מקריות החיים

[Alon_A]

ב YNET התפרסם סרט ממצלמת האבטחה המצלם את רגע הפיצוץ. שמתי לב שבשניה 4, כ 6 שניות לפני הפיצוץ, נעצרת מישהי (הדמות נראית כדמות של אישה) להסתכל על חלון הראווה הימני ביותר, בזכות כך היא עוצרת ונמנעת מלהגיע לאזור הקריטי של הפיצוץ, וכנראה ניצלת מפציעה קשה או גרוע מכך.

 

סתם נקודה למחשבה על מקריות החיים,

והכי חשוב שלא נדע ושיהיה לנו לילה טוב...

[סולל הדרך]

אתה מכיר את הסיפור על היפני ששמע שעומדים להפציץ את הירושימה אז הוא ברח לנגאסקי...

 

התאוריה הזאת עובדת לשתי הצדדים.

[Derish]

לא היה על זה פעם סרט? "יעד סופי" או משהו כזה...

[ברווז]

אתה מכיר את הסיפור על היפני ששמע שעומדים להפציץ את הירושימה אז הוא ברח לנגאסקי...

 

התאוריה הזאת עובדת לשתי הצדדים.

 

לדעתי זו לא תיאורייה, אלא 3/4 עובדה. זה הזוי, אבל זה נראה שאשכרה הגורל של הבנאדם קבוע מראש איכשהוא. ויקומו כל המאמינים בבחירה חופשית, ובצדק.

לכם, יש לי רק לומר:

איך אתם יכולים להיות בטוחים שאתם בחרתם ללא שום השפעה?...

לא קל.

[oferh]

הגורל של כל האנשים באמת קבוע מראש - למות. איך זה יקרה זה כבר שאלה של הסתברות.

[nitch]

לכם, יש לי רק לומר:

איך אתם יכולים להיות בטוחים שאתם בחרתם ללא שום השפעה?...

לא קל.

מכיר את התער של אוקאם?

[ברווז]

בתור אספן סכינים עם ראש פתוח למדע, אני אמור. עדיין הייתי צריך להעיף מבט חטוף בויקיפדיה כדי להיזכר.

"ההסבר הכי פשוט עם הכי מעט הנחות חדשות".

אני מסכים עם הקביעה הזו לגבי הרבה דברים, חלקם נלמדו מניסיון מר (דוגמא קלאסית: בזמן סופת ברד, גז הבישול הפסיק לעבוד. לתומי חשבתי שהצינור נקרע, אבל הסתבר שפשוט הגז נגמר... ).

אבל בנוגע לחיים ולבחירות שאנו מבצעים בהם, התיאורייה שלי שונה לחלוטין. והיא גם עובדת הלכה למעשה, לא רק בתיאורייה, עבורי.

שאלה לי אליך.

קח לדוגמא היפוטתית את מר "שור" ומר "כבש".

מר שור ומר כבש גדלו ביחד באותו הרחוב, עם נתוני פתיחה כמעט זהים. שניהם היו באותו בית ספר, שרתו יחד באותו בסיס בצבא, ואפילו עשו את הטיול של השיחרור ביחד.

לשניהם היו לא מעט החלטות לעשות במהלך החיים שלהם. חלקם היו זהות, אבל השונות הבודדות, זה מה שמעניין.

אחרי ששניהם חזרו לארץ מטיול השיחרור, שניהם מצאו עבודה מועדפת, אחד (שור) בתחנת דלק ואחד במלונאות.

מר שור חלם על מכוניות, זה היה החיים שלו, והוא לא שתק לגביהן. אתה מכיר כמה אנשים כאלה אני מאמין בעצמך.

מר כבש לא התעניין כל כך במכוניות, אלא ב"שירות לקוחות"-הוא אוהב לעבוד עם אנשים.

מר שור החליט, שהוא חוסך לעוד טיול אחד בארה"ב, בעוד מר כבש החליט שהוא רוצה ללמוד.

בסופו של עניין, במהלך הטיול של מר שור בארה"ב, גילה אותו סוכן ספורטאים במהלך משחק פוטבול ידידותי עם החבר'ה. כיום הוא מתקשה להחליט כשהוא קם בבוקר ב"טירה" שלו (לא יודע אם יש לזה מונח טוב יותר בעברית) באיזה מכונית ספורט\פאר לנסוע לעבודה.

לעומתו מר כבש השתקע פה בארץ, מצא ג'וב בחברת תקשורת, וכיום גר בדירה שכורה עם אשתו ונוהג על קורולה ליסינג.

