יבגניפ

לא, פשוט התכנון העירוני כאן לא טוב, לא מנצל את השטח כמו שצריך, מיושן וכו'. מהכתבה הזו, זו, זו וכמובן גם זו, ניתן לקחת בעיקר עיקרון אחד: עירוב שימושים. משהו שלא קיים באף עיר שינה בישראל. שימו לב שבערך כל מי שמרואיין שם (לא טרחתי לעבור שם שם, אבל נראה כמו כמה אנשים שונים) מצביע על מה שברור לכל מי שגר במרכז תל אביב יותר משבוע: ככל שהכל נגיש לך יותר בסביבה המיידית שלך, כך אתה משתמש פחות ברכב פרטי (כלומר יש פחות פקקים, ואתה גם הולך יותר ברגל), אתה פוגש ונמצא באינטראקציה עם יותר אנשים (מה שגם נחשב לדבר טוב במפתיע), יש פחות שכונות שהן מתות או במהלך היום או במהלך הלילה, יש ניצול טוב יותר של השטח והעיר נבנית סביב בני האדם ולא סביב הרכבים. כפי שגם נטען בכתבה הראשונה, זה גם בא לידי ביטוי ברמת המחירים במרכז תל אביב - למרות שהרבה בניינים פה הם ישנים, חסרי חניה ולא מציעים מה שאפשר לקבל בבניין חדש בן שנה בחריש. לא משנה כמה עוד נתווכח על זה, ולא משנה כמה בעייני חלק מאיתנו הפרוורים הישראלים מבטאים את החלום הישראלי, כמו שבתים פרטיים עם הגריל בחצר מבטאים את החלום האמריקאי - עירוב שימושים זה המתכון להצלחה, וזה גם מה שמציעות ערים מוצלחות וטובות למחיה בעולם - החל מפריז ועד לטוקיו. וזה מה שאין ולא יהיה בשכונות ה"בואו נזרוק כאן גינה ציבורית ונבנה ממנה מעגל רחובות שאוטובוס בקושי יכול לעבור בהם" בישראל. כמובן, זה לא בהכרח קשור למחירי הדיור. זה נושא צידי. אבל כל המודיעינים למיניהן בארץ הן פשוט ערים שלא בנויות טוב לתושבים שלהן. ומי שחושב שהעליה התמידית בעומסים בכבישים קשורה לא קשורה בהכרח לשיטת הבניה הזו, יכול לקרוא גם כאן

אתם ממשיכים לדבר בשפות ומינוחים שונים. המחירים אולי ימשיכו לעלות. אנשים יגורו שם, כי אין אלטרנטיבות. שוהם? עיר משגשגת? שוהם היא עיר כמו שאני נהג מרוצים.

נמסיס, לא ויתרתי גם על רכב, כי זה תחביב. זה גם עניין תודעתי, לדעתי.

אז אתה משלם מחיר על זה שהתחוברה הציבורית בארץ מחורבנת. או חי בכפר סבא ומתבסס לחלוטין, אבל לחלוטין, על רכב פרטי. איך שלא תסובב את זה ולא משנה כמה פעמים הויכוח הזה יעלה, תל אביב - מהירקון, עד יגאל אלון, עד יפו - זה המרכז האורבני הרציני היחיד בישראל, שבנוי ומתפקד בצורה סבירה. זו לא החיבה האישית שלי לעיר, זו די מוסכמה. זה ברור שלא כולם יכולים לגור כאן, כי זה יקר. זה ברור שלא כולם רוצים לגור כאן, כי יש כאלו שמעדיפים ערים קטנות. זה ברור שיש מקרים שבהם אין לך סיבה לגור כאן, וגם לרופא שעובד בבית חולים בב״ש אין סיבה לנסוע לתל אביב כל יום. אבל אם מסתכלים על הכלל, אז הפער בין תל אביב לבין כל שאר הישובים בארץ הוא עצום. אני גם באמת לא מבין למה זה כל פעם מעורר ויכוחים. גם בארה״ב יש יותר מהכל למי שגר במנהטן, אל מול מי שחי בעיירה קטנה אפילו בניו יורק, אבל במרחק מה מהמטרופולין. וגם שם, יש כאלו שיעדיפו את העיירה הקטנה ויש כאלו שלא יכולים לשלם על החיים במרכז מנהטן, אבל להתווכח על המצב האובייקטיבי, שמי שכן גר שם זוכה להרבה יותר הזדמנויות מכל סוג?

