Doc Slow

סאנרוף היה מאוד שימושי ברכב ששכרתי אחרי שהילד הקיא באוטו. איוורר את הרכב צ'יקצ'ק. גם מושבי העור התגלו כשימושיים (התנקו בקלות עם מגבונים). בקיצור - אם יש לך ילדים, אני מאוד ממליץ על התקנת סאנרוף ומושבי עור. ברצינות - ברכב שהיה לנו בחו"ל היה גג-שמש פנורמי ענק. רוב הזמן הזכוכית הייתה סגורה ("חם לי!", "קר לי!") אבל עדיין זה הוסיף לחווית הנסיעה. פחות שימושי בפקקים בישראל עם השמש הקופחת. מה שאתה תתקין יהיה גג קטן יותר (מותקן גג כזה ב-I20 של סבא שלי שנהגתי עליה מספר פעמים), בלי היתרונות של גג הזכוכית הגדול ועם אותם חסרונות כשהוא פתוח. נחמד אם הרכב מגיע עם זה, לא יודע אם שווה את הסכום הגדול שגג באיכות טובה עולה.

אלפא 147 - אבל קשה לי להמליץ עליה כמכונית ראשונה לבן 17.5. נראה מה יש לאלפיסטים להגיד. ואם חשבת שלמצוא איביזה במצב טוב זה קשה... עוד אופציה נדירה בעלת מראה מרשים (אם כי לא רכב מרשים באופן כללי) - סיטרואן C2. שוב פעם - קח את הזמן שלך למצוא אחת שמורה. תזכור שרכב נדיר אומר שיקח לך יותר זמן למצוא אחת נורמלית בשוק וגם עלול לעלות לך בכאבי ראש בתחזוקה (זמינות חלפים ומוסכים שמכירים את הרכב).

תוספת - לא לשכוח גם כמה פלסטרים, רצוי כאלו שעמידים במים. לגבי הקיט מאיביי - קשה לי להתרשם מהתמונות, אני גם לא יכול לדעת מה איכות הציוד. כעיקרון ה-POCKET הזול יחסית אמור להספיק, רק להוסיף אגד קרליקס ופד גזה גדול.

סיאט איביזה 2006-7 אטמוספרית, 3 דלתות, תעשה את העבודה. תזכור שכמוך יש עוד המוני צעירים שמחפשים רכב "עם נוכחות" ולכן מכוניות כמו איביזה כנ"ל לרוב עוברות חיים לא קלים (תאונות, המון ידיים ותחזוקה לקויה כי הכסף של טיפול 60 אלף הלך על מערכת סטריאו וג'נטים אלומיניום). תתאזר בהמון סבלנות ותהיה מאוד בררן.

בן כמה אתה? כמה ניסיון על הכביש? מה הקילומטרז' החודשי הצפוי? מה תקציב אחזקת הרכב החודשי? כמה אנשים יסעו ברכב בד"כ? פרקינסון?

חווית נהיגה יכולה להיות נהיגה רגועה בנופים מדהימים, נהיגה בכבישים מאוד טכניים לאו דווקא במהירות גבוה עם רכב מתגמל, נהיגה מאוד מהירה בכבישים רלוונטיים או בכלל לקחת יום מסלול. אני לא יודע מה בדיוק עובר לך בראש שאתה מדמיין "חווית נהיגה", אבל תזכור שנהיגה סטייל ג'יימס בונד בכביש אלפיני דורשת מיומנות מאוד רבה מחד ומוכנות להתמודד עם שוטר אוסטרי/שוויצרי עצבני מאידך. לפי דעתי תכוון לחופשה הכוללת השכרת רכב יחסית "סטנדרטי" אך מתגמל (בגילך יהיה לך כמעט בלתי אפשרי למצוא מכונית אקזוטית להשכרה) לנהיגה בכבישים היותר יפים של מרכז אירופה ולשלב בזה יום-יומיים של נהיגת מסלול עם הדרכה ומכוניות אקזוטיות. תבדוק באתר של חברת סיקסט (במינכן, לציין שכנראה תוכל לקבל הצעות טובות יותר דרך הנציג הישראלי שלמה-סיקסט) - הם משכירים במוו סדרה 1 לגילאי 18 ומעלה, ללא הגבלת ק"מ ובמחיר נוח (רק לוודא שלא מדובר ב-114 דיזל החלושה - נראה לי שהם לרוב משכירים את ה-118 דיזל עם 140 כ"ס נאים וזמן תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9 שניות). יש להם באתר גם סדרה 3 קופה מגיל 21 במחיר גבוה יותר ועם הגבלת ק"מ.