אם מר כבש היה נוסע עם מר שור לארה"ב, סביר להניח שהוא היה משחק יחד איתו פוטבול, ושניהם מתגלים ע"י אותו הסוכן, וממשיכים לחיות חיים דומים. או אם מר שור היה נשאר בארץ, אולי היה מוצא עבודה בתור סוכן מכירות של יבואן רכב\חברת השכריסינג.

כוחה של החלטה-האם לצאת לטיול או לא.

דוגמא קיצונית מעט כדי להבהיר מה אני חושב על זה, אבל דוגמא טובה.

הדמויות והנסיבות בדויות לחלוטין, אגב.

באותה מידה, קחו את גברת "ארנבת" וגברת "לווייתן".

גם הן גדלו באותו רחוב ועם אותם תנאים, רק שהן הגיעו משכונה לא ממש מבוססת, והנתוני פתיחה שלהן לא משהו. גם מזל אף פעם לא היה להן. אבל, אחרי הצבא, הן הצליחו לחסוך קצת לטיול של שבוע בצ'כייה. למה? מאיפה אני יודע.

גברת לווייתן החליטה שעדיף לה להשקיע את הכסף בשנה ראשונה של לימודים, ולנסות להתקדם בכח. ארנבת החליטה כן לצאת לטיול. תוכלו לראות את ארנבת בסצנת הפתיחה של "יעד סופי 1", שם המטוס התרסק, בעוד שלווייתן לא הצליחה להתמודד עם לימודים והחיים במשרה מלאה, ועובדת כפקידה בשכר מינימום איפשהוא.

דוגמא לקיצוניות השנייה.

אני מאלה שאין להם מזל טוב. המזל שלי יודע רק לשמור עליי בחיים, אם אפשר לקרוא לזה חיים. עד עכשיו, כל החלטה משמעותית שלי, לוותה באין ספור מחשבות והתייעצויות תוך ניסיון לבחור באופצייה הכי יעילה או הכי פחות גרועה, ותמיד תמיד תמיד נדפקתי. לא משנה איך ומה בחרתי, יצא הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, בצורות שאי אפשר היה לצפות. ועדיין, אני ממשיך לעשות את הבחירות הגרועות, מסתבר.

אז תגידו לי אתם, אם יש או אין יד מכוונת בבחירות שבנאדם עושה.

[nitch]

כל הסיפורים האלו מוסברים יופי בעזרת מקריות ואופי/חינוך, שהם דברים קיימים ומוכחים.

ההנחה שלך שזה שאנשים עם אותה נקודת מוצא מגיעים לדברים שונים בגלל יד מכוונת היא לא מבוססת, שכן קיימים מספיק משתנים שמסבירים את זה, מקריות אופי וחינוך.

 

אני יחסית מרוצה מאיפה שאני בחיים, למרות שאני שואף להרבה יותר, והמסלול שעשיתי מורכב מכמה תחנות שהיוו קפיצת דרך משמעותית ועשו את ההבדל ביני לבין הרבה חברים שלי שהייתה להם נקודת פתיחה דומה.

עדיין, זו תהיה הסתכלות שטחית, כי כן קיים שוני בינינו, וזה מה שעושה את ההבדל. למרות שכולנו מגיעים פחות או יותר מאותו רקע סוציו אקונומי, אינטיליגנציה דומה ומגורים בעיר שכוחת אל בגבול הלבנון, ההתקדמות הייתה שונה לחלוטין.

5 למדנו בכיתה אחת, תלמידים מצטיינים כולם.

5 הגענו למיונים למסלול צבאי טכנולוגי יוקרתי שמקבל 20-40 איש בשנה.

3 התקבלו.

אחד שלא התקבל עשה עוד כמה מיוני סיירות, ובסופו של דבר כשלא קיבל את מבוקשו עזב לארה"ב והיום הוא רופא שיניים במארינס.

עוד אחד התקבל למסלול טכנולוגי לא רע, אבל מפאת אישיותו השונה לא ממש התקדם וגמר בשחרור בטרם עת. התחיל לימודים יוקרתיים, לא סיים. התחיל עבודה בכמה סטארט אפים, לא סיים. מחפש את עצמו מאז.

מהשלושה הגיע אחד לתפקיד טוב ושניים לתפקידים פחות טובים.

מהשניים שבתפקידים הפחות טובים, אחד עבר בקדנציה הבאה לתפקיד טוב יותר בזכות כישוריו ודאגה לקידום, סיים שירות מלא כולל קבע וכיום עושה חיל בתפקידים טכנולוגיים באזרחות.

