senda

אני שכחתי כבר את הבנת הנקרא שלי, עדיין אני זוכר יותר ממך כנראה. בפסקה רשום: "במרבית התאונות המעורבות" כלומר בתאונות בין רכב לאופנוע. אם תקח את ה 44% תאונות עצמיות ותוסיף לזה את התאונות המעורבות שבהם נהג האופנוע אשם - בטוח תגיע ליותר מ 50% וזה מה שפותח השירשור טען - שרוב התאונות עם הנפגעים בקרב האופנוענים נגרמו באשמת נהג האופנוע... דרך אגב היום כבר לא טוענים שנהגי הרכבים אשמים יותר אלה מלינים על הפגיעות הגדולה של נהג הדו"ג המקבילה לשל הולך רגל...

כנראה שכן. הימור שלי שגם חלק מהתאונות שנחשבות באחריות כלי הרכב - מגיעות מנסיעה בין נתיבים ועקיפות שבהן לרכב קשה לראות את האופנוען. לסיכום - 4 גלגלים - יותר נוח ויותר בטוח, אומנם מבזבז זמן בחיים אבל מאריך את החיים בהרבה יותר...

ראיתי את השירשור רק עכשיו אבל יש לנו הרבה ניסיון עם סתימות שכאלו. חומצה חזקה בדרך כלל מפרקת את הסתימה מבלי לגרום נזק לצינור הפלסטיק. עולה כלום ופותר 95% מהסתימות הכבדות... אצלנו השתמשנו כמה פעמים בחומצה גופריתית 97%... עובד כמו קסם!

חלונות שיפתחו בעיקבות אזעקה של גלאי נפח זה לא הגיוני ולא יקרה. כל גנב רכב יטלטל קצת את הרכב והנה החלונות נפתחים - אפשר לגנוב דברי ערך, רדיו ודברים נוספים בקלות... גם לי יש ילדים, גם אותי הנושא הטריד עד דמעות. מידע כללי בנושא אני יודע שגלאי נפח לא עוזרים כיוון שהגלאי מודד שינוי בנפח. הילד נמצא ברכב וברוב המקרים - לא גורם לשינוי נפח ולא זז יותר מדי. מקרים של ילד שמסתובב ברכב הינם מקרים נדירים. רוב הנפגעים במקרים כאלו הינם פעוטות חסרי יכולת תנועה. חשבו על רעיון של משקל וגם הרעיון הזה נפל עקב העובדה שלפעמים שמים דברים מאחור, פעוט שוקל מעט מאוד ומערכת כזאת לא תהיה אמינה מאוד. ישנו פתרון קיים שנמצא על כסא הילד אך הוא נטען על ידי בטריות, איינו מכסה את כל הרכב ובעייתי בצורה מסויימת. כיום ישנם כמה פיתוחים שרובם משלבים מספר מדדים ובעלי יכולות מגוונות כמו שליחת מיסרון, פתיחת חלונות ועוד. אני מניח שתוך כמה חודשים יהיו פתרונות שכאלו בשוק. עד אז - פשוט חייבים להיזהר!

תבדוק בפרונט מטלון בפתח תקווה.

בסופו של דבר אין ספק כי הוא הלך כמו מלך! בניגוד לרוב האנשים בגילו, לעדי לא הייתה משפחה - אשה או ילדים. בתור אבא הייתי נלחם על כל יום בחיים שלי, בתור רווק הייתי מעדיף מוות מכובד מבלי שאף אחד יצטרך לטפל בי. כל הכבוד על כך שהוא עבד עד הסוף, הלך מבלי להטריד אף אחד במחלתו ובחר בעצמו כיצד למות!

תודה רבה נראה כמו משהו מעניין אפילו פשוט להרכבה... אני אעדכן.

אני מצטער לנדנד אבל כיוון שאני לא מכיר את המושגים באלו בעברית (ובטח לא באנגלית) אני אשמח לקבל כמה קישורים אותם אני אשמח ללמוד ואפילו לחזור לפה עם מסקנות ופירוט מה נעשה בפועל..

