A110

שבעה כבר מזמן. אני בכלל טוען להיותי מס' 3 (; אכן, פאר היצירה.

המספר שייך להקצאת הדו/תלת-גלגלי בגוש דן ב- 1969-70.

39-302 היה הארגז בין-עירוני, ואין הרבה אפשרויות אחרות באותה תקופה. ואולי ה- 302 עבר עדכון חזית, פרקטיקה מקובלת מאוד באוטובוסים האלו, ומה שאתה זוכר הוא את החזית המאוחרת? הנה תמונות של טייגר 63 שעברו עדכון חזית (בעקבות תאונה, מן הסתם).

39-302 היה אחד הטייגרים הראשונים עם שלדה שהורכבה בליילנד אשדוד. הנה תמונה משוחזרת שלו (במקור: 39-332, המאוחר בחודשיים).

מצ"ב שתי תמונות שצולמו ע"י אנה ריבקין-בריק בחזרתו של בן-גוריון לתל-אביב. האיכות לא משהו, אבל ניתן לראות (1) את ההפרדה בשמשה הקדמית ו-(2) בתמונה בה צולם הרכב מאחור, את הזהות בין המכונית בתמונה בדרך למטוס, והאולדס ה"שועט" בתל-אביב.

ה"דבר" הזה נמכר כאן בשנים 1968 ו- 1969, ויש לו סיפור מעניין עם נקודות השקה לתעשיית הרכב בארץ. היצרן הוא Reliant הבריטית, שם הפיתוח הוא TW9 והשם המסחרי מוטוקארגו 700. המדובר בטנדר תלת-גלגלי, עם מרכב פייברגלאס על שלדת מתכת, שפותח ברילאיינט ב- 1966 לטובת הסוכן שלהם ביוון - MEBEA. העיצוב החיצוני בוצע ע"י Ogle הבריטית, שנראה שהיה לה יד בעיצובה של הכרמל 12 (דור ב') מדגמי 1965-1968. המנוע המקורי היה רילאיינט 701 סמ"ק עם 27 כ"ס - וכך נמכר הטנדר גם בארץ. ליוונים זה לא הספיק, ורילאיינט החליפה עבורם למנוע טרייומף הראלד 1147 סמ"ק. נשמע מוכר? העיצוב המשונה (שהקנה לטנדר מגוון כינויים, ולבסוף "Ant", נמלה) התברר כפראקטי, ובאנגליה המשיכו לייצר אותו (אם כי לא כרילאיינט) עד תחילת שנות ה-80. בגרסה האחרונה הוחלף המנוע ל- 1300 של ההילמן אוונג'ר... כמו הטרייומף שלעיל, גם מנוע זה התגלגל להרכבה בישראל, ברום 1301 של 1978. בישראל שווק הטנדר ע"י יבואני פיאג'ו, חברת "עופר". הנה פרסומת מקיץ 1968. הטנדר המסויים הזה יוצר ככה"נ בסוף 1969, אבל אין לי פרטים נוספים.

עוד כמה תמונות מההגעה למטוס, וגם פרטים על הקונסטליישן המסויים: http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-4X-AKA האולדסמוביל, שתמונות מוכרות יותר שלה צולמו בחזרתו של בן-גוריון לתל-אביב (מאותו מסע בדיוק), היא 98 קונברטיבל קופה 1949. המספר המקורי היה ת6992. לאיזה מספר הוחלף, אם בכלל, ב- 1958? ברישומים הופיעו 18 אולדס 49 ב- 1958. מתוכם אני בוחר (ניחוש מושכל? אין לדעת) במספר 25-888.

