amitexc

היו גם בשימוש זכוכיות שטוחות בצבע מט. ידוע לך כמה אינץ הפנס? ככל הנראה מה שהיה לך זה זכוכית LUCAS בגודל 6.5" חפש באיי ביי יש לא מעט.

לרוב קרבורטור לא עשוי מאלומניום הוא עשוי מסגסוגת כלשהי עם אבץ לא זוכר במדוייק.

שכל רוכבי הדו"ג יתקלו בעוגמת הנפש של ביטוח ב1300 ש"ח במקום 1200 על פי המחשבון.

השילדה של כל הדרבים זהה, האירופה שונה מהסופר "במגן מנוע" בלבד, הזרוע האחורית היא זו שהתחלפה והבולמים של האירופה היו גם עם אויר. הFD למעשה הגיעה עם זרוע אחורית מונושוק, והייתה מתעקמת יחסית בקלות, הבולמים הקדמיים הצתמקו חזרה והגלגל הקידמי קיבל דיסק לבלימה. למעשה הFD היה דגם מתקדם יותר של היומבו ולא הממשיך של האירופה, ההצתה הייתה עם פלטינה(באירופה אלקטרונית) הגיר היה עם 4 הילוכים(באירופה 6) והצילנדר היה מצופה כרום עם שסתום עלים(באירופה ללא שסתום עלים), כמו כן הFD הגיע עם אגזוז לחץ במקור בשביל לקבל עוד איזה חצי חמור להספק. תאמת לא מובן למה דרבי החליטו לגנוז את דגם האירופה המשוכלל והמתקדם יותר ולייצר אופנוע עגלתי מבלי שום מאפיין טכנולוגי פרט לבלם הדיסיק הקדמי.

במנוע הזה ספציפית יש שימסים ולכן כל הפיקה של הקאמשפט באה במגע עם "כוסית" השסתום, בניגוד למנועי הנדנדים(המחלה של הפיאסטות). בכל אופן לא ניתן לאבחן את הרעש דרך הקלטה זה בטוח, מנסיון הצליל נשמע שונה לחלוטין. אני לא בטוח אבל נשמע שהרעש נחלש עם העליה בסל"ד לא? גם לי הרעש נשמע כמו רעש של שסתומים, אתה צריך לבדוק את השימסים ששמו שם, יתכן ובכלל שהשסתומים שקעו ושמו שימסים קטנים מהמידה המקובלת, במקרה הזה "כוסית" השסתום לא לוחצת על השסתום עצמו אלא על מכסה הקפיץ מה שעלול להוביל לנקישות, בין היתר. אופציה נוספת היא מובילי שסתומים גמורים, אין לי הסבר לגבי הרעש אבל יצא לי לשמוע דפיקות כאלו עם מובילים גמורים. בקיצור אין טעם בכל הניחושים, הדרך הטובה ביותר היא לפרק ולמדוד כל מה שצריך, ככה תקבל מענה, חוץ מזה אתה בין כה וכה מתכנן לעשות שיפוץ, אז אתה כבר תגלה, אל תדאג

0.01"=0.25 mm זה כבר יותר הגיוני מ3 מאיות כפי שכתבת. עדיין תנסה להשיג מכשיר להונינג, 3 עשיריות עם פליז\ברונזה אמור לרדת דיי מהר.

אם אתה שואל אותי אז הייתי עובד על הציר עצמו ולא על הבוקסות. יכול להיות שהבוקסות נלחצו בתושבת שלהם ובגלל זה הן קטנות מידיי, יתכן ואם היית משייף מעט מהקוטר החיצוני כל הבלאגן היה נמנע, אבל זה לא משנה כבר. בגלל שמדובר בקוטר גדול כלכך אתה גם יכול להכניס מכשיר של אוניניג, יש לקנות כזה בכ30 שקלים, אני מדבר אל המכשיר עם ה3 אבנים. דקה עבודה והבוקסות במקום. בהצלחה.

3 מאיות? לא הבנתי מה אתה צריך לעשות שם, להגדיל את הקדח? עושים את זה עם מקודד, לא עם כרסום. כל מי שיש לו מחרטה\מקדחת עמוד יוכל לעזור לך, צריך להכניס נייר זכוכית בזמן הסיבוב. 3 מאיות זה כלום, נראה לי התבלבלת קצת במידה.