בגירה, אין לי מושג מה זה חוצצים ואיך מכוונים פיק אפ. באופן כללי המנוע מת אחרי חודשיים נטולי דריפטים לחלוטין! בכל אופן במוסך טענו שהיה חסר שמן וזה לבדו יכול לגרום לבעיה. השאלה היא מה בדיוק אני אמור לעשות במנוע החדש על מנת למנוע את התופעה?

כיוון שאני אישית לא מכיר נהג מיאטה אחד שנפצע קשה, ובטח לא אחד שנהרג תוך כדי נהיגה במיאטה - אז כנראה שהסטטיסטיקה עדיין לטובתה

אני לא עושה שום איפה ואיפה. אני מוכן שכל נהג יתנהג כמוני: 1. אני נוסע בנס הרים (לעיתים נדירות) אבל אני נוהג בזהירות ליד רכבים אחרים ולוקח טווחי בטיחות כפולים אפילו גם כשיש רכבים לפני וגם כאשר יש רכבים בצד השני. 2. אני לא נוהג על גבול המגבלות שלי ואני נזהר יותר ככל שהמהירות גבוה יותר. 3. אני נזהר בעקיפות ומקפיד לעקוף רק כשיש טווח ראיה מספיק גדול כדי להימנע מתאונות. מבחינתי שכל נהג ינהג ככה בנס הרים ובכל מקום אחר כל עוד הוא יכבד את הזולת ואת כללי הזהירות. תאונות זה אכן דבר שקורה ואני בעצמי ראיתי נהגים מנוסים שמאבדים את הרכב בנס הרים (רוני, עידן). השאלה היא האם זה קרה במקום הומה אדם ומסוכן או במקום שבו היה הנהג ורכבו בלבד? כאשר הנהג לוקח את הסיכונים בזהירות ובמקומות הנכונים- גם זה מקובל עלי... נ.ב במהלך הנסיעה בשישי עקפו אותנו שני חברה (S2000 כתומה ומגאן ספורט שחורה), לפי השמועות הם מכירים את נס הרים כאת כף ידם. נהגים מצוינים. עדיין כשהם עקפו אותנו ואת הרכב שהיה לפנינו על קו לבן! לפני עיקול ללא ראיה! תוך שהם גולשים לשוליים של הנתיב הנגדי! זה חמור בעניי יותר מכל נהג מתחיל שעשה טעות תמימה במקום ללא רכבים אחרים, נתקל בחוסר מזל לא נורמלי (ליהכנס ככה לבור זה באמת מזל ביש) ועדיין סיים את העניין עם נזקים לרכב בלבד. בקיצור. כולנו עוברים על החוק מדי פעם, כל הפוסל במומו פוסל.

לא מדובר בהשתוללות של ערסים אלה בנהיגה ספורטיבית באזור שחלקנו הגדול הולך לשם למטרה הזאת. העובדה שהבחור נכנס לתת היגוי (לא להיגוי יתר) ועף מהכביש אכן אומר שהוא טעה, אבל זה לא מלמד שום דבר אחר. בכמעט כל תאונת דרכים יש נהג אשם, אם חברת הביטוח לא תכסה תאונות של נהגים - אין לה למה להיות קיימת... לסיכום אכן תאונה לא נעימה, למזלנו נגמרה בשלום לכולם.

לפי ידיעתי מדובר על נהג שנלחץ לחץ ברקס חזק והמשיך ישר לגדר ההפרדה. לאחר שראיתי את התמונות אני יכול להבין למה התאונה נראתה מחרידה אך אכן שלום לכולם.

היה חם בטירוף!!!! נמצא האשם המדוייק שהינו המיסב שמחבר בין הטלטל לקראנק. מצורפות תמונות.