אם אתה ממש חייב גיר אוטומטי - אז טויוטה קורולה, ניסאן אלמרה או סובארו אימפרזה. אתה לא צריך משפחתית, אבל אלו המכוניות המומלצות בתקציב לאלו שלא רוצים לבחוש בתיבה בעצמם. קשה לי להמליץ על אקסנט, מדובר בפחנוע יחסית ליפניות שציינתי וגם אין ממש יתרון של צריכת דלק. רכב שטופל במוסך מסודר (לא חייב להיות מורשה), מינימום ידיים. המכוניות האלו מסוגלות לעבור 300 אלף ק"מ ויותר בלי בעיות מיוחדות אם הן טופלו כראוי (והן לא דורשות יותר מדי גם בטיפולים השגרתיים). צבע מתקלף וחבטות פח זה משהו שאפשר להתפשר עליו (תמורת הנחה כמובן), תתרכז בשלדה ישרה, מנוע, גיר והיסטורית טיפולים.

החלטתי לפתוח נושא זה כ-spin-off לשרשור הציוד המומלץ ברכב -- הציוד הנדרש תלוי בפגיעות שבהם אתה עלול להתקל וביכולת שלך כמטפל. הפגיעות הצפויות (אני בוודאי לא מקיף את כל הנושאים כאן) -- פגיעות קלות -- חתכים ושפשופים קלים. כוויות קלות. גוף זר (שבר זכוכית, קוץ). עקיצות. מצבים רפואיים קלים - דלקת גרון, חום קל עקב מחלה ויראלית וכו'. פגיעות משמעותיות -- שברים. חתכים עמוקים עד כדי סיכון חיים. כוויות קשות ונרחבות. סיכון דרכי אוויר. מצבים רפואיים מסכני חיים שונים כגון הפרעות קצב, הלם אנפילקטי ושאר מרעין בישין. תיק עזרה ראשונה טיפוסי מתייחס לטיפול בפגיעות הקלות כנ"ל ומניח שנותן הטיפול הינו הדיוט (layman). ציוד לטיפול באותן בעיות קלות יכלול (רצוי ארוז בצורה מסודרת או ממש כ-"קיטים" נפרדים המוכנים מראש לטיפול בבעיה) -- חתכים ושפשופים קלים -- א. לוודא שמדובר אכן בפגיעה היחידה, לוודא שסך הכל מצב הנפגע טוב מלבד אותה פגיעה. ב. לשטוף היטב עם מים וסבון, להעיף מהפצע חתיכות חול/אספלט או כל ג'יפה אחרת. ציוד נדרש בשטח -- מים ואם אפשר גם סבון (לא חלק מערכת העזרה ראשונה). ג. חבישה שמכסה את כל שטח הפצע + חומר אנטיספטי. ציוד נדרש - פדי גזה במספר גדלים באריזות סטריליות. לפחות פד גזה גדול אחד (פד סופג גדול - לרוב מגיע עם גב בצבע כחול). שפורפרת של חומר אנטיספטי - לרוב על בסיס יוד. שפשופים דומים יותר לכוויות וניתן לטפל במשחת סילברול - אבל זה לא משהו שניתן לשים בתיק עזרה ראשונה בסיסי. ד. קיבוע החבישה -- תלוי בגודל הפצע ובמיקומו. ראשית עיטוף הפד עם סרט של גזה או "קרליקס" גדול יותר, כולל ליפוף סביב מפרק