יבגניפ

זו פילוסופיה אחת מן הרבות. אבל היא לא משרתת את רוב האנושות. רוב האנשים היו שמחים להיות בריאים, עשירים ומאושרים. ואף אחד לא היה רוצה להיות נכה חסר גפיים כדי לבדוק ולגלות על בשרו עד כמה קל להיות מאושר ככה. אפילו הדוגמא הקיצונית כל כך שהבאת מראה את זה, כי הוא ניסה להתאבד, בגיל 10. איך אני יכול לקבל את ההחלטה עבור ההורים שלו? בדיוק כמו בדוגמאות האחרות שהבאתי. הסיכוי של אדם להיות מאושר כנגד כל הנסיבות והתעללויות שהוא יכול לעבור לא אמור להיות פקטור כשקובעים שההתעללויות כשלעצמן לא חוקיות.

אמממ כלומר שוב דת משחקת תפקיד בקבלה הסופית של הסבל (שכנראה אי אפשר היה למנוע, אם אני מסיק נכון מהויקיפדיה). ואנחנו מדברים כאן על דוגמא קיצונית לחלוטין, היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בסוף זה לגיטימי לגמרי גם לאמץ פילוסופיות אובר אופטימיות. אבל, כמו שכתבתי, זה קצת כמו להביא שפחת מין מהודו שבסוף מרוצה מהחיים שלה ומזה שיש לה 9 ילדים מגבר שהיא לא אוהבת וקנה אותה כשהייתה קטנה, ולהסביר על סמך הסיפור שלה למה אין בעייתיות במכירה של ילדות לעבדות, ואיך תמיד אפשר למצוא את הטוב שבכל דבר בעולם.

יש. הרי זו הטענה שלנו בדיוק. הויכוח הוא על הנקודה בזמן שבה זה בסדר להתערב, כי אתה מעביר קו דמיוני בלידה, ואומר: עד הנקודה הזו - אסור להתערב, כי זה פשיזם. אחרי הנקודה הזו, מותר כי שלומו של הילד יותר חשוב. אבל לפעמים אפשר לדעת שמה שמצפה לילד זה חיים של חרא טהור עוד לפני הלידה. אנשים עושים היום בדיקות גנטיות לפני הריון, עושים מעקב תוך כדי, האופציה להתערבות רפואית במקרה של צפי שהילד יהיה חולה קשה או נכה קיימת. אין כאן יותר מדי ספקולציות. ואנשים שמחליטים להביא לעולם ילד נכה גוזרים עליו סבל זהה לחלוטין להורים שמרביצים לילד שלהם עד שהוא הופך לנכה. אין הבדל. התוצאה היא צפויה. סבל. ואני באמת לא יודע מה יכול היום, חוץ מפחד דתי או לא, או נאיביות קיצונית, לגרום לאנשים לא לבחור באופציה של הפלה, שמתברר שהילד יהיה נכה והאפשרות להפלה עדיין קיימת. אני מבין שהתערבות המדינה מרתיעה אותך, לגמרי מבין למה. שוב, אני לא הייתי ממהר גם לדבר על מבחנים כלכליים להורים. אבל במקרים של 100% ודאות לסבל צפוי?! להתווכח על האם ראוי שהמדינה תתערב זה בדיוק להתווכח על האם ראוי שהמדינה תתערב במקרה של הורים ששולחים את הילד לעבוד במפעל בגיל 7. הרי גם אז תמיד יש סיכוי קטן שהוא יהיה דונאלד טראמפ הבא.

אם יש לך קושי להתמודד עם טקסטים של 30 שורות, אז חבל. אני לא הולך לכיוונים לא קשורים. אני מצביע על עובדות. קשה לך איתן? עוד יותר חבל. יכול להיות. העולם משתנה. זה לא "אותו הניסוי". שאלית אותך שאלה יותר בסיסית מזה, ולא ענית. אני לא "מתנהג כמו אידיוט". כיוונתי את השאלות שלי לנקודה מאוד ספציפית: איפה זכויות ההורים גוברות על זכויות הילד ואיפה לא. אצלך זה מעורר קושי שאתה לא יכול להתמודד אתיו, אז זה גורם לך להיות תוקפני מהרגיל. חבל. אבל גם מה שגטוסו ווואדים ואני מצביעים עליו הוא די דומה: לא תמיד טובת הילד מעניינת את ההורים. וזה יכול להיות בכל גיל. אם זכותה של החברה להתערב במצבים כאלו? לדעתי כן. באיזה שלב? לדעתי, בכל שלב. מכיוון שנראה שאתה מסכים איתי לגבי הדוגמא של הילדה בת ה9, אני עדיין תוהה: איפה הגבול? ועזוב אותך מפילוסופיית new age בשקל. יש סיבה לכך שאנשים נורמטיביים יעדיפו לא להביא לעולם ילד עם תסמונת דאון. והיא לא "רצח עם".