לפני כשנה וחצי כתבתי על הלינקולן 1949 ששימשה את הרמטכ"ל (עד 1953, כנראה). זו היתה המכונית היחידה בגרסה זו ("טאון סדאן") בישראל. תמונות של המכונית הצבאית לא היו לי. כמו הרבה פנינים אחרות, הן התחבאו להן בשקט בארכיון הרווארד, שאינו אלא דיגיטציה של הארכיון הציוני. אז הנה הכתבה בשנית, והפעם עם שתי תמונות של המכונית המדוברת. עיינו בתמונות ובסיפור כאן -

640-249 היתה ב.מ.וו. ולא מצאתי ראפיר כלשהי שמספר הרישוי שלה דומה לזה שציינת. נסה לשחזר את המספר בצורה אחרת.

זו היתה 221-844, אדום-לבן. Rapier Series IV Hardtop, 1964

הוא צודק, טעות שלי. ובהזדמנות זו, משהו מעניין נוסף. המכוניות האלו (סוד שלוש דלתות) נרשמו בארץ מנובמבר 1981, וכדגם 1982. אלא שהן יוצרו ביוני 1981...בשלב הראשון יובאו 93 מכוניות כאלו, תשע מהן בשחור. אח"כ הגיעו עוד 14, הפעם מדגם 82 ממש.

456 לפי בדיקתי. דגם 1954 בלבד, הורכב עד לראשית 1957... והנה תמונה מתערוכת מוצרי קייזר-פרייזר, שהתקיימה ב- 1956 בחיפה. מאחורי האירו בולטת רנו פורגונט, עדיין עם מנוע 750 סמ"ק.

והנה מה שניתן היה למצוא -

אז איך קוראים לגמל תל-אביבי, שנולד בכלל כנמר בריטי, ונמצא כיום בנגב? קראו כאן על האוטובוס האחרון ששרד בסדרה יחודית שהוזמנה ע"י דן תיור ב- 1964, ומחכה למושיע: http://israelmotorindustry.org/leyland-tiger-dan-tours-1964

כרגיל, כשמדובר בפוליטיקה הדברים סבוכים. ראשית, הרכבת רנו בישראל לא היתה כדאית (חישובי ערך הדולאר הנחסך הביאו לתוצאות מגוחכות ממש). עובדה זו היתה ידועה לממשלה כבר ב- 1957, וכשרנו החליטה על סיום היחסים, אכן מסיבות של העדפת השוק הערבי (רשמית זה אירע בספטמבר 1959, בפועל קיטים לא נשלחו החל מאביב אותה שנה) נדמה שההתרגשות בישראל היתה מחושבת מאוד. משרד החוץ, על כל פנים, אסר על יבוא רנו, והאיסור הזה עמד בתוקפו בצורה די נחרצת עד 1963. אז החלה "זליגה" של מכוניות מיובאות באופן סדיר. נחזור לאילין ולרנו, הוא תבע את הצרפתים על הפרת החוזה, וגם זכה. את המפעל שחשבו להקים באלכסנדריה בנו בסופו של דבר החבר'ה מטורינו.

הסוד הזו נסעה בין 27 נוב 81 ו- 1994. הצבע האחרון היה שחור, אך הראשון היה שונה, ככה"נ. 1200 ארבע דלתות, כצפוי.

עודד, אתה צודק, זו אכן אונדין. 205-753 איננה עימנו מאז 1980, והיא גם מעט מאוחרת מזו של חיים. שתיהן הגיעו לכאן בתקופת החרם על רנו, עקב ניתוק הקשרים עם קייזר פרייזר בסתיו 1959.

הבחירה בשם "סוסיתא" פורסמה בעיתון "דבר" ב- 31 דצמבר 1959. עיינו גם בזה - untitled.org.il/?p=15714

ככל הנראה הסטיישן 70 המאוחרת ביותר שנמכרה בשוק האזרחי, מרץ 1974 (חיפה, רישוי 784-041). הסוסיתא סטיישן יוצרה עוד כשנה נוספת.