סמוך כדי שכל העסק לא יחליק. ציוד נדרש - מספר סרטי גזה קטנים, אריזת "קרליקס" גדולה אחת, אריזת "לויקופלסט" לקיבוע סופי של החבישה. ה. להתייעץ בהקדם לגבי צורך בזריקת טטנוס, אנטיביוטיקה וכמובן אם יש צורך בתפרים. כוויות קלות (די דומה לשפשופים מבחינת התייחסות) -- א. כנ"ל. ב. לנקות את המקום ולצנן היטב - לא עם מגע ישיר עם קרח! ג. כוויות דרגה ראשונה ניתן למרוח אלוורה ולא צריך לחבוש (לא ציוד לתיק עזרה ראשונה ברכב, אבל כן לטיולים). ד. כוויות רציניות יותר דורשות חבישה עם חומר מתאים (סילברול - שלא ניתן לשים בערכה בסיסית) ו/או תחבושת מתאימה ("מטלין"). אסור לחבוש כוויה עמוקה עם תחבושת גזה כמו פצע רגיל - זה ידבק! ה. לפנות לסיוע רפואי לפי הצורך. גוף זר בעור -- פינצטה - רצוי עדינה ממתכת. לאחר מכן כמו כל פצע - לשטוף היטב עם מים וסבון. עקיצות -- צינון המקום, טיפול באלוורה במידת הצורך. אם התגובה העורית נרחבת, תגובה כללית או רגישות ידועה - לפנות לרופא מיד. תיק עזרה ראשונה בסיסי לא יכלול אנטיהיסטמינים, סטרואידים ובטח לא אדרנלין. מי שצריך אפיפן - שלא ישכח אותו בבית... מצבים רפואיים קלים -- תרופות לא מגיבות טוב לאחסון לאורך זמן בתוך מכונית לוהטת. לטיולים ניתן להוסיף לתיק ערכה קטנה עם תרופות לטיפולים סימפטומיים שונים - אקמול/אופטלגין/אדוויל, טבליות מציצה לגרון, טבליות tums/maalox לצרבת, טבליות אומפרדקס למי שידוע כסובל מצרבת רצינית לעיתים. פגיעות משמעותיות -- לקרוא לעזרה! מיד! הפגיעה המשמעותית מסכנת החיים היחידה שאדם בלי הכשרה ספציפית יכול לטפל בה בהצלחה היא שטף דם חמור. הטיפול הוא על ידי חסם עורקים. כל מי שעשה שירות צבאי אמור לדעת להשתמש בח"ע, מי ששרת לאחרונה ביחידה קרבית גם אמור להכיר את חסם העורקים מדגם CAT שהוא המומלץ היום לעצירת שטפי דם גדולים ומסכני חיים גם ברגליים - שם ח"ע סיליקון רגיל לרוב לא מספיק. לא יודע מה המחיר בארץ, עולה 50 ש"ח בקניה בחו"ל. שוב פעם - שימוש בציוד זה דורש הבנה בסיסית. בנוסף - ניתן לשים בתיק עזרה ראשונה מספר משולשי בד - טובים לקיבועים של ידיים/קרסוליים וכן לקיבוע חבישות גדולות. ציוד החיאה מתקדם יותר רק במקרה ויודעים איך להשתמש בו. בכל מקרה מומלץ לקחת קורס CPR בסיסי. זה בנתיים - הערות ותוספות?

גם מבחינת קילומטרז'.