חן, בישראל אין אוטובנים. אין פה, חוץ מכביש שש ואולי מקטעים מכביש 1, גם יותר מדי כבישים מהירים, בטח לא כאלו עם תנועה של משאיות בנתיבים הימניים. אתה בעצמך מודע לשוני, הרי זה עלה בשרשורים מקבילים על גורמים לתאונות ותרבות הנהיגה כאן. אנחנו לא בגרמניה ולא בארה"ב ולא באנגליה. לצורך העניין, גם את הסיבות לעבירה כמו "זגזוג" אפשר לחפש במנהג הישראלי לחפש את הנתיב הכי שמאלי שקיים ולהתנחל בו ושיתפוצץ העולם. שוב, אתה מתעלם מעיקר הטענה. אני לא מצפה שיתנו לי מחר לנסוע ב-180 מחולון להרצליה. אני מצפה לראות פחות אובססיה דווקא לנושא הזה (אם כי בשנים האחרונות קצת מבינים שגם עיסוק בסלולאר הוא בעייתי). ובמקום להשקיע מיליונים בפרויקטים חורניים מהסוג שאתה מצפה לראות ברפובליקת בננות, ובמקום לשים ניידת אחת מהלא רבות שיש, שתנסה לתפוס ממהרים לאיזה מפגש רכב אקראי, שיתכבדו השוטרים ויעמדו פעם אחת, יום אחד, באיזה צומת במרכז תל אביב או חיפה או ירושלים ויחלקו דוחות למי שמבצע כל עבירה אחרת. ואני יכול רק להעיד שכבר הפסקתי לספור כמה פעמים ראיתי בתל אביב ניידות מתלעמות ממיליון ואחת עבירות, כי האינסטינקט של כולנו, כנראה, כשרואים ניידת הוא בעיקר רק להוריד את הרגל מהגז (ואלי לזרוק את הפלאפון למושב ליד, למי שמתעסק בזה בזמן הנהיגה). כל השאר זורם.

הרדוקציות שאתה עושה לא נכונות. לא כל התערבות של המדינה במשהו היא "רצח עם". ופיקוח על ילודה אומנם נוסה גם במשטרים שעסקו ברצח עם, אבל כשלעצמו הוא לא. אם כי ברור שגם זה עניין של הגדרה. הידע המדעי שקיים היום הוא לא מה שהיה פעם. המגבלות המוסריות משתנות במערב, אפילו במדינות קטוליות. ההחלטות שלוקחים אנשים כשזה מתאפשר להם מדעית וחברתית (אין איזה כומר שיאיים עליהם באש הגהנום) גם ברורות. בקשה לפיקוח על ילודה היא לא "רצח עם", כשם שהפלה היא לא "רצח" בעייני רוב האנשים במדינות המערב (ואתה השתמשת במושג הזה כדי לתאר את סיפורם של החברים שלך מנורבגיה). ואנחנו לא מנהלים דיון על אתו הניסוי, כי הנסיבות והסביבה פשוט שונות לחלוטין. וגם המטרות. שוב, כמו שכתבתי לפאלו: האם אתה תומך בזכותם של הורים למכור ילדה בת 9 להיות שפחת מין? כי גם זו סיבה לכך שהורים מביאים ילדים לעולם. אם אתה מתייחס להפלה במונחים של "רצח", אז למה בעצם כל כך קשה לך לא רק שלא לקבל, אלא לא לשפוט במושגים של "בני אור - בני חושך" טענה כל כך פשוטה שבנסיבות מסוימות להביא ילד לעולם מלכתחילה זו התעללות? וכדי לחסוך: אם תכתוב שוב ברמה של פילוסופיה אובר אופטימית שנכות היא מצב חברתי, אז אני יכול להקצין ולצד השני ולהגיד שבמשך אלפי שנים אלוהים יודע כמה ילדות נמכרו לעבדות מין, זה עדיין קורה אפילו בארץ, וחלקן אולי אפילו מאושרות, כי מה אנחנו יודעים וגם אושר ומשפחה נורמטיבית יכולים להתקיים מתוך נתוני פיתחה שלחלקנו יראו כהתעללות. עריכה: ואולי במקום לנהל כל כך מרחיק לכת על משהו שאלוי יקרה בעתיד, ומזעזע אותך כל כך - האם אתה חושב שהפלות צריכות להיות חוקיות בכלל? ובאיזה תנאי?