נמסיס, קודם כל, התחבורה הציבורית פה במהלך השבוע היא הרבה הרבה יותר טובה ממה שהיא בערי הלווין. הכל באמת נמצא במרחק הליכה, או נסיעה מאוד קצרה. ואני מתכוון הכל, ממשרדי ממשלה, עד לשלושה סניפי דואר, כמה סניפי בנק, שלושה סניפים של קופת החולים שלי, שלושה או ארבעה שווקים ועוד. בסופי שבוע יש מוניות שירות. אבל למעשה אני גם לא ממש צריך אותן, מכיוון שהסיבה היחידה להשתמש בה בסופש, זה בשביל להגיע לחלק מרוחק בעירר. אם סתם בא לי לצאת לנשום אוויר, הים, הפארק, הנמל, הכל במרחק הלכיה. אם נהיגה לא הייתה לתחביב שלי, הייתי מוותר על רכב לחלוטין ועובר לאוטו תל, למרות שאישית אני די שונא את הפרויקט הזה. בכל מקום אחר באמת אי אפשר להסתדר בלי רכב, אבל זו התוצאה. תוצאה של תכנון עירוני מחורבן, שמקדש שכונות שינה, במקום לבנות עוד דיזנגופים ואבן גבירולים בכל מקום ומקום. ואגב, אני יודע שבכל שכונה כזו יש גם קניון. לדעתי, וזה נושא לשרשור אחר, סופם די קרוב.

אתם מתווכחים ברבדים שונים. זה ששכונות הפרוורים - כן גם בראש העין, פתח תקווה וכפר סבא - לא באמת טובות מבחינה תכנונית - זה משהו שמומחים שונים בתחום מעלים פעם אחר פעם. לאחרונה, רק ללפני איזה שבוע, זה שוב עלה בהקשר של הפקקים. כי מסתבר שהקופי פייסט הזה, של כמה כיכרות, בניינים זהים בני 7 - 8 קומות וגינה באמצע, הוא אולי נחמד מהצד, אבל מעשית פוגע בהתאמה של המקום לתחבורה ציבורית, מציע 0 שימוש מעורב ומכריח כל משפחה להחזיק לפחות ברכב אחד. אבל אין באמת מה לעשות עם זה לאדם ממוצע עם משפחה. מי שרוצה לחיות במושב - מרוויח, כי הוא יכול להתחמק מהשכונות האלו (אבל עדיין תלוי ברכב פרטי ונאלץ לחיות עם זה שהילדים שלו יהיו תלוים עד גיל 16 לפחות בקרוביהם, הסעות וכו׳). מי שלא - מפסיד, כי הוא נאלץ לחיות בהן. וגם אם בני אדם לא בהכרח מסכנים וממורמרים באופן מודע, כמו שכימאי מתאר את זה בציניות והקצנה, השכונות האלו עדיין לא טובות כקונספט. דירה במרכז תל אביב עולה יותר מדי לרוב החיים כאן. גם לא בהכרח יש כזה היצע מרשים של דירות שמתאימות למשפחה עם יותר מילד אחד. אז מה שיש. ואין כאן איזה ויכוח אמיתי בין שתי אפשרויות.

כן, בגדול זה ככה. יש ציבור שמחפש את ה"מערכתיות", שזה ה"אני מאמין" הישראלי הקלאסי. והוא באמת נמצא די במרכז. זה לא שאני גם נגד זה. פשוט הלוואי והיה מישהו יותר ראוי שם, ולא הוא.

