יבגניפ

כן, באהבה.

הייתי לפני חודש כן, הפיתוח שם סביב ליד הים נראה ממש מגניב, וכנראה הייתי שמח לחיות שם אם הייתי גר בעיר, אבל בתור תייר לא היה לי מושג אם זה באמת אזור שווה

דווקא התאורים נשמעים הגיוניים. הסעיף הכי סובייקטיבי כאן הוא ה-1500 שח בסוף. והוא תלוי בעבודה שלך (אם יש סיבוס למשל), הסופרים בסביבתך, אם תבשל לעצמך דברים פשוטים יחסית כל כמה ימים, או שתחייה על הזמנות ממעסדות.

לא. משתי סיבות. האחת היא שאתה פשוט לא מתייחס למה שאני אומר באמת, אלא למה שאתה רוצה לסחוט ממני. השניה היא שהטעון "רוב העם בוחר במדיניות הזו" הוא לא נכון. וגם אם היה נכון, אז גבולות הגזרה נמצאים בדיוק שם. עקרונית רוב העם יכול לבחור בהקמת מחנה השמדה לג'ינג'ים. אני לא רוצה שזה יקרה לא מכאן ולא מכאן. ואתה מנסה לסחוט מזה שאני רק לא רוצה שיהיה ימין. זה לא זה. הלאה. לא. אם יהיה צורך גורף בלימודי הנדסה וזה יהיה נגיש לכולם - אז כן. לימודי הליבה יצטרכו להתשנות, כמו שהיום הם כבר צריכים לכלול לימודי כלכלה. מה שאתה שוכח, כמו שאר אלו שמעודדים את הפרטת החינוך בין היתר בתרוץ של "אז לא תוכלו להתלונן על הדתה" הוא, שגם במדינות בהן יש מערכת חינוך פרטית, היא כפופה לסטנדרטים ופיקוח של המדינה. ישראל היא אכן מדינה מאוד בעיתית מבחינת מגוון האוכלוסיה שבה. כתבת קודם על "אג'נדה". האג'נדה היחידה שיש לי היא שאני רוצה שישראל בעוד 10-20 שנה תהייה מדינה כמעט מערבית שעדיין נעים לחיות בה. במציואת שבה אתה מתאר אנחנו אפילו לא בהכרח נדבר באותה השפה בעוד עשור. והשאלה המתבקשת שאתה עדיין לא עונה עליה היא מה המטרה. למה צריך מדינה יהודית בכלל, אם אנחנו כ"כ לא מסתדרים, עד שהפתרון היחיד שיש לך להכל הוא "שהמדינה לא תתערב"? אתה לא צריך להעריך אותם. הם לא ממציאים ציטוטים, בטח לא פרסיקו עם סקרין שוט של מאמר תורן שמסביר כמה עם ישראל בעצם מחכה כבר שהציונות הדתית תבוא ותראה לו את הדרך. ושומעים את זה מבנט. ושומעים את זה מסמוטריץ'. ורבנים של ישיבות ההסדר. ומי לא בעצם? וזה מסתדר לגמרי לא רע עם כל מיני רברפים שהחלום שלהם הוא להיות "מחנכים בישראל" (אבל קודם כל קצינים כמובן). אני מכיר לא מעט כאלו, ורק לאחרונה היה טור מעניין על זה במידה. אנשים עם דעות פרטיות תמיד יש. לא ייחסתי גם לאף אחד מחסור בשכל. אין גם שום דבר פסול בלקרוא ולהשתכנע. ואני שואל שוב: האם לדעתך מוטי קרפל, אביחי רוניצקי, נפתלי בנט, כולם בעצם לא מייצגים אף אחד ושום דבר חוץ מעצמם כשהם מספרים קול רם לכל מי שרק רוצה לשמוע על זה שהציונות הדתית צריכה להוביל את העם? אם הם לא מייצגים, אז מי כן? ומה יקרה בכל פעם שהיהדות תתנגש בחופש הפרט?

