שי

בשבוע שעבר הסתיימו מעט יותר משבע שנים בהן אמי נהגה על פולו 1.2 TSI וזו נראית לי הזדמנות לא רעה לסיכום: בשנת 2011 נמכרה פיג'ו 406 בת עשר ששימשה את אמי במשך 3 שנים. אמנם כמות התיקונים במהלך התקופה הזו הייתה מועטה מאוד, אבל ירידת הערך הייתה משמעותית מאוד (סדר גודל של 30 אלף ש"ח. הסכומים להלן הינם למיטב זכרוני ) ובצירוף העובדה שהחזקת רכב מנהלים מזדקן הייתה יכולה לעלות לא מעט גם במוסך, ושבעצם אנחנו הילדים גדלנו ואין צורך בכזה, מה גם שלאבי יש רכב מקביל, גרמה לנו לחשיבה מחודשת. הרעיון המקורי היה לקנות סוויפט. אמינה, שומרת מצויין על הערך, מבחני הדרכים משבחים והיא גם נראית לא רע. מה רע? ובכן, אחרי שמגיעים ממכונית מנהלים צרפתית, הכל בערך. התחנה הבאה- פולקסווגן. הפולו שהגיעה לארץ בשנה הקודמת הייתה מהפכה בקטגוריית הסופר מיני, עם מנוע חזק, תיבה כפולת מצמדים, ואיכות חומרים שלא תבייש מכונית יקרה משמעותית. לאחר נסיעת מבחן היה ברור שבהינתן הצרכים החדשים הפולו לגמרי יכולה לעשות את העבודה. 113 אלף שקלים החליפו ידיים ובאפריל 2011 הצטרפה למשפחה הפולו הראשונה. במשך השנתיים וחצי שהייתה אצלנו, במהלכם עברה כ-25K ק"מ, הפולו עמדה ביעד ולא דרשה מאיתנו הוצאות מלבד טיפולים, וכן סייעה בהקטנת הוצאות הדלק, לאור צריכה של קרוב ל -15 ק"מ לליטר בנסיעות בין עירוניות בשעות העומס בגוש דן. יחד עם זאת, בוצעו בה מספר תיקונים: המצמדים הוחלפו סביב 12K ק"מ לאחר שהופיעו רעידות קלות. ניתן היה לנסוע איתם עוד הרבה, אבל המוסך החליף ולכן לא היתה סיבה 'למשוך' איתם. שרשרת הטיימינג הוחלפה במסגרת קמפיין. רעש דפיקות התבררו כצינור דלק הנוקש על קיר האש. בעיה כנראה ידועה שנפתרה על ידי תוספת בידוד לצינור. לקראת החלפתה הוחלף המכטרוניק בסיועו של עוד קמפיין, למרות שלא הייתה עמו בעיה מורגשת. באמצע 2013 פולקסווגן יצאו במבצע בו הפולו נמכרה ב-105 אלף ש"ח. מאחר ושמירת הערך הייתה מעולה, לפי המחירון הספיקו כעשרים אלף ש"ח על מנת לשדרג לרכב חדש. זאת, בצירוף עם העובדה כי תקופת האחריות הייתה עתידה להסתיים בקרוב, הטו את הכף לטובת ניסיון החלפה. בוצעה הזמנה טלפונית ופולו 11 הוצעה למכירה. הרכב נמכר על ידי תוך כשבועיים במחיר קרוב למחירון משוקלל ופולו 13 יצאה לדרך. פולו 13 זהה לחלוטין לקודמתה, לרבות הצבע, למעט החלטה תמוהה מעט של צ'מפיון להחליף את מערכת האודיו המקורית במערכת מולטימדיה סינית. במסגרת השינוי הפולו איבדה את השליטה מההגה וכן את מחשב הדרך. אם כבר דיברנו על מערכת סינית, הרי זו עיכבה משמעותית את מסירת פולו 13 עד קצה 14 ימי העבודה המותרים, מאחר וגיל קאר לא נערכו עם כמות מספקת של יחידות במלאי. בקשות לקבל את האוטו ללא המערכת ולהגיע להתקנה בהמשך סורבו במספר דרגים בצ'מפיון וכך נאלצו הורי להסתדר בלי הרכב לא מעט זמן. לכשהגיעה הבחנו מיד בשני דברים: מעיכה