A110

לא, והאמת שנגרעה מוקדם יחסית. 23 פבר' 83 - 1999.

מרשים מאוד. האם אתה זוכר או יודע איזה מבנה הותקן על הנ"נ חזית הזה? מצ"ב תמונה של 161-295 כעת. כל קשר לנ"נ המקורי מ-1974 מקרי בלבד, כמובן.

ההסבר היה מקוצץ, אבל זו היתה הכוונה... סובארו החלה יבוא סדיר לישראל במאי 1969. במהלך שנת הדגם 1969 יובאו 74 FF-1 עם מנוע 1088 סמ"ק, רובן ארבע דלתות ומיעוטן סטיישן. ה"סובארו 1400" הראשונה הגיעה ב- 1972.

ספרות לקונטסה, עניין לא פשוט. רוב המכוניות (ולא היו ה-ר-ב-ה כאלו) נמכרו ביפן. בכל זאת, כמה מקורות אפשריים - אתר מעולה לקונטסה (ביפנית, ממליץ לפנות אליהם) חנות לספרות יצרן ישנה (יפנית). כרגע יש שם רק קטלוגים (ר' תמונה מצ"ב לקראת תערוכת טוקיו), אבל שווה בדיקה, ייתכן ויצוץ ספר טכני כלשהו. והנה תמונה מתוך הקטלוג הראשון לקונטסה, 1961:

סובארו 1400DL דגם 1972 (מהראשונות בישראל), צהובה. יוני 1972 עד 1994. סוג של קורטינה...סוסיתא 12 מנוע פורד (קורטינה!), יוני 1966 - 1986. אין לי מושג לגבי הצבע, אבל - האוטו מעניין מאוד ולהלן סיפורו. תעשיות רכב ייצרה 39 נ"נ M-325 בין 1972 ו- 1979 בגרסת "חזית". הכוונה לשלדה ותא מנוע, כאשר תא הנוסעים (אם אפשר לכנות כך את החלק הזה של הנ"נ) מהווה חלק ממרכב המיוצר מחוץ למפעל (דוגמה: מרכב אוטובוס). ביוני 1974 יוצרו חמישה-עשר נ"נים כאלו. מי הלקוח? הנ"נ האלו קיבלו (מייד) רישוי אזרחי אך מועד הרישוי הראשוני נרשם בקיץ 1982. זהו מאפיין של רכבי תע"ש (אחרים) שנבנו בתעשיות רכב. בוודאי בצירוף למרכב המיוחד, אפשר שהלקוח היה תע"ש. הערה אחרונה: הנ"נ הזה עדיין רשום עימנו. מספר הרישוי מ- 1974 מוצמד כעת לשלדת נ"נ אזרחי (הפעם של בז"ן) מאוגוסט 1989... בתמונה: נ"נ צה"ל, מאי 1975.

תלוי מתי... בשנות השלושים היה זה ל. שליט (הפרסומת המצ"ב מיוני 1934, ממש אחרי השקתה של הטראקסיון בניכר). בשנות החמישים ועד לתחילת 1976: החברה להנדסה ולתעשיה.

תודה על הסקירה וכמה הערות לעניין היבוא המקומי. יבוא סיטרואן לישראל ע"י חב' דוד לובינסקי בע"מ החל באופן מעשי במרץ 1977. כמה חודשים אחר-כך, ביולי 1977, הגיעה לישראל ה- CX הראשונה ביבוא סדרתי. זו היתה CX23 Pallas בצבע כחול, ומספר הרישוי שלה היה 411-460. בלובינסקי אף שילבו את ה-CX במודעת הפרסומת הראשונה שלהם לסיטרואן, שתמונתה מצורפת כאן. יבוא סדרתי, אם כי בכמויות זניחות, החל בספטמבר 1977. עד סוף 1978 יוצרו עבור ישראל 32 (אולי 33) יחידות מדגם זה, שנמכרו בעצלתיים, עד סוף 1979. בינואר 1978 החל שיווקה של ה- CX2000. רק שש כאלו יובאו כדגם 1978, וזוג נוספות כדגם 1979. מכאן ואילך (ועד סוף 1986 וה- CX25GTIׂׂ) לא בוצע יבוא מסחרי של ה-CX לישראל.

מס' 5, לא?

וספה (וגם Ape) הורכבו בהר כנען בין 1956 ו-1965 (התאריכים מזכרון) ע״י אילין תעשיות (בגלגולי השם השונים). רוב רובן של הוספות והאפי מאותם שנתונים היו מהרכבה מקומית. יש לי מידע נוסף, אם כי הנושא מצדיק ביקור בארכיון הנפלא של פיאג׳ו בפונטדרה.

