phpclub

יש לי מקרן מרחק 4 מטר לערך, פתוח על 90-110 אינץ (לא זוכר בדיוק), גודל מעולה. * המקרן 720 אם זה משנה.

שכר בסיס מדבר על משרה מלאה, קרי 187 שעות ע"פ 9 שעות ביום, קרי בפועל כ 183 שעות (יצא חוק שמורידים שעת עבודה בשבוע) צריך להיות אולי הגדרה של שעות העבודה. יש לזכור כי 9 שעות עבודה כוללות חצי שעה הפסקת אוכל. תכלס עבודה נטו היא כ 8.4 (לא זוכר את המספר המדויק) שעות ביום. תבדוק באינטרנט יש מספרים מדויקים.

לחודש, עד שאני מוכר אותו לברזל

א. אתה יכול לבקש סימולציית שכר מרואה החשבון של החברה. ב. החוזה לטעמי דרקוני, שכר הבסיס הוא קרוב למינימום, אבל זה נשמע מפתה, כי היי, אתה מקבל רכב, אבל מהנסיון (של אשתי) כמעט תמיד יהיו שעות נוספות, עבודה קשה, הרבה כאב ראש ובסופו של דבר הנטו לא להיט בלשון המעטה. אשתי עברה כ-4 משרות מסוג זה, וזה פשוט יותר מדי כאב ראש (גם בעבור משכורת גבוהה יותר). עצה שלי, תחפש לך מקצוע אחר, בכל מקום עבודה מכירות מסוג "מנהל אזור" יהיה אותו סטייל.

נראה לי שמצאתי את הבעיה, כבל שהתפחם ונהיה ירוקת מסביבו האם אני יכול לחתוך את החלק התקול ולחבר במקומו חוט חשמל 2.5 עם לוסטר-קלמרות ?

לא שמעתי על 25 לתספורת גבר מאז שהייתי בן 10

קורא כתבות ב ynet על כרמל ועולה לי עוד כתבה, מלפני 3 ימים, על גננת וסייעות בראשל"צ שבתור עונש היו מכיניסים ילדים ופעוטים לחדר חשוך, היו צובטים אותם ומרביצים להם. פשוט מזעזע.

אשתי גם ככה הייתה, הרוויחה משכורת אך איכשהוא תמיד החשבון היה במינוס. כשנה טרם החתונה, אפילו טרם הצעתי נישואין, גררתי את אשתי לבנק והכרחתי אותה לפתוח חשבון בנק משותף, ללא כ"א ללא צ'קים. לחשבון זה כל חודש הפקדנו סכום קבוע שווה בשווה כל אחד, ללא קשר להוצאות השוטפות. כלומר, חוסכים את הכסף מההתחלה ולא ממה שנשאר בסוף.

לדעתי האישית, תמיד תראה בעיניים.

[quote name= אין לי יכולת לחסוך יותר מ 5-6 אלף ש"ח לחודש בשלב הזה, כאשר היא לא מצליחה לחסוך בכלל (להערכתי היא לא מצליחה בגלל בזבוז יתר). [/quote] שיניתי את דעתי, צא מהבית ותבינו בתקווה איפה אתם חיים.. ץ

אוכל 800-1000 זה סכום הגיוני למי שאוהב לבשל. זה הסכום שהייתי מוציא ללא ילדים. ארנונה בראשון גבוהה, לא יודע עד כמה ואיזה גודל דירה, אני מעריך 800-1000 עבור ארנונה לחודשיים. חשמל, ממוצע 600 לחודשיים, יש חודשים נמוכים יותר ויש גבוהים יותר (מזגן/דוד) אני דווקא במצבך (כלומר, השארות לצורך מטרה שאתה ממלא אותה) לגמרי בעד להשאר עם ההורים עוד שנה-שנה וחצי, אבל במחיר קיצוץ המותרות שלך וחסכון משמעותי לדירה בעיקרון לדעתי הרגלי הצריכה שלך לא הגיוניים לזוג צעיר בשלב זה. כשאני הייתי גר אצל ההורים של אשתי כדי לחסוך, הוצאות בחודש הסתכמו ביציאות וקצת קניות, 1000-1500 שח לחודש, כל השאר הלך לחסכון. אתם מרוויחים טוב ובמקום לבנות את העתיד אתם חיים את הכאן ועכשיו, ואז מתלוננים על יוקר המחייה (לא אתה, בכלליות).

אני התחלתי להזמין מלונות רק דרך hotels.com, מצאתי שלרוב הוא אותו מחיר או זול יותר מבוקינג ובנוסף לאחר שהייה של 10 לילות מקבלים לילה חינם. אני גם נותן לו לבצע את ההמרה לשקלים ולחייב אותי בשקלים, בדקתי ושער ההמרה היה ממש אחלה.

הפרסומות חזרו למלא את הדפים (בכמויות מטרידות), והיום גם בנייד.