נטקו, אתה לא צריך לנסות "לתפוס" אותי. אני חושב שהגישה שלי די ברורה. ככל שהולכים יותר ימינה ויותר שמאלה בפוליטיקה, מוצאים אנשים שהם פחות דמוקרטים. אני שמח שבית המשפט יכול לרסן את הימין, בדיוק כמו שהייתי שמח על זה אם חדש היו מפלגה של 40 מנדטים. וזה לגמרי אבל לגמרי עניין של הסכמה על גבולות הגזרה. לגיטימי שלא תהייה מדינה גם. למה צריך מדינה? הצורך בכפיית לימודי ליבה הוא מאוד פשוט. כדי שהמדינה תתקיים היא צריכה כסף. לא יהיה לה כסף לכלום כשחצי מהאזרחים או יותר לא ידעו מתמטיקה ברמה של בית ספר תיכון. אתה יכול למצוא למעלה המלצה על חוקר בתחום שאפשר ללמוד ממנו לא מעט. יש גם חוקרים אחרים, כמו תומר פרסיקו, שכתב לא מעט גם על שינוי התפיסות בציונות הדתית. וגם פה אתה יכול למצוא מגוון ציטוטים. טענתם בקצרה היא, שהציונות הדתית מבקשת - ללא הצלחה למזלנו - לעמוד בראש המחנה, מתוך דיסוננס: רגשי נחיתות אל מול הישגי השמאל השנוא כ"כ בבניית הארץ מחד, והאמונה שהעם צריך תורה ושהדתיים הם האליטה האמיתית של ישראל מאידך. וזה בדיוק מה שאני כותב עליו. התפיסה כאילו הדתיים הם הכי שיש וכל העם רק מחכה שיבואו לנהיג אותו היא תפיסה סופר דופר שמופר מעמדית. עכשיו, אני מבין (אגב, פרסיקו כתב גם על זה לא מעט; נראה לי פעם אפילו שתפתי איתך כאן) שבתוך זה קרה וקורה גם עוד תהליך מקביל, והוא אימוץ לכאורה של חופש פרט כערך עליון על ידי חלקים מסוימים בציונות הדתית, כנראה בעיקר החבר'ה הצעירים יותר. זה אחלה. חוץ משלוש תהיות בדיוק שיש לי: 1) מה המטרה? (של הציונות, המדינה, ההתיישבות, הדת); 2) מי בדיוק מייצג את החברים האלו בהנהגת הציונות הדתית? (כי נראה לי שגרשוני על אלפי העוקבים שלו עדיין לא מתחרה ברברפי על מקום ריאלי בכנסת); 3) מה יקרה בכל פעם שהיהדות תתנגש בחופש הפרט? נפריט עוד משהו?

מעולה. אני רק משכנע אותך שהתפיסה בבסיס הספר לא הזויה. אבל תגלה לבד אם תקרא חוק השבות כשלעצמו כבר מייצר הבדלים מעמדים בין האזרחים כאן. אבל יש יותר מזה, כמובן. נניח שמירת פסח בבתי חולים ציבוריים. וזה לא רק זה. כמה כאלו אתה מכיר? לי יצא להכיר עשרות ערבים שעבדו ועובדים בעבודות שחורות, בסופרים, מטבחים, ניקיון. כמובן יותר מפעם אחת הייתי בטיפול אצל רופאים ערבים. הנקודה היא שמשפחת רוטשילד לא ייצגה את כל יהדות העולם. פרסומים של oecd, למשל, מראים שגם במחבני פיז"ה הילדים הערבים בארץ רחוקים מהיהודים. פחות מהם מוציאים תעודת בגרות, השכר במגזר הערבי יותר נמוך, גם ההשקעה בתשתיות יותר נמוכה. אז כן, יש מלגות. כי האינטרס של כולנו הוא שהכלכלה הישראלית תצמח, בכל המגזרים. לא כי מישהו, בטח לא נתניהו או מישהו אחר מהליכוד, יושב חושב לעצמו איך להעניש יותר אותי ואותך. זה לא הופך אותך או אותי לאזרחי סוג ב' פה. אף מנהיג ישראלי מעולם לא ישב באף פורום ואמר לעצמו "וואי איך בא לי לדפוק יהודים! אני יודע: אכריח אותם ללכת לצהל והערבים שיקנו במוו בזמן הזה". המצב עם השירות הצבאי הוא אכן מעוות, אבל מנחש שברור לך כמו שברור לכל השאר שהוא לא נובע מהאדה מיוחדת למיעוט הערבי כאן.