אתה בטוח? המצע שלהם לא כזה ברור בנושא הזה. ואני מרשה לעצמי להיות ספקטי, כי העניין כאן זה לא ביבי או יאיר, אלא תלות בחרדים והדתיים. אפשר. אבל חוק הגיוס לא באמת הוביל לשינוי, ומימלא זה גם לא מה שצהל ביקש. ובמקרים נוספים אחרים שאפשר למצוא אותם, יאיר לקח קרדיט על דברים שלא הוא עשה. וגם הליכוד מקדם דברים. אני לא חושב שיש אף מפלגה גדולה בכנסת שאפשר להגיד עליה שהיא לא עושה משהו, לא יודע. אני לא יודע, כי אני מניח שלא יבחר ראש ממשלה ממחנה השמאל, ובליכוד ביבי עשה שמיניות באוויר כדי שאף אחד לא יציג את עצמו כאלטרנטיבה. וזו בעיה. העניין כאן לא שהוא לא מושלם. העניין כאן שגם אם הנבחרת שלו הייתה מושלמת והיועצים הם יועצי על, אנחנו חייבים לשאול האם אין רף מינימאלי שאדם חייב לעמוד בו, כדי להנהיג מדינה. לדעתי התשובה צריכה להיות חיובית. והוא לא עובר את הרף הזה. ולמעשה, הוא כל כך כל כך רחוק ממנו, בכל פרמטר אפשרי, שאני חרד רק מעצם המחשבה שאולי באמת יש לו say במפלגה, והוא לא רק פרזנטור ריק מתוכן, שמשלמים לו על גניחות We love israel. סורי, אני קיצוני מאוד במקרה שלו, ויעידו על כך אלפי השורות שכתבתי עליו בשרשור, אבל הוא באמת לא ראוי לכלום רק מעצם העובדה שהוא פשוט מטומטם. וזה מקומם אותי לחשוב שבן אדם כל כך מטומטם יעמוד כאן בראש, גם אם בתור חותמת גומי. אני לא טוען שהוא לקח ממנו. אני טוען שמערכת השיקולים שלו לא שונה במיוחד מזו של ביבי. לא בגלל שחיתות בהכרח. המקורב שהזכרתי קודם הוא אורי שני. היה פעם מקורב לשרון, יו"ר עמידר ועוד כל מיני דברים מעניינים. אחר כך כיכב בדוח מבקר המדינה, הואשם בהפרת אמונים, שילם קנס וקיבל מאסר על תנאי. לפרשיה שלו, בין היתר, אנחנו חייבים את הסיסמה "מושחתים נמאסתם". היום הוא סחבק של יאיר, שניסה לסדר לו ג'וב 5 או 6 פעמים כשהיה שר האוצר. זה בדיוק זה. זה אותו דפוס הפעולה של שרון או של ביבי, או כנראה בערך של כל פוליטיקאי אחר. ואני מניח שזה בסדר להיות ציניקן ולהגיד שצריך ללמוד עם זה ולהצביע לרע במיעוטו. אבל לא יודע. לי קשה לקבל את זה כ-given.