סובארו 1600, רישוי 24 יוני 81, גריעה 2005 מופיע כפלימות' סטיישן 1955, ללא פרטים נוספים. להערכתי המדובר בפלימות' בלודיר (Belvedere), כמו בתמונה המצורפת:

למרבה הצער, ה"להיות או לחדול" של אוטוקרס נשען על מדיניות ממשלתית עיוורת (שלא לומר פושעת), שהתעלמה מחישובים כלכליים פשוטים והניחה לשובינסקי (ולא רק לו), לייבא חלקי רכב להרכבה עם מסים מופחתים מ-א-ו-ד. התוצאה היתה שגם במקרים שבהם התכולה המקומית (אם בחלפים ואם בעבודה) היתה שולית, התרגיל הזה היה כדאי למרכיב. הדוגמה הבולטת ביותר לכך, לטעמי, היא כמובן ליילנד - שחתמה עם ממשלת ישראל על חוזה מונופוליסטי, לא עמדה בהתחייבויותיה להעמקת היצור או לאספקה, איימה השכם והערב ולבסוף ברחה מכאן כשלא התאים לה. כל זה היה רווח בעולם בשנת 1950, בעת שהממשלה חתמה על החוזה עם קייזר פרייזר לישראל. בחלוף עשור נכנסו לתוקפן אמנות מיסוי בינ"ל שאפשרו הרכבה מקומית רק כאשר הממשלה מפלה אותה לטובה (בדרך זו או אחרת).

האלבום שייך לאמיר, בנו של חנן לוי. אמיר הסכים לאפשר לי לסרוק את האלבום, למען הכלל וכמובן לזכרו של אביו. לזכותו של חנן לוי המנוח ייכתב שמעבר לפיתוח של המכוניות האלו, הוא תיעד את עבודתו באופן קפדני, כך שניתן להתרשם מהתמונות, ללמוד מה העיקר בהן, וכמובן לתארך אותן בדייקנות. והנה עוד תמונה של לוי, על המלגזה, בעת צילום עבודתו (1964, חיפה):

יש תמונה...

הוא היה האיש שאחראי לפיתוחן של הסוסיתא 12, לכרמל 65, לפוני/דראגון ולשורה ארוכה של מוצרים נוספים, אבל עד עתה שמו נודע רק למתי מעט והתרומה הישראלית הבולטת ביותר למכוניות הפיברגלס - המרכב - נשכחה מלב. הצצה ראשונה למחלקת הפיתוח של אוטוקרס, אחרי למעלה מארבעים שנים: http://israelmotorindustry.org/secrets-of-autocars-israel

נראה כמו הילמן מינקס 1947, פופולארי מאוד אז.

עדכון...עדכון...

אסקורט 1100 שתי דלתות, תוצרת גרמניה, ינואר 1974. רישוי בישראל ב- 24 יולי 1974 (ירושלים/דרום). נגרעה 1997. צבע חום.

מזל טוב. נגרעה ב- 2002. זו היתה לאונה 1980 1600 ארבע דלתות והנעה קדמית מפרט אירופה, מס"ד 245. שליש מהמכוניות בתצורה זו נשלחו לישראל.

הכל תלוי בהגדרה כמובן. מנוע אוטוקרס הראשון היה הפורד 1172 הישן והטוב. למכונית לא קראו בתחילה "סוסיתא" וכמובן גם לא "סוסיתא 12", ועד שהגיע השם סוסיתא היא קיבלה כבר את מנוע ה- 997 העדכני. היו מסחריות בודדות עם 1172 גם בתחילת דגם 1962, אבל בזה זה נגמר. אח"כ (1964) היתה קבוצה של כמה עשרות טנדרים עם מנוע סטנדרט 10 (צירוף מקרים בלבד, ושום קשר מתוכנן לטרייומף העתידית). רוב-רובן של ה"קוביות" לאחר מתיחת הפנים של יולי 1961, מעל ל- 8,600 יחידות, כללו מנוע 998.

לא "חותם" על אילת. זכור לי שראיתי יותר מפעם אחת מוביליות עם קוריאניות בנות 15 ויותר בכביש הערבה צפונה, ואולי הזכרון מתעתע בי...

בבקשה: הסוסיתא טנדר היתה כנראה רכב ההדגמה של אוטוקרס, ואולי יש לכך קשר לעובדה שנגרעה ארבע שנים לאחר יצורה. לגבי דגמי 84 ואילך - אין לי יכולת לאתרם באופן זה.

גם בעיני היא מוצלחת-חזותית, ומפתיע לדעת שעיצובה הוא מקומי ושהוא החליף את הכרמל הראשונה (63) - כשלון שכולו בריטי. צ180211 היא כרמל דוכס דגם 1967, שסופקה למשהב"ט באוגוסט 1967. והנה קדימון לכתבה שאני מכין בנושא פיתוח רכב באוטוקרס. בתמונה שצולמה ביוני 1964 נראה בחצר המפעל בחיפה מרכב ה"מאסטר" של הכרמל 12 החדשה (אותה צה"לית מלמעלה).

זהו, שהיא לא: בוודאי לא מפיתוח ישראלי ובמקרה המסויים הזה - מתוצרת בריטית למהדרין, כמו עוד מאה ארבעים וכמה סברות שיוצרו בזכיינות-משנה ושווקו בניכר ע"י סברה מוטור קורפוריישן.

ככה"נ פניהן לירדן. את האירופאיות המשומשות מייבאים מאשדוד, האסיתיות מגיעות מאילת.

חמש-עשרה. סוסיתא 15 משהב"ט.