(למנהל - אם המקום לא מתאים נא להעביר ל-OFF-TOPIC) כמו ישראלים רבים התנסתי רבות בשימוש בגזיות זולות של וועדי עובדים ושל פק"לי קפה בטיולים משפחתיים וכמובן במילואים, ביחד עם פינג'ן מצ'וקמק, כלים ח"פ וכד'. זה עבד, ככה. אבל מאחר ואני חובב בישול ולא רוצה לותר על אוכל טוב בשטח החלטנו לנצל את הנסיעה שלנו בקיץ לקנדה לצורך שדרוג מסיבי של ציוד הקמפינג בכלל וציוד בישול השטח בפרט. להלן סקירה קצרה על המוצרים. בנזיניה DRAGONFLY תוצרת MSR -- בנזיניה וותיקה של המותג המוכר. באריזת המוצר מקבלים את הבנזיניה עצמה, משאבה עשויה פלסטיק (אולם מוצקה למדי), ציוד תחזוקה בסיסי (ניתן לקנות קיט תחזוקה מלא בנפרד), דיזה לדלקים כבדים (סולר/נפט), משטח ומגן רוח מרדיד אלומיניום עבה, חוברת הוראות ואזהרות ושקית אריזה לכל הנ"ל. מיכל בנזין יש לרכוש בנפרד - רכשתי מיכל 650 מ"ל. המיכל מרגיש איכותי וכולל פקק עם נעילת בטחון (דורש לחיצה ורק אז סיבוב). הציוד מרגיש איכותי, ההתאמה בין החלקים (המשאבה לבקבוק והצינור למשאבה) טובה, מי שלא עבר עם בנזיניה חייב לקרוא את ההוראות היטב לפני ההפעלה הראשונה ולזכור שההפעלה והכיבוי לוקחים מעט יותר מאשר בגזייה. היתרון של הבנזיניה הזאת היא שיש לה שסתום לשליטה מאוד מדויקת בלהבה, עד לרמה של להבת נר - חיוני למי שרוצה להכין בשטח מאכלים מתקדמים יותר ממרק אינסטנט. עד כה הכנתי איתה אומלטים, שקשוקה מושקעת ומגוון רוטבים לפסטה, זאת מעבר למרקים ומים רותחים לקפה/תה. החסרון העיקרי שלה - היא מאוד רועשת - במיוחד שהיא מופעלת בעוצמה (הרתחת ליטר מים בפחות מ-4 דקות). חבר שלי קרא לה "המרעשה". חברת MSR מיצרת את ה-Whisperlite השקטה יותר, אולם ללא יכולת שליטה על עוצמת הלהבה. על פי ביקורות ארוכות טווח שיש ברשת - הציוד נחשב אמין, אם כי לא ברמה של ה-XGK. בקנדה השתמשנו בדלק coleman fuel שניתן למצוא בכל כלבו צפון-אמריקאי בעלות של 8-10 דולר לבקבוק של ליטר. בישראל הצלחתי למצוא בנזין לבן אצל "זיו כימיכלים" בא"ת חולון ב-35 ש"ח לליטר (אני משער שברכישת כמות גדולה המחיר ירד). עם דלק זה הלהבה מאוד נקיה, ללא פיח כלל וללא סירחון. כאמור הבנזיניה תעבוד גם עם בנזין מוטורי, סולר ונפט (קרוסן). SPORK פלסטי של LIGHT MY FIRE - ספורק פלסטי קשיח ומעוצב, יחסית זול (בחו"ל או ב-EBAY). ארגונומי, גם הילדים מאוד אהבו (יש גם גרסה קטנה לתינוקות), עמיד בטמפ' של מים רותחים, צבעוני ובולט, קל משקל ולא שביר יחסית לכלי פלסטיק זולים. מחבת MSR Flex Skillet - מאוד קלה, מותג מוכר אבל בהתאם לא מאוד זולה. חולקת את ידית האחיזה עם שאר כלי הבישול של המותג (יתרון חשוב). עושה את העבודה, אבל המתכת הדקה רגישה לדפיקות ועיקומים בתרמיל. ציפוי טפלון על יתרונותיו וחסרונותיו. על הגזיה היא מתעוותת (wrap) בתחילת הבישול אולם בהמשך "הבטן" נעלמת כאשר כל המחבת מתחממת באופן אחיד, מאוד מעצבן אבל לא קריטי. Base 2 Pot Set - גם של MSR - ידית אחיזה היעילה של החברה. קל משקל מאוד ועמיד יותר מאשר המחבת. הציוד מעט קטן ל-4-6 אנשים, לפעמים צריך שתי נגלות של בישול. המכסה מתאים לסיר הגדול וכולל חורים לניקוז המים, מאוד נוח בהכנת פסטה. GSI PINACCLE SOLOIST - "פינג'ן למתקדמים", מגיע בסט עם קערת פלסטית טובה וספורק שמרגיש קצת שברירי. נרכש בעיקר למילואים, אבל עושה עבודה נאמנה כמובן בכל טיול להרתחת מים לקפה/תה, למרק ואפילו למנות קטנות של פסטה. ידית מתקפלת עמידה לחום (סביר) ומכסה מחורר משלימים חבילה ארגונומית למדי. סט כלי אוכל לשטח של GSI INFINITY 4 PERSON DELUXE - אוסף של 4 צלחות, 4 קערות עם מכסים, 4 כוסות ו-4 ספלים עם מכסים ושרוולים טרמיים. הכוסות והצלחות מוצלחות למדי, הקערות והספלים בסדר, אבל המכסים שלהם לא מדהימים. הכיסויים הטרמיים של הספלים מעצבנים שהם נרטבים ולא יודע לגבי העמידות שלהם. לא עמיד במיקרוגל (במקרה ורוצים גם להשתמש בסט בצימר או בבית), לא בדקתי עמידות במדיח. סך הכל סט סביר ומקיף למדי, עדיפים משמעותית על כלים ח"פ (ובטח אקולוגי יותר) אבל לציין שלא התנסתי בסטים דומים של המתחרים.