השני נתקע באותו המקום, השתחרר ללא קבע, עשה תואר ראשון (לאט), יצא קצת לאזרחות, וחזר לעשות תואר ראשון נוסף בתחום שונה לגמרי. עתיד תעסוקתי לא ברור.

בעל התפקיד הטוב עשה שירות מלא ועוד הרבה קבע, יצא ללימודים ובאמצע קיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה לרילוקיישן. גם ברילוקיישן הצליח להתקדם מאוד ביחס לנקודת ההתחלה.

 

את מי אתה רוצה להאשים בשוני? יד מכוונת או זה שאנשים שונים זה מזה, ולפעמים יש גם מקריות? אגב, גם מקריות דורשת הרבה פעמים אנשים שיקפצו על ההזדמנות שמולם.

חשבת שאולי הבחירות הגרועות (בהנחה שהן באמת גרועות ואתה לא סתם בכיין) הן תוצאה של תהליכי החלטה לקויים?

[Derish]

ברווז, מנסיוני הקצר (אך העשיר למדי, אם יורשה לי להעיד על עיסתי), אני יכול לומר שני דברים:

 

1. הזדמנויות באות כל הזמן, צריך רק לדעת לנצל אותן ברגע הנכון. לא תמיד תדע מראש שזאת

הזדמנות לשיפור, לפעמים תראה את זה רק כשינוי. האם לטובה או לא, את זה העתיד כבר יראה.

 

אני לא טוען שצריך לקפוץ על כל הזדמנות, אבל יש גם גבול לכמה שקול אפשר להיות. הכל במידה.

 

2. כשיומך יגיע והחיים שלך יתפסו כיוון חיובי, כמה שנים טובות תוכלנה לפצות בקלות על כמה עשרות

שנים רעות. תאמין לי. לטוב אנו מתרגלים מהר, ונהנים ממנו הרבה יותר מאשר סבלנו לפני כן מהרע.

 

כל עוד אתה בקו הבריאות, יש סיבות להישאר אופטימי. גם זמנך יגיע מתישהו, כנראה שכרגע אתה

פשוט נחוץ יותר במקומך הנוכחי.

[ברווז]

כל הסיפורים האלו מוסברים יופי בעזרת מקריות ואופי/חינוך, שהם דברים קיימים ומוכחים.

ההנחה שלך שזה שאנשים עם אותה נקודת מוצא מגיעים לדברים שונים בגלל יד מכוונת היא לא מבוססת, שכן קיימים מספיק משתנים שמסבירים את זה, מקריות אופי וחינוך.

 

יש מעל ומעבר משתנים, ההנחה שלי היא שהם לא משפיעים על התוצאה הסופית. ארחיב בהמשך.

 

 

אחד שלא התקבל עשה עוד כמה מיוני סיירות, ובסופו של דבר כשלא קיבל את מבוקשו עזב לארה"ב והיום הוא רופא שיניים במארינס.

 

אתה למעשה אומר, שהוא החליט להיות ביחידה צבאית מובחרת. והוא הגיע ליחידה צבאית מובחרת. החלטה, והתוצאה שלה. איך בארה"ב הוא הצליח להגיע למארינס? אני משער שזה דבר דיי מסובך עבור ישראלי. זה מתחיל להישמע כאילו שהייתה יד מכוונת פה בפעולה...

 

 

 

את מי אתה רוצה להאשים בשוני? יד מכוונת או זה שאנשים שונים זה מזה, ולפעמים יש גם מקריות? אגב, גם מקריות דורשת הרבה פעמים אנשים שיקפצו על ההזדמנות שמולם.

 

אני לא בא לדבר על שוני, אני מנסה לדבר על כך שההחלטות שאתה עושה בחיים, הן לא בהכרח שלך ומרצונך החופשי, דהיינו מושפעות ממשהו אחר. מהו? שאלה יותר ממצויינת, תשובה אין לי. ובאשר למקריות, אתה צודק- אם יש הזדמנות למשהו, למדתי מאוחר מדיי שצריך לקפוץ עליה.

 

חשבת שאולי הבחירות הגרועות (בהנחה שהן באמת גרועות ואתה לא סתם בכיין) הן תוצאה של תהליכי החלטה לקויים?

אני סומך לחלוטין על תהליכי ההחלטה שלי. בסופו של דבר ההחלטה היא "הרע במיעוטו" אחרי שמיעת כמות יפה של דיעות ואפשרויות לכאן ולכאן.