פשוט מעורר פליאה, איך נקית את הקרבורטור לרמה כזאת? אני באופנוע שלי שבהרבה יותר חדיש לא הצלחתי לנקות אותו בכלל סגסוגת האבץ(?) מתקשה להתנקות, ומה לא נסיתי.. מדהים! כל הכבוד. אגב ליאור נראה לי שיש לך פספוס קטן בכבל שאני לא מזהה מהו(זה לא של משאבת השמן והקלאץ) לפי ההכרות עם היפנים אום אחד צריך להיות בצידו השני של התושבת כנעילה, אבל אולי ואני טועה כי גם ראיתי יפניים עם 2 אומים באותו הצד.

רציתי לדעת בגדול את הרכיבים הקיימים במעגל הידראולי כך שאוכל למצוא עליהם מידע בקטלוגים. לגבי העומס על המשאבה, נניח מצב היפוטתי שבו אני צריך כוח של 20 KN ובמהירות נמוכה, בקרת המהירות תתבצע ע"י צמצם ביציאה? זה נשמע לי קצת בזבוז לקבוע מהירות איטית יחסית של הבוכנה ע"י יצירת צוואר בקבוק, מה קורה במצב שיש צורך במספר בוכנות עם עומס גבוה? אני שואל כי זה דיי מסקרן אותי כרגע, בגדול נראה לי שלבסוף הצלחתי לשלב במערכת מעגל פנאומטי כמו שרציתי מלכתחילה, אז כנראה אני אזניח לעכשיו את כל החישובים ההידראוליים הלא נחוצים. בגדול מדובר במתקן הרמה קטן שהעומס משתנה בין 3 KN ל5 KN.

לא הבהרתי את עצמי כראוי, עם כל החישובים הדרושים לשם מציאת הספק,ספיקה ולחץ אין לי שום בעיה להתמודד. הבעיה שאני פשוט לא מכיר את האביזרים שמשתמשים בהם בתחום ההידראולי, לכן שאלתי. לפי מה שאני מבין ממך עקרון בקרת המהירות מתבצע למעשה בצורה זהה למערכת פנאומטית, נעשה שימוש בצמצמים? חשבתי שיש בקרה דיגטלית, אחרת עם צמצמים ביציאה המשאבה סתם תתאמץ, לא?! מה שחפשתי בגוגל הוא את הרכיבים הקיימים במעגל, כאלה שאני לא מכיר. דווקא מחשבונים יש בשפע, אבל זה לא מה שמעניין אותי.

צודק זה מה שאני חושב גם.

אני לא נכנס לחישובים אם באמת המשאבות שאתה מציין קיימות אז אני צריך את זאת עם הספיקה הקבועה. יש למשאבות האלו שם מיוחד? חוץ מזה האם אני אהיה זקוק "למצבר" הידראולי? לשם מה משתמשים בצמצמים במערכת הידראולית? הם פועלים כמו במערכת הפנאומטית? שם איתם אפשר לקבוע את מהירות הבוכנה בהידראולי כמו שאמרתי אין לי מושג בכלל תודה!

אני זקוק לתכן של מעגל הידראולי, הבעיה שמעולם לא למדתי הידראוליקה. חיפשתי בגוגל ולא ממש מצאתי חומר לימודי. אני צריך לתכנן מערכת הידראולי כך שמהירות הבוכנה תהיה קבועה זאת למרות העומס שמשתנה, כלומר עם שינוי הזויות במתקן העומס על הבוכנה ישתנה כך שלחץ קבוע הוא אינו מה שמעניין אותי, אלא מהירות קבועה. איזה רכיב דואג לכך שזרימת השמן תהיה קבועה? מאיזה רכיבים בגדול צריך להיות מורכב מעגל הידראולי שכזה? תודה לעוזרים.

אתה הפקדת את הרשיון לא הקפאת, אין לי מושג מה הליך החזרת הרכב לכביש אבל אני הייתי מחזיר את המצב לקדמותו, לאספנות ובלי "להקפיא".