הסיפור הזה חוזר על עצמו עם הרבה רוכשים בכוח שממש-ממש רוצים ריח של פלסטיק חדש וניילונים מרשרשים. מכונית שעולה 120 אלף עדיין עולה 120 אלף (+עמלה +ריבית) ולא משנה אם זה במימון מסורתי, הלוואת בלון או הלוואת עפיפון - כאשר גם "ליסינג פרטי" הוא בעצם שם יפה להלוואה. ההבדל היחיד הוא שבגלל שחוזה הליסינג כל-כך מורכב והלקוח כבר להוט לתלוש את הניילונים, הדבר היחיד שרואים זה את המקדמה הצנועה, המחיר החודשי "המותאם ללקוח" ולא תמיד מודעים להפתעה שמחכה בסוף תקופת החוזה.

כלי עבודה אפשר לשים תיק קטן או לדרמן סיני - זול ומספיק טוב ל-2-3 פעמים לפני שהוא מתפרק/מחליד. פנס - אני מעדיף פנס לא נטען, אחד קטנצי'ק שעובד על סוללת CR123A - הן מחזיקות הרבה זמן באיחסון וזולות (אם קונים באתרים סינים). גלון של שמן לבעלי מכוניות ישנות. בקבוק מים מזוקקים לכולם (לרדיאטור). לניקיון חיצוני דחוף (בוץ/אבק קיצוני על השמשה או הפנסים הקדמיים) - בקבוק מים רגילים ומטלית מיקרופייבר. עזרה ראשונה לא ממש רלוונטי במרכזי הערים - בכל חור יש היום "הצלה". לנסיעות ארוכות יותר אני שם תיק עזרה ראשונה כולל ציוד חבישה בסיסי עם חומר חיטוי, כפפות ח"פ, מי שעבר קורס מע"ר ומעלה יוסיף לערכה חסם עורקים רגיל וחסם עורקים CAT.