קטנטונת אך מעצבנת ליד פתח התדלוק ("אם תרצו נצבע לכם". ממש לא תודה) ושלמרות שפולו 11 הספיקה לעבור החלפת מצמדים ומכטרוניק, פעולת הגיר טובה ונעימה משמעותית בפולו 13. פולו 13 הייתה אצלנו זמן כפול ונסעה פי שלוש – 76K ק"מ. במהלך התקופה בוצעו באחריות התיקונים הבאים: סידור רעש בסיבוב ההגה שהופיע לאחר כשנה. הוסבר לי משהו בקפיץ-שעון ישב לא טוב. החלפת מצמדים סביב 30K ק"מ. גם כאן הרעידות היו די מינוריות אך לא ראיתי סיבה שלא להחליף. המולטימדיה הסינית הוחלפה פעם-פעמיים עד שההורים שלי הבינו שמושלמת היא לא תהיה, וויתרו. כמו כן הוחלפו בלמים קדמיים פעמיים במשך התקופה. הצמיגים נותרו באופן מאוד מפתיע המישלנים המקוריים (להבדיל מקומהו בפולו 11 שהראו סימני עייפות עם החלפתה). לפני מספר שבועות נדלקה נורת כרית אוויר וכן חל שינוי בפעולת הגיר. המוסך אבחן את הנורה כבעיה במתג ניתוק כרית האוויר השוכן בתא הכפפות ולא שומש לעולם. מאחר והמוסך זיהה כי קיים קמפיין לעדכון תוכנה לגיר זו בוצעה גם כן והגיר חזר לעצמו. בקשה להכיר בתקלת המתג במסגרת רצון טוב נענתה על ידי היצרן בשלילה ונדרשנו לשלם כ- 900 ש"ח עבור התיקון. במהלך השבוע וחצי בהן פולו 13 הוצעה למכירה ועד שנמכרה, תמורת מחיר שבין מחירון הבסיס למחירון המשוקלל, השתמשתי בה אני. נוכחתי כי התכונות הטובות שמצאנו בה לפני שבע שנים עדיין מורגשות: שילוב מנוע-גיר חזק ומצויין, כאשר למרות חיבתי לתיבות ידניות הגיר שיתף עמי פעולה ברצון. לפולו יכולת לשייט בנינוחות, שקט ובטחון במהירויות גבוהות. נוחות הנסיעה טובה והאחיזה גבוהה (למרות הצמיגים הזקנים) אם כי ההגה לא בדיוק מתקשר. תא הנוסעים מרגיש עדיין כמו ביום הראשון, בלי קילופים וקרקושים (למעט בהפעלת כח על משענת היד המרכזית). החסרון העיקרי של הפולו הוא מרווח הפנים המצומצם, בעיקר במושב האחורי, אם כי בהחלט ניתן להסיע בה ארבעה מבוגרים. כמו כן ישנה תחושה משונה לפיה חלקו העליון של החלון הקדמי נמוך מדי, אם כי מתרגלים לזה. נסיעות מבחן שביצעתי במחליפות פוטנציאליות הראו כי הפולו בת התשע עדיין מתחרה מאוד רצינית בפסגת הקטגוריה. לא הסיטרואן C3 (בעיקר בשל שילוב מנוע גיר טוב פחות המלווה ברעידות מעצבנות וכן חששות כלכליים), ולא הסיאט איביזה (שמרגישה פשוטה וזולה מהפולו) הצליחו לשכנע כי יטיבו להכנס לנעליה. מתחרות עם מנועים אטמוספריים נפסלו על הסף. אין הכוונה לפתוח שרשור DSG נוסף על הרבים שישנם ועוד יהיו, אך בהיבט זה, שהינו לדעתי המסקרן בתחזוקת פולקסווגן מזדקנת, נראה שבהחלט יש שיפור על פני השנים. יחד עם זאת, לא בטוח שהתמונה התבהרה לחלוטין וודאי שאינה ורודה לגמרי. מלבד זאת, פולו 13 הפגינה אמינות סבירה בהחלט וכן צריכת דלק ושמירת ערך מעולות. שי

גיגול מהיר מעלה שבערך חצי מענף הרכב בבאר שבע שוכן בכתובת הזו. האם אתם קשורים לגוף אחר בענף (מוסך/חנות חלפים)?

