתי, שני מבוגרים מקדימה + שניים שלושה ילדים. מבוגרים נוספים מאחורה - שניים בלבד, ולטיול ארוך הנוחות גבולית. שום דבר לא היסטרי, למעט הביטוח, בעיקר במגנום, לפי השמועות. היתה לי טויוטה 97 כאמור, הביטוח היה 4000 ומשהו שקלים מקיף. הטסט יקר כמובן אבל אני מבין שהולך ויורד, צריכת דלק - אפשר לבנות על משהו בין 8 ל9 קילומטר לליטר סולר בממוצע בכל הטנדרים היפאניים הנ"ל. לטויוטה לפחות, חלקים תחליפיים זמינים וזולים, טיפולים עצמיים בקלות, הרכב בנוי לתחזוקה פשוטה, אין הרבה דברים שמוסך יכול להרוס. . כאמור לעיל, דווקא בשטח זה לא בעייה כי אתה לא משאיר את הרכב לבד. ואם אתה כן, אז מה זה משנה איזה מיגון תשים כשאתה משאיר את הרכב חצי יום לבד באמצע המדבר... בשנתונים שאתה מדבר עליהם האוטומטיים היחידים היו מגנום ואיפון, בשניהם היו בעיות התחממות שנבעו מההסבה לגיר האוטומט. אתה צודק - עדיף ידני.

לי נדמה שבספורט מוטורי המדינות הם ייצרני הרכב. השיוך הלאומי של הנהגים מאד משני, גם ככה זה ספורט מאד קבוצתי, מאחורי כל רכב עומדים כמה וכמה מפעלים וייצרנים של חלקים, וסדנאות, ועשרות עד מאות מהנדסים ומכונאים ועוזרים ומנהלים בכל מיני דרגים וזה בכלל לא משנה מאיפה הם מגיעים. מאחורי פודיומים רואים פרסומות מסחריות ענקיות, אם יש דגלים כלשהם אז אני לא שם לב אליהם בכלל.