גם בליכוד עשו ועושים דברים. וזה לא שיש לי הרבה חיבה לליכוד, כן? מצע מפורט זה נחמד. אבל בוא, יאיר הוא גם סחבק של מילצ׳ן, וחברים דומים אחרים. התפיסה הכלכלית שלו זהה לחלוטין לזו של נתניהו בבסיסה (״אתה עשיר = אתה יותר טוב״), אולי רק יותר רדודה כי נתניהו לפחות משכיל. מבחינה בטחונית יש עתיד לכאורה בעד פתרון, אבל לכאורה גם הליכוד בעד שלום, רק שזה לא אומר כלום. מבחינת טיב יחסיו עם התקשורת, במדינה שבה כולם פחות או יותר פוחדים לצאת נגד ״ידיעות אחרונות״, זה כנראה גם לא יתרום לנו הרבה. אני לא אומר, יכול להיות שעצם זה שקמה מפלגה שהיא כמו ליכוד, רק עם אנשים יותר הגונים, זה כבר טוב. אבל חובת ההוכחה היא עליהם. ומיכוון שיאיר כבר נתפס בזה שניסה לסדר ג׳וב לחבר כישלון של איזה עשר פעמים, ופרי פרש לאחרונה בגלל שהתגלה שהוא שיקר על השירות הצבאי, אז גם בזה, אני לא הייתי ממהר להמר עליו. וזה שוב בלי לחזור בפעם המי יודע כמה על הטענה האהובה עלי שיאיר לפיד הוא פשוט מטומטם, עצלן ובור. ואת ההוכחה האחרונה לזה הוא סיפק בדיוק לפני שבועיים, כשהמציא סיפור על הקראתה של מגילת העצמאות ע״י דוד בן גוריון. סורי, רק עם סיפורים קיטש׳ים סוחטי דמעות מעולם ה-new age לא מגיעים רחוק.

איך לא נמאס לך להפעיל את אותו הטעון בכל ויכוח כל פעם מחדש? אז רוני טעה ושכח שאתה מצביע ליאיר. איפה ראית "התנשאות" בכתיבה שלו? בכלל, מה ההבדל בין הליכוד ליש עתיד? לפי התגובות שלך, אתה אישית לא אוהב את השמאל לא בגלל "התנשאות", שזו עוד מילה ריקה מתוכן שהימין אוהב להשתמש בה משום מה, אלא בגלל שאתה בעל דעות ימניות. רק שאתה ימני שמצביע ליאיר ולא לביבי. זה הכל. וזה לא הופך את הדעות שלך על השמאל למשהו אחר. והאמת? זה מתחבר למה שרומן כתב.

אתה יודע שיש קבוצה כזו, אבל לא מכיר בלגיטימיות שלה. זה נהדר וזכותך. אבל זה נובע מהעמדה הפוליטית שלך. לא משום דבר אחר. אתה סותר את עצמך. אנחנו לא מאמינים במיתוסX, אבל מכירים בקיומה של קבוצה Y. זה בדיוק זה. עם ההכללה הגנרית הזו, הדבר היחיד שנשאר לך זה מימד הזמן. שהוא - מה לעשות - לא פקטור בהגדרה כללית של לאומיות. גם התרבות היהודית היא פרטיקולרית. אחרת למה אנחנו כאן, ואבותינו לא התנצרו או התאסלמו? אתה ממשיך לטעות ולשפוט רעיון כללי במונחים סובייקטיבים של "טיב". תבין, אני לא מנהל איתך ויכוח פוליטי. הוא לא מעניין אותי. מבזק חדשות היישר מהחוג למדע המדינה, שמחזיר אותנו שלושים עמודים אחורה בויכוח בערך: יהדות היא דת. הרעיון הלאומי היהודי המודרני הוא בן 100. אני לא יודע בן כמה אתה, אבל אני עוד זוכר שלמדנו בבית ספר וחגגנו מאה שנות ציונות. וכפי שאתה בטח יודע, יש גם יהודים בעולם שלא מקבלים את קיומה של המדינה הזו, מכיוונה שהיא יישות חילונית. קח עוד דוגמא אחרת: את השם בנדיקט אנדרסון אני מניח ששמעת, בתור מי שלמד מדע המדינה. עכשיו לך ותזכר איפה, לשיטתו, התחילה להתפתח הלאומיות. בשני המקרים, מה שעומד במקור הרעיון הוא מיתוס. אחד שרד X שנים, אחר, בינתיים, Y. זה הכל.

כן, אייל. זה בדיוק זה. הגדרה סובייקטיבית של קבוצת זהות וסיווג של בעלי חיים זה לגמרי לגמרי אותו הדבר. אין עליך. פרס נובל בדרך. או שלא. ועוד משהו: מה שאתה מתאר, זה לא מה שהמחקר עושה. ראוי לפחות שתכיר את החומר. זה עוזר לפעמים בויכוחים, או בכלל בחיים.

