יבגניפ

מי שכבר קונה רכב בסגמנט הזה ובסכום הזה - המחיר זה לא השיקול היחיד. ה-208 זה פשוט סתם עוד רכב מהיר. אני מאוד מקווה שהסוויפט לא תאכזב ותציע קצת יותר מזה.

איך אפשר להשוות אותה ל-208 לפני שלפחות נוהגים בשתיהן? ה-208 יקרה יותר, לפי מה שמפורסם כאן. אני לא נהנתי לנהוג בה. בכלל. למרות שאני עדיין שוקל מדי פעם לתת לה הזדמנות נוספת.

אני נוהג לא מעט בסימולטורים. שם טלמטריה זה משהו שהוא built in לחלוטין, החל מהשוואה מול עצמי ועד להשוואות ביני לבין נהגים אחרים, איפה שזה מתאפשר. מן הסתם, זה הכלי האידאלי לשיפור כשהרכב והמסלול קבועים ויש יכולת טובה לבודד פרמטרים שונים. אני לא מכוון בכלל גם לויכוח האם טרייל ברייקינג ובלימה עדינה זה אותו הדבר. רק תשים לב שהפורום שאתה מקשר אליו כאילו מתכתב אחד לאחד עם הויכוח פה, כי גם שם אנשים לא באמת יודעים להגיע לשפה משותפת ולהסביר באותה הצורה בכתב מה הם עושים, גם אם מעשית יש סיכוי שמבחינת רצף פעולות אובייקטיביות הם עושים את אותו הדבר בדיוק. חוץ מזה, אם תשים לב, גם שם היתה איזה תגובה או שתיים נגד הגישה של דייב (אם זה השם). אני לא יודע מה הרקע שלך בפיזיקה או הנדסת רכב. אולי ההסברים המתעמקים שלך נראה לך כברורים. לי הם בעיקר מזכירים שיעורי אינפי מהתואר הראשון. העובדה שאותו דייב מעיד על עצמו כמי שלמד הנדסת רכב (שוב, אם אני זוכר נכון) עומדת לזכותו. זה לא הופך את ההסברים שלו לברורים יותר. כמו כל ניסיון לקחת תחום מורכב שאנשים אמורים להשקיע שנים שלמות בללמוד אותו ולהתקמצע בו, ולאמל״ק אותו, זה פשוט לא עובד.

הטענה שלי, לפחות, היא קצת אחרת. קודם כל, יש הבדל קיצוני בין נהיגה במסלול, ישיבה מול טלמטריה, ניתוח של פניות (או עקומות) פרטניות, ספציפיות וקונקרטיות, במטרה לשפר זמני הקפה של מסלול ספציפי נתון, עם רכב אחד, על שלל המאפיינים שלו מdown force ועד לכל דבר אחר; יש הבדל בין זה לבין כתיבה כללית כמעט אבסטקרית בפורום אינטרנטי, ברמה של ״בהנתן x תעשה y״, כש-y פה זה אמירות די חסרות ביסוס ממשי, כמו ״לחיצה עדינה על הבלם״ (מי יודע מה זה עדינה אצל אחד ומה זה אצל אחר?). זה דבר אחד. חוץ מזה, בימי המסלול שיצא לי להיות בהם, המדריכים (שחלק מהם הם נהגי מרוצים ברמות שונות) בדרך כלל היו מהירים יותר מהמודרכים, למרות שהנהיגה היא ברכב של המודרך, למרות שבחלק מהמקרים זו הפעם הראשונה שאותו המדריך יושב ברכב הזה ולמרות שלפני ההקפה לא עמד לרשותם איזה מחשב עם הצגת הטלמטריה מול שאר הנהגים. וגם לזה יש סיבה.

