A110

אכן, הסמל... והנה עוד רמז. בעצם, הפתרון. בשורה השלישית מלמטה במסמך שתמונתו צורפה נרשם כך: 12.7.60 (שרטוט מרכבים מס') 4121, (שרטט) ש. גזית, שסי של אוטוקרס - תכניות עבודה

נכון, גם לאוטובוס הישראלי הזה חלקי פיבר לא מעטים, אבל לא לכך הכוונה. הנה רמז מס' 2, השוו עם רמז מס' 1 -

טוב, זה ברור, לא הנה רמז -

אז מה המשותף למכונית הזו, ולאוטובוס הזה?

מסדר הירוקות?

המספר הזה היה שייך למכונית יחודית, אבל אחרת לחלוטין - אוטוביאנקי פרימולה, בגרסת מסחרית 65C.

מספר הרישוי הוא 244-388. דגם 1965 אבל נרשמה בספטמבר 1967 (!) וזו ההאסקי האחרונה בישראל. אני משוכנע שיהיה מי שיוכל לעזור לך מכאן.

ברשומות הצלחתי למצוא רק האסקי, שלוש דלתות. יכול להיות?

יפה מאוד. כזו, אם כן: עכשיו אפשר להתחיל לבדוק.

מיקה - מצ"ב שתי תמונות: האם את מזהה את הרכב? האם מדובר בהילמן אחרת?

מוריס מסחרי מסדרה Z, להערכתי. הרכב הזה קדם למוריס מיינור והתבסס על המוריס 8. בארץ - למיטב זכרוני - רק מנדטוריים (למרות שיוצרו עד 1953), בד"כ דואר הוד מלכותו לשעבר. הנה תמונה, השוו בעצמכם...

מולטיפלה! איזה יופי של אוטו. והנה אחת הראשונות - שימשה כמונית או כמסחרית וצולמה ב- 1965-66 בתל-אביב, והוריאנט המאוחר שלה, הפיאט 850T האחרונה (לא היו הרבה) שיובאה לישראל, אוגוסט 1973. וכן, ידוע לי על מולטיפלה מוקדמת מאוד (דומה לזו שבתמונה התל-אביבית) ששרדה אצל אספן מקומי.

הסיפור הזה מתחיל ב- 1955 ונמשך עד לאחרון ה- CJ-8, שיוצר 35 שנים אחר-כך. אז איך הופכים ג'יפ אזרחי לצבאי, ומה היה הרקע לשינוי המדיניות של משרד הבטחון לטובת רכש ג'יפים מיצור מקומי? קראו כאן - http://israelmotorindustry.org/jeep-cj-5-israel-1955

פז'ו 404 בישראל שיווק סדיר החל בפברואר 1961, אז נמכרו בחיפה שלוש מכוניות, הראשונה שבהן 84-511. נרשמה כירוקה וכנראה הכוונה לצבע טורקיז 1006 (משהו בין תכלת לירוק בהיר). ה- 404 (לא טנדר...) האחרונה שעברה רישוי בישראל היתה 388-085, כחול פסטל (=תכלת), אוטומטית, ב- 3 אוקטובר 1975. עוד כמה נקודות בעניין: היבוא לישראל הסתיים למעשה באוקטובר 1974, לפי הערכתי. בשנת הדגם 1975 יובאו לישראל קצת יותר מ- 1,000 פז'ו 404 סדאן. לפחות מאז 1973, ישראל היתה שוק היצוא מס' 1 ל- 404 ארבע דלתות קרבורטור+אוטומטית, עם כ- 40% מסך היצור. בסיום היצור לישראל, בקיץ-סתיו 1974, אשדוד היתה היעד העולמי מס' 1 לגרסה הזו, עם 88% (!) מסך היצור. כדי לקבל פרופורציה, ב- 1974 יצרה פז'ו כ- 25 אלף מכוניות כאלו (כולל קיטים למפעלים בחו"ל) בגרסה הידנית, ורק קצת יותר מ- 2,000 אוטומטיות. הכל כמובן בהתייחס לארבע דלתות, 1618 סמ"ק, קרבורטור. בישראל היחס היה 1:1. והנה תמונה יפהפיה של סטיישן 1964, שצולמה בניו-זילנד:

המספר הונפק ב- 3 ינואר 69. השיוך "הטבעי", כפי שכתבת - דצמבר 1970. יש כאן שתי אפשרויות: א. רכב דיפלומטי שעבר רישוי ישראלי (ראשוני) ב- 3 ינואר 69, ואח"כ (בדצמבר 70) קיבל את 284-848 ב. רישוי מלכתחילה כ- 284-848. אני תומך באופציה השניה.