אני חושב שיש פה פער תפיסתי מאוד גדול בינינו. אתה רואה באיסור להביא ילד נכה לעולם כפגיעה בזכויות הפרט של ההורים? כי אני רואה בהולדה של ילד כזה כמקרה של התעללות מצד ההורים. קראתי לא מזמן ראיון עם איזו פעילה הודית שנלחמת נגד מכירתן של ילדות קטנות לעבדות מין. יש מישהו מאיתנו שלא יזדעזע מהרעיון הזה? אבל כנראה שבמשפחות של כולנו, אם נעשה trace back של שלושה ארבעה דורות אחורה, נגלה שחיתנו אנשים בניגוד לרצונם ובלי לשאול אותם. וזה השתנה, נכון? אז זה אותו הדבר בדיוק. זכויות הפרט לא מצדיקות התעללות של הורים בילד. פעם לא היה לזה גבול בכלל. אחר כך הגבול השתנה ונישואין בכפיה כבר לא כל כך קיימים בחברה המערבית. הפלות היו טאבו גם פעם, אבל הן כבר לא. זה רק עניין של זמן עד שהמחשבה שלהביא לעולם ילד נכה זה מעשה התעללות תהפוך לסטנדרטית מספיק, כדי שימנעו את זה. בדיוק כמו שימנעו את המכירה של אותו הילד המסכן לקרקס נודד.

ועם כל זה, יש בארץ גורמים מובהקים *אחרים* שנמצאים בראש רשימת הבעיות, ואין בארץ אוטובונים. הכבישים פה נראים שונה וצריכים התייחסות שונה ופתרונות שונים. חן, דווקא אתה, בתור מי שמסביר בשרשורים כאלו שהמצב בארץ הוא טוב יחסית כי יש פחות הרוגים מגרמניה, צריך להבין יותר טוב מכל אחד אחר שיבוא פתרונות לבעיות האוטובונים זה פשוט לא רלוונטי לישראל. ואני לא טוען שמהירות לא משפיעה בכלל. אני טוען שמתעסקים בה כי זה קל. הכי קל שרק אפשר. וגם מצטלם יפה למר ישראל ישראלי, שיחרד לשמוע על המשוגעים האלו שטסים ב150 בכביש 1, אבל בחיים לא יחשוב בעצמו על לעצור ב"עצור".

חן, גם אם כל מה שאתה כותב נכון, צריך לטפל בבעיות שרלוונטיות לישראל. להציב כאן מצלמות כי בארה"ב זה גורם ראשי לתאונות ובגרמניה יש אוטובונים, זה הרי לא רציני, נכון? כבר כתבנו על זה אלפי מילים בפורום: להתמודד עם עבירות מהירות זה קל. וזה גם ממש סקסי לפרסם בטמקא כותרת על נהג באיזה 911 או כל דבר דומה, שנעצר במהירות משוגעת של 160 קמש בכביש 1. וזה משיג בדיוק את המטרות ההפוכות. עד לפני זמן מה, כמעט בכל שישי בצהריים הייתי רואה ניידת של מתנ"א עם לייזר או איך שלא קוראים לזה, צדה עברייני מהירות מתחת לגשר בגלילות. למה? אני מרשה לעצמי לנחש שזה לא היה סוד גדול גם למשטרה שבהרצליה פיתוח היה מתקיים מפגש חובבי רכב. מתישהו המפגש עבר למקום אחר. ואיזה פלא: אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי שם ניידת, למרות שאני ממשיך לעבור שם באותה התדירות של פעם בשבוע. עכשיו, זה ברור לכולם שאין למתנא אינסוף שוטרים וניידות, נכון? ואני יכול להעיד גם מניסיון שבמקטע המקביל בכביש החוף, בין גלילות לכפר שמריהו, אני אישית הייתי עד ללמעלה מ-20 תאונות. ובחיים לא ראיתי שם ניידת שאפילו סתם תנסה להרתיע נהגים מלבצע עברות בריונות או להדחף בפקקים שם בשניה האחרונה. וזה בדיוק זה: מצד אחד, מבזבזים כח אדם, משאבים וכסף על עבירה שהיא משנית ממכלול הבעיות שיש לנו כאן. מצד שני האובססיה סביב זה מייצרת, לדעתי לפחות, אצל הרבה נהגים את התחושה שהכל בסדר - כל עוד נוסעים לאט.

