A110

מה עלה בגורלה אני לא יודע, אבל היא עלתה לכביש ב- 30 אפריל 1981 ונגרעה ב- 1995.

אכן סוסיתא 12 סטיישן. מס"ד 820. יצור מאי 1966. רישוי (ת"א) 31 מאי 1966, נגרעה 1985. הנה תמונה של הראשונה, מיולי 1965:

ברווזים או לא, סדרת המספרים הזו שייכת לרכב ציבורי בירושלים/מחוז הנגב. וכמובן, שלושה מספרים אינם נמצאים כלל במערכת, ואלו מן הסתם הברווזים: היו, נגרעו ואינם.

העיקר לשמר אותה. לא נתווכח על הנדירות...

"נדיר" תקף כנראה לכל מכונית מדגם 1968, נדמה לי. אבל הגלבוע הזו, כך אני חושב, היא יותר מכך: ישראלית, יוצרו קצת למעלה מ- 300 ושרדו רק שתיים. כמובן, לא מדובר ביצירה מוטורית מסוג כלשהו. זה מה שמכנים "oddity value".

יהיו גם יהיו.

הגלבוע-טרייומף, עוד כשלון מהדהד של אוטוקרס, חוזרת אלינו אט-אט. לפני כמעט חודשיים שלפה חבורת פיברקלאב את הגלבוע המרוטה הזו, תוצרת ספטמבר 1967, ממעבה היער בחדרה (טוב, על עוביו של יער חדרה אפשר להתווכח). בימים אלו החל השלב הראשון בשחזור, במסגרתו נשלח המרכב אחר כבוד לטל פיברגלס (אין קשר משפחתי) מכוכב יאיר. לטל פיבר' יש נסיון מסויים, 48 שנים בלבד, בשיקום מרכבי פיברגלס עבור אוטוקרס. אחת עבודות הפיבר' המעניינות יותר שבוצעה, אי אז בשנות השישים או בתחילת השבעים, היתה הפיכת הסברה ספורט ל- 2+2 מאורכת, עבור גברת נתנייתית. לפניכם תזכורת אחת מהיער, וכמה תמונות של מרכב הגלבוע כעת. המשך יבוא!

קלאסיקה איטלקית במיטבה. שיהיה הרבה בהצלחה. בינתיים, הנה תמונה שצולמה בתל-אביב, כנראה בתחילת 1972. המצולמת היא ה- 2000GTV (שימו לב למגני הפגוש, שלא נכללו ב- 1300 גם אחרי שקיבלה את החזית המודרנית) שזה עתה הגיעה ארצה, והצלם הוא ישראל הרמתי.

מסתבר שפז'ו מציגה את קטלוגי החלקים למכוניות הקלאסיות שלה (203 עד 504, לא תמיד כולל הדגמים המסחריים) חינם אין כסף, באתר הזה. פרט לשימוש כחומר רקע, בפז'ו מציינים כתובת אי-מייל ([email protected] במוזיאון החברה) כמקור אפשרי להזמנת חלקים. ועוד משהו: לא מצאתי אתר מקביל לסיטרואן. כמה תצלומי מסך מצורפים. לשימושכם הפורה!

הקידומות נכונות כמובן. הבעיה בד"כ לא בזכרונות מגיל 12, אלא באלו מאתמול...

הנה תוצאות הבדיקה: ברשומות מופיעות תשע חיפושיות כאלו, אבל זה כשלעצמו לא אומר הרבה. אליבא דרישומים הישראליים היו בארץ גם חיפושיות מ- 1934 ו- 1935... לפי מספרי השלדה, היתה רק חיפושית אחת שיוצרה בשנת הדגם 1948, ועוד אחת שיוצרה בסוף 1948. מספרי הרישוי שלהן היו 82-660, 80-855. הן קיבלו רישוי ישראלי ב- 51 וב- 58. פרטיות ת"א, ירושלים - ספטמבר 1961. חיפה - מאי 1962. ואכן היו לא מעט חיפושיות "ישראליות" עם חמש ספרות, בחיפה.

קיץ 1960, ויזרה, הרכבה בלגית בבריסל, חלון אחורי ביחידה אחת.

