יבגניפ

במידה מסוימת, כן. אני בטוח שהיו זרמים כאלו גם בעבר, אבל היום יש להם תפקיד הרבה יותר מרכזי; הם שולטים בישראל ולא נמצאים בשוליים. אגב זה לא רק שליטה במקומות הקדושים או יו"ש, זה ההתייחסות אליהם (בפרט להר הבית) כמשהו שעליו קם או נופל הרעיון הציוני; כאילו "סתם" מדינה מתפקדת, שיכולה להבטיח את שלומם של היהודים זה כבר לא מספיק. באופן עקרוני אפשר לראות בדת סוג של אידיאולוגיה.

היי רועי, ברשותך, התייחסות לנושא מכיוון קצת אחר. נניח וכולנו מסכימים שהפלסטינאים לא רוצים מדינה ולא רוצים שלום. מה רוצים אנחנו, היהודים הישראלים? מה מטרת הציונות היום? לאן המדינה שלנו שואפת להגיע בעוד עשור? הנה כמה נקודות קטנות: ישראל הרשמית טוענת שאין שום כוונה לשנות שום דבר בהר הבית. אבל מנהיגים פוליטיים, חברי כנסת ושרים די בכירים עוסקים בנושא בצורה די אובססיבית בשנים האחרונות, ואף מכריזים פעם אחר פעם על בניית בית מקדש שלישי כיעד של ממש. מטרתה הבסיסית ביותר של הציונות היא הקמת בית לאומי ליהודים בא"י, שיאפשר לכולנו לחיות בשקט, ללא איומים ורדיפות. בשנים האחרונות בשביל להחשב לציוני זה כבר לא מספיק להאמין בתפיסה הזו. אתה צריך להיות כמובן גם ימני. עכשיו גם זה הולך ומקצין. בשביל להיות פטריוט ציוני אמיתי אתה צריך להתעניין אך ורק בחלק אחד של א"י: זה שנמצא מאחורי הקו הירוק. בהתאם מרשים לעצמם חברי כנסת מטעם מפלגת האחים היהודים לנגח אפילו חברי כנסת מהימין, ולהאשים אותם בזה שהם שמאלנים, כשאלו מעזים לדאוג לא רק ליו"ש, אלא גם לישובים שבתוך ישראל. בנייה אובססיבית ביו"ש מעסיקה חברי כנסת רבים מן הימין. בשביל להבטיח תמיכה רחבה בה, הם מוכרים לנו שקר כאילו התיישבות שם היא בעלת אופי אסטרטגי ותורמת לבטחון של כולנו. כמובן שזה הוא שקר גס. והנה, לאחרונה אחד מדוברי הימין הפופולאריים ביותר, אף הודה בכך שמדובר בעניין אידיאולוגי נטו. אני גם ככה חופר כרגיל, ובכל זאת עוד קצת: barny זרק כאן לאוויר את מושג "קידוש החיים", לפני שפרש מהויכוח. נכון להיום, תחת הובלתם של מנהיגי הימין (הדתי ולא רק) הייעוד של המדינה הוא כבר ממש לא "סתם" בית לאומי ומקום בטוח ליהודים. הלכה למעשה יש כאן ניסיון הולך וגובר להוציא לפועל אידיאולוגיה דתית לחלוטין, שבשמה ראוי להזניח את רוב חלקי הארץ, ובשמה אף ראוי ושווה להקריב את חייך וחיי אחרים. אפשר להאמין בזה שלא ניתן להגיע להסדר עם הפלסטינאים ולא לחפש פשרה איתם. זה לא אומר שצריך לחפש עוד ועוד נקודות בהן אפשר ללבות את הסכסוך, ולהפוך את מי שמוביל את התהליך הזה לאיזה מעמד אצילים חדש, בעל זכויות יתרות, כאילו אנחנו בימי הביניים.

זיו, אתה יכול לראות בדף התוצאות שההבדלים בין הנהגים היו די משמעותיים בכל זאת, והשתתפו שם לא מעט נהגים מעולים. זה נכון שזו לא נהיגה מהירה מדי, אבל בכל זאת, זה די מאתגר להגיע לזמנים של החבר'ה המהירים שם. גם אם ירימו מסלול, לג'ימקנה זה לא ממש יעזור, בגלל הגדרות החוק שקובעות ומגבילות את הנושא.