שמע, אישית אני השתתפתי בהמון אירועים מוטוריים בשנים האחרונות, מתחרויות של 4 פעימות ועד לימי מסלול. ועכשיו אני גם בעיקר מחכה שירד קצת החום כדי ללכת לימי מסלול במסלולים החדשים שיש בארץ (בפצאל הייתי בהזדמנות הראשונה שהייתה לי). השתתפתי בעבר גם באיזה שני מקצים דומים של פרודרייב שהם עשו. כך שהטענה שכל דבר יראה לי כיקר מדי לא נכונה. האירוע הספציפי הזה, לדעתי, הוא over priced לחלוטין. רק לשם הפרופורציה, דיברו כאן על זה שמקצה של 10 דק' במסלול אמיתי (לא קונוסים של הילוך ראשון במגרש חניה) ב-208 שלהם עולה 700 שקל. מעדיף לשלם את העוד 200 שקל ולנהוג באמת, על פני השתתפות במה שנראה כחצי הגרלה - חצי כמה אתה מתחבב על אנשי פרודרייב.

כל מדינת לאום עושה את זה. כל הזמן. ולמה ללכת רחוק? בישראל הזכויות והחובות מחלקות את המדינה ל6-7 קבוצות שונות לפחות. יש תהליכים שאנחנו עדיין לא מסוגלים להעריך או להבין עד הסוף, כי אנחנו בתוכם. אני אומר שוב: הדעה על הפלות בעולם משתנה. במהלך חצי מאה האחרונה קיבלנו חקיקה ושינויים בדפוס החשיבה בהקשר לנושא הזה. יש היום גם אמצעים טכנולוגיים שלא היו פעם. החלטות שפעם לא היו אפשריות בכלל, הופכות לסטנדרט היום. אני לא חושב שצריך לעשות הנדסה חברתית בכח - על הגבלת הילודה אפשר לכל היותר להתווכח ללא שום פואנטה כאן. אבל אם אפשר להניח שמתישהו נראה חקיקה שמחייבת הפלה מבקרה של מחלות קשות? בטוח שכן. עניין של זמן.

תפתח על זה אשכול משלך.

יקר מדי לטעמי. וגם לא כל כך מתחבר לפרוצדורה (ראיון אישי?). אבל בהצלחה למי שילך.

בהחלט תוצאה של קפיטליזם. לדעתי, אין הבדל קונספטואלי עמוק בין הורה שבוחר לא לחסן, לבין הורה שבוחר מלכתחילה להביא לעולם ילד נכה. במקרה כזה, לדעתי, אין שום סיבה שהמדינה לא תתערב. למה? מאותה הסיבה שמדינה מתערבת כשהורה מתעלל בילד שלו. אני מודע לחלוטין שאני לא אצליח לשכנע פה, אבל הורות היא לפעמים גם פעולה אגואיסטית או דתית. ושוב, כמו שכתבתי גם בויכוח דומה בעבר, לראיה, רובו המוחלט של העולם המערבי מסכים איתי. אפילו באירלנד הפלה היא כבר לא טאבו. שיקולים כלכליים? את זה צריך להשאיר לחינוך נטו, וכמובן גם לא לעודד ילודה בתמריצים כלכליים שונים - במקרה הפרטי של ישראל. אתה לא מכיר אף אחד מהמשתתפים כאן, מלבד ואדים שלקח חלק די פעיל בשרשורי "אושריקו מחפש את האחת", אז הניסיון התורן לעוקצנות לא במקום. וגם די מצוץ מהאצבע אתה גם מפספס בענק, כי אנשים לומדים לא מעט על החיים גם מהניסיון שלהם כילדים (ולפעמים יש קשר למי או מה שהם בתור מבוגרים, גם פסיכולוגית). וחוץ מזה, אתה טועה גם עובדתית, היסטורית ומדעית. זו היא עובדה שהרוב ביותר ויותר מקומות במערב מעדיפים לא להביא ילדים לעולם במקרים של מחלות או נכויות קשות צפויות. אז המאה השנים האחרונות לימדו אותנו כל מיני דברים. וגם אפשרו לנו כל מיני דברים. כמו לקבל החלטות הגיוניות לא רק על סמך מה שיעצבן את אלוקים. והחריג, במקרה הזה, עם התייחסות להפלה כ"רצח" הוא אתה. קצת חבל, אתה בדרך כלל מנסה להיות רציונאלי, לא? הבט סביב. הבחירה של רוב האנשים במערב היא די ברורה.