מעבר לזה שלא מצאתי את הציטוט המדויק שהדבקת כאן בקישור (אבל לא קראתי לעומק), מרפרוף זה נראה כאילו שגם שם אין שפה משותפת וזה חלק מהבעיה הלא פתירה בויכוחים המייגעים באינטרנט על איך לנהוג ומי יודע לנהוג; וזה מה שקורה גם כאן בשרשורים כמו זה, לכן לרוב אני מנסה להמנע מ piss fights שהם מציעים, ושומר אותם לשרשורי אוף טופיק שמעניינים אותי יותר. בכל מקרה, אם ההצעה שלך היא בכיוון של לאמץ את השפה או התפיסה הפיזיקלית - מדעית שאתה מנסה להציג כאן - בעייני זה אובר קיל מטורף. זה גם לא פרקטי ונדמה לי שזה עלה גם בפורום ההוא שקישרת אליו, אבל כאמור לא התעמקתי יותר מדי.

מעולה. זה באמת מעניין ואני ממש לא נגד הסברים פיזיקליים. כן יש לי כמה בעיות קטנות איתם. אחת היא שלפעמים פשוט אי אפשר באמת להבין למה הכוונה אחרת היא שהם נורא מזוקקים, נורא כוללניים ובכתיבה מקוצרת כזו לא לוקחים בחשבון הרבה מאוד פרמטרים. ועוד אחת היא שלפעמים הפרמטרים האלו הם גם נורא פרסונליים. ״דיוק ועדינות״ כמו שקראת לזה. ולכן גם מגיעים איתם לויכוחים כמו הויכוח הזה על סוגי פניות ועיקולים וכו׳.

אפשר להתדיין ולהתווכח על הכל. למה אתה מעיד על עצמך כחרא של נהג? הרי אתה יודע להסביר בכל שרשור כזה יותר טוב מכל אחד אחר בפורום איך כל רכיב עד הבורג האחרון ברכב אמור לתפקד בכל מצב ובכל חלקיק שניה. ואני לא כותב את זה כדי לעקוץ או לפגוע או לעצבן.

אתה מדבר על פתטי? אתה בן 5? עניתי לחן. לא לך. לא הבנת את הכתוב. למרות זאת רצת להתווכח איתי על כלום. אתה עדיין ממשיך לא להבין. אתה אפילו לא מצליח להבין למה רומן ומיסטר בי כתבו מה שכתבו, למרות שהם לעסו את זה ולמרות שחן ממשיך להתווכח. ותודה לך על הידע המעמיק הישר מעולם הויקיפדיה על עולם המרוצים. השכלתי.

נכון. אי אפשר לכתוב שטויות. אז אל. ואין לי בעיה עם זה שאתה נהנה להיות בריון. יש לי בעיה עם זה שמה שחן כתב לא נכון. והסבירו כבר שלושה אנשים למה. ההבנה שלך באימונים של נהגי מרוצים מרתקת. אבל לא שייכת בשום צורה למה שכתבתי. למעשה, אפילו לא הבנת את הטענה שלי, שגם זה די אופייני לך. הרי אתה עצמך כתבת פה עשרות פעמים נגד לימודי נהיגה בהתכתבות. וזו הבעיה בהם. איש מאיתנו לא התווכח בעד ליפט אוף אוברסטיר. וגם מה שחן כתב חורג מזה.

אתה לא יודע לקרוא. והאגרסיביות והשחצנות האופיינויות לך לא מוסיפות לך קרדיט. לא כתבתי אפילו רבע מילה על החלקת זנב. כל ההסבר המלומד שלך על תרגולים הוא נורא יפה. רק לא רלוונטי לכתוב. בשום צורה שהיא. אף אחד לא טען שספורטאים לא מתאמנים. הסמנטיקה של השמות לא משנה. מה שמשנה הוא שהעקשנות של לכתוב כלל נכון ל100% מהמסלולים, הפניות (שׁהן די מוכרת ברוב המסלולים הקיימים. גם אם בא לך לקרוא להן בכל שם אחר) והרכבים לא עובדת.