אנשי אור ירוק סובלים משילוב קשה של צדקנות וטפשות. הם גורמים המון נזק. אבל הם לא עושים את זה בכוונה (רובם לפחות) אלא מטמטום. לכן אני מאחל להם שיצמיחו שכל ואז הם ימותו מבושה על השטויות שהם תמכו בהם לפני כן. בנתיים הם יושבים בוועדות, הם שולטים במתנ"א והמדיניות הצדקנית שלהם תואמת את הגישה הצדקנית של כל מיני פוליטיקאים בגרוש שמחפשים כותרות כגון סגנית-השר הגב' חוטבלי. הקמת עמותה זה צעד ראשון - אבל צריך גם להדחף לתקשורת ולועדות הכנסת בשביל לנסות לעצור את הזרם העכור.

זה מאוד אכזרי, אתה יודע שהבן של מייסד הארגון נהרג בתאונת דרכים. אני סתם מאחל להם שיצמח להם שכל. ד"א - אותו בחור צעיר נהרג בהתהפכות הג'יפ שלו תוך כדי שהוא מבצע מספר עבירות תנועה שלא נחשבות על ידי "אור ירוק" כמסוכנות ביותר (כגון "דהירה" ב-120 קמ"ש בכביש תלת-נתיבי ישר ופתוח). חבורת טפשים ששמים נהיגה בשכרות ונהיגה בכביש 6 במהירות 150 בסל אחד. הם גורמים יותר נזק מתועלת. מזכירים לי את הצדקנים מ"אל-סם" שבמשך שנים השקיעו המון מאמצים במלחמה במריחואנה תוך השוואתה להירואין וקוקאין, בזבזו בשל כך כסף שיכל ללכת לדברים חשובים יותר ואובדן לגיטימציה מצד חלקים מהציבור ואף חלק מאנשי הממסד הרפואי.

א. לא רק שאני חושב שטסט שנתי הוא קריטי, אני גם בעד להחמיר אותו בכל הנוגע למכלולי בלימה, היגוי ובלימת זעזועים. ב. גזי מנוע של כלי רכב היא גורם הזיהום העיקרי שיש במרכזי הערים ומכן נובע שזהו מקור זיהום האוויר העיקרי שרוב האוכלוסיה נחשפת אליו. לפי דעתי משרד התחבורה לא עושה מספיק בעניין - לא מספיק בדיקת פליטה בטסט *לכל* כלי הרכב, אלא גם אולי להוסיף עוד ניידות בדיקה ובדיקות פתע בכבישים. ג. כתבתי על כך בעבר ואני כותב כאן שוב בעניין רכבים מיוחדים/משופרים - אני חושב שכמו שיש במדינות מסוימות בעולם הנאור, צריך לאפשר לבעלי מכוניות אלו לעבור טסט מיוחד ולקבל אישור נסיעה בכביש ציבורי בכפוף לבדיקה במכון מומחה ולפי הצורך במגבלות. אני משער שהדבר יעלה את מחיר הטסט השנתי ל-2000-3000 ש"ח (לא כולל סכום האגרה - שזה סתם "מס החזקת רכב" שלא קשור לטסט), אני בטוח שמי שמשקיע עשרות ומאות אלפים ביבוא או שיפור מכונית מיוחדת, יסכים שמדובר בתשלום צנוע בשביל הזכות לנסוע בשקט נפשי על הכביש הציבורי. ד. כל זה לא יקרה לעולם כי משרד התחבורה הישראלי הוא אחד מהמשרדים חסרי המעוף, יכולת ועניין להשתפר מכל משרדי הממשלה ושר התחבורה הוא פוליטיקאי מתוסכל שקיבל את התיק כברירת מחדל.

התקציב שלך צפוף ועל זה יש להוסיף את צריכת הדלק הלא טובה של חלק מהמכוניות שציינת כאן. זה פשוט לא יעבוד אלא אם תהיה מוכנה לחפור עמוק יותר בכיס. למה את חייבת רכב גבוה או ג'יפון? בעיה אורטופדית? זה מאוד מגביל אותך מבחינת המבחר. יטי, IX35, ספורטאז', טיגואן, קשקאי קרוסאובר או טראקס אין בתקציב שלך בכלל או בשנתון/מצב סבירים. ג'וק אולי-אולי תמצאי אחד משנתון מוקדם בגרסה הבסיסית - אבל הוא רכב שלא יתאים לך. תכלס אם רוב הזמן את נוסעת לבד או אם ילד אחד - גם סופרמיני תעשה את העבודה, מקסימום תעברי לעגלה קטנה יותר (הגיוני יותר להתאים את העגלה לרכב מאשר להפך לפי דעתי).

