GoRide

בני, מה שאתה אומר הוא נכון מאוד. אני לא מכיר את ההתנהלות של איילון ספציפית, אבל בהתנהלות של שוק שבו יש "הנחות סודיות רק לך" הנפגעים האמיתיים הם היבואנים עצמם. עד לפני 7-10 שנים, ביוניון מוטורס לא היו הנחות. בוודאי שלא על הקורולה. שקל הנחה לא קיבלת. במקביל, ביפנאוטו, קפצו ממצבע "חבר" אחד למבצע "הוט" אחר, וחילקו הנחות והטבות לפי המרבה במיקוח. התוצאה, ידועה. יוניון לא רק שמכרה יותר, גם בנתה לעצמה תדמית הרבה יותר מגובשת וטובה בעיני הלקוח. לפעמים בעלי עסקים מעדיפים את ה"כאן והעכשיו" ע"פ חשיבה לטווח ארוך, בניית תדמית ואמינות בעיני הלקוח. אני מקווה שבאיילון מוטורס זה אחרת.

יש בהחלט מקום להתמקח, כמו על כל מוצר אחר. השאלה היא לא כמה להמתקח, השאלה היא איך. מבצע שהיה ונגמר לא מצביע על כלום, כי יכול להיות ששערי המטבע השתנו, שנרכש מהיצרן מלאי מסוים במחיר מיוחד עבור המבצע וכן הלאה, ולכן אני מציע לא לבוא עם ציפיות לקבל 7000 ש"ח הנחה. ההצעה שלי: 1. תחליט שזה אכן הרכב שאתה רוצה. תחליט (עם עצמך) שאתה רוכש את הרכב בכל מקרה (ביננו, 5000 ש"ח לכאן או לכאן לא יהפכו החלטה). 2. תנתק את ההצלחה במיקוח מתפיסת האגו העצמית שלך. אם לא תקבל הנחה זה לא אומר שמזלזלים בך או שלא הצלחת. ממילא התכוונת לקנות את הרכב. 3. תקשורת וכבוד. זה נכון עם האישה, זה נכון גם עם סוכן המכירות שישב מולך. הוא לא מתכוון לדפוק אותך, והוא לא "יעשה עליך קופה". יש לו אינטרס למכור לך. צריך לדעת להגיע לעמק השווה. 4. קל יותר ליבואן לתת לך אביזרים במתנה מאשר הנחת במחיר (עולה לו פחות, לך שווה אותו דבר). תנתב אותו לכיוון הזה. 5. בהרבה מקרים, מרוב מיקוח על כסף, אנשים שוכחים שהם הולכים לחתום בהזמנה על דברים חשובים יותר מ1000 ש"ח יותר או פחות. תבין את מועדי האספקה המדויקים, את שלבי התשלום, ומה הרכב כולל במסירה. 6. תבוא ממקום של "מבקש הנחה" ולא "דורש הנחה". תזכור שבסוף הם לא חייבים לך כלום (אבל אתה חייב לעצמך, כי החלטת לרכוש את הרכב ע"פ סעיף 1 כאן).

slowride, אתה צודק בהחלט. אין בדבריי כוונה לרפות את ידיו של מי שיש לו תעוזה, מקוריות ורצון לעשות משהו חדש. אני רק מסתייג מה"אוטומטיות" בגישה אל הדברים. צריך לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולגשת בזהירות בלי לקבל שום דבר כמובן מאליו.

ברור שאני לא קולט. גם ברור שהאבחנה שלי לקויה. כבר אמרתי שאצלך העולם מתחלק לשניים: הצודקים והחכמים שמסכימים איתך, והטועים בעלי לקויות ההבנה שאינם מסכימים איתך. לקרסו על שלל שלוחותיה כבר באת בטענות. לפורום והנהלתו, כבר באת בטענות. אלי, באת בטענות. תגיד, מתישהו במהלך חייך קרה שבאת אל עצמך בטענות? אני יודע על המקרה רק את מה שסיפרת. ותגובותי הן בהתאם למה ששיתפת. אם יש לך מידע נוסף, או סיום אחר לפרשה (אולי קרסו הסכימו לקבל חזרה את הרכב ולפצות אותך? נניח. ) אתה מוזמן לחלוק עימנו.