כן, אבל במדינות המערב של היום אין צורך כל כך בכל הצעדים האלו. הרציונאל, לפחות בינתיים, מנצח. הילודה בירידה ואבסולוטית, אנשים מעדיפים לא להביא ילד לעולם אם יודעים שיהיה נכה.

חבל, כבר הייתי בדרכי לבנק לחתום על משכנתא

אתה נשמע כמו המערכון ההוא בפמילי גאי על זה שהפלה רצחה את האח הבכור של אוסמה בן לאדן, שאהב את אמריקה. למזלנו, הרוב בעולם המערבי מבין שיש כל מיני שיקולים בחיים. ולא רק הסיכוי שהילד יהיה דוקטורנט נחמד, או שאלוהים נורא יכעס. לצערנו, בארץ ספציפית יש גם קבוצות אחרות. מכיוון שברור לכולנו שועדות ואיסורים והגבלות לא יהיו, אפשר רק לדחוף לצמצום מענקים וחינוך לאחריות כלכלית, שהיא יותר פרקטית מסיפורים אנקדוטליים על הילד האחד ההוא ממשפחת עוני עם עוד 5 אחים, שגדל להיות מיליונר, דוקטורנט או סתם סלב.

בהחלט. זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו כיותר מויכוח סתמי, שבדרך כלל גם מתחבאות מאחוריו בעיות חברתיות יותר רציניות. ציטטתי גם את הפואנטה. על מה אתה כל כך כועס הפעם? ואו לא כתבת ״קשקשנים״, כתבת רק ש״מדגדג לך״. תרגיל רטורי ממש למתקדים להשתמש בניסוחים מהסוג של ״הייתי אומר איקס וואי זד, אבל אני לא״. לגמרי משנה את המסר. למתקדמים במיוחד יש אפילו את המילה ״לכאורה״. שים לב מה בחרת להדגיש בעצמך - ״בינתיים יש התאמה״. אז אתה טועה גם בזה. ואדים לא צריך להיות הורה כדי להתייחס לבעיות של עוני, או להתייחס לכך שיש אנשים שהם חרא של הורים. שזה מה שהוא עשה. להצביע על זה זו ממש פרובוקציה, כן.

אני לא מבין מה אתה רוצה. הגבת לטענה קונקרטית של ואדים. גיבית את עצמך ב״מי שאין לו ילדים מקשקש וגם אני שתקתי לפני שהיו לי ילדים״. יש הסבר או משמעות אחרים לציטוט פה שאתה יכול לספק? אם כן, אז אשמח להכחים. אם לא, אז אתה טועה. אני לא צריך להיות הורה כדי לדעת שיש הורים לא אחראים או כאלו שסתם לא אוהבים את הילדים שלהם.

על מה אתה זועם הפעם? אתה כאן מ-2004, כלומר יודע או אמור לדעת שלשרשורים באינטרנט יש נטייה להתפח לכיוונים שונים. ואדים כתב משהו כללי. אתה הגבת לו. אני הגבתי לך. נפלאות האינטרנט. לא הגבתי לנושא השרשור. הגבתי למה שכתב ואדים ואתה ירדת עליו, ואני מתחבר אליו. והקשר בין שני משפטים הוא שאתה העלת את הטענה ״אתם לא הורים, אתם לא יודעים איך זה״. ובכן, זו טענה ששווה מעט מאוד. אני לא צריך להיות הורה כדי לדעת שיש הורים לא אחראים, לא איכפתים, לא מתאימים להורות, כאלו שלא אוהבים את הילדים שלהם וכאלו שמוכנים למכור אותם לעבדות. כך שגם בזה אין דמגוגיה, אלא התייחסות ישירה לקביעה שלך כאילו עדיף לאנשים שאין להם ילדים לא להשתתף בדיונים האלו. תפסיק להתעצבן כל כך מכל ויכוח. אפילו אני יותר רגוע ממך להפעיל אכיפה זה לא ריאלי. ויש כאן שני כיוונים. אחד הוא מקרים מאוד פרטניים של משפחה עניה שמביאה ילד לעולם (למשל), או אנשים שמחליטים להביא ילד עם תסמונת דאון לעולם (כדוגמא אחרת). כיוון אחר הוא מגזרים עניים יותר, שמביאים גם יותר ילדים לעולם. למה בעצם בכלל לדבר על מניעת ילודה? כי מצד אחד החלטה של שני אנשים מבוגרים יכולה לגזור סבל על הילד ומצד שני, כשמדובר במגזרים שלמים, זה יכול לפגוע בכל החברה שמסביב.