אני חושב שהמקרה היה גבולי עם החברה המקורית הייתה מעבירה אותו. גם אז הוא היה צריך להתווכח על האם סוכם איתו שלא יעבירו אותו מוקד ולמה זה לא מופיע בכתב. לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברה אחרת - אני בספק שתיאמו איתו פעם נוספת על הישארותו במוקד בספציפי הזה. בכל מקרה, כנראה שבית המשפט יבקש מהאנשים להגיע לפשרה בקשר לפיצויים ולא ממש יילך בהתאם להבטחה בעל פה של המעסיקה הקודמת של העובד... אפשרות שתמיד יש - לדבר עם המנהל ולהסביר את עמדת העובד. במקרה שכזה חייבים לציין כי הייתה הבטחה מפורשת שלא יעבירו אותו מוקד, אולי אפילו לרמוז כי יש מסמך חתום על ידי המעסיק הקודם...

שוב טעות. ה S.DRIVE נמצא באותה הקטגוריה של ה T1R : Ultra High Performance Summer http://www.tirerack.com/tires/tires.jsp?tireMake=Yokohama&tireModel=S.drive גם היחס שחיקה של ה S.DRIVE הוא 300, דומה לשל הטויו - 280. הפאלקן הוא בעל יחס שחיקה של 480 או 360 תלוי על איזו מידה מדובר דרך אגב, הפאלקן 452 הוא בעל יחס שחיקה 300 ובאותה קטגוריה כמו שני הצמיגים האחרים.

האמת היא שכבר דיברתי עם אילן על זה וסיכמנו שאני אביא את החלקים להערכה שלו ושל תמיר. סתם רציתי לשמוע דעות של אנשים שמבינים פה בפורום כי מהשיחות שלי עם אילן הבנתי שיכול להיות שלא כדאי לי בכלל להתעסק עם זה בגלל העלות האפשרית. כשאני גיליתי את התקלה חשבתי שמקסימום 1000 - 2000 ש"ח ויש לי מנוע מוכן לעבודה. במחיר כפול מזה - כבר לא כדאי לי להכשיר אותו ולקוות שמישהו ירצה לרכוש אותו בעתיד... נ.ב דווקא רוב החלקים של המנוע נראים די טוב, גם הבוכנות נראות מצויין. מה שכן אולי צריך לנקות את הפיח ולצלם תמונות טובות יותר...

דרך אגב, את החלפת המנוע ביצעתי בטיג, הם אומרים לי שהיה חסר הרבה שמן במנוע לפני שהוא הגיע אליהם. זה בהחלט יכול להיות סיבה לתקלה...

לפי מה שידוע לי, הרכישה של דיקסי הייתה בהזדמנות עקב מחיר טוב מיוחד ועיסקת BMBY (במבי) מפתיעה. הסניף בראשון אכן פתוח ואני מקווה לאכול שם בקרוב. המחיר אומנם יקר אבל לטעמי האוכל מצויין.

הרכב שלי הינו מזדה מיאטה שנת 2006, מנוע 2 ליטר. אחד השיפורים שהמנוע עבר הינו כיוון מחשב המנוע על ידי מומחה מחו"ל שבמהלכו המנוע החל לעבוד בצורה יעילה וטובה יותר וכן הוספו למנוע עוד 400 סל"ד מעבר ל 7000 שהוגדרו על ידי היצרן כקו אדום. לפני זמן מה שמעתי רעשים מהמנוע, בבדיקת מומחה אמרו כי כנראה יש נזק פנימי ועלות התיקון תהיה גבוהה. כיוון שהיה לי נגיש רכב דומה אך מושבת החלפתי ישר מנוע. בימים האחרונים התחלתי לפרק את המנוע בעצמי, קודם כל בשביל להינות מהפרוק ושנית מתוך תקווה שאמצע את התקלה. ראש המנוע נראה תקין, גלי הזיזים תקינים לחלוטין, הרמתי את החלק העליון וגיליתי כי הבוכנות ללא פגע, פירקתי את אגן השמן ושם גיליתי כי אחד הטלטלים קיבל חופש בתנועה והוא זה שכנראה גרם לנקישות. השאלה היא מה הטיפול הרצוי עכשיו? האם להחליף את הטלטל וזהו? האם צריכים לבדוק את כל שאר הרכיבים במנוע? האם זה כדאי להתעסק עם המנוע או לשמור אותו לחלקי חילוף אם משהו אחר יצטרך??? מעבר לזה שאלה נוספת היא האם יכול להיות שהעלאת הסל"ד היא הגורם לבעיה? מי שהעלה לי את הסל"ד הינו מומחה מחו"ל שטוען שבארה"ב זה לגיטימי ועובד טוב עם כלל המיאטות, אך אני חושש שאולי הבדלים בין הרכבים בארה"ב ובארץ גורמים לכך שאצלנו זה לא ממש עובד כשורה... תודה מראש על התשובות.