פיאט בראבו 1.4 טורבו רובוטית מודל 2010 תענה על הדרישות שלך. סנסיישן מוסיפה בעיקר חישוקי אלומיניום ופנסי ערפל (פריטי פוזה). סבלנות נדרשת כי מדובר במכונית מאוד נדירה על הכביש ובהתאם נדירה בשוק יד שניה. פוקוס 2.0 או מאזדה 2.0 בגרסאות 5 דלתות גם יענו על הדרישות שלך, אבל לא ממש בתקציב בשנתונים המתקדמים יותר. גם מכוניות אלו לא מאוד נפוצות - שוב פעם, סבלנות.

גם הגיר של מיצובישי הוא גיר חכם/לומד. למעשה הם היו מהראשונים בתחום (נהגתי בגאלאנט מאמצע שנות ה-90 עם גיר "לומד" שלהם שידע להוריד הילוך ולבצע בלמת מנוע בירידה - אבל גם שם המהירות לא פחתה, אלא נשארה אותו הדבר). זה מצחיק. הזכיר לי את הסלוגן שלהם מלפני 20 שנה - "מיצובישי ויש בה הכל". בשלב מסוים היבואן כנראה עשה קומבינה עם איזה ספק מוצרי חשמל ויצא בקמפיין "מיצובישי ויש בה הכל - ועכשיו גם טלוויזיה!", כל מי שרכש אז סופר-לנסר (דודה שלי לדוגמא) קיבל גם טלוויזית שחור-לבן קטנטנה ומצ'וקמקת.

זה לא V8 ולא V12 אלא מנוע-שקר-כלשהו. כפי שנכתב - הכל בלוף. בכלל אם הייתי מרכיב רכב קיט או רפליקה בארה"ב לא הייתי מתקין בה מנוע יקר לרכישה ותחזוקה של BMW. יש היום מנועים בונבונים תוצרת ארה"ב. אנשי האולד-סקול יכולים לבחור ב-HEMI מבית קרייזלר או בלוק-קטן של GM וחובבי השבלול והמודרנה יכולים לרכוש את מרכולתו של מר פורד.

ובת הזוג (אלא אם יש לה רכב נפרד משלה)?

אם יש ESP ו-6 כריות אז הייתי מעדיף את הדגם הזה על פני המגניפיקו שחסר ציוד חשוב זה. כל השאר די חרטא והשליטה מההגה היא תוספת חביבה מאוד, אבל לא חיונית לאור המיקום המצוין של ידית ההילוכים. אתה מודע שמדובר בגיר חד-מצמדי (זה בעצם סלהספיד מדור מאוחר)? אמנם אשתי נוהגת רוב הזמן במצב A ואין לה תלונות, אבל אני חייב לציין שהעברות ההילוכים פחות חלקות מאשר בתיבות דו-מצמדיות שיצא לי לנהוג עליהן במצב זה (פורד ו-VAG).