אני כאן. והלוואי וזה יצליח ויראה כמו מרכז ת"א

תדביק איזה כינויים שאתה רוצה. אני לא צריך להיות הורה, כדי לדעת איך נראים חייו של ילד עני. וכנראה שגם ואדים לא. הויכוח פה הוא לא על מה ההורות עושה לך. במקומות אחרים בעולם יש הורים שמוכרים את הבנות שלהם להיות שפחות מין בגיל 9. אז הגישה הסמכותנית ברמה של "אתה לא יודע איך זה" לא מחזיקה מים במקרה הזה. בכל מקרה, שאלת: " מה הקשר בין הורים חסרי אחריות לבין כסף או מחסור דימיוני כלשהו?" ועניתי לך. תקרא גם את מה שואדים כתב, לפני שאתה מאשים אותו בקשקשנות ואותי בדמגוגיה.

זה שיש ילדים שגדלים עוני, זה לא "קשקוש". יש בעולם גם וגם בארץ גם עוני יחסי וגם עוני אבסולוטי. לטעון שזה לא משפיע על הילד? רק בשביל הכיף - פרספקטיבה ימנית על ילודה, רקע ההורים והשפעתם על הילד: עומר מואב (שאני די סולד מהדעות שלו באופן כללי, אבל ניחא) מסביר בצורה יפה את השפעות הילודה על מצבנו. תלמידו (אם אני לא טועה) אורי כץ מתייחס למבחן המרשמלו וגרסה חדשה כלשהי שלו. ילדים להורים משכילים ועשירים הצליחו בו יותר.

כמה המלצות קטנות על וינה: אם אתם טסים לכמה ימים לשם, די משתלם לקנות כרטיס חופשי שבועי לתחבורה הציבורית. זה עולה איזה 100 שקל וחוסך הרבה כאב ראש. הרכבת התחתית במרכז וינה מאוד יעילה ואפשר להגיע איתה כמעט לכל מקום (ומה שלא - יש גם רכבות קלות). הרבה יותר נהנתי להסתובב בשכונות שנמצאות קצת יותר מערבית מרובע המוזאונים של העיר, מאשר ממש במרכז ההיסטורי שלה. גם פחות מתויר שם, וגם בערב יש די הרבה פאבים ומסעדות וכו׳. הייתי שם בשני פאבים של בירה שדי אהבתי. אחד נקרא salm braeu, שתיתי בו רק כוס בירה (שהם מכינים) והיא היתה מעולה. יש שם גם מטבח, ואני חושב שהמקום לא יקר מדי. אחר נקרא brickmackers, והוא מגיש בירות יותר מגוונות ואוכל די גנרי של פאבים, אבל האווירה בו הייתה די נחמדה. למרות שוינה נחשבת לעיר עם תרבות קפה מאוד מפותחת, לא מתתי על הקפה שלהם (וניסיתי גם את המקומות הקאלסים וגם כמה בתי קפה יותר קטנים וחדישים) אה ועוד משהו: היינו שם גם במסעדה שנקראת gasthaus nestroy. אוכל לא רע בכלל, וגם לא יקרהמ די.

הרצת חיפוש וראית שיש 1800000 תוצאות לשורת חיפוש מאוד כללית. אי אפשר לדעת מזה אפילו מה העמדה של כל המאמרים בנושא רק מזה שהמונח מופיע בהם. חידושים מחקריים? בשביל לדעת אם מחקר מחדש אתה צריך לדעת מה כתבו בנושא לפניו. ובשביל זה צריך לקרוא. די הרבה. וגם להיות מסוגל לבקר את שיטות המחקר של מי שאתה קורא. אי אפשר להשתלט על תחום מדעי כל כך נרחב מרפרוף באינטרנט.