איך הם יהיו שווים? הציונות לא מתייחסת אפילו למזרחיים כשווים, אז לערבים מוסלמים?! אתה מצפה מהם ליישר קו למה שנראה לך כהגיוני. אתה יכול לדמיין ראש ממשלה מוסלמי? ראש שב"כ מוסלמי? רמטכל מוסלמי? אתה מצפה ממוסלמי לשיר את "התקווה", או להתחבר לטענות שרי הימין, כמו יריב לוין, שעלינו לפעול כדי לבנות את בית המקדש השלישי?! שיוויון עקרוני אפשרי במדינה שמנותקת מהדת או מחלוקה גזענית. לא במדינה כמו ישראל, שנשלטת על ידי מיעוט דתי, ויש בה חוקים המעדיפים את היהודים על פני אחרים, כשמנגד יש מיעוט מוסלמי, שמן הסתם בחיים לא יקבל את זה.

רועי, "שלום" אף פעם לא עניין לא את התנועה הציונית ולא את הפלסטינאים (וכן, ספק אם היה נוצר עם כזה ללא עליה יהודית לא"י). היו מנהיגים פרגמטיים כמו בן גוריון ואולי רבין, שהבינו שלפעמים עדיף להתפשר, אבל זו אף פעם לא הייתה המטרה. גם אתה (וכבר כתבתי לך את זה בעבר) מצפה מהערבים שפשוט יפנימו שהיהודים שולטים כאן, כדי שאתה תוכל בנחת לשתות קפה בעיר העתיקה. מה שמונע את זה זה הרבה דברים, ובין היתר העובדה שאף אחד לא נהנה להיות סוג ב' במדינה שבה הוא חי. אתה מצפה מהערבים להשלים עם העובדה שהם לעולם אמורים להיות סוג ב' כאן. איזו סיבה הגיונית יש להם לעשות את זה, מעבר לפחד מלחטוף, שעל זה מתבססת כל התפיסה הבטחונית שלנו, מאז ז'בוטינסקי ועד היום? המורה שלך טועה. הקמת המדינה זה שלב אחד. יצירת חברה יהודית חדשה זה שלב אחר. ציונות זו אידאולוגיה קצת יותר עמוקה מ"סתם" הקמת מדינה. עריכה: fat bastard, מעניין מה שאתה כותב. אני חושב שזה בהחלט הסבר טוב לאובססיה ההולכת והגוברת של הימין הישראלי עם הר הבית לאחרונה. המדינה כבר לא מספקת. צריך ריגושים חדשים.

זרקת את המשפט "טוב לי לחיות בחברה שמקדשת את החיים". מה המשפט הזה אומר? מצטער, לא מצאתי את ההסבר בדבריך, למרות שקראתי אותם כמה פעמים. סליחה שאני שואל, אבל אתה יודע באיזה קונטקסט התפתח מושג "קידוש החיים"? אתה מכיר את המושג "קידוש השם"? הנה הגדרה אחת של פרופ' הלל בן ששון: כשיהודה גליק עולה להר הבית - לאחר שכבר נורה וכמעט מת - האם לדעתך הוא מקדש את החיים? כשינון מגל מספר לכלי התקשורת על חשיבותו של ההר - סמל דתי מובהק - האם לדעתך הוא מקדש את החיים? כשחנוך דאום מודה בפה מלא שהתיישבות ביו"ש נובעת ממניעים אידיאולוגיים ולא בטחוניים - האם לדעתך הוא מקדש את החיים? צר לי, אבל המוכנות למות עבור סמל דתי היא לא ממש קידוש החיים.

במה זה בא לידי ביטוי בדיוק? במה זה בא לידי ביטוי בדיוק? אגב, הנה עוד ציטוט של משה דיין:

יש מתנשאים וגם אגרסיביים בשמאל, אבל אני חושב שהניסיון לייצר איזו השוואה הוא לא כ"כ הגון. יש כמה הבדלים די בסיסיים בין שמאל לימין בארץ. אחד מהם הוא היחס לאלימות כאמצעי לגיטימי לפתור סכסוכים. בהתאם, אני אישית גם הייתי יותר דואג, לדוגמא, לשלומו של מישהו כמו השופט פוגלמן, שאתמול נאמר עליו שהוא בצד של האויב. ניקו, בימין נורא נאחזים בכל מיני גרבוזים למיניהם. אני לא הייתי רץ לסמן את כל מצביעי הימין כחיות אדם או בורים. עם זאת, אי אפשר להתכחש למה שראינו בבחירות האחרונות ולזה שהימין נצח בגדול ביישובי הפריפריה העניים יחסית, ולא בתל אביב או בפרברים היותר מבוססים שלה. בכל מקרה, כתבתי כאן כבר בעבר: נורא טבעי להיות ימני. אני חושב שצריך להיות מאוד מנותק מהמציאות כדי לבוא בטענות לשוטרים או חיילים שיורים במחבלים כדי להרוג, והפרנויה וההיסטריה מאוד ברורות לי. אבל כרגיל נשאלת שאלת המטרה. אולי זה לא השרשור לדון בזה, אבל בעייני חבל שאנשים סביב לא שואלים את עצמם יותר מה מטרת המדינה ולאן היא אמורה להתקדם או להפתתח היום. כחלק מההסתה של הימין, כולם בעיקר עסוקים בלשנוא את ארגוני השמאל הקיקיוניים, את שופטי בגצ ואת הערבים. אבל מה בדיוק תורמים לנו כעם אלו שמנכסים לעצמם כבר כמה שנים את הבעלות על המושג ציונות? בעייני, מעט מאוד.