מעבר לשחצנות הקיצונית אפילו לפורום אינטרנטי אנונימי, אתה סובל מאוד בסיסי בלוגיקה שלך, ממש כאן: אף אחד לא עושה את ההשוואה שאתה מדבר עליה. אף אחד לא "מקבל סיפורים". זה באמת, באמת מאוד לא מסובך. העובדה שאני מכיר בקיומו של לאום פלסטינאי לא אומרת שאני מכיר בסיפור הפנימי של הלאום הזה כ"אמת" היסטורית. העובדה שאני מכיר בקיומו של הלאום היהודי לא אומרת שאני מאמין בתורה. או בזה שהמוצא של כל יהודי מודרני הוא משבט יהודה הקדום. קח דוגמא נוספת: העובדה שאני מכיר בלאום האנגלי, לא אומרת שאני מאמין בזה שמלכיהם לפני 400 שנה היו צאצאים של המלך ארתור. ואני גם לא מאמין בזה שמלכי צרפת היו קדושים וידעו לרפא מחלות במגע ידם, למרות שזה גם סיפור שעמד בבסיס התפתחוה של צרפת. ואני יכול להמשיך ולהשפריץ סיפורים כאלו עד מחר. אצלך, במפתיע מאוד, בהתחשב בזה שאתה טוען לרקע אקדמי כלשהו, זה פשוט לא מסתדר שיש הבדל בין הטענה "אני מכיר בקיומה של קבוצה" לבין "אני חושב שכל מה שהקבוצה מספרת הוא אמת". וזה מפתיע עוד יותר, לאור העובדה שכתבתי לך פרטנית על זה שברור שלחק מהסיפור הפלסטינאי הוא שקר גס. כמובן, גם אני לא אובייקטיבי. אני יותר אובייקטיבי ממך, מכיוון שאני נשאר קרוב לתאוריה גם כשאני שופט מקרה שקרוב עלי ומשפיע עלי, ואתה לא. ולכן אתה עסוק בדה-לגיטימציה על סמך סיבות התפתחות הלאומיות הפלסטינאית, או הוותק שלה בעולם. מה שגם לא מתיישב, אובייקטיבית, עם סיפורים של יותר מדי אומות אחרות שאנחנו מכירים. מקווה שעזרתי ועשיתי לך סדר. שבת שלום. עריכה: חן, יפה איך שדווקא בשרשור הזה אתה מצליח לכתוב בקצרה את מה שאני מקיא על גבי עמודים שלמים

גדעון לוי וניב גורדון. אכן דמויות מרכזיות בשמאל הישראלי. כל כך מרכזיות, שאם תשאל אדם רנדומלי ברחוב מי זה ניב גורדון, הוא לא ידע להגיד לך, ורוב השמאלנים שאני מכיר, כולל אותי, מתייחסים לגדעון לוי כהטרלה של "הארץ" שהמטרה היחידה שלה היא למשוך קוראים ימניים לעיתון. כמובן שאתה כהרגלך נורא חד צדדי וגם משכתב את סדר האירועים, אלא אם "לפני מספר שנים" שלך זה לפני רצח רבין, או לפני יונה אברושמי.