כן, הבעיה עם נהיגה זה שהיא לא תרגיל בפיזיקה. למעשה, אם תדבר עם נהגי מרוץ אמיתיים (ומודה, לא דיברתי עם המון, אבל עם אחד או שניים יצא בכל זאת) - הם לא מחשבים נוסחאות תוך כדי נהיגה, אלא נוהגים. וכן, יש פניות שאליהן נכנסים ללא בלימה, רק תוך עזיבה של המצערת.

זאת ה-בעיה בויכוחי ולימודי נהיגה בהתכתבות. אתה בטוח שהחוקים שאתה כותב נכונים תמיד? ב-100% מהמסלולים? הרכבים? מה זה גם ״בלימה עדינה״?

השאלה המעניינת באמת היא, עד כמה התיבה סבלה מyaw ותת היגוי בפניות.

כתבתי "רובם". הסיפור של נח זו גרסה אחת לסיפורים על מבול. היא שרדה. השאר כנראה פחות. ואני חושב שהבסיס ההיסטורי דווקא כן מעניין. לא כי זה מאוד משנה אם היה מבול או לא, אלא כי זה נותן פרספקטיבה אחרת לסיפורים ויצירתם. אם כי תודעה מתפתחת על הצורך להתכונן לעתיד לבוא זו פרשנות מאוד יפה.

קראת פעם משהו ממה שכתב קלוד לוי שטראוס? והסיפורים לא באמת שרדו אלפי שנה. רובם כנראה מוכרים לנו בזכות מחקר אנתרופולוגי או ארכאולוגי מודרני.

היא לא *רק* גזענות. תסריט הזוי מסרט מדע בדיוני גרוע: מחר כל האריתראים והסודנים נעמדים בתור לרבנות הקרובה לנווה שאנן ומבקשים לעבור גיור, כדי לחיות מעתה כיהודים דתיים. למישהו יש ספק מה יקרה מבחינת אותם אנשי הימין שרואים בהם עכשיו סרטן?

באמת? הנה מה שחשבו על זה בכנסת לפני כמה שנים: אולי אתה מסתכל גם בצורה טכנוקרטית טיפה (נשים דעות פוליטיות בצד רגע)? יש תהליך משפטי כלשהו חצי מוגדר. אבל המדינה הודתה במספר הזדמנויות שהטיפול בבקשות איטי ולפעמים לוקח שנים. לצד השני יש הגנה קבוצתית, אבל כזו שלא מאפשרת לעבוד על פי חוק. אז אני שואל: למה הכל צריך להיות כל כך מסורבל, ברמה כזו שאפילו בכנסת מודים בזה? ויותר מזה: למה אין חוק אבל כן מעניקים הגנה קבוצתית? למה במשך שנים לא בחנו כמעט בקשות של מבקשי המקלט - אם ברור שהם מהגרי עבודה? והאמת שגם אם נשים את כל זה בצד, זה עדיין משאיר אותנו בנקודה שכתבתי לפני כמה שעות: כל זה, זו דרך אחת לגשת למהגרים או מסתננים או פליטים. וכנראה שגם העלויות בהתאם. המצב המשפטי, לאורך כל הדרך - החל מהעדר חוק, ועד להחלטות השופטים - מייצג משהו בכל זאת, לא?

רומן, זה לא עניין של אינטלגנטיים או לא. לך כעורך דין המצב אולי ברור. לרוב - כולל אותי אגב - לא. אני לא יודע להסביר למה בארץ אין חוק שמגדי מי הוא פליט. אני לא יודע להסביר למה המדינה נמנעת מלהעניק מעמד כזה לאנשים שלצד השני זוכים להגנה קבוצתית. אני לא יודע מה הזכויות שלהם, למי מהם מותר לעבוד באופן חוקי ולמי לא. הטענה שאני רואה היא, שאסור להם לעבוד באופן רשמי. למה אני גם לא יודע. לצד השני, ראיתי שמתישהו איזה שופט קבע שעריקות בתנאים מסוימים יכולה לזכות אדם בסטטוס של פליט, אז גם זה לא נראה לי כמו משהו מאוד חד משמעי.