התפיסה שבבסיס הספר, בלי קשר ישיר לימין או שמאל, היא שצהל הוא לא צבא העם. אני חושב שקשה להתווכח על זה. בתור ממרמניק אני מניח שאתה מבין בדיוק כמוני עד כמה שונה נקודת הפתיחה באזרחות של מי שבילה 6 באחד מהיחידות הטכנולוגיות בצהל אל מול ששירת רק 3 שנים, אבל באיזה גדוד בכפיר. ואם תשים את התפיסה בצד, אז יש המון ציטוטים, ותיזה די ברורה, שאתה שומע גם מבנט וסמוטריץ׳ ושקד ושאר החברים. למי? אני שואל ברצינות, לא כדי להגחיך, אלא מסקרנות: אתה יהודי שחי במדינת הלאום היהודית. החקיקה של המדינה סובבת במידת מה סביב היהדות, כולל העדר תחבצ בשבת ועוד. השופטים, אפילו השמאלנים, מפנים לעיתים למקורות יהודים בפסקי הדין. אז יש ערבים שיש להם במוו. ויש אפילו אחד שקנה למבורגיני. הם לדעתך זה שמי שמעיד על זה שאתה אזרח סוג ב׳? זה מה שמשנה? כי ממש לא סביב זה בונים מדינת לאום. יהודים עשירים היו גם בצרפת וגרמניה לפני 100 שנה. נגיד רוטשילד. אז מה? אני מסכים לגמרי, אגב, שיש משהו מאוד לא הוגן בעול השירות הצבאי בארץ. אבל זה לא קשור פרטנית לערבים, והייתי שמח אם היה ריאלי להקים כאן צבא מקצועי. אבל זה לא יקרה.

תקרא, מקסימום תתאכזב. הנה, אני קורא ספר שמסביר למה טראמפ נבחר, מתעצבן מדי פעם ועדיין לומד משהו. בהכל? הייתי בכפר ערבי בפעם האחרונה לפני ~3 חודשים. אין שום דבר אבל שום דבר שבו אני יכול להגיד ״ואו. החיים שלהם יותר טובים משלי בארץ״. כן, יש גם ערבים עשירים. הסטטיסטיקה לא איתך. אני באמת לא יודע מה גורם ליהודים להרגיש כ״כ נדפקים בארצם, אבל באמת חבל שזה המצב. מאחל לך באופן אישי להתגבר על תחושת ה״דופקים אותי״ מול הערבים. וזה שיש פחות אכיפה מולם זה באמת חרא, אבל זה לא הופך אותך לאזרח סוג ב׳.

ממליץ לך לקרוא את ״מצבא העם לצבא הפריפריה״ לדוגמא. לגבי המשפט השני שלך - זה לא נכון בכלום. לא בייצוג בכנסת, לא בייצוג המשפטי. לא בשליטה וגישה להון. לא באקדמיה. לא בהייטק, כמו שאתה בטח גם יודע. בכלום. הקצנות לטובת הויכוח זה משהו שכולנו חוטאים בו. אין שום דבר שהופך לאזרח מסוג ב׳. כלום. הגישה הזו פשוט ממשיכה קו מחשבתי בן 2000 שנה כאילו כולם סביב תמיד קוזקים או פורעים מוסלמים מרושעים, ואנחנו בגטו. צא מזה. כל אחד מאיתנו, המגיבים היהודים כאן, חי סטטיסטית יותר טוב חלק הארי של הלא היהודים בארץ.