לא, כנראה שפשוט עברו יותר מדי שנים מאז שסיימת שנה א' במדע המדינה. בוודאי שאתה טועה. איך יכולה להיות לך דעה אובייקטיבית על קונפליקט שאתה חי בתוכו, בטח כשהטעון שאתה מעלה משמש אותך פעם אחר פעם להצדקת העמדה שלך? כאמור, באופן כללי, גישתך באופן כללי היא לא "מחקרית" במיוחד. מכיוון שאתה לא עוסק בתהליכים או הבנה, אלא בד-לגיטימציה מאוד מאוד פרטנית. הרי אתה עצמך, אם אני זוכר נכון, כתבת בעמוד הקודם על זה שלאומים זו המצאה, לא? וזה בכלל לא רלוונטי כמה שנים יחזיקו מדינות הלאום הערביות, או למה. גם רוסיה נשלטה מאז ומעולם על ידי דיקטטורים. וגם בלגיה עלולה להתפרק מחר, וגם באיטליה וספרד ואפילו ארה"ב (כמובן הדוגמא המופתית למדינת לאום עם "שורשים תרבותיים") יש תנועות ספרטיסטיות ברמות אילו ואחרות. ולא שזה משנה כל כך, אבל כפי שחן כתב לך, ה-source of truth שלך לא יותר אמין או ממשי או מבוסס מזה של אדם דתי. אתה מספר סיפור, וזה מפליא בעיקר עד כמה אתה לא מצליח לראות את זה. ועד כמה אתה לא מצליח להפריד בין שני ויכוחים שונים או שתי שאלות שונות. אדם שעוסק בחקר הלאומיות - לא משנה אם יהודית או פלסטינאית או קנדית - לא ישאל את עצמו בכלל את השאלה "האם הם משקרים או ממציאים בסיפור שלהם?". כי התשובה ברורה. זו המהות של סיפורים.

רוב הלאומים שאנחנו מכירים מאירופה הם תולדה של מאבק כזה או אחר. צ׳כים, אסטונים, אוקראינים, אפילו אצל הגרמנים והפולנים זה נכון במידה כזו או אחרת. יש טענה שהלאומיות הגרמנית המודרנית החלה להתפתח עם כיבושי נפולאון אי שם לפני 150 שנה. אין שום דבר מיוחד יותר בלאומיות הפלסטינית מכל לאומיות אחרת. אתה נגדה וברור למה, וזה גם לא השרשור לדון בזה. אבל לא צריך לבלבל כל הזמן בין חוסר חיבה, לבין איזו אובייקטיביזציה של סיפור, שהוא סובייקטיבי כאן, כמו בכל מקום אחר.

ואז חוקק חוק השבות, ובהעדר הגדרה טובה יותר, בחרו ברקורסיה והגדרה דתית. אבל... זה רק מחזק את מה שאני ואחרים כותבים לך כבר עשרות עמודים. רפורמים וקונסרבטיבים הם זרמים ביהדות. אפילו הבית היהודי לא תמיד כזה פרו הרבנות הראשית. יש זרמים שונים בדת. לא משנה כמה פעמים תנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - זה לא ילך. ה-בסיס למדינה הזו; לזה שמלכתחילה בחרו דווקא בחבל ארץ זה וביקשו להקים בו מדינה ליהודים; לזה שיש נרטיב של 2000 שנה של יהדות הוא דתי. ואגב, אם נחזור כמה עמודים אחורה - זה לא שאני לא מתחבר למה שאתה אומר. אתה מרגיש ישראלי ומבקש להרגיש כזה ללא תלות בדת. אני איתך לגמרי. אבל בלי הדת אתה ואני לא היינו מנהלים את השיחה הזו בכלל. כלכלית ומעשית, גם לבן גוריון ולאחרים היה בכלל הרבה יותר קל להגר לאמריקה. וזה לא מקרי שרבים כל כך בחרו דווקא בדרך הזו.

בעצם, ויתרתי.

"היסטורית נטו" אין שום הוכחה שאנחנו לא צאצאים של מתגיירים. הסיבה היחידה לכך שגם הרצל וגם אחרים חשבו *דווקא* על א"י היא שימור הזיקה הדתית בין מי שמגדיר עצמו כיהודי - שזו דת לפני הכל - לבין המקום הזה, במשך 2000 שנה. זה הכל. להצטדק אנחנו בטוח לא צריכים. אבל גם לא לבטל את תפקידה של הדת בכל הסיפור. ואני כותב את זה בתור אדם מאוד רחוק מהדת.