איפה התמונות??? מה הטעם לפתוח הודעה חדשה מבלי לעדכן

לפי דעתי צביעה בהמרייט הייתה עדיפה, אני מתכוון לאותם איזורים פנימיים שמסתבר שמלאים בחלודה. לגבי החומר, עדיף לצבוע את הפח החשוף בצבע יסוד ועליו למלא בחומר. מה שקורה עם חומר על פח חשוף הוא שהחומר סופח מיים ועם הזמן המתכת שבאה במגע עם החומר מחלידה והחומר מתנפח, כאשר צובעים בצבע יסוד מתאים המתכת עמידה יותר בפני קורזיה. אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי עכשיו אבל אני הייתי עושה בירור לפני הצבע, כי אחרי כל ההעבודה שהשקעת יהיה עצוב לגלות אחרי מספר חודשים שהצבע מתנפח בגלל שלא עבדת כשורה.

יפה רק חבל שאתה לא דואג לטפל בחלודה הנסתרת. כמו כן שם חומר על מתכת חשופה. בהצלחה.

טוב בשלב זה אבדתי כל טעם להמשיך ולהגיב פה. נראה שאתה בעצם כבר יודע הכל ותסתדר, אז בהצלחה. אגב ציפוי ניקל בניגוד לנקסיל היה מתבצע על סליב פלדה, אבל את זה אתה בטח יודע.

ידידי עם כל הכבוד, צא ולמד על מנועים חדישים מלבד BMW. ציפוי הנקסיל נעשה ישירות על האלומניום ובכך נחסך משקל(של סליב הפלדה), לנו ממש לא רלוונטי אבל במונחי מירוץ בהחלט כן. בנוסף לחסכון במשקל לאלומניום יש מולכות חום טובה יותר משל פלדה, וכך למעשה פינוי חום מתא הבעירה טוב יותר. לגבי ציפוי הנקסיל מחדש. אתה יכול להתווכח על זה כמה שתרצה אבל עובדתית זה קיים וגם לא יקר כלכך. רן כפי שרשמתי, אין לי מושג לגבי מקור הפיתוח וההמצאה, ניסוח מקולקל שלי. רק לא לשכוח את מנועי ה2 פעימות, המנועים שהגיעו לסל"ד אסטרונמי עם יתרון משמעותי על מנועי ה4 פעימות. כיום הוא דיי הצטמצם.

אתה צודק הייתה לי טעות "קטנה" בניסוח, אין לי מושג לגבי ההסטוריה של דואקטי, אני התייחסתי למערכת נטולת קפיצים באופן כללי, קורה לא פעם שמפתחים מערכת על מנת לתת פתרון לדבר ספציפי כלשהו ולבסוף מתגלים יתרונות נוספים של אותו הפתרון, כך גם במקרה הזה.

צלינדר נקסיל מצפים מחודש, לא אמור להיות יקר כלכך, בארה"ב יש לא מעט סדנאות המתמחות בציפוי נקסיל. כל העקרון של הנקסיל הוא חיסכון במשקל והעידר סליב פלדה שהוא פחות טוב במעבר חום. לגבי הבוכנות וויסקו לא נחשבות טובות יותר הייתי ממליץ לך לחפש בוכנות טובות יותר, יש את Woosner הגרמני vertex האטלקי.

אתה לא צודק, המערכת באה להחליף קפיצים, המון הספק מתבזבז על כיווץ הקפיצים, בזמנו להונדה היה גם רעיון להחליף את השסתומים הקובנציונליים לכאלה הדומים לברזים, הרעיון נזנח.. כמו כן נראה שפותח מנוע נטול קפיצים, אפילו לא צריך שמן מעל לראש.. http://www.youtube.com/watch?v=GXIdOTkJhEY&feature=related דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

תאמת אחרי שייצא לי לעבוד עם ספר מקורי היינס וקליימר הייתי מדרג אותם באותו הסדר. קליימר הכי גרוע לדעתי...

אממ לפי דעתי אפשר לעשות נזק עם כיוון המרווח במחזירים, מרווח קטן מידיי(יותר באיזור השלילי) עלול להרוס את השסתום או את הקמשאפט\נדנד. כאשר המרווח הוא חיובי אז באמת אין שום נזק העלול להווצר. אבל עדיין, לפי דעתי יש הגזמה בעניין המורכבות, כמו שאמרת, המנוע לא דורש מיומנות גבוהה יותר מכל מנוע אחר. בשורה התחתונה- אין צורך לשלוח את המנוע לגלות ע"מ לקבל מנוע חדש כפי שיצא אז משערי המפעל. בהצלחה.