אני אתייחס רק לזה, כי השאר קצת טחינת מים לדעתי. איילת שקד חשבה שהיא תעשה את מה שהימין הדתי רוצה לעשות ומדבר עליו בקול רם: יצירת מעמדות בארץ: קודם כל המתפללים, אחר כך הלוחמים, בסוף העמלים. כמו בימי הביניים. הערבים obviously הם בכלל מחוץ לגדר. זה לא עבד. הויכוח ביני לבינך על האם מערכת המשפט דופקת את הימין הוא לדעתי קצת ויכוח סרק. אבל זה גם לא משנה, כי אנחנו חוזרים לנקודה המוצא כל הזמן. הטענה שלך היא שהימין מסכנים ורק רוצים שוויון. גם אם הייתי מקבל את הטענה הראשונה, אני לא מאמין בזה שהם רואים בשוויון ערך. להחזיר את זה כל הזמן ל״אבל הערבים״ זה לא רציני בעייני. אבל אין לי איך לשכנע אותך שמתנחלים או דתיים או סתם ימניים הוא לא מיעוט נרדף ביחס לערבים.

האמת שהיחיד שזכרתי באמת זה Oivaline Tervislik Tort, שהיו בו קינוחים נחמדים והקפה גם היה סבבה. יש סיכוי שזה באמצע שום מקום תכלס

netco ו-m3, מוזמנים לקרוא את זה. איילת שקד מודה שהיא לא חושבת שבבכל מה שקשור לבניה לא חוקית צריך להיות אותו הדין ליהודים וערבים. ימין דתי מעולם לא ראה בשוויון כלשהו ערך. אפילו לא בין יהודים.

אצלך בטאלין שתיתי קפה בכמה מקומות קטנים שהיו גם לא רעים בכלל.

הרמה של הבריסטות. ב99% מהפעמים שקניתי קפה בסטארבאקס (ניו יורק, לונדון, פראג, כל עיר ביפן שהייתי בה) הוא היה רותח. ברמה שלא יכלתי להחזיק את הכוס ביד. יכול להיות שחומרי הגלם שלהם מצוינים, אבל התוצר עדיין לא משהו. ואני ממשיך לקנות שם בחול, כי יש להם מיקום מנצח, בדרך כלל, ולפעמים זה פשוט נח יותר מלפתוח גוגל ולחפש משהו יותר טוב, שלא בהכרח קיים בסביבה המיידית.

לדעתי הלא מקצועית בעליל, המדינה לא צריכה לשאוף לא להוציא כסף, אלא להגיע למצב של איזון וגרעון ששואף ל-0. ישנן לא מעט טענות של כלכלנים, נראה לי בתוך זה בנק ישראל ומשרד האוצר, על זה שהמשק מפסיד כ-35 מיליארד שקל בשנה בגלל פקקים. לכן השקעה בתחבצ אולי לא תמצמם את הגרעון כשלעצמה, אבל אם היא תוביל להקטנת העומסים בכביש, אז היא כנראה אמורה להגדיל את ההכנסות של המדינה במקומות אחרים, או אולי גם לצמצם חלק. לא חושב שיש משהו פסול ברעיון של תחבצ מופרטת לחלוטין, אני רק לא בטוח איך יהיה רווחי לחבר ישובים פריפריאלים לרכבת או אפילו אוטובוסים. אבל איך שלא יעשו את זה, זה משהו שהמדינה חייבת לדחוף ולקדם על חשבון בערך כל דבר אחר. לצערי, לא נראה שאנחנו שם, אם כי אני מאוד מקווה שתוכניות המטרו השאפתניות במרכז אכן יצאו לפועל. ספריאל, אתה מזכיר את התנשאות העולים מלנינגרד לא מעט. מעבר לזה שלעיר הזו יש סטראוטיפ של מקום של אנשים מתנשאםי גם ברוסיה וברה"מ לשעבר, הייתי שמח לשמוע פעם איך אתה פרטנית נפגעת או הושפעת מזה שאנשים לידך צפו שתדבר רוסית. לדעתי, מנסיוני, מחברים, הטענה שלך כאילו הגזענות בארץ מצומצת אך ורק לערבים ואתיופים, זה מיתוס שקל לספר אותו, כדי להתעלם מכל השאר. אני לא חושב שהמצב בארץ הוא נוראי כ"כ בהקשר הזה, אבל בעיות בהחלט קיימות. וזה מפתיע אותי בכל פעם מחדש כמה אתה ממהר לפסול על הסף או להקטין את כל מי שמתאר משהו כזה, ולא משנה באיזה הקשר, כאילו פוגעים באיזו טאבו. ניסיון החיים שלך הוא ניסיון החיים שלך. הוא לא מייצג את כל מדינת ישראל על 8 מיליון האנשים שחיים בה. אה ואין לי אחות. אני חושב שכיוונת לניקו.