"שבת גשומה וסוערת" הבטיחו החזאים, אך נראה כי מישהו למעלה שמע את תחינתם של המשתפים במסע השני של ליגת קרוס-קאונטרי, וריחם עליהם. גשם לא ירד מלמעלה אבל הם נרטבו מכל כיוון אחר. על חזאים אי אפשר לסמוך, אבל מיקי יוחאי, שהבטיח מסע קשה במיוחד, עמד במילה. בשעות אחר הצהריים המוקדמות כשיותר ממחצית המתחרים עדיין בוששו להגיע למכשול השלישי, מיקי נסע ללקט את העדר. "מי שעוד לא פרש", הוא הסביר, "כנראה כבר בשלבי גסיסה מתקדמים". האדמה בלעה חלק מהמתחרים, תרתי משמע, והם נשארו עמוק בבוץ במשך שעות רבות. המכשול הראשון, ביצה דביקה באורך כמה עשרות מטרים בישר על הבאות, מטביע את הרכב הראשון שנכנס אליו, הדיסקברי של שי שמעוני והנווט יואב גבע. הצוותים הבאים, נמנעים מליפול לאותו הבור, פתחו שני נתיבים שונים בין השיחים, מתקדמים בקצב הכננת דרך הבוץ העמוק, או רצים במצערת פתוחה עד העצר ברגע שיש מעט אחיזה. המכשול השני כבר היה מבחן עבירות אמיתי. מעבר בתוך נחל זורם, עם קרקעית בוצית, שהפיל חללים רבים. שוב שני הצוותים של אספיר בעבודת צוות מרשימה העבירו את שני הג'יפים באסטרטגיה שהוכיחה את עצמה. הדר זוהר בג'יפ הראשון מזנק קדימה, נתקע, מכנן החוצה, ומושך איתו את הג'יפ השני, של אהוד גיל. הנווטים עובדים קשה, רצים במים זורמים שמגיעים תמיד גבוה מדי מעל המגפיים, צועקים, קושרים, מכוונים ובסוף כמעט נדרסים... שי שמעוני הטביע את הדיסקברי, חרטום למטה, ירכתיים למעלה. עידו כהן, עם הזיבארM השחור שנרשם לתחרות כ"שומע חופשי" הגיע במטרה לשחרר את הפקק, אך התקשה להזיז את הדיסקברי, והתקשה לצאת בעצמו מהמכשול, נזקק לכננת. בשלב מסוים פינת הנחל נראתה כמו זירה של תאונת דרכים רבת משתתפים, עם פגרי ג'יפים זרוקים סביב סביב, ובניהם נווטים חומים שוחים עם כבלים ורצועות. מוסטפה פיומי בסופה המפלצתית עבר דרך הפקק בקו אותו בחרו הצוותים של אספיר, קו שלא היה אפשרי לג'יפים אחרים בעלי צמיגים קטנים יותר. צוות פוליבה בסמוראי, כינן את דרכו החוצה אל הגדה, נמנע מהפקק. אילן שושה הטביע את הסופה הצהובה של פרוג'יפ בנחל, מילא את המנוע במים והשבית את הכננת, ואיבד זמן רב מכדי להספיק לשעת הגג. צוות רדיאטור מודיעין שהעדיף לסייע לו, ויתר בכך גם הוא על עמידה בזמן הגג. סדרת מכשולים בנחל שורק הפגישה את המשתתפים עם סבך קנים, דרכו נדרשו לעבור בתוך הערוץ הבוצי. המשתתפים בקטגוריה הסטנדרטית התקדמו בקצב הכננת, עוסקים בעבודות תיעול, גינון וביוב גם יחד. את המסלול מלא בוצת הביוב סללה הסופה האדומה של צוות ג'יפולוג. היציאה מסבך הקנים לא הביאה עמה רווחה, כיוון שסימנה מאבק בבוץ עמוק, רך ודביק, שחייב שימוש מסיבי בכננות וכבלי הארכה רבים. כל ג'יפ שעבר תחת הגשר, משך אחריו את הג'יפ הבא, במעין עזרה הדדית של מיואשים. הכלים המשופרים שהורשו לעקוף את מכשול הקנים, התקדמו מהר יותר בבוץ הטובעני, בזכות צמיגי הענק והמנועים המשופרים בהם התברכו כמעט כולם, חוץ מהסמוראי האמיץ של צוות פוליבה שריחף על הבוץ בזכות משקלו הקטן, עד ששקע גם הוא. ואם זה לא מספיק, כקילומטר לפני קו הסיום, ביצה נוספת בחנה את עוז רוחם וחוזק ג'יפיהם של המשתתפים, מכשול אחרון, וקשה במיוחד, רגע לפני שאפשר להחליף לבגדים יבשים. הזמן הרב שנדרש לעבור את המסלול ושיעור הפורשים הגדול, הביא את הנהלת המסע לבטל את הסטייג' השני, מה שלא מנע ממשתתפים רבים להצהיר כי היה זה מהמסעות הקשים בהיסטוריה של ליגת קרוס-קאונטרי - ובדיוק בשביל זה הם כאן! תוצאות קטגורית אדוונצ'ר 1. הדר זוהר ונמרוד אופיר, סופה, צוות אספיר מס' 19 2. אהוד גיל וטל דביר, סופה, צוות אספיר מס' 20 3. שמוליק לודוויג וירון פרסלני, סמוראי, צוות פוליבה מס' 11 תוצאות קטגורית סטנדרטיים 1. סמר בלאן ומישל שחאדה, סופה, צוות מס' 38 2. אייל גונן וסביון עזר, סופה, צוות מרום-טל/ג'יפולוג מס' 31 3. אבי גולן ואור גולן, ג'יפ CJ8, צוות ביטחה שומרה מס' 33 כתב, צילם והתפלש בבוץ - אסף קציר,ג'יפולוג לכתבה המלאה וגלרית תמונות נרחבת מהארוע

דובי למה אתה אומר שהם נשארו ללא תמיכה של ייצרן גדול? לפי המדבקות יש להם תמיכה של טאטא