מספר הרישוי אמנם אינו מדוייק, אבל בטווח 19-309-53 עד 19-355-53 היו טרנזיטים רבים בתצורת תא כפול ("דאבל קאבינה"), שעברו רישוי במחצית אוגוסט 1983. ויש כאן סיפור מעניין: בשנות השבעים והשמונים היו טנדרי הדאבל-קאבינות (ללא ספק כינוי יחודי לשוק הישראלי) השילוב האידיאלי בין רכב משפחתי לרכב עבודה (בעשור אחרי-כן עבר הכתר הזה לטנדרים היפניים). מלכת הקטגוריה הבלתי מעורערת היתה הפולקסוואגן טרנספורטר, ונראה כאילו פורד לא באמת ניסתה לקרוא עליה תיגר. תעשיות רכב החלה להרכיב כאן טנדרים ודאבל-קאבינה באפריל 1973. ההרכבה התנהלה בעצלתיים עד נובמבר 1977, עת הושלמה הרכבתן של 510 יחידות. במקביל הורכבו באותה תקופה 1,900 טרנזיט מסחרית. לאחר הפסקה של חמש שנים הזמינה באוקטובר 1982 יבואנית פורד שלושה דאבל-קאבינה ראשונים (מנוע 2000 סמ"ק), שיוצרו במפעל ב- Genk, בלגיה. בעקבות השלישיה הזו יובאו בחודשים הבאים שישים יחידות נוספות, האחרונה שבהן נגרעה בשנת 2006. לשם השוואה יצויין כי בשנת הדגם 1983 מכרה כאן יבואנית פולקסוואגן קצת יותר דאבלים: 660 יחידות, למען הדיוק. ב- 1984 חזר הדאבל לנצרת, אז הורכבו במפעל 80 טרנזיטים כאלו, האחרונים מסוגם. בהמשך יובאו הדאבלים מאירופה. התמונה המצ"ב צולמה בקיץ 1983 בנצרת, והטרנזיטים כולם בגרסה המסחרית. הפנאר הזו, PL17 מגרסה L4, עלתה לכבישי הצפון ב- 8 דצמבר 1961. היא היתה אחת ממכוניות הפנאר הראשונות שיובאו לישראל, במסגרת יבוא שנמשך עד אמצע 1964 והקיף כ- 80 יחידות (ובהן גם מסחריות, אמבולנס וסטיישן מדגם זה). היא נאספה אל אבותיה לפני למעלה משלושים שנה.

רישום אופנועים ישנים במאגר הוא בעייתי מאוד. בד"כ פשוט אין פרטים כלשהם. במקרים אחרים יש שורה ריקה עם שנת דגם בלבד...כאן ניתן היה לזהות רק את 142-194, יאווה 250 - מהראשונות שיוצרו אחרי המלחמה. לגבי 601-502: אין פרטים במאגר (למעט שנת דגם) וזה אכן מוזר. אודה לתמונה, אם יש לך.

הייתי מהמר על 702-141, כיוון שיש לא פחות מ- 11 מסחריות זהות שמספרי הרישוי שלהן מתחילים ב- 702-1. בכל מקרה, זוהי רקורד-A מסחרית דגם 1965. רישוי ל-702-141 ב- 19 מאי 1965, גריעה ב- 1983. לצערי אין לי מידע כזה על שנתונים מאוחרים מ- 1983.

טעות קלה בחשבון : מי שהיה בן 19 ב- 1961 יהיה כיום בן שבעים, לערך.

בשעתו בחרתי בתמונה שצולמה בקו ההרכבה הסופית של הסוסיתא כדי שתשמש אותי ככותרת של האתר וגם כאוואטר. היא צולמה ע"י לשכת העתונות הממשלתית באוקטובר 1961, כחודשיים אחרי תחילת יצורה של הסוסיתא האולטימטיבית - הלא היא הקוביה דגם 1962. חשבתי (ואני עדיין חושב) שהתמונה הזו מייצגת היטב את תעשיית הרכב המקומית: ספרטנית ודלת-אמצעים, ורחוקה מרחק רב מתעשיית הפלדה הכבדה המאפיינת יצור רכב. היום פגשתי במקרה בחור צעיר, אחד מחברי הפורום (אם ירצה, יזדהה). אגב שיחה אמר לי: "כן, באחת התמונות שמופיעות בפורום זיהיתי את הדוד שלי, אח של אמא". הוא שלף את הטלפון שלו והציג את התמונה. ניחשתם נכון. הדוד הוא הנער המצולם כשהוא עובד בדלת הנוסע, בסוסיתא הקרובה ביותר לצלם. אז הנה התמונה כולה, ובהגדלה - תמונתו של הדוד, דויד שמינו, אז בן 19 או פחות, שעבד בהתקנת דלתות לקובייה. שמינו, כיום קרוב לשמונים, חי בארה"ב מזה כשני עשורים. רק בריאות, דויד!