וואו. שמע, השארת אותי בלי מילים. וזה קורה מעט מאוד. אתה מנהל ארגונים שנותנים שרות, אבל לא יודע להבחין מתי רוב המוחלט של התגובות מבקר אותך ועדיין ממליץ לי לקרוא את ההערות של אחרים? אתה שולח אותי לקורסים שבהם אתה מודה שנכשלת בטיפול? אם אתה כ"כ "שרותי" ויש לך נסיון כ"כ רב, איך קרה שזכית לקבל מקרסו את דלי המים הקפואים שקיבלת? בתור אדם עם נסיון שרותי עשיר כשלך, איזה לקוח יזכה אצלך לטיפול טוב יותר? הלקוח שבא בנימוס, בענווה, עם טיעונים קונקרטיים, או הלקוח המתלהם, שמשוכנע שהכל מגיע לו? שבטוח שהחברה חייבת לו משהו מעבר להתחייבויות שלה?

רון מן וגם נוסע-לאט, אל תתפסו לדוגמא של השמן. אולי היא לא הדוגמא הכי טובה. מה שניסיתי לומר זה שקיים כאן סיכון, והשאלה הנשאלת היא האם הסיכון הזה כדאי מול הרווח. הרווח לא ידוע (כי אין שום סוג של היתכנות כלכלית אפילו בסיסית), ולכן כרגע הסיכון נראה גדול מאוד. צריך להתסכל על הדברים מנקודת המבט של המפעיל, לא של הלקוח. בדמיון של רון מן נשמע שיש שם ליפטים עם רפליקות של מהיר ועצבני, על משטח מבריק ועליו מטיילות בחורות בביקיני, שמחלקות דרינקים ללקוחות. בפועל, המצב מן הסתם יהיה מעט שונה. בעיקר כשהוא יצטרך לשלם את הביטוח והוצאות ההקמה. תמיד יהיה את החלוץ שיעשה דבר בפעם הראשונה ויקדים את כולם. אבל כדי להיות חלוץ אמיתי, צריך לנהוג בזהירות ולא בפזיזות. אם הרעיון הוא כה פשוט וקל לביצוע, ואת הפרצה בחוק יכול כל עו"ד מתחיל למצוא (או שאולי אפילו אין בכלל פרצה, והכל חוקי למהדרין), מדוע זה לא קיים היום? אולי זה לא קרה כי רון-מן עלה פה על רעיון גדול והיה הראשון. ואולי לא. רון מן, בוא אני אתאר לך את הסיפור בסגנון אחר: כולם פה מתלוננים שאין מסלול איכותי וחוקי בארץ. יש לך רעיון גדול ומקורי. אתה קונה כמה דונמים של אדמה חקלאית, ובונה בקצה מגרש חניה קטנטן. בלי בית. שביל הגישה למגרש, הוא כביש, והוא לא בדרך הקצרה, אלא הוא מפותל, עם כמה ישורות יפות וסיבוב סיכה אחד מגניב. זכותך. אף אחד לא יגיד לך איך לסלול את כביש הגישה במגרש הפרטי שלך. עכשיו אתה מזמין את כל "החברים" מקארספורום לעשות אצלך על האש, שאתה פורס בחניה. אתה מנחה את כולם להיכנס משביל הגישה המסומן. כולם פה בקארספורום מאוד הוגנים, ולכן כל אחד משלם לך 200 ש"ח החזר על הוצאות המנגל. מה, אשמתך שכולם "במקרה" נתנו בגז בדרך לחניה? אתה הרי אפילו שמת בכניסה שלט שאומר מפורשות "כניסה לחניה. סע בזהירות!". אתה הזמנת את החבר'ה למנגל. מה הם עשו בדרך זה לא עניינך. בטח ובטח אם הם לא שעו להוראות השלט. אז למה אין לנו מסלול בארץ תזכיר לי?