רק לחדד שאם הרכב קיבל רישוי 2016, כלומר שהוא הגיע ארצה שנה לפני כן, קרי מדובר באוטו שעומד כשלוש שנים.

הנוזל קיים בכל המוסכים המורשים ברשת לובינסקי, וכן ישנן חנויות חלפים המחזיקות נוזל חליפי במפרט היצרן של LHM. השבוע נתקלתי בכזה בחנות בכפר סבא.

הם נותנים לו מחירון משוקלל ברכישת אלפא סטאלביו תלתן ירוק

הכוונה היא שלקליאו וליתר חברותיה יש חישוקי פח (במריבה ובפוקוס זה המצב בוודאות). לגבי ההיברידיות ידוע כי השימוש הוא בחישוקים קלים וחיפויים אירודינימיים למטרות שיפור צריכת הדלק.

אני לא משוכנע שמדובר בסגסוגת ולא בג'אנט פח מעוצב. שילוב דומה קיים בלא מעט רכבים מהשנים האחרונות: שברולט מאליבו (הדגם של 2008-2014), אופל מריבה, פורד פוקוס טרנד לאחר מתיחת הפנים וכו'

אני דווקא מאוד אוהב את ההתנהגות של ה- DSG. לא הייתי קונה ארונה מאחר ומשלמים תוספת משמעותית על מה שהוא בעצם איביזה מוגבהת עם תא מטען גדול במעט. לפי מבחנים ההגבהה ומידות הצמיגים הגדולות יותר מחבלים בנוחות הנסיעה שהיא לטעמי לא רעה בכלל באיביזה סטייל. בחו"ל התוספת מעל האיביזה הינה זניחה, אבל בארץ אני לא רואה סיבה לקנות ארונה ב-120 שאפילו באותו אולם מוצעת לאון 1.4 שעולה עליה בכל פרמטר במחיר "סגירה" דומה.

קצת מאכזב לראות שחלף כמעט עשור מהטיול שלי בנורבגיה ואין שיפור בהיבט זה. צריך לקחת בחשבון שבקיץ המצב מחמיר משמעותית מאחר והכבישים עמוסים בהרבה יותר תיירים, לא מעטים מהם 'נהגי שבת' מצויידים בקרוואנים איטיים, מסורבלים וגדולים משמעותית על כישורי הנהיגה שלהם. נו שוין, לפחות המצב נותן איזושהי לגיטימציה להתמקד בנוף ולא בכביש

אני לא מבין את הקמפיין נגד ה-B4. היא הובאה כדוגמא להראות שרכב יקר יותר (גם אם לא מדובר ברכב מבוקש כמו קורולה או ספורטאז') בעצם יעלה פחות בטווח הארוך.

גם ה- B4 סובלת מירידת הערך המואצת של מכוניות המנהלים, מה גם שהיא עלתה כמו ה- 407 (ולדעתי אפילו מעט פחות) בזמנו. אם דבריך מדויקים, אז B4 2015 פרטית עם נתונים ממוצעים צריכה לעלות באזור 70 אלף ש"ח. התכבד נא ליד2 ומצא לי רכב כזה במחיר שאפילו מתקרב לזה (אחסוך לך - הכי זול שמצאתי הוא רכב מליסינג עם 100 אלף ק"מ ב- 80 אלף ש"ח).

מדוע דמגוגיה? לא השוויתי לאס-קלאס, אלא מדובר בשתי קטגוריות, די מקבילות במחיר, שאנשים רבים מתלבטים ביניהן. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה לאורך זמן כל הרכבים יהיו שווים אותו דבר או מחיר דומה, ניתן לראות שירידת ערך משחקת תפקיד משמעותי גם בתקופה של עשר שנים.