איך אתה אוהב להגזים.. תוכל בבקשה לספר פעם מי לדעתך לא חי במוד השרדותי? מי לא סובל? לא מוכר לעצמו לוקשים שהחיים שלו טובים אבל בעצם רוצה למות בכל רגע? לא רץ כל צהריים לאכול שניצלים לפני שהבוס מפטר אותו? מי שבתל אביב לא, כי פה כולם שורדים. אז מי כן? מי שגר בערי הפרברים שירדת עליהן לא מזמן? קיבוצניקים? מי? ויש דברים יותר טובים ופחות טובים בכל עיר גדולה. כן, תל אביב לא מתחרה בוינה והלסינקי כעיר עם תחבצ יוצאת דופן או תשתיות טובות לאופניים, וכן זה מייצר אגרסיביות, והרבה מהדירות ישנות ויש הרבה חראות שירצו שתקנה מהם את הרהיטים שלהם. ומול זה יש את כל מה שפרטתי כבר בפוסט הקודם בנושא. וגם מה שניקו כתב.

אחלה סקירה. שמחתי לגלות שברז עולה רשמית 200 עכשיו, כי זכרתי, משום מה, שזה היה משהו זמני.

אם אתה חושב שלמוצא ולעדה של אדם אין משמעות, אז אתה לא חי במדינת ישראל. וכל הכבוד על ההעדפות המשפחתיות, המדליה בדרך גם אליכם. מכל הדברים שנכתבו ונכתבים בשרשור הזה, תהרוג אותי, אני לא מבין למה דווקא התגובה של מ3מ3 זכתה ליחס כזה מזלזל. צ׳מגיא, יד אליהו ממה שזכור לי אחת השכונות העניות בישראל. אם לא היית מדבר על אנשים כ״אחת שתפתח את הרגליים״, אז אולי גם זה היה עוזר - חבל שהשרשור האגדי עם אושריקו נסגר. אנשים ברמה העקרונית לא רוצים להתכלב כשהם מרוויחים משכורת גבוהה יחסית. וחסכון של רווק אכן לא זהה לחסכון של משפחה. אגב, בלי שום הקצנה, כשהייתי עלה חדש בשנות ה90, היו להורים שלי מכרים שהיו ממלאים אמבטיה במים ומתקלחים כל המשפחה ביחד. הם קנו דירה תוך איזה שלוש שנים. ההרגלים נשארו. לא כולם השרדותיים עד כדי כך.