למעשה נסיעה במהירות שאיינה מאפשרת עצירה היא זו שגרמה לדו"ח. בכל רמזור עם מצלמה יש אור ירוק מהבהב, כתום ועוד שניה מרגע שהרמזור התחלף לאדום ועד צילום התמונה. אם הגעת למצב שאין בידך לעצור כנראה שאו שלא הקדשת מספיק תשומת לב לכביש או שהיית במהירות גבוהה מדי בהגיעך לצומת. שם לב כי ב 90 קמ"ש מהזמן שהרמזור מתחיל להבהב ועד שהמצלמה מצלמת רכב עובר כ 125 מטר (בנסיעה שגרתית ללא עצירה) מרחק העצירה לעומת זאת עומד על 70 מטר (לאחר זמן התגובה שהוא לבד 19 מטר). מסקנה? במהירות של 90 קמ"ש יש מספיק זמן ומרחק לעצור אם נמצאים במרחק של יותר מ 90 מטר, ואם נמצאים במרחק קטן יותר - עד שהרמזור יתחלף לאדום אתה כבר תעבור את הצומת אפילו אם לא תאיץ את רכבך (למעשה לפני האור האדום אתה כבר תעבור 100 מטר). עכשיו תשאלו את השאלה על נסיעה בכבישים המרשים מהירות של 100 - 110 קמ"ש? והתשובה - אין רמזורים בכבישים בהם מותר לנסוע במהירות של מעל 90 קמ"ש. מותר לנסוע מעל 90 קמ"ש רק באוטוסטרדות בהן מוגדר כי אין צמתים מרומזרים אלה מחלפים. לסיכום - ברגע שאתה צריך להחליט בין צילום אור אדום או צילום מהירות כנראה שמראש נסעת שלא כחוק בצורה קיצונית. גם במהירות של 110 קמ"ש אתה יכול להספיק לעצור בזמן לפני צילום. לא שאני מתחסד בקשר למהירויות הנסיעה - אבל לפני צומת חייבים להקפיד להיות במצב המאפשר עצירה בזמן ללא מעבר באדום...

אין שום הבדל באחיזה בין צמיג על גאנט 17 או 18. מה שמשפיע זה לפי הסדר: אייכות הצמיג, רוחב הצמיג, חתך הצמיג, רוחב הגאנט. באופן כללי בדרל כלל שעולים במידה עולים במשקל - אם כן זה גורע מהביצועים, אם לא זה פחות משמעותי...

שטויות במיץ גומי. ה 452 יהיה בתחרות חזקה עם ה T1R ולפי דעתי הטויו יהיו טובים יותר. ה 912 משמעותי פחות אוחז מה T1R. היו לי 912 ברכב שהשתמשתי בהם כצמיגים שמוכנים יותר להחליק. רף האחיזה שלהם בהחלט נמוך יותר מה T1R המותקנים כיום - גם שהם חמים וגם שהם קרים. כרגע אני שוב מחפש 912 למטרות שעשועים...

ה 912 הוא צמיג שאיינו נחשב ספורטיבי במיוחד והוא נמכר כצמיג משפחתי + הצמיג הספורטיבי של פאלקן בארץ נקרא 452 ובחו"ל יש צמיג טוב יותר הנקרא פאלקן אזניס RT615

האפקטיב זה בדיוק אותו חומר שאני המלצתי עליו (תחת שם אחר), הדהבאגר. אכן חומר מצויין שהופך את הגוקים למתים מבלי שתצטרך לדרוך עליהם ודברים אחרים... הבעיה האמיתית ב K300 זה לא שיצמחו לך מחושים אלה שימותו לך תאי מוח - ושניינו יודעים שאין לך יותר מדי מאלו...