"הבנה של הנקודה" אצלך פירושה להסכים איתך בכל תנאי. אם מישהו לא מסכים איתך, אז כנראה הוא "לא הבין את הנקודה". זו כך נראה גם דרך הפעולה בה נקטת מול קרסו. שורת הסיכום שלך, שהיא טעות מוחצת כמובן, מסבירה מדוע אתה מגיע לתוצאות השליליות שאתה מגיע אליהן בהתנהלות מול קרסו. לקוח שרוצה לקבל שירות צריך דבר ראשון לדעת איך להיות לקוח. המחשבה שאומרת "שילמתי לכם כסף, אז קניתי אותכם ואתם חייבים לעשות מה שאני אגיד" לא מקובלת בעולם העסקים של 2014. אם אתה חווה כשלונות דומים בתחומים נוספים בחייך, אני מציע לך לשנות את דרך המחשבה שלך וללמוד מחדש את המושג "להתנהג בכבוד".

כל העולם, זה חברת קרסו על כלל עובדיה שסיפקו לך רכב יקר באבזור נחות מרכב אחר ולא עונים לטלפון בנימוס, הצוות המנהל אותה ובראשה המנכ"ל שלא מוכנים לבוא לשתות אצלך קפה במרפסת כמו ההנהלה הקודמת, טענות לחברת ניסאן שמייצרת מכוניות ללא גלגל רזרבי רק עם ערכת תיקון, טענות לקארספורום שלא מגלים אמפתיה והבנה למצב שלך. פיספסתי מישהו? קח קורס בסיסי בלהיות לקוח טוב: 1. תבדוק לפני שאתה קונה. אתה לא יכול לקנות מוצר, לגלות למחרת שיש מוצר טוב ממנו, וללכת לבכות על זה. 2. רוצה שיפנו אליך בנימוס? פנה אתה אליהם בנימוס. במקום לכתוב להם מכתב ארוך וזועם דרך לינק להשארת פרטים, תכתוב להם מכתב (כזה על נייר, אולד פאשן. או במייל לאגף השירות שאותו תוכל למצוא בנקל בגוגל או באתר שלהם) ותפרט דברים מעשיים שמהם אתה לא מרוצה. להגיד שקנית אוטו וגילית שזאת לא עסקת חייך היא לא דבר מעשי להתלונן עליו. 3. תרד מהעץ. לא המנכ"ל, לא הסמנכ"ל, וגם לא מנהל חטיבת השירות בקרסו צריכים לפגוש אותך. יש אגף שירות לקוחות שתפקידו לטפל בלקוחות. לא המנכ"ל. 4. רוצה שקרסו תגלה אמפתיה כלפיך? תגלה אמפתיה כלפיה. יש לך ערכת ניפוח ולא גלגל רזרבי. SO WHAT? זה ככה בשלושת-רבעי עולם. תתפלא, אבל אילת היא לא הנקודה הכי רחוקה ומבודדת על כדוה"א. לסיכום: היחס שאתה מקבל הוא תמונת ראי של היחס שאתה נותן.

סבבה, אחלה. חוויה זה דבר טוב וחשוב. אבל החוויה והנוחות הם שלך, הלקוח. רון-מן חובש פה את כובע ספק השירות, לא הלקוח. סביב זה נסוב השרשור. ולא בטוח שזה יסב לו הרבה נוחות וחוויה לנהל מקום כזה. רוצה למכור שמנים? נהדר. ומה הוא יגיד שיתבע כי סיפק שמן שאינו מתאים לרכב? יגיד "אבל יש שלט בכניסה שאומר שאני לא אחראי"? גם אם יצא זכאי, זה יהיה היום האחרון שבו העסק שלו יהיה פעיל. תאונות קורות ויקרו, אבל הם לא דבר רצוי, ובטח שלא כדאי לחפש דרכים יצירתיות להגדיל את הסיכוי שיקרו. ומאחר ואין כאן שום תוכנית כלכלית מוצקה, לא ברור אם הסיכון לתאונות האלה, שווה.

יש לTHULE נציגות בארץ. הם לא על הירח. תנסה גם לפנות למאיר. אולי יש להם אביזר מתאים. וסליחה באמת, שניסיתי לעזור.