אני אומ שכבר עכשיו אין שוויון. אתה שואל אם מתקבל על הדעת. אני אומר שבשבילי לא. בשביל הרבה אנשים כן. גם ערבים, גם יהודים. הטענה הבסיסית שלי שמי שמציע טרנספר לערבים או ליהודים, למשל, לא באמת רוצה שוויון. הוא רוצה לייצר מציאות אחרת בה מלכתחילה קבוצה כזו או אחרת נעלמת. אבל גם החרדים לא רוצים שוויון. וגם לא הציונות הדתית. כמעט אף אחד לא. חוץ מבתאוריה, כמובן. לא מבין מה ההבדל בין חקיקה לבין פרשנות משפטית. כלומר אם החוק שונה אז בהכרח לא יתכנו גבולות גזרה שווים. חלק בוודאי שכן ברמה התאורטית. לא מומחה גדול לחברי ליכוד, לדעתי כאלו שראו בזה ערך עזבו או עוזבים. בשני המקרים האלו ההבדל במעמד המשפטי נבע מחקיקה. מה שמחזק דווקא את מה שאני אומר. לא כ״כ מבין את האנלוגיה שלך. בשני המקרים שאתה מזכיר לא היה שוויון בפני החוק. אני גם לא מבין איך באותה הנשימה אתה יכול לשכנע ולהיות משוכנע שהצד שאתה מייצג כאן הוא איזה מיעוט נרדף, ולפסול אפליה כנגד אחרים, אבל מילא. ולא, אני לא חושב שמי שנמצא בצד השני ״בסך הכל רוצה שוויון״. אם נקח את הציונות הדתית, אז מנהיגיה מצהירים בכל הזדמנות אפשרית שהם רוצים להוביל את העם. בדרך שלהם כמובן.

לא, אבל אני לא רואה איפה אתה מציע הסבר פשוט איך דברים יכולים לעבוד אחרת. גם אם היו אפס ערבים בארץ, אפילו בינינו לבין עצמנו אין שוויון. וגם לא יהיה. וזה מחזיר אותי ארבע חמש תגובות אחורה: אף אחד, בטח לא מפלגות סקטוריאליות מהסוג שמציגה הציונות הדתית, לא באמת רואה כאן בגבולות גזרה משפטיים אחידים ערך אמיתי. אני לחלוטין מקבל את זה שבימין מרגישים נדפקים, אחרי עשורים שמשכנעים זה את זה שבתי המשפט מפריעים להם למשול. אבל זה ושוויון מוחלט בפני החוק זה לא אותו הדבר. בטח לא כשחלק מהחקיקה נועד מלכתחילה להדגיש את ההבדלים בין הקבוצות השונות שחיות כאן.

m3m3, נראה לי שקצת לא הבנת אותי או שאני לא הבנתי אותך. אתה אומר גבולות הגזרה צריכים להיות שווים לכולם. אחלה. אבל הם לא. אני לא נכנס לויכוח מי בסדר ומי לא, כי זה לא משנה כ״כ בשביל הנקודה העקרונית. אבל זו המציאות. יותר מזה, כשנתניהו מפיץ עם הבוט שלו הודעות שהערבים כולם רוצים להשמיד אותנו, וכשחצי מהקמפיינים של מפלגות הימין מתבססים על זה שאסור לשתף ערבים בשלטון, וכשיש מועמדים רציניים לכנסת שמדברים על טרנספר מרצון, אז די ברור שיש גם בקשה לוודא שגבולות הגזרה לא יהיו שווים. בבקשה, אל תענה לי בהסברים למה הערבים לא בסדר, לדעתך. את זה אני מבין. המטרה שלי היא לא לנסות לשכנע אותך להפוך לשמאלן, אלא רק להצביע על זה שמציאות בה כולם יהיו שווים בפני החוק מכל כיוון ובכל סיטואציה לא אפשרית בישראל.

כן שכירות זה חרא. אפילו בברלין, לפי מה שמספרים.