ואתה טועה. עובדתית. בערך כל זרם של ציונות שאני יכול לחשוב עליו, היה בו גרעין דתי כלשהו. לא חרדי. לא. אבל דתי. קח לך סתם ציטוט לדוגמא של בן גוריון - שכבר נכתב עליו שגם ראה את תפקידו כמנהיגה הראשון של ישראל מתוך עולם דימוים תנכי: אפשר למצוא עוד הרבה כאלו. ולא רק שלו. אבל החוק לא איתך. אתה לא יכול להיות יהודי נוצרי. גם מה זה ״זרם יהודי״? אתה ממציא מינוחים, מצטער. אתה טועה. כי אתה כל הזמן נופל לזה שאתה מנסה לרדד את הדת לחרדים. קראת את הרצל? נבנה אצלו בית מקדש בסופו של דבר. למה זה? בדיוק מהסיבה שהזכרתי קודם. רוב האנשים לא דתיים. ולרובם עדיים יש זיקה לדת. אין לי יותר אמפתיה ממך לחרדים וגם לא לציונות הדתית. אבל הם לא הנושא כאן. את זה אפשר להשאיר לשרשור פוליטי. שים לב לבחירת המילים שלך: למי שהתגיירו. כלומר ההגדרה היא בראש ובראשונה דתית. אני לחלוטין מבין ומתחבר לטענה שלך שאמור להיות אפשרי להיות ישראלי, בלי זיקה מיוחדת ליהדות. אני בעד הטענה שאת הזיקה שלנו לכאן אפשר גם לבנות מתוקף ההווה ועבר. אבל זה לא אומר שצריך להתכחש לשורשים.

המשפט הראשון שלך לא נכון. אתה סתם מייחס בכח עמדה שלא קיימת. מה זה קשור למה שכתבתי? אני לא מדבר על חרדים. הם לא רלוונטיים בכלל לטענה שלי. למה אתה מרגיש את הצורך להעביר את הדיון לשם כל פעם? בן גוריון עסק במקרא, במחקר שלו, הושפע מהתנך וכו׳. זה לא קשור לחרדים. בשום צורה שהיא. זה קשור לאמונה האישית שלו. אתה פשוט מתעלם מהכתוב. זה שהיהודים חיו כאן - זה נהדר. איזה קשר בדיוק אתה יכול להוכיח אליהם, מעבר לקשר דתי, שאתה ויתרת עליו? קודם כל, המדינה מבססת את הגדרה שלה ל״יהודי״ על דת. חוק השבות, ככל הידוע לי, לא חל על יהודים אתניים שהמירו את דתם. אז עלבון או לא - זה המצב הנתון, לפחות לפי מה שאני זוכר (אשמח לגלות שאני טועה). אבל זה שוב בכלל לא רלוונטי. אף אחד לא ״מעליב״ אותך ומבקש ממך לעזוב. פאלו ואני ואולי גם אחרים בסך הכל מנסים להראות לך - ללא הצלחה יתרה - שהקשר הבסיסי של המשפחה שלך ושלך לכאן הוא דתי.

אתה טועה ב: 1) בן גוריון אכן נפנף בתנך. לא רק זה, הוא עסק בחקר המקרא בעצמו. 2) דת היא לא תופעה דיכוטומית. רוב האנשים במדינת ישראל מגדירים עצמם כמסורתיים פעם אחר פעם. ההדבקות שלך לחרדים לא רלוונטית לכלום. יהדות וחרדים זה אותו הדבר. 3) למה לא אוגנדה? הקשר לכאן הוא דתי. קודם כל. מכיוון שהדיבור על ״שבט יהודה״ הוא נרטיבי. מכיוון שאף אחד מאיתנו לא מחזיק ביד הוכחה מדעית חד משמעית על מוצא משבט יהודה. וההצטרפות ליהדות, ב2000 שנים האחרונות בערך, הייתה דתית. מצטער שאני עונה על משהו שלא נכתב אליי, שוב לא הבנת את הכתוב. קרא את מה שאתה עצמך עשית לו פייסט 15 שורות מעל. לא אומרים לך שהמדינה לא צריכה אותך. שואלים אותך למה אתה צריך את המדינה.

לאתאיזם יש סמלים, כמורה, נבחרי ציבור, מועדים, פולחנים ותפילות?