למיטב ידיעתי: א. קיים מאגר לרכב שרשיונו היה בתוקף בשנת 1958 או במועד מאוחר יותר. ב. המאגר הנ"ל לוקה בחסר רב, אם עקב רישום לקוי (אנגלית בכתב יד, העתקה שגויה/חלקית למחשב) ואם כיוון שחלק מהנתונים פשוט נעלמו ואינם (שריפה?) ג. אין רישום מסודר של רכב שתוקף רשיונו פג לפני 1958 ובכלל זה רכב מנדטורי (אשמח - מאוד - להתבדות בנקודה זו). פרקטית, אם הרכב עדיין נסע בשנת 1958, יש סיכוי (קטן) שניתן לאתר את נתוניו. עם זאת, מנסיון, בשנת 1958 היה רשיון בתוקף רק למכוניות ספורות משנתון 1932 או מוקדם יותר.

כפי שכבר נרשם - רום כרמל סוסיתא טנדר הוא השם הרשמי. המרכב הוא הכרמל/גלבוע/סוסיתא טנדר הישן והטוב (?), שיוצר מראשית 1967. המנוע - אסקורט 1300 משנת 1975. 480 יחידות כאלו יוצרו בין קיץ 1976 וקיץ 1978, כדגמי 77-78. רוב הטנדרים האלו סופקו למשהב"ט. תן מספר רישוי או שלדה ותקבל פרטים מדוייקים לגבי הטנדר המסויים. בהצלחה!

ניסים, צריך לציין, עובד עם סוסיתות וכרמלים "רק" משנת 1965. אני לא הכרתי את ענייני התבניות, אבל הנה הוכחה נוספת לנכונותו - תבנית מס' 3, רום 1301 ארבע דלתות, קיץ 1978. שימו לב לכיתוב בחזית התבנית.

כמו הרבה דאבל קאבינה אחרים מדגם זה, החזיק לא מעט זמן מעמד, עד 1997 (הפרטים המלאים בטבלה). מ- 1985 היא כבר לא נוסעת לשום מקום... או, זה מעניין! לפי נתוני משרד התחבורה, זו מרצדס 1946. לא סביר, כי במקביל היא מדווחת כגרסת ארבע דלתות. ייצורה של ה- 170V ארבע דלתות חודש רק במאי 1947, ומה שכתבתי כאן - שרירותית - הוא כי זוהי מרצדס 1947. אשמח לפרטים נוספים כלשהם, ואם יש תמונה, מה טוב.

וולוו PV654, רק 361 יחידות שלה יוצרו ב- 33-34. הנה תמונה נוספת (שימו לב למספר הרישוי השוודי) שצולמה בזמן מסעו של המלך גוסטאב החמישי בא"י.

עד 1965 (לערך) הנתונים האלו לא פורטו בלוחית זו. ערן, לפחות לפי הנתונים שהעברת לי, המדובר ב Herald 1200 Saloon Deluxe שיוצר ב- 5 פברואר 1963. הצבע המקורי היה כנראה Sebring White והריפוד Matador Red.

בספטמבר 1931 הגיע לירושלים לביקור רשמי מלך עיראק, פייסל הראשון. המכונית שליוותה אותו בדרך חזרה מאירופה היתה המרצדס המפוארת, היקרה והחדשה ביותר שיוצרה אז - 770. הנה הפרטים - http://israelmotorindustry.org/mercedes-770-in-jerusalem

רנו בחרה להשיק את פרוייקט 48 שלה (להלן - רנו 21) בשתי "תבניות" שונות. מנוע ה- 1700 הונח לרוחב, ושני המנועים האחרים שהושקו עימו - 2 ליטר בנזין ו- 2.1 דיזל, לאורך. התצורות השונות הביאו בתורן לכנפיים קדמיות משני טיפוסים: אלו ששוייכו למנועים האורכיים היו קצרות יותר. בהתאמה, גם בסיסי הגלגלים היו שונים - 2659 מ"מ למנוע הרוחבי, ו- 2601 מ"מ לאורכיים. ניתן להבחין בהבדל: בדקו בתמונות המצ"ב את אורך הכנף בין הדלת הקדמית לקצה הגלגל הקדמי. המכונית הכסופה מצויידת במנוע רוחבי ובכנף ארוכה. ה- 21 הראשונות לישראל היו מדגמי 1986, ויוצרו במפעל רנו בבלגיה. בהמשך יובאו הסטיישן ("נבאדה") מבלגיה ואילו גרסאות ארבע הדלתות יוצרו במפעל ואיאדוליד שבספרד, כנראה כבר מראשית שנת הדגם 1987.