לצערי לא הצלחתי להמשיך לפרט, המשך יגיע בעוד 2-3 ימים לאחר שאחזור לארץ. לגבי הילדים, אשמח שתכוון אותי אבל אספר את ההשלתשלות : טיול עם כל המשפחה המורחבת, בגללנו (עם הילדים) רצו לקחת נופשון עם בטן גב, אני מרגיש בזבוז עצום ושעמום גדול, מבחינתי זה לא מנוחה אלא סיוט. כיוונתי את הטיול לטיול רגיל (למורת רוחם של אמא שלי בעיקר ואחותי שהצדיקה אותה, הרי עם ילדים זה קשה). אחותי תכננה את הטיול, עשתה אותו מרווח ועם יום שבו אנחנו התפצלנו לגן שעשועים עבור הילדים ולשאר המשפחה היה יום חופשי. הלכתי לטיול בחשש אבל עם הרגשה טובה, לא יודע להסביר למה. ישבתי והסברתי להם שאנחנו יוצאים לטיול במדינה אחרת, הסברתי להם מה זה מדינות, מה זה שפות, מה אנחנו הולכים לעשות, איפה אנחנו הולכים להיות, מה הם יראו בשדה תעופה, מה יקרה כשהם יעלו על המטוס, כשמהטוס ימריא, מה נעשה כשננחת, על הגן שעשועים שנהיה בו ולאט לאט הזכרתי והסברתי כל תקופה. הטיול היה הצלחה - כל כך נהננו, כולנו, ממש, עשינו מגלשות אלפיניות, היינו ברכבלים, כל הטיול היה מלא בפעילויות מסקרנות ולדעתי מפתחות, כל מקום הסברתי מה הולך להיות ומה אנחנו נעשה, הילד עד לא מזמן זכר שמות של עיירות שהיינו בהם ושמות של המלונות. טיול ב - עשיתי לאשתי הפתעה ולקחתי אותה לוילנה, עם הילדים (לא היה ביביסיטר), הפתעה מוחלטת לכולם, היה ממש כיף, שיחקנו בשלג, גלשנו בשלג, זרקנו שלג, קפאנו אבל היה כיף. ומכאן כבר ניתן להבין מה גרם לי לעשות את הטיול הזה בכיף, כפי שאמרתי, היה כיף, נהננו (גם הם), אבל הם איבדו את זה בשבוע האחרון, הם כבר צריכים את הבית, מרגישים את זה. אני חושב שהמפתח זה ההסברים, אני מסביר ומספר לילדים שלי הכל, כולם אומרים לי שאני מגזים, שיש דברים שהילדים לא צריכים לדעת ושאני מדבר יותר מדי, ילדים הם חכמים ומבינים וקולטים הכל ולכן הבטחתי לילדים שלי שאני לא מסתיר מהם כלום (בעקבות מקרה שלא אפרט עליו כאן). לטיסות ארוכות מכינים סרטים/סדרות מבעוד מועד, בטיסה הלוך הארוכה היו מסכים אישיים וסדרות והם ישבו וראו בנוסף גם מרדימים אותם וזה גם מעביר כמה שעות. אני אומר, תנסה, אם תעשה עבודת הכנה טובה, כנראה שתופתע לטובה. לי אישית ההתנהלות היום יומית לא יותר קשה לי מאשר סופ"ש "איך מעבירים את הזמן" בבית.

אתה לא האדם הראשון שאומר את זה, זה דיי דומה למה שאנשים אומרים כששומעים שיש לך תאומים. כן זה קשה, אבל מתגברים. זה הכל עניין של גישה - גם של ההורים וגם של הילדים. יש אנשים עם ילד אחד שרק המחשבה על טיסה לחו"ל עושה להם צמרמורת. זה לא החו"ל הראשון ולא השני איתם והרגשנו שהם זורמים, הם מגלים עולמות חדשות (כמונו), אני דואג להכין אותם, לספר להם ולהסביר להם מה אנחנו הולכים לראות, מה הולכים לעשות, תוך כדי הטיול מסביר מה הם רואים וסה"כ (לרוב, לא תמיד כמובן) הם מגלים סקרנות ועניין. אנחנו כמובן מתאימים את הטיול גם אליהם, ילד אחד אוהב מוזיקה אז הולכים לפסטיבלים, ילד שני אוהב רכבות אז הלכנו למוזיאון רכבות, רואים שהם עייפים אז נותנים להם לנוח, וכו'. אני לא מרגיש שהטיול קשה יותר מאשר סדר יום רגיל בבית.

אני מתכוון לפרט הכל, פשוט לוקח זמן לכתוב ואני עדיין בטיול.. לצערי הוחלט לוותר על הצד של וונאקובר כי הימים לא הספיקו כדי לטייל שם כראוי, התארחות אצל חבר דורשת כמובן גם "זמן איכות" איתו ובהתאם פחות טיולים. ברשותכם אני מעדיף שהשרשור לא ילך שוב לכיוון סוגי המטוסים, זה לא המטרה שלו.

הרבה מידע על קנדה בפורום לא מצאתי, ישבנו הרבה זמן כדי לבנות מסלול, אז אני משתף פירוט של הטיול כדי שאולי יעזור למישהו בעתיד. יש לי חבר שהיגר לקנדה לפני כמה שנים, "תבואו לבקר" נזרק באוויר הרבה, הילדים גדלו ובסוף הוחלט ללכת לבקר. יש לי הרבה מידע לכתוב, והטיול עדיין ongoing, מדי פעם אוסיף עוד ועוד מידע ככל שיש לי זמן לכתוב אותו. החבר גר בפרברים של טורונטו, מרחק כ 40 דקות נסיעה, מארח אותנו כיד המלך באמת שאין מילים. ישבנו על המפה ורצינו לעשות סיבוב מעגלי, לעלות למעלה לכיוון מונטריאל, קיובק ואז לרדת למטה ולעבור את הגבול לארה"ב ולחזור חזרה. בהברקה של רגע פיצלנו את