נכון, באמת הבדל לא קטן. אבל אם ה-B4 תמכר הלאה בעוד שלוש שנים ב- 90 אלף בעוד הפיג'ו (שכזכור זקנה בשנה ובעלת עבר ליסינג) תימכר ב- 50 אלף, בעצם העסקה הנהדרת עלתה בסופו של דבר יותר כסף. גם אם ההפרש לא זמין במזומן, עלות מימון "בלון" של 30 אלף שקל בסביבת הריבית הנמוכה של היום הינה כמה מאות שקלים בשנה. אפילו אם ניקח את המקרה לקיצון, ונניח החזקה לטווח מאוד ארוך של עשר שנים, עדיין ניתן לראות ש-407 2008 במצב סביר שווה בסביבות עשרת אלפים שקל, בעוד ג'יפון יפני כמו אאוטלנדר עולה באזור 50.

על פניו נשמעת עסקה מדהימה. אבל אם חושבים על זה לעומק, למשל בהשוואה למתחרה ישירה כמו ה- B4 שהיבואן מוכר כעת ב-140 לדגם 2018, ומניחים ירידת ערך של 15% בשנה (אולטרה שמרני במקרה רכבים מהקטגוריה הזו), ועליה הפחתה נוספת של 14% בגין יד ראשונה אפס ק"מ מליסינג, מגיעים ל-102 אלף ש"ח. זאת אפילו אם שמים בצד את מוניטין האמינות הדרוש הוכחה של מנוע ה-THP הנוכחי. לאור העובדה כי ל-508 ירידת ערך דרמטית וסחירות אפסית, ממש לא בטוח שבראייה כלכלית נקיה לא משתלם יותר לקחת מימון ולרכוש משהו סחיר יותר שלאורך השנים יסבול מירידת ערך מתונה משמעותית.

לדעתי מותקנת ברכב תיבת הילוכים פאוורשיפט רובוטית דו מצמדית של פורד. עלות החלפת השמן והמסנן בתיבה זו מתקרבת (במוסכי פורד) לכאלפיים ש"ח, בעיקר בשל עלות השמן והמסנן. מאחר והתיבה דורשת הקפדה על תחזוקה נכונה לא הייתי חוסך. עלות יתר הטיפול הינה סבירה בהחלט.

זו ממש לא המשמעות. גם אני קניתי רכבים בלי אחריות מטרייד-אין יבואנים, אך הרכבים נבדקו על ידם, עברו הכנה וכיוצ"ב. הציגו לי בדיקה שהטרייד אין ביצע שהם רכשו את הרכב, הציעו לי לעשות סיבוב ולקחת לבדיקה מטעמי. יחד עם זאת ידעתי שאם אחרי חודשיים יתקלקל הצופר למשל אני אשא בעלות התיקון.

כמו שאמרתי אני לא נכנס לתמחור של לובינסקי. אנחנו גם לא יודעים כמה שולם על האוטו ואיך זה עומד ביחס למחיר השוק. אם האוטו הזה נסחר בחצי מהמחירון והקונה שילם מחירון מלא ומשוקלל - האם אתה חושב שעכשיו כן מגיעה לו אחריות? במקרה הנדיר שסוחר מוכר אוטו שאין לו שום מושג לגביו, הוא לא בדק אותו ולא יודע אם הוא בכלל נוסע מעבר לשער המגרש ראוי שיגיד זאת מפורשות, אם שמו הטוב חשוב לו ולא יבנה על כך שהקונה יבין זאת לבד מעמוד 8, סעיף 57(ד) לחוזה אחיד (עופר אני אחסוך לך - אתה לא צריך להפנות אותי לסעיף הנכון והמדויק למרות שממש מדגדג לך במקלדת). אם הראיה של לובינסקי טרייד נבחנת בכמה אלפי השקלים ששולשלו לחשבון הבנק שלהם, ותו לא, אני לא הייתי עושה עם כזה טרייד אין עסקים, אבל מסתבר שיש פה כמה אנשים שלחלוטין כן. למרות מה שאתה מנסה לטעון, אני לא חושב שמישהו אמר בדפים האחרונים שיש לקונה מה לחפש בבית משפט במקרה כזה, אלא העניין צרכני ושירותי לחלוטין.