תאמין לי.. ארגוני השמאל האלו, ממש תוקעים סכין בגב האומה. אבל אני חושב שהרשימה שלך קצרה מדי. שכחת את שופטי בגצ. ובנימה יותר רצינית - התגובה שלך מלמדת כמה יעילה יכולה להיות שטיפת מח \ פרופגנדה בשקל ותשעים אגורות. כל מה שצריך זה לדבר באגרסיביות, לתמוך בפתרונות אלימים לכל דבר ולסמן כאויב את כל מי שחולק עליך.

עד כמה שאני יודע, און יעקובסון וליאור לוי מעבירים הדרכות ראלי גם כאן. לא מזמן אפילו עשו על זה איזו כתבה בטמקא. אתה יכול לחפש בעמוד שלהם בפייסבוק (drive art)

הייתי מציע לך לראות קודם מה אתה רוצה להשיג. לא בטוח שיום הדרכת ראלי יהיה דומה ליום הדרכה במשמר דוד או לוזית.

ניסן סקיילין, דווקא אני הפעם לא כ"כ מבין את הסיבה לצפירה ששומעים בתחילת הסרטון. המטורפת כנראה בעיקר סתם חסרת בטחון עצמי, וכן, לא ממש יודעת לנהוג, אבל למה ולמי מעבר הנתיב הראשוני שביצעה הפריע אני לא מבין.

אולי אנחנו מדברים על תחושות או פקטורים שונים, ואולי אתה לא נהג בינוני מינוס, אין לי מושג. 200 זה סתם מספר, אבל אם שוב אתייחס לאס1 כדוגמא, אז זה רכב שאני יכול להגיד שכנראה שהייתי צריך לנהוג בו באמת ב-200 כדי להנות, כי נהגתי מתחת לזה לא הרגשתי שום thrill מינימאלי מהנהיגה. יכול להיות שבמגאן אפשר להנות גם ב-50 קמש - לי אין מושג. אבל את מה שאני שואל ומה שגם כתב נהג מתחיל שמעתי מעוד כמה אנשים, שכן נהגו ברכב הזה, לא מעט.

מה זה משנה אם הוא כתב בפורום או לא? אישית, אני לא חושב שאנחנו צריכים לנחש אם הוא צודק או לא. יש חוזה שהוא ואלבר חתומים עליו. יש גם מה שנאמר בע"פ, שיש לזה משמעות בעולם המשפטי. זה לא ישתנה לכאן או לכאן כי הוא סיפר את מה שסיפר בפורום..

מעניין. דווקא מבחינתי יש משהו מאוד מגניב במגאן, בגרסה הזו שלה, בטח בהשוואה לדור הקודם. מבחינתי, זה עדיין רכב שגורם לי לסובב את הראש, בכל פעם שאני רואה אחת, יותר מחולייטה, ובטח יותר מלאון כלשהי. שאלת השאלות היא, עד כמה אתה צריך להיות נהג טוב כדי להרגיש שאתה מגרד משהו ברכב הזה, ועד כמה הקצב צהריך להיות גבוהה. אחד הדברים שאני כ"כ אוהב ב-500, זה שגם סתם עליה קצבית אך סבירה באחד מהגשרים של אילון יכולה עדיין להעלות אצלי חיוך. השאלה אם במגאן זה אפשרי, או שצריך לדחוף יתר חזק, כמו שהרגשתי כשנהגתי בזמנו באס1. בכל מקרה, אין ספק שאם הייתי מוכן להוציא את העוד 40-50 אש"ח על רכב, המגאן הייתה אחת מהאופציות הראשונות שהייתי בוחן (ואולי גם אחת הבודדות, כי חוץ ממנה והמיאטה החדשה, אין יותר מדי רכבים בטווח ה200 - 230 אלף שמעניינים אותי).