אבל מקבלי ההחלטות במדינה חשבו אז שזה לטובתם של אזרחי המדינה לקבץ אלפי אפריקאים במתקנים ולהגדיל את "עוז". לפני שבוע ראש הממשלה שקל לנתב את התקציב שהיה אמור להיות מושקע במתקני הכליאה, בשיקום דרום תל אביב ופיזור האפריקאים בארץ. תקן אותי אם אני טועה, אבל דיברו גם על זה שישלמו למדינות אחרות, שיקלטו את האפריקאים. אין כאן נתיב אחד אפשרי שבו המדינה יכלה ללכת. ויש סיכוי די סביר שדווקא הדרך שבה ישראל בחרה להתמודד עם המסתננים, היא הכי פחות יעילה או טובה מבחינה כלכלית, מכיוון שהיא כבר כוללת בתוכה תפיסה כלשהי של "טובת אזרחי המדינה", שלא כולנו מסכימים עליה (וזה לא ככ משנה כרגע) והיא שכניסה של 40,000 זרים לכאן זה דבר רע. והתפיסה הזו, והפחד מאובדן אופיה של המדינה (ושוב, אני רק מציין שזה שיקול. לא נתווכח על זה בבקשה) קודמים אצל מקבלי ההחלטות לשיקולים כלכליים; הם אלו שגזרו את המחיר שאנחנו משלמים. אז אני לא יודע לכמת באחוזים כמה אני מוכן לשלם על קליטה של מהגרים או פליטים כאן. גם כי אני לא חושב שאני גם צריך להיות מסוגל לזרוק מספר. כי בתוך תקציב המדינה יש עשרות סעיפים אחרים שאני לא הייתי רוצה לשלם עליהם שקל, ואני עדיין משלם ומבחינתי הם רחוקים וזרים לי לא פחות מהאפריקאים. וגם כי כמו בכל דבר אחר בעולם, יש כולם מיני דרכים לטפל בקליטה הזו.

לא רק שהיא מתחסדת, היא גם.. ארממ.. מתעלמת מזה שכולנו כבר משלמים מיסים? בוא נראה את המקרה הישראלי. נכנסנו לכאן 40,000 אפריקאים. מישהו יודע לכמת בכמה עלו המיסים שלנו בגללם? לצד השני: מישהו חושב שהמיסים היו יורדים ללא אותם 40,000 איש? הולכים ל״מטרות טובות יותר״? חושב שאנחנו אפילו כאן, בתוך קהל של חמישה ווכחנים, יכולים לקבוע מה זה ״מטרות טובות יותר״?

אתה שוב לא מוכן להפריד בין ״מנהלת״ לבין ״מרסנת״. המשפט הכוללני על מדינות מפותחות עדיין לא נכון. גם כי התייחסות להגירה לא קשורה ל״מפותחות״, והייתה קיימת גם בימי הביניים. וגם כי זה נושא קצת יותר מורכב, כפי שכבר כתבתי. ולא. ההקצנה שלי זה לא העניין פה. כי אני לא מתווכח על האם המדיניות של ישראל טובה או לא. אותי זה לא מעניין וזה לא העניין. אל תהייה כמו ליין מן שחושב שכל משפט שנכתב פה, המטרה שלו היא לזכות או לשלול מישראל נקודות. הטענה הדי ברורה שלי היא, שהכללות על מהגרים ותרומם או פגיעתם בכלכלה וב״עם״ וב״רצון העם״ וכל שאר הירקות הם לא מבוססים.