אתה קצת מפספס את הפואנטה של הויכוח ומה שכותבים לך. לא מיוחסת כאן מקוריות יוצאת דופן לסיפורי התורה. ה"הוכחתי" שלך לא רלוונטי לכלום. אתה מנסה להוכיח למה התורה לא מחדשת או מיותרת. תנסה, בבקשה, להבין, שמי שמגיב לך לא מדבר ברמה הזו בכלל. זה לא מעניין. לא מגיבים לך כאן אנשים דתיים שמנסים להחזיר בתשובה. הויכוח "התורה (ודת בכלל) מיותרת או כולם צריכים לחזור בתשובה" הוא לא הויכוח "התורה מיותרת או לתורה (ולדת בכלל) יש מקום מרכזי בתרבות האנושית והתפתחותה עד היום". ולמיתוסים יש תפקיד היסטורי ברור, לא כי הם בהכרח נכונים, אלא כי הם אבני בניין בתרבות האנושית. הגישה שלך לעולם מנסה להיות מאוד סינכרונית ("ישבתי עם אנשים בפאב, הסתדרנו, מה צריך יותר מזה?"). כפי שפאלו כתב לך, היכולת הזו לא התפתחה בריק. אתה לא צריך להיות אדם דתי היום. גם אני לא דתי. אתה רק צריך לנסות להבין שדת ומיתוסים, כתופעות היסטוריות וסוציאולוגיות, מושרשות בבערך כל חברה אנושית, ולדון בהם ברמה של "הם מיותרים" זה נאיבי. המדע, לא מבחינת התוצרים, אלא מבחינת ה-raison d'être שלו גם לא באמת מנוגד להם. וגם אם המדע יכול לספק תשובות טובות יותר ממיתוסים ודת, הוא מוותר, על הדרך, על מוסר, על "טוב ורע". וכן, זו שאלה מאוד טובה: למה אתה צריך את התואר יהודי? הקונוטציה הראשונית שלו היא דת.

זה לא בהכרח מגיע מהמדע. שוב, קח את סין או רוסיה או צפון קוריאה או גרמניה הנאצית כדוגמאות. ואם היה משהו מדעי בתורת הגזע? מה אז? אתה יודע היום שאין שום דבר מדעי בתורת הגזע, אבל את זה לא בהכרח הבין מי שעסק בזה לפני 100 שנה. זו תאוריה אחת שהוכחה כלא נכונה. אבל אי אפשר להסיק שום דבר על מוסר ממנה. הרי ברור שאי אפשר לטעון שהיא הוכחה כלא מדעית כי היא שמשה אנשים לא מוסריים, נכון? מה עם שיבוט כבשים או מתישהו בני אדם? מה עם מחקרים גנטיים על קרבה בין אוכלוסיות? מה עם פיתוח פצצת אטום בימי מלחמת העולם השנייה? בוא נקח דוגמא לבעיה אחרת, מכיוון אחר, של מדע שהוא לדעתי על התפר: כלכלה. הרבה, אפילו המון פעמים, אני קורא אנשים מסבירים כל מיני דברים וסיטואציות שלי נראות כבעייתיות ב"ככה זה. כלכלת שוק". האם המחקר כלכלי עצמו יש לו פן מוסרי כלשהו? אין לי מושג. אבל אני כן יודע שהוא מאפשר לבני אדם שונים לראות זה בזה "משאב", בחסות תאוריות שונות, ולפתח אדישות כאילו - מבוססת - אובייקטיביות - מדעית לסבל שלהם, שבעיניי זה לא מוסרי. והנקודה היא שהמדע הוא כלי, גם במקרה הזה. ולצורך העניין, אין שום מניעה עקרונית לזה שתורת הגזע מס' 2 תתגלה כלא נכונה. ואין שום דבר שמונע מכלכלנים להגיע בעוד כמה שנים למסקנה שעדיף כלכלית שכמה שיותר אנשים עניים ימותו. ומה אז?