סיפור מבאס. המלצתי היא לגשת לעו"ד כלשהו עם כל המסמכים עליהם חתמת מול "אלבר", ולשאול לדעתו. רוב עו"ד שיצא לי לפגוש עד היום לא לקחו כסף על פגישת ייעוץ כזו, לפני התנעת תהליך תביעה, ואני בטוח שתוכל למצוא אחד כזה גם.

תתחדש ותהנה, אני בטוח שזו אחלה רכישה! בחודשים האחרונים התלבטתי גם לא מעט לגבי רכישה של nc, בעיקר לאחר שהבנתי שה-nd תהייה יקרה בצורה לא פרופורציונלית. בינתיים החלטתי לוותר, בגלל שהמחירים באמת הרבה יותר גבוהים ממה שציפיתי לרכבים שהם שמורים (לא נכנסתי יותר מדי ליד 2, אלא רק פרסומים בפייסבוק, שהגיעו אלי דרך חברים).

^ אנחנו מנהלים ריבים בממוצע פעם בשבוע על הזכות לחנות בחניה שאנחנו משלמים עליה סכום די גבוהה כל חודש. באחת מהפעמים, ניסתי גם לתפוס איזה אינסטלטור במשך כמה דקות, וכמובן שלא הסכמתי שיחסום אותי, כי החניה אמורה לשמש שני רכבים. לפני שהוא הלך, הוא הסביר לי שאני לא חייב להיות לא נחמד רק כי אנחנו בתל אביב, ואחר כך שמעתי אותו אומר למישהו בטלפון שהוא "בתל אביב, וכולם שם אנשים קרים". ככה זה.

שמע, שיכונימגדלים מתפקדים בהרבה מקומות בארץ. הבעיה, מעבר לתשתיות סביב, כבישים וכו, זו עלייץ האחזקה שלהם. ויכולת הדיירים לעמוד בה תקבע אם יהפכו לסלאמז או לא.

כן, לא חושב שיש כאן תבוסתנות מצידו של מישהו. אבל מה כבר אפשר לעשות, כשרוב האנשים סביב בכלל אפילו לא מבינים שיש בעיה?

הקונספט נחמד. הבעיה זה שמעבר למחיר הראשוני, מגדל גבוהה עם מעליות, בריכות ומגרשי טניס דורש סכומי עתק על תחזוקה. אז לא ממש ברור למי זה מכוון.

בתל אביב דווקא כן בונים שני חדרים - אבל בעיקר או רק בדרום העיר, שם, אני מנחש, יש יותר דירות מושכרות אפילו ממה שיש במרכז.

דרור, בימים האחרונים הייתי עד לשני מקרים של מעבר ניידות באדום מלא במרכז ת"א, סתם כי כמו לכולם, גם לשוטר לא מתחשק לעמוד 2 דק'. ככה זה. וזו בדיוק מהות הבעיה. ההתנהלות בכבישים היא הדוגמה הכי קיצונית לנורמות חברתיות פגומות כאן. חלק מזה זה כנראה מה שישה כתב, חלק מזה נובע מאיזה סינדרום רדיקלי בציונות וניסיון לייצר איזה צבר אגרסיבי לא - פראייר, שיהיה האנטיתיזה ליהודי הגלותי הנרדף והמסכן. כמה שלא נתפלצן ולא נחפש את הסיבות - אני חושב שמי שחושב שאפשר לשנות את זה, משקר לעצמו.

keyser, הכל עניין של מינון ומה הסטנדרט. בלונדון עמדתי רבע שעה בתור, כדי לעלות על רכבת תחתית בשעות לחץ. בארץ, בפעם האחרונה שהייתי בסיטואציה כזו, אנשים כמעט וזרקו אחד את השני מאוטובוס שהתחיל להתמלא. אגב, יש משהו בתיאוריה הזו. חושב שבכבישים רואים את זה בצורה מאוד טובה.

^ חוק דריש מס' 138947845 אומר שבכל שרשור בו תגיב, תגיע לדבר על עצמך ועל עזיבתך את הפורום תוך X תגובות, לכל X גדול מ0 וקטן או שווה ל5 בחזרה לשרשור, גם אני ביקרתי במסעדה עם עוד שני חברים מכאן באחד מימי החג, לפני שבוע או שבועיים. הזמנו כמה מנות שונות, ועשינו sharing, ואני אישית נהנתי מכל מנה ומנה, מהראשונות ועד לקינוחים.