5 האגורות שלי: ההשוואת בין פריפריה לערים מרכזיות בכל העולם מביאות בערך לאותן המסקנות. אי אפשר להשוות את תל אביב לאשדוד או מודיעין. אי אפשר. הנטייה של בני אדם ללכת למרכזים הכלכלים הגדולים בסביבתם קיימת בכל מקום ומקום. וזה לא רק טרנדיות וקוקטיילים עליזים על רוטשילד. זה לא. זה הצע של מקומות עבודה בכל תחום, זה הרבה הרבה פחות זמן על קומיוטינג. זה שכר יותר גבוה בתחומים מסוימים. זה גם יכולת למצוא זוגיות, לפעמים גם בתי ספר יותר טובים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. והפוזה המיוחסת, שתמיד מצליחה להוציא איזה רוע מאנשים, מעניינת אולי, אולי, אולי חבר'ה בני 25 שרק סיימו תואר. וגם אז לא תמיד זה השיקול היחיד. ורוב האנשים שאני מכיר שעזבו את תל אביב בחמש - שש שנים האחרונות, עשו את זה מחוסר ברירה. לא כי פתאום הבינו שיש איזה קסם מיוחד בגן יבנה וברחו לשם. ובהתאם רובם זזו לגבעתיים ורמת גן. אני לא מכיר הרבה מתכנתים תל אביבים שמצפים שהמדינה תממן להם דירה. אם כבר, אז הבון טון הוא ימין כלכלי, מכיוון שבהדרגה ליותר ויותר אנשים נמאס לשלם אלפי שקלים של מס בחודש, בשביל לממן דברים שלא מועילים להם. מי שבחר לגור במקומות אחרים, ולא משנה מה הסיבה - שיהיה לו בכיף. אפשר להיות מאושר בחריש, בדיוק כמו שאפשר להיות מאושר בקיבוצים הנידחים בערבה, מהם צריך לנסוע שעתיים בשביל לקנות חלב. אבל המציאות האובייקטיבית יותר היא מה שתארתי למעלה. וברמה האישית? להגיד שאני מקנא במי שקנה דירה במודיעין או ראש העין?! אפילו לא כבדיחה.

אבל הם לא. מה עם הערבים, שהאופציה לשתף אותם בכלל בשלטון הפכה לסוג של האשמה? מה עם החרדים וגיוס לצבא? מה עם ישיבות ההסדר?

לא צריך להשתגע מכלום. שוב הכל חוזר לנקודה שבסוף אין הסכמה בסיסית של מה בגבולות הגזרה ומה לא. בית משפט יותר חלש לא יפתור את זה. הוא פשוט יאפשר כרגע לימין שבשלטון לנהוג בצורה יותר חופשית. זה (העדר הסכמה על גבולות הזרה) הבעיה. כמו שכבר כתבתי. ואני מבין את זה שלדעתך המערכת המשפטית היתה צריכה לעשות יותר בהתנתקות. אבל זה כשלעצמו לא מחליש את הטענה שלי. גם כי זה גם נמצא בתוך הטענה שאין הסכמה על מה כן ומה לא, וגם כי לבית משפט חזק יש את היכולת לעשות משהו במצב כזה קיצוני יחסית במדינה. לבית משפט חלש אפילו לא תהיה האופציה. לדעתי זו גישה לא בריאה. כבר היום זה שיש מערכות חינוך נפרדות למגזרים שונים פוגע בכולנו כלכלית. כלומר לימודי ליבה, למשל, זה משהו שהמדינה חייבת לכפות. עכשיו, אני לא יודע באיזו מסגרת חינוכית אתה למדת, אבל אותי לימדו גם למה זה חשוב להתגייס לצבא ולמה דמוקרטיה זה חשוב ועוד ועוד. אני חושב שצורת ההסתכלות שלנו על זה היא מאוד שונה. אמור להיות לנו כמי שביקש הגדרה עצמית במדינה ריבונית מספיק מן המשותף כדי שיהיה אפשר לייצר גם חקיקה וגם מערכת חינוך שמוסכמים על כולם. אם אין, אז מה אנחנו עושים כאן? (אור אל תענה!)