האמת היא, שאני מזדהה עם מר שור, במובן מסויים. בשלב כלשהו, הייתה לי האפשרות לעבור לארה"ב עם המשפחה (כשהייתי נער בן כ-16), מטעם עבודתו של אבי. אימי לא רצתה מסיבותיה שלה, ולמעשה ההחלטה שלהישאר כאן בסופו של דבר באה ממני כקול השלישי ושובר השיוויון. החלטתי להישאר כאן מסיבות רומנטיות (8 חודשים עם הפרה, אשתי לעתיד). מה היה קורה לו היינו עוברים? הייתי מפסיד את אהבת חיי, לא היה לי סיכוי לפתוח עסק עם חברי הטוב (מה שעדיין לא קרה, אבל לפחות זזים בכיוון), אבל אולי הייתי שוחה בכסף בתור כוכב פוטבול. לך תדע.

היום, בהינתן בחירה שכזו, אני לא יודע איך הייתי מגיב האמת, גם בראייה לאחור. אבל זו בחירה של פעם בחיים, כך שהסיטואצייה הזו כנראה לא תחזור על עצמה. כל הבחירות שעשיתי מאז, בסיכומו של דבר, הביאו אותי לאותה נקודה בחיים, שבה אני נמצא גם היום- לא השתנה אצלי כלום מאז השיחרור לפני 10 שנים, כולל ברמה של השכר שאני מרוויח. אז כן, אלו בחירות רעות, ולא, זה לא בכיינות (אם אתה רוצה בכיינות, אתה צירך להכיר את הקולגה שלי והבוס שלי. 2 אלה יכולים ללמד תנינים להוציא דמעות, לפסנתר פיל ולחתל תנשמת מרוב בכיינות). מה גרם לי להישאר תקוע כך? למה כל הבחירות שעשיתי השאירו אותי באותו מצב ולא שינו כלום, למרות שהיו אמורות? לא יודע. בחירה, ותוצאותייה. ויש כמה בחירות שאין לי מושג למה בחרתי בהם, בנקודות בודדות בחיים שלי שניתן לספור על יד אחת. קוריוז של רגע. ואני לא עושה דברים שכאלה בד"כ (ראה תיאור הליכי קבלת ההחלטות שלי).

כל מה שאני אומר, זה שאם תיהיה לך האפשרות ללכת או על מאזדה 3 ליסינג, או על מאזדה 3 מנוע 2 ליטר פרטית (בהנחה שהן עולות אותו דבר משום מה), לא משנה מה תחליט, יהיה לך קשה למכור מאזדה 3 אח"כ, ויהיה לך קשה להתמודד עם התשלומים. כמובן שאתה יכול לבחור שלא לקנות מכונית בכלל, אבל זה לא עולה על דעתך משום מה. זה, ידידי, מכוון מאיפה שהוא.

[nitch]

רופא השיניים הגיע למארינס רק בגלל שכרע תחת נטל החובות אז נאלץ לקבל כסף מהצבא למימון הלימודים בתמורה לשירות מסויים.

לא יחידה מובחרת ולא בטיח, עקירת שיניים וסתימות, ומבחינתו היה עדיף לעשות את זה במקום אחר, מדים יפים ותו לא.

 

כשאתה מתלבט בין מאזדה מליסינג לבין מאזדה שני ליטר, זה עושה אותך צר אופקים. אתה יכול לקנות רכב זול וסחיר יותר, ולהשקיע את שאר הכסף. זה שזה לא עולה על דעתך מעיד על אופי ורקע והיעדרו של נסיון.

שוב, התער של אוקאם, אתה חוזר ומכניס לפה את היד המכוונת, שהיא ישות מיותרת בתיאור הסיבות למצב.

[ברווז]

לא מבין למה הדיון המרתק הזה נעצר.

אתה צודק, רק שב"הפוכה", לגבי התער.

נניח שבאמת אני מתלבט לגבי המאזדה (אוקיי, אני חייב להודות, שבמציאות זה לא הולך לקרות יותר, לא נוגע במאזדה, אף מאזדה, גם אם ישלמו לי מליון דולר במזומן).

ההתלבטות שלי היא בין 2 דגמים. "התער" אומר, שכל בחירה שאעשה מכאן, היא שלי-לפי מה שהסברת. זו הטעות.

הכי מעט הנחות חדשות = להניח שרכב זול יותר יהיה סחיר יותר, להניח שיהיה קל יותר למכור אותו, להניח שהשקעה של הכסף תניב פירות, וכולי- הרבה הנחות חדשות, שלא נכנסו לשיקול המקורי שלי- שהוא "אני רוצה רכב חדיש יחסית".

ואני מדגיש שהדוגמא על המאזדה היא דיי טיפשית, והייתה רק כדי לפשט נקודה. צרות אופקים זה מילה גסה עבורי.