לא טענתי אחרת ואני לא חושב כי אין רשלנות בכך שהקונה לא בדק את הרכב. יחד עם זאת מאחר והדברים ברורים לך, לי ולמי שמכר לרוכש את הרכב, הייתי מקווה שחברה מכובדת תערוך סוג של תאום ציפיות עם הלקוח, תבהיר כי מדובר ברכב שלא נבדק, תציע לקחת אותו לבדיקה או לפחות לסיבוב ולא "תתלכלך" בשביל כמה אלפי שקלים כמו אחרון סוחרי הרכב. אגב גם אחד כזה, ברוב המקרים היה לפחות שולח את הקונה למוסכניק חבר ולו כדי לנסות ולראות אם אפשר לבוא קצת לקראתו... אגב- גם אני קיבלתי מסוכנות ראשית של לובינסקי הצעת טרייד אין לפיג'ו משומשת מאת טרייד מוביל ונאמר לי כי טרייד מוביל (ולא לובינסקי טרייד כפי שניתן היה לחשוב) מספקים את שירות הטרייד אין לרוכשי רכבים חדשים.

אין לי מושג לגבי התמחור של היבואן. לכן לא נקבתי בשיעור ההנחה שצריך להינתן, שהוא גם מן הסתם תלוי במקרה הספיציפי. ואני לא חושב שהיבואן מפסיד על רכבים כאלו. יש לא מעט דיונים בפורום יעוץ בהם עולים מקרים של הצעות טרייד אין לרכבים ישנים אשר למעשה מבטלות או מקטינות את ההנחה לרכב הנרכש (או "עלות ההחלפה" בעצם מהווה את שווי הרכב הנרכש במלואו) ובעצם הרכב הישן נמסר בחינם או קרוב לחינם, למרות שיש לו שווי, לעתים נמוך ולעתים אף לא מבוטל.

כבר כתבתי מה אני חושב שצריך היה לקרות. ולא, C3 חדשה לא הוזכרה

זהו שטרייד אין יבואן לא נתפס אצל רוב הלקוחות כמגרש שמוכר מכוניות בנות 15. אין לי חברים סוחרי רכב אליהם אני יכול להפנות קושיות, אבל כשרכשתי מטרייד אין יבואן תמיד עודדו אותי לצאת לנסיעת מבחן והציעו לי לבצע בדיקה.

צר לי אך לא הבנתי את השאלה

לא, לא "מגיע" לו. אבל מגיע ללובינסקי טרייד שבמידה והמקרה המתואר נכון, לקוחות יחשבו פעמיים לפני שיעשו עמה עסקים, כי הם מתנהגים במינימום הנדרש ההכרחי לפי חוק ולא מילימטר מעליו. מאחר ועדיין ישנם לא מעט עסקים שמוצאים לנכון לתת ללקוחות שלהם מעט מעבר, עדיף לקנות מהם.

מוחי הקודח הסכים גם עם מוח קודח נוסף שבמקרה שוכן בראשו של מנהל טרייד אין יבואן אחר. אותו מנהל הסביר לי שיבואן לא אמור להתעסק עם מכוניות ישנות ודפוקות כי לקוח שמגיע לרכוש רכב יבואן מצפה (ובצדק לדעת אותו מנהל) לרמה מסוימת של אמינות ואיכות.

אחת הרעות החולות בחברה היום היא הסרת כל אחריות באשר היא ממוכר מוצר, ואי מתן פתרון שירותי. זה יוצר חברה מזעזעת, שבה אף אחד לא חושב אפילו להיות אחראי למעשים שלו, ואיתור פטורים ו"חורים" בדיני הצרכנות הופכת לנורמה.