עד כה, גם אני לא רואה מניעה חוקית בהשכרת שטח. התנאי להשכרת השטח (כמו בכל חוזה השכרה) שהשימוש שיעשה בו יהיה חוקי. על פניו נראה שלטפל ברכבך בעצמך זה דבר חוקי. הבעיה מתחילה כשמתחילים להשכיר גם ציוד ולמכור מוצרים. גם אם אין כאן בעיה חוקית ישירה, עדיין נשארה השאלה שלי תלויה באויר בחוסר מענה: מה התוכנית הכלכלית של מקום כזה? מה שורת הרווח הצפויה? האם הסיכון (שרכב יפול מהג'ק על מישהו, או שרכב שטופל במקום יהיה מעורב בתאונה שנגרמה בשל התיקון) שווה את הרווח? גם אם בעל המקום יצא זכאי בסופה של חקירה? מה עלויות הביטוח הנדרשות ממישהו שמפעיל מקום כזה? ובסוף בסוף: למה צריך מקום כזה? הרי שטח לתיקון אפשר למצוא בנקל בלי לשלם למישהו, ג'ק יש לי גם באוטו, בוקסות אני לוקח מהשכן. אם אין למקום כזה ערך מוסף (ליפט, לחץ אויר, מכשירים שעלותם גבוהה וכרוכים בידע בהפעלתם, אפשרות למכור ציוד ומוצרים לרכב) אז מה הטעם בו?

כל ה"טעויות" שעשית לכאורה, אינן טעויות. הן תוצאות. תוצאות של התנהגותך, שבה אתה מסרב לראות את הצד השני של המטבע, מסיר מעצמך אחריות לחלוטין, ובא בטענות כלפי כל העולם ואחותו, שלא הרכינו ראשם בהכנעה ועשו כמצוותך.

אני לא מתעלם. אין לי את התשובה המדויקת. אבל אני מתעקש להחזיר את העניין לרמה הפרקטית: להשכיר סתם ריבוע אספלט שעליו אפשר לעבוד, זה לא העניין. סה"כ מי שרוצה לטפל ברכבו לבד, יכול כבר היום לעשות את זה בחניה הפרטית שלו או בכל מגרש חניה אחר. רון-מן רוצה יותר מזה. הוא רוצה להשכיר ציוד, ולמכור שמנים, ולמכור קפה להנאת הלקוחות. זה כבר לא סתם מישהו שמטפל לעצמו ברכב על איזה פאץ' אספלט שהוא מצא.

אז עכשיו השאלה משתנה. בוא נניח, שרון-מן בעצם רוצה להשכיר מגרש חניה בתשלום. זה שללקוחות שלו אין חניה מתחת לבית ולכן הם בוחרים לתקן את המכונית שלהם במגרש החניה שלו (שבו הם משלמים ע"פ שעת חניה וכו', כמו בכל מגרש חניה) לא אמור לעניין אותו. אבל זה תחום אפור, וברגע שיוכח שרון-מן ידע שכל לקוחותיו מגיעים במטרה ראשונה לתקן את הרכב, שמו יוכתם (גם אם נניח יהיה זכאי). מה גם שהוא רוצה להשכיר להם יותר משטח עבודה. סה"כ שטח עבודה אין בעיה למצוא. הבעיה זה הfacilities מסביב. נניח שאתה מנהל פאב, ובפאב שלך נתפסו מעשנים סמים. לא עניינך. אתה מוכר בירה ולא שואל את הלקוח מה הוא מעשן. אבל אם בחקירה יתברר שידעת שהם מעשנים סמים, וידעת ש100% מהלקוחות באים אליך כדי לעשן אצלך סמים כמטרה עיקרית, וסיפקת להם ניירות גלגול (שמותרים בחוק), ואפילו הסברת להם איך לגלגל (למרות שלא עישנת בעצמך), טוב לא תצא מזה. אני לא משווה בין סמים לליפט. אני משווה בין העקרונות מול החוק.