ההקצנה שלי זו לא הפואנטה. וזה גם לא כל כך רלוונטי מה הסיבה לכך שישראל מעודדת הגירה. הפואנטה היא שמשפטים כמו ״מדינות מפותחות מעוניינות לרסן הגירה״ הם לא נכונים. ישראל היא מדינה מפותחת ומבקשת לעודד הגירה. ויש מקומות אחרים, בהם מבקשים לא לרסן, אלא לנהל. וזה ממש ממש ממש לא אותו הדבר. ויעידו על כך כל הישראלים שעומדים בתור לקבל אזרחות פולנית, או חוגגים על המילקי הזול בברלין. באופן כללי יותר, הגירה זו תופעה קצת יותר מדי מורכבת כדי לקבוע את אופיה במשפט וחצי. סיבות ותהליכים משתנים. אני גם אף פעם לא מצליח להבין כל כך משפטים מהסוג של ״העם רוצה״ או ״אזרחי המדינה רוצים״. קשה לכמת את זה. הגישות משתנות. פוליטיקאים מאמצים גישות שונות, זה מזין את מה שהעם ״רוצה״ או מה שמערכת החינוך מטיפה לו. גם זה לא נכון. גם כי זה נורא ספקולטיבי ורחוק. וגם כי יש המוני אנשים שמתנגדים להגירה כי הם מתנגדים להגירה. אתה אוהב לחפש את הcommon ground בבני אדם. כשמסתכלים על מהגרים ממדינות עולם שלישי למערב היום, קל להניח כל מיני הנחות עליהם ותרומתם והשפעתם. אבל הגירה לא הומצאה אתמול. קח דוגמא בת 500 שנה: בימי מלחמות הדת באירופה, הגיעו כמה עשרות אלפי פליטים לאנגליה. מה לא נכתב נגדם אז. שהם מרגלים. שהם גנבים, שיכורים, שהנשים שלהם עוסקות בזנות. שהם גוזלים פרנסה מהמקומיים. היום יש הסכמה די נרחבת במחקר שבכל מקום שהם הגיעו, הם הרימו ודחפו את הכלכלה והתעשיה, כי הם הגיעו מאזורים מתקדמים יותר טכנולוגית.

ישראל מעוניינת לעודד הגירה, בתנאי שהמהגרים יצהירו על עצמם כיהודים. ההכללות הן לא ממש מבוססות. צרפת עודדה הגירה בעבר. היום כנראה שזה כבר לא המצב. זה פונקציה של כל מיני פרמטרים. בטח לא רק של "מפותחות". גם מה זה "מדינות"? פוליטיקאים? ה-"עם"? ומה זה "הגירה"? הגירה והתאזרחות זה שני דברים שונים, כשאחד יכול להוביל לשני, אבל לא חייב. אבל זה שאלות לפאלו, שנורא אוהב לחפש את ההכללות

מה. מאיפה אתה מביא את זה? מדינות מכל סוג מעוניינות לנהל הגירה, בהתאם לצרכים שלהן.

אם הוא יחזור לארץ, הוא ישלם מיסים. בדיוק כמו שאתה ואני משלמים כבר היום. אם ניקח את המקרה הישראלי, אני מרגיש יותר בנח לשלם את המס שלי על 16,000 מהגרים, מאשר על מילון ואחד דברים אחרים בהוצאות המדינה. זה לא רק עניין של מוסר. אומנם חקר הגירה זה לא מדע מדויק, אבל כן יש מחקרים ותאוריות שונות בנושא, שחלקם מבוססים על בחינה של גלי הגירה שונים. אחת הגישות אומרת שמהגרים לרוב יעסקו בעבודות שהמקומיים כבר לא יעבדו בהן ושיש איזה גבול שלפחות הדור הראשון של המהגרים לא יצליח לעבור. ומשם זו כבר שאלה של אינטגרציה ובניית תחושת שייכות. מה זה "גלובליזציה" בשבילך? זה מעניין, כי בארץ, למשל, הרבה פעמים עולות טענות נגד תקנים מקומיים או מיסי יבוא על סחורות מחול, והפרוטקציוניזם הזה דווקא מזוהה עם השמאל. מצד שני, אלו הם דווקא אנשי ימין כלכלי שנורא בעד עסקאות כמו מה שהמדינה חותמת עליו עם אינטל. זו לא גלובליזציה?