תודה על הסקירה. כמה הערות "ישראליות". ה- 504 המוקדמת ביותר עברה רישוי בינואר 1969. למעשה, היו שתיים כאלו: האחת קיבלה רישוי סטנדרטי - 260-217, האחרת, ממש לא: 284-848...שתיהן היו, כמה מפתיע, לבנות. שיווק סדיר החל בחודש אפריל, ובמהלך שנת הדגם 1969 (עד סוף יולי) יובאו כ- 90 מכוניות, כמות נאה. שיווק ה- 504 באירופה אכן הסתיים בקיץ 1983. אני אסתכן (פשוט כי אין לי די עדויות כדי להוכיח זאת) ואטען שהמכוניות שיובאו לכאן (עד תחילת 86 או סוף 85) היו צרפתיות לפני ולפנים. את המאוחרת שבהן ראיתי ביולי 1986 בתל-אביב (סטיישן 1796 לבנה) וגם רשמתי את פרטיה. ניגרית היא לא היתה. פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן מצ"ב תמונה שהפיצה פז'ו בשנת 1985. הסטיישנים האלו מוגדרות כ"מפורקות למחצה" (SKD), תעלול מיסוי נפוץ שמאפשר לייצא מכוניות מושלמות (נכון, צריך להרכיב סרנים ויחידת כח) וליהנות מהטבה במס. לענייננו, הסטיישן יצאו ממפעל פז'ו בסושו, צרפת לדונגפנג שבסין, וזו היתה תחילת הקשר שבין פז'ו לדונגפנג. כידוע, היום זו דונגפנג שמתעתדת לרכוש 30% ממניותיה של פז'ו-סיטרואן...

סימקה 1000 אפורה, 22.2.63 עד 1983 הנה סימקות רבות בתמונה שצולמה (הארכיון הציוני, חנן שדה) בנמל חיפה. ניתן לתארך אותה לתחילת 1964:

כמה הערות - - מספר הרישוי של המורטי מקורו ברישום שביצעתי בשעתו. - אכן, ברשיון מופיע "פיאט 125". בהנחה ואי אפשר להשוות עם ספרי היצור של פיאט, אין דרך לדעת האם למכונית מרכב מיוחד. - פרטי הרישום מצביעים על יבוא אישי במאי 1972. לא מצאתי עדויות ישירות או רמזים (מתוך הרישום, כאמור) לכך שהמורטי היתה כאן קודם לכן. - פיאט דינו. היתה כאן כזו. רישוי בחיפה במאי 1977. דגם 1968, כחולה, לפי מספרי המנוע והשלדה המדובר (כנראה) בקופה, להבדיל מהספיידר. נעלמה מזמן...

לא לי...אין לי מידע בהיקף כזה לשנתונים אחרי 1983.

משוכנע שזו ויניאלה, ולא מורטי? 125 מורטי היתה כאן - תחילה ברונזה ואח"כ לבן. אני זוכר אותה בתל-אביב דווקא, כך שגם הריחוק הגאוגרפי יכול להיות הוכחה לקיומן של שתי 125 מיוחדות. בכל מקרה, המורטי הזו, רישוי 308-724, יוצאה לקליפורניה לפני כמה שנים, ו- 125 מיוחדות אחרות פשוט לא ניתן לאתר במאגר, למרבה הצער.

צלם תמונות של המק"טים עצמם. זה יכול להועיל.

פז'ו 404, מעגל בלימה כפול, המיכל של לוקהיד.

אין נתונים רבים: ווקסהול 1939, רישוי תל-אביבי. הייתי מהמר על ווקסהול 12 (כמו בתמונה) או 14. מיבוא אישי, רישוי בת"א 4 אוקטובר 1981. מנוע 1995 מוזרק (120 כ"ס שלמים), צבע ירוק. נגרעה ב- 2003. פיאט 600D כמובן, רישוי חיפאי ב-5 ינואר 67 עד 1988. לבנה במקורה.

תתחדש! לעניין המנועים: 1. מספרי המנועים עבור הסוסיתא "קובייה" לא נקבעו ע"י אוטוקרס, אלא ע"י יצרן המנוע, פורד אוף אינגלנד, בעת יצורו (להבדיל ממועד הרכבתו). 2. במנועים שסיפקה פורד ליצרנים קטנים ולחלקי חילוף נעשה שימוש בסדרת מספור מיוחדת. מספר מנוע אנגליה שיועד לפורד אנגליה - 105E-123456. המספרים בסדרה התייחסו אך ורק למנועי 105E. להבדיל - מספר מנוע אנגליה שיועד ליצרנים קטנים וחלקי חילוף - 105E-S-123456. סדרה זו ראשיתה במחצית שנות החמישים והיא כללה מגוון דגמי מנוע. לענייננו, נכללו בה (עם הזמן) גם המנועים לסברה ספורט, מנוע ה- 1172 העתיק למכוניות שאוטוקרס יצרה עד 1960, מנועי האנגליה 1200, ועוד כהנה וכהנה. 3. המנוע המקורי של הקובייה שלך יוצר בקיץ 1963 (יוני או יולי), בדייגנהאם, לונדון. המנוע המוחלף יוצר כשלושה חודשים קודם. מבחינת פורד, כפי שאתה מבין, המדובר במנוע "דגם 63", בכל מקרה. שלח לי את האי-מייל שלך ואשמח להכין עבורך תעודת מקוריות.

מה רשום בפתק הכתום באריזה?