תקופה של מחאות - מחאה להורדת מחירי הרכב

[מיץ פטל]

^את המס הגבוה משלמים גם על נסועה - מיסוי הדלק.

וכמובן ההשלכה של מחיר הביטוח שמתחשב בשווי הרכב (שנופח בגלל מיסוי). כך שהנזק מהמס על הרכב לא פוגע בכיס לפי התחשיב שהצגת למרות שהעלת נקודה מעניינת.

 

עריכה אחרונה ב-12 לאוגוסט, 2020 על ידי מיץ פטל

[shellcase]

לפני 16 שעות, sperial כתב:

@shellcase אולי תוכל להסביר כיצד המדינה מנחה את המשרד מה לתכנן? איזה עבודת מטה עושה המדינה לפני שהדרישות יורדות למשרד?

לא מידע אישי כי אני בצד השני, אולי יהיו כמה אי דיוקים במה שכתבתי - אבל הכל מתחיל ונגמר בועדות תכנון.
ספציפית בכבישים מסתמכים על תמ"א 3 (תכנית מתאר ארצית לדרכים), אגב עכשיו עובדים על תמ"א חדשה (42) שתחליף אותה ותשלב בינה לבין תמ"א 23 (מסילות) כי תמ"א 3 זה מסמך ארכאי (1976)בקנ"מ גדול מדי.
ובנוסף מסתמכים על ועדות התכנון הארצית, המחוזית והמקומית (כתלות באם מדובר ברחוב פנימי קטן או כביש בין עירוני גדול).
אם ניקח כביש בין עירוני אי שם בדרום - אז הדרישה לכביש תגיע מועדת התכנון המחוזית לרוב, והיא תנבע מסקירה של הדמוגרפיה באיזור והשינויים (שכונות חדשות בפיתוח, ישובים שמיועדים להרחבה) ובנוסף של הבטיחות של הכבישים הקיימים.
פרוייקט שאני מכיר היטב הוא כביש 293 מבית קמה לנתיבות למשל שהיום הינו כביש חד מסלולי דו נתיבי עם המון שטחים מתים ומגבלות ראות:

נתיבות גדלה ומתוכננת להמשיך ולגדול, הישוב מבועים בונה הרחבה משמעותית, בצומת בית הגד"י הוקם איזור תעשיה וכו' וכו'...
כל הנ"ל וקצת פוליטיקה (כי איך אפשר בלי?) מעלים אצל הועדה צורך בהרחבת הכביש הקיים.
משם - הפרוקייט מתגלגל לנתיבי ישראל (או אם היה מדובר באיזור ת"א - לנתיבי איילון או נת"ע, בירושלים ל'תכנית אב לתחבורה י"ם', בחיפה ל'יפה נוף' ברחובות ל'ה.ל.ר' וכו'), הם בתורם עושים תסקירים (לרוב פונים ליועצים חיצוניים) וסקרי תנועה ומגבשים את הפרמטרים כמו מהירות התכן של הכביש וכמות הנתיבים, היכן נדרש מחלוף, היכן רמזור והיכן צומת רגיל וכו' (כמובן שאחרי שהמתכנן מנסה לעשות את מה שהם רוצים ורואה שאי אפשר - זה עלול להשתנות, צומת מרומזר למשל יכול להפוך לצומת לא מרומזר אם הבטיחות ונפחי התנועה מאפשרים זאת, או להיפך.

במקרה של 293 למשל - בצד של בית קמה יהיה צומת גדול מרומזר שממנו יהיה חיבור לכביש 6 (מרחיבים גם את הכביש לרהט) ואילו צומת בית הגדי הסמוך לנתיבות הופך למחלף בתצורת יהלום וגם חלק מהגישות לישובים לאורך הכביש צפויות להיות ממוחלפות.
לאחר מכן זה מגיע למתכננים (אחרי מכרז), לעיתים זה Design-Build, כלומר חברה אחת שמקבלת דרישה ומחזירה כביש גמור (כלומר גם מתכננת וגם בונה) ולפעמים זה רק תכנון ואז במכרז נוסף יבחר קבלן ביצוע.
המתכנן לומד את השטח ומתחיל לעבוד על התכנון הראשונים, שמהותו בחינת חלופות.

למשל ב293 היו 7 חלופות לכביש, 5 חלופות למחלף ו4 חלופות לתצורת הכביש עקב דרישה לשמור על שדרות העצים שלצד הכביש הקיים (בתצורה אני מתכוון למשל לדינמיקה בין שדרות עצים קיימות שאפשר להעביר ביניהן מסלול אחד בלבד לתוואי ומה קורה כאשר הכביש המתוכנן נפרד מתוואי השטח הקיים ע"י סוללות עפר (כי אחרת הוא יהיה רכבת הרים)) - העצים האלה אגב יקרו את הפרוייקט בכמה עשרות מליוני שקלים, אבל היי - שמרנו על עצים :).
לאחר שנבחרת חלופה מתחילים תכנון מוקדם שתפקידו להבין מה נדרש בשטח ע"מ לבנות את הכביש, כלומר מתכננים את הכביש בפירוט בינוני (לא מטפלים בכל שיח או עמוד בשטח נקודתית) כדי להבין מה יהיה רוחב הכביש בכל נק', מה נדרש מבחינת תשתיות, איך דואגים לניקוז, שבילי אופניים, ת. אוטובוס וכו.
עם התוכנית הזאת הולכים לועדה המחוזית ומבקשים את אישורם לתב"ע - כלומר זה השלב שבו "תופסים את השטח" - יפקיעו אדמות, ישנו ייעודי קרקע וכו'.
הועדה גם תבקש לראות איך הפרוייקט מתחבר לכל תכניות המתאר (ויש הרבה) ולראות שאין התנגשות עם פרוייקטים קיימים (למשל ישוב שמתכנן הרחבה, תשתית ארצית (כמו קו גז בלחץ גבוה) שמתוכנן לחצות את התוואי וכו').
לאחר אישור הועדה עוברים לתכנון מפורט של הכביש ומשם לביצוע.

@sperial
ביקשת תגובה - קיבלת מאמר, על אחריותך לקשר את זה בעת הצורך בשרשורים הבאים.

 

*צירפתי את אחד מנספחי התוכנית בו רואים את מחלף בית הגד"י העתידי.
מי שמעוניין - כל מסמכי התוכנית (תכנון מוקדם בלבד, מפורט טרם הושלם) נמצאים באתר 'תכנון זמין' של משרד האוצר:
תוכנית 651-0670687
'דרך 293 ומחלף בית הגדי'

מחלף_בית_הגדי.pdf

עריכה אחרונה ב-12 לאוגוסט, 2020 על ידי shellcase

[sperial]

@shellcase תודה. נראה לי שהבהרת יפה את מה שביקשתי להבין, מת תפקידה של המדינה ( בגדול, בחינת הצרכים ומתן הנחיות) ובין תפקיד הקבלנים - תכנון יותר מפורט וביצוע, באינטראקציה עם המדינה.