כנראה מכוניות שהגיעו באופן מיוחד לחברות השכרה. נשמע כמו יצור כלאיים בין המגניפיקו לדיינמיק שהגיעו מ-2010. מה מועד העליה על הכביש? אתה בטוח שיש טורבו (לא רק מדבקת T-JET על הגריל, אלא ראית ממש מגדש מתחת למכסה המנוע - קדמית לבלוק וקצת לכיוון ימין)? האם הרכב לפחות כולל את אבזור הבטיחות של 2010? שש כריות במקום ארבע ומערכת ESP? הגלגלים בגודל 16 או 15? רשמת שאין קירור של תא האחסון - אני מבין שגם אין יציאת מיזוג אחורית? לגבי שאר האבזור החסר - מערכת ה-Blue&Me היא לא מציאה גדולה. גם קישוטי הכרום. החלונות הכהים מאוד שימושיים אם אתה עם ילדים ברכב, אבל זה משהו שניתן להוסיף בהמשך. השליטה בתיבה מההגה מוסיפה הרבה לחדוות הנהיגה, אם כי לציין שמיקום ידית ההילוכים מאפשר העברות בעזרתה בצורה נוחה ומהירה למדי. המחיר לציין מפולפל למדי ביחס למה שראיתי שאני הייתי בשוק לחפש אחת כזאת לפני שנה.

זה נכון חלקית. זה לא "גם" עניין של תרבות, אלא בעיקר. האמינות היפנית היא תוצר של אותה תרבות וכן מדיניות מכוונת של הממשלה. מעבר לאחריות האישית שהעובדים והמהנדסים חשים כלפי החברה והמוצרים שלה, הוחלט שם שמוצרים שהולכים ליצוא חייבים לעמוד בסטנדרטים מאוד גבוהים. בקרת האיכות הייתה ברמה של כל עובד ובשילוב עם מוסר עבודה ותפוקה קיצוניים - התוצאה הייתה יצור של מוצרים מתקדמים ואמינים שהיו זולים יותר מהמוצרים המקבילים שהגיעו מאירופה וארה"ב. דוגמאות שלא מעולם הרכב -- מצלמות ועדשות המתקדמות ביותר, אפילו יותר מתוצרת גרמניה, באיכות יצור מצוינת (אני מדבר על קווי העילית) ובמחיר נמוך יותר. מחשבוני כיס. שעוני יד אלקטרוניים. מהתחום המוטורי - האופנועים היפנים הם דוגמא נהדרת לקידמה, אמינות ומחיר טוב. במכוניות היפנים היו תמיד בחזית הפיתוח של מנועים קטנים וחזקים, אטמוספריים ומוגדשים. נינג'ות כביש כגון סובארו אימפרזה/לגאסי טורבו, מיצובישי לאנסר/קולט/גאלאנט EVO, טויוטה סופרה, ניסאן סקייליין/GTR ואחרות נתנו באופן יותר ביצועים ואמינות מהמתחרות האירופאית, באותו סכום רכישה או בפחות.

למה צריך לחפש בארה"ב, אני בטוח שגם פה, אם תסע לג'נין ותדבר עם האדם הנכון - יסדרו לך יצירת אומנות על בסיס של מתלים אחוריים של BMW סדרה 5, כאלו של מרצדס E מלפנים, מושבים של פורשה פנמרה, מערכת היגוי של יגואר XJR, מנוע וגיר של אודי S8 וחלונות חשמל של לקסוס (בשביל האמינות).

הכל אחלה, מכוניות יפות שרק מומחה ישים לב להבדל. ביצועים טובים בקו ישר ואותו הצליל. הכל יופי, עד שמביאים את המכונית למגבלות או חו"ח נפגשים במהירות גבוה עם מכונית אחרת או עץ. וכמו שכתבו כאן - 740 משומשת תהיה עדיפה על הרפליקה. ב-40 אלף קונים בארה"ב 740 מודל 2011 מאובזרת במצב מצוין. רכב נוח ומאובזר שלא יתעופף לך לתהום בכביש מפותל וישאיר אותך בחיים במקרה של תאונה. למעשה - כאשר שמים 40 אלף בפרופורציות של שוק הרכב בארה"ב פתאום רפליקת הפלסטיק נראת הרבה פחות מציאה -- במחיר הזה מקבלים - מוסטנג GT חדשה, מאובזרת עם מעט עודף BMW M5 מודל 2009-2010 (תלוי במצב וברמת האבזור). פורשה 911 מודל 2008-2009 (תלוי במצב וברמת האבזור).