SLOWRIDE, אתה צודק. אבל בעל המקום חייב לנקוט "במידת הזהירות הנדרשת". כבר היו בתי קפה שנתבעו כשהגישו תה חם מדי שגרם כוויה ללקוח. כנ"ל במקרה הזה, שבו רון-מן צריך להראות שהוא נקט שמידת הזהירות הנדרשת ווידא שאכן הלקוח יודע להפעיל ליפט. אלעד, המחוקק חייב להתייחס לעניין המקצועיות הנדרשת בהפעלה, הזמינות והסיכון. כדי להניח בבית מלכודת עכברים אתה לא צריך הסמכה. גם לא כדי לדרוך על מקק. אבל מדביר כן צריך הסמכה. וחזינו בתוצאות האפשריות של הדברה.

http://www.thule.com/fitguide/default.aspx?language=en&market=il

בית עסק אומנם אינו שטח ציבורי כמו רחוב, אבל הוא שטח המשמש את הציבור ולכן צריך לעמוד בתקנות ובחוקים שנקבעו (למשל נגישות לנכים, עמידה בתקני כיבוי אש, איסור על עישון במקום וכו'). גם אם בית קפה ישים שלט ענק ש"פה מותר לעשן", לא הופכת את העישון למותר. העישון אסור כי בחוק אסרו אותו. אני לא יודע את לשון החוק המדויקת, אבל אני ארשה לעצמי להחזיר את הדיון מהרמה הקונספטואלית-רעיונית לרמה המעשית פרקטית: עלה האוטו על הליפט, ונפל מהליפט על האדם שמטפל בו. מה יגיד רון-מן בחקירה? שהלקוחות חותמים על טופס שמשחרר את רון-מן מאחריות, ורון-מן לא ידע שהלקוח לא יודע להפעיל את הליפט? ואם יטענו שהיה כשל בליפט? ואם בסוף החקירה הזו רון-מן יצא זכאי, מה ישאר ממנו ומהעסק שלו אח"כ?

אם זה כל כך דחוף, תקנה את הראשונה שאתה מוצא.

בואו נסגר על עצמנו. לא מדובר בפושעת מסוכנת, בוונדליזם משעמום, או בזלזול ברכוש האחר. ככל הנראה, אם לשפוט לפי השכל הישר, מדובר באשה עם הפרעה נפשית, שאינה מטופלת כראוי. זו יכולה להיות הסבתא של כל אחד מאיתנו, לצערי. אז רגע לפני שמזהים אותה לפני הסרטון, הולכים לחפש אותה, תופסים אותה וגורמים לה לשלם על הפגיעות, כדאי להתחשב במצבה, ובהנחה שהיא כנראה לא מודעת למעשיה.

למיטב ידיעתי הפיקנטו אינה משווקת בארה"ב, ולכן לא נבחנה. הריו זוכה במבחן הזה לציון בינוני. בNCAP הפיקנטו זוכה ל4 כוכבים.

גם אם ימצא לשון החוק המבוקש, הרי שבית עסק אינו שטח פרטי. בית קפה בבעלותך, אינו שטח פרטי שלך. אתה לא יכול לעשות בו מה שאתה רוצה. כנ"ל בית קפה שמגיש ליפטים לארוחת בוקר.

היה מבחן, רכב אחד מתוך 11 זכה לציון טוב. אתה יכול לדמיין מבחן בכיתה, או באוניברסיטה, שבו 10% מהתלמידים מקבלים ציון טוב מאוד והשאר בינוני ומטה? אני יכול. מלבד תאוריות קונספירציה שעושות לנו את היום ליותר מעניין, אני לא רואה בזה שום דבר מרעיש.

אני חייב להבין את זה. מה האנטרס של הIIHS - ארגון בטיחות בלתי תלוי - להעביר את הספארק ולא את האחרות?

דעתי היא שהאדם כן נחת על הירח (והסצנה לא בוימה באולפן), רבין נרצח ע"י אדם ימני (ולא ע"י השב"כ), ואלביס פרסלי אכן מת (ולא חוגג ברחובות מיניסוטה). כמה תאוריות קונספירציה ברבע אגורה עוד אפשר להמציא?

היפה הוא, שלמרות כל העבירות והעקיפות, פוגשים אותו בסוף ברמזור עם כולם.