יפה! למה לא אמרת קודם ? 130-528 דודג' תע"ר מס' 6656, הועבר למחלקת ריתוך ביום א', 6 דצמבר 1970, די-400 כמובן. מס' 3 מתוך 12 באצוות היצור. מספר השלדה מציין שזו משאית קרייסלר דגם 1970, ערכה מפורקת לייצוא, מס"ד 8711. רישוי 24 מרץ 71 (תל-אביב), בתוקף עד 1988. צילמת את לוחית הזיהוי? אשמח לראות. והנה תמונה של די-400 צבאית, שצולמה באוקטובר 1972.

123-528 היה פולקסוואגן טרנספורטר תא כפול. שוב, מאחר והדודג' סיימה את חייה כמשאית הובלת משקאות (פרט שנרשם במאגר), והיות ואנחנו יודעים שהמדובר בדגם 68-71, קל למצוא אותה.

לא ידוע לי על לארק כלשהן משנת הדגם 1962 שיוצרו לישראל עם שמונה צילינדרים. המכונית עצמה נגרעה ב- 1975.

שאלה מעניינת, ופתרון לא סגור עד הסוף: 949 וגם 950 אינם מופיעים במאגר כלל. זה לא יוצא דופן. מספרי רישוי שהוקצו למשטרה ולגורמים אחרים - בתוך ההקצאה ה"אזרחית" - היו ונעלמו. לשמחתנו, יש עוד דרך אחת לנסות ולתהות אחר זהותם. כבר ב- 1962, ההקצאה במשרדי הרישוי בוצעה - לפחות עבור אילין תעשיות וגם שם לא תמיד - בבלוקים. דוגמה: 204-152 עד 204-169 היו כולם לארק או ויליס סטיישן. אם בוחנים הקצאות סמוכות (=תחילת 1963) לזו של ה- 210-949, מגלים שלאילין הוקצו בלוקים של 50 ו- 100 יחידות. עכשיו למימוש: 210-900 היתה סימקה, ו- 901 היתה כבר לארק. מהצד השני, 951 כבר היתה פלימות'. אז האם 949 ו- 950 - המשלימים לבלוק של 50 יחידות - היו לארקים? כאלו שקיבלו את מספר הרישוי ואח"כ הועברו למספר אחר (אם שרדו)? אפשר רק לנחש. לגבי שמונת הצילינדרים: לפי הבדיקה שלי יוצרו 72 יחידות כאלו. ככל שאני מצאתי, הן היו מדגמי 60, 61 ו- 63 בלבד. הנתון 1250 התייחס לסך הלארק מדגמי 1963. בתמונה: לארק 710-114, יצור הערכה באינדיאנה 23 מאי 1962, רישוי בחיפה 19 אוקטובר 1962. צבע ירוק, וכך כפי הנראה גם הריפוד וגלגל ההגה.

בדיוק: לארק 6, 1963, מאי 1963 - כנראה עד 2000. אחת מ- 1250 (!) משנת דגם זו שהורכבו בנשר. מעניין. ג'יפ הנעה אחורית, DJ-3A, רשום כאדום (האם שימש את הדואר?). דגם 1956, רישוי בתל-אביב אוקטובר 1957. הורכב בישראל. נגרע כנראה ב- 1992. מאחר והמדובר במשאית להובלת משקאות, קל לנסות ולזהות אותה. 123-528 היא לא, ככה"נ המדובר ב- 125-862. אחת מ- 12 משאיות דודג' תכולות, די-400 (עם הינע סופי ביחס העברה נמוך) שהורכבו בנצרת בתחילת דצמבר 1969. זו קיבלה רישוי ב- 7 דצמבר 1969 ואכן נגרעה ב- 1990.

פיאט אונו עם שלוש דלתות ומנוע 903 (באיטליה כונתה "טרנד" מסוף 1989 לפחות) נשלחה לישראל ברציפות מתחילת 1983 ועד מחצית אוקטובר 1992. ייצורה בטורינו הסתיים כנראה בתחילת נובמבר אותה שנה. בדצמבר כבר יוצרה ה"סטארט" עם מנוע ה- 1000.