A110

"מתחם אוטוקרס". גם למעלה משלושים שנים אחרי שירדה הרום 1301 האחרונה מקווי ההרכבה, קל לדמיין את הסוסיתות והכרמלים נעים מאולם לאולם במפעל הלא-קטן הזה, שנחנך לראשונה בסוף 1965. מעבר לארכיאולוגיה המוטורית (והארכיטקטונית), הביקור במתחם המגובב הזה - חלקו אטום, בחלקו מזבלה (מישהו מחפש וולוו 850?) ובחלקו האחר מוסכים, מחסנים ונגריות, מצליח בכל זאת לרגש. סיאנס עם שובינסקי? כמעט... אז לטובת כל אלו שעוד לא היו בקרן היסוד 10, טירת הכרמל, הנה לקט תמונות מאתמול, ומ- 1967-1978. תיהנו!

אומגה 2.5 ליטר (ארבעה ציל'), חום, דגם 1982, תוצרת מפעל ווילמינגטון במדינת דלאוור, 13 דצמבר 1982 (יומולדת 30 מחר), יוצרה עוד ב- 1981, כך שאפשר להניח שמישהו קנה אותה בהנחה יפה...נגרעה 2004.

איזה יופי! הכותרת היא "מ(נהר) הנקאר ל(נהר) הירדן", והיא מתייחסת כמובן לעיר המקור של נ.ס.או., נקארסאולם. התמונה המצ"ב מציגה (לפי הכיתוב) משמאל לימין את יצחק עין-הבר, מפיץ נ.ס.או. בחדרה, את (נפתלי) שטיין "יבואן נ.ס.או" (בעלי מכוניות הדר, המפיץ), בנו של עין-הבר ואשתו. עוד אפשר לראות בחלון הראווה את הכיתוב "קליל", המשמשת עד היום כמפיצת פולקסוואגן בחדרה, ברח' צה"ל 50. תארוך הכתבה: - הפרינץ שצולמה בירידות לכנרת עברה רישוי ביוני 63, ויש להניח שלכתבנו האמיץ לא נמסרה גרוטאה. - בכיתוב לתמונת הסוכנות בבאר-שבע מצויין כי הבעלים חושב בעתיד אפילו על הפרינץ 1000L ומכאן ש- א) ה- 1000 כבר נחשפה לקוראינו הנאמנים (זה קרה במרץ 64) ב) היא טרם הגיעה למחוזותינו או שהגיעה אליהם רק לאחרונה (תחילת השיווק בישראל - מאי 1964) בקיצור, ניתן לתארך לאביב-סתיו 1964.

תודה רבה על השיתוף! מה שניתן לזהות כיום - סוסיתא 13/60 טנדר, דגם 1969, יצור דצמבר 1968, אזרחית, רישוי 5 ינואר 1969 בחיפה כרמל דוכס 13/60 צה"ל, דגם 1970, יצור יוני 1970, רישוי צבאי סביבות 181700. רישוי אזרחי בת"א ינואר 1973

הנה המכוניות, וגם הצבע לפיאט (שנעלמה מזמן...)

ככלל, הקונטסות הורכבו כולן בישראל. ידוע לי על 900 ראשונה שיובאה מושלמת מיפן (בתמונה המצ"ב), ובסופו של דבר קיבלה רישוי ישראלי. היא נעלמה מזמן, וכל היתר - ישראליות למהדרין.

השאלה הזו נכונה, אבל התשובה פשוטה: בקונטסה הזו לא הוחלף מנוע!

כאן...דווקא ההסבר הזה נראה לי. התחושה שלי היא שהקונטסה לא יצאה כך מהמפעל בנשר. אריה, תן את מספר הרישוי ונדע האם הוחלף מנוע...

תודה! עדכנתי את שרטוט הגיר בכתבה. החבר'ה של טריומף אכן חושבים שהדראגון היתה להיט בארץ הקודש. לך ספר להם על נפלאות הבירוקרטיה בשנות השישים...

"הנסיך המצרי", אנית סוחר בריטית שהפליגה מלונדון לחיפה ביום שני, ה-2 באוקטובר 1967, נשאה בבטנה מטען יחודי: 48 ערכות ראשונות להרכבה של מכונית מדגם טרייומף פוני, ערכות שיועדו לחברת אוטוקרס בטירת הכרמל, הלא היא יצרנית הסוסיתא. בכך אמור היה להיפתח עידן חדש עבור החברה הישראלית, שבו יורכבו כל שנה כמה אלפי יחידות של רכב השטח הקל וישלחו כולן לייצוא. החזון הזה לא התממש מעולם. את המשך הסיפור בפוני ובדראגון אתם מוזמנים לקרוא כאן - http://israelmotorindustry.org/triumph-pony-autocars-dragoon

המק"ט שייך ללא ספק לסטנדרט-טריומף. ה"לב" הוא סמל מכון התקנים הבריטי. שאר המספרים מתייחסים לזיהוי היצרן והמק"ט הפנימי או סדרת היצור. נראה לי שהותקן לראשונה בטרייומף 2000 של 1964, ואח"כ נעשה בו שימוש בטרייומף 1300, וכמובן בסוסיתות. הנה קישור לסוחר בריטי שמוכר אותו ב- 12.5 פאונד, וכן התמונה. שימו לב למק"ט... עכשיו אנחנו גם יודעים ששמו של החלק בבריטית הוא Bonnet cowl (לסוחר הנ"ל השתרבבה E מיותרת).

אז ראשית, תודה רבה רבה לרענן - שאיתר והתעקש, לאון - שגרר ולא התייאש ולאריה - שהניף ועזר לממש. היה כיף וזו רק ההתחלה. עכשיו אפשר להסיר את הלוט מהתמונה שצולמה באוטוקרס בתחילת 1967. הגלבוע היא באמת סיפור מיוחד, ועוד כשלון בשרשרת הארוכה של אוטוקרס. הדגם המסויים הזה הושק בפברואר 1967, והיה למעשה האוטוקרס הראשון עם מכללי טריומף. היצור החל שנה אחרי שטריומף נכנסו כשותפים, ורצו להפוך את אוטוקרס למפעל יצוא נוסף (מס' 11) שלהם, אלא שהישראלים העקשנים פשוט סירבו לוותר על היצור העצמי של הסוסיתות והכרמלים, היו להם 4,500 ערכות פורד במחסנים, והימים ימי המיתון הגדול...הבריטים חיכו בסבלנות. טריומף שלחו לישראל החל מיוני 1966 בדיוק 960 ערכות של הראלד 1200 (בלי המרכב, כמובן) והסבו גם מכונית כרמל אחת, מדגם 1966, למכללי הראלד. הגלבוע (סימן 2, על הראשונה אפשר לקרוא כאן) היתה הראשונה בשורה (לא מפוארת במיוחד, אפשר להוסיף...) של מכוניות - כולן מוכרות הרבה יותר מהגלבוע - שיוצרה בטירה עד 1978. כידוע, גם הרום לסוגיו משתמש בלא מעט רכיבים של הגלבוע 1967. בחזרה לגלבוע: אלף ערכות הטרייומף התייבשו במחסן עד לתחילת 1967, עת הושקה הגלבוע - תחילה עם מנוע 1147 סמ"ק (12/50) של ההראלד. לאוטוקרס היו יומרות והצהרות על שווקי יצוא, שבאו לידי ביטוי בתערוכות בחו"ל ובקטלוגים באנגלית, צרפתית ו...טורקית (שוק יצוא חביב על היצרנים הישראליים), אבל ככל הידוע לי לא ביצוא בפועל. ב- 1967 יוצרו 146 גלבועים, רובן מיולי ועד נובמבר. אחרי נובמבר הצמטק מאוד קצב היצור. במרץ 1968 הורכבו המכוניות הראשונות עם מנוע 1300 (13/60), אבל העיניים בטירה היו נשואות למכונית האמיתית - הטריומף 1500 "פח", שיצורה החל במקביל. משרד הבטחון, כדוגמה טיפוסית, הזמין במאי 1968 עשרה גלבועים ומיהר להחליף אותן בתשע טריומף + גלבוע אחת...גם קניות נוספות של משהב"ט ושל המשטרה לא הצילו את דעיכתה של הגלבוע. היצור נמשך עד סוף 1969, וכלל מעט פחות מ- 400 יחידות. זיהויה של הגלבוע הזו לא היה פשוט. המדובר במרכב שלוחית הזיהוי הוסרה ממנו (ראו תמונה) וכמובן גם לוחיות הרישוי. לשמחתי, החברים באוטוקרס היו די פדנטיים בנושא זיהוי חלקי המרכב בעת היצור: הם סימנו (בצבע "פאנדה", בנייר קטן או בעפרון) את מספר המרכב הסידורי לאותו חודש על חלקים נבחרים, כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה לצרף את כולם למכונית אחת. את המספרים האלו מצאנו בגלבוע הזו בצידן הפנימי של הדלתות, בעפרון, שם נרשמו הספרות "123" (ראו בתמונה מימין). הספרות האלו הופיעו באותן שנים בלוחיות הזיהוי של אוטוקרס, בשורה "מס' יצור". במילה "פדנטיים" הכוונה גם לכך ששיטת המספור הפנימי באוטוקרס נעשתה לפי משנה סדורה. במילים אחרות, אחרי שנצברה כמות משמעותית של מספרים כאלו, אפשר למקם את ה- 123 בפאזל הייצור. הגלבוע שלנו, גלבוע מס' 106, יוצרה במחצית ספטמבר 1967 ועלתה לכביש בנובמבר אותה שנה. הטסט האחרון שלה בוצע היום, לפני 25 שנים בדיוק. מזל טוב!

נוצרי אוונגליסטי משוודיה וערבי עשיר נפגשים בשדרות ירושלים ביפו. זו לא בדיחה, זה הסיפור על נסיבות יבואה של הרובר לארץ-ישראל בשנים 1946-1947. http://israelmotorindustry.org/rover-p2-israel

חברים, תזמון... אני כבר בארץ הקודש ואת פרטיהן של המכוניות האלו לא רשמתי. בפעם הבאה...

זו התמונה. גלבוע 1968.

צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים... בלי שביקשת, רשמתי את נתוני הרכב הזה באופן מלא. שלח לי את כתובת האי-מייל שלך.

גם באוטוקרס מתרגשים מהמציאה, והנה תמונת ריגול שצולמה בלב המפעל עצמו -

חיליק שלום, יש לי רק תשובה חלקית, והנה היא. המדובר בהזמנה כוללת של 20 שלדות, רובן כנראה מדגם OH1625, שבוצעה בישראל במהלך שנת 1986. השלדות שאת מספריהן צירפת הן אכן O301 עם בסיס גלגלים של ארבעה מ'. המנוע היה OM366, שישה ציל' בטור, שישה ליטר בנפח. תיה"ל ידנית. בעיני ראיתי רק אוטובוס אחד, 42-444-56, ולהלן מה שרשמתי לגביו: מרכבים דגם 3258, חזית O303, יצור אוקטובר 1987 (לא מאוחר כפי שזה נראה: להערכתי זה המרכב המקורי לשלדה זו). לא זכור לי מי היו הבעלים.

גם זו נמצאה. שלח את כתובת האי-מייל ואכין עבורה תעודה.

נמצאה בריאה ושלמה...שלח לי אי-מייל ואכין עבורך "תעודת מקוריות". YHS יקר, זכרונך תקין, אבל הרישומים במשרד התחבורה קצת התבלבלו... מספר השלדה שמשוייך שם לטריומף הזו לא הגיע מעולם ארצה (למעשה, זו הראלד עם הגה ימני, לאנגליה). בהיעדר הרכב עצמו, היה לי קשה לאתר אותו.

צפונית לעיר אוקספורד, בליבה ההיסטורי של תעשיית הרכב הבריטית, שוכן לו לבטח מרכז מורשת הרכב (של הבריטים, כמובן). פרט למוזיאון יוצא מן הכלל, מרכז כנסים ומסלול ניסויים של לנד רובר ויגואר מעבר לגבעה, כולל המרכז גם חדר קריאה. מאחורי השם השבלוני הזה מסתתרות מיליוני מכוניות ומסחריות קלות שיוצרו ע"י קבוצת ליילנד לדורותיה. לא המכוניות עצמן, הן הלא החלידו לפני עשרות שנים, אבל הרישומים המפורטים שלהן - יצור ומשלוח - נמצאים שם ברובן. ומכיוון שברגעים אלו אני בדרכי למרכז, כדי לחקור את הרישומים של מכוניות הטריומף שנשלחו לישראל בשנות השישים, אני שמח להציע לבעלי הטריומף הישראליות את האפשרות לבדוק את ההיסטוריה המלאה של המכונית שלהם, בזמן שהיתה עדיין על אדמת בריטניה. אני מבטיח לחפש, לא מבטיח למצוא - כל מה שצריך הוא לשלוח לי (אפשר באי-מייל) את מספר הרישוי של הטריומף שלכם. בדרך-כלל זה מספיק.

אם למישהו יש את המידע הזה, אשמח לדעת... מצ"ב השאר -

הג'וליה פרומיסקואה יוצרה אך ורק ע"י בוני מרכבים. כבר לא למכירה, אבל הנה אחת שנטען לגביה שהיא משטרתית לשעבר - http://www.finecars.cc/en/detail/car/25372/index.html?no_cache=1&ret=146 וכמה תמונות היסטוריות של מכוניות כאלו. רכב השירות שימש את המפיץ בבנלוקס.

נשמע לי כמו הערכה מצויינת. כ- 130 מרצדס משנתונים 80-83 עברו רישוי בישראל בין אוגוסט 2001 לאפריל 2002. זו כמות עצומה. רוב רובם אכן W123, בד"כ 280E. רוב המכוניות האלו נמכרו במקור בגרמניה, ומיעוטן (10%) בשוויץ.

תוכנה רלוונטית של היצרן. שלח לי אי-מייל לפרטים נוספים. לגבי המונית: הסבר אפשרי הוא שהמכונית הוסבה מתישהו במהלך עשרים השנים שחלפו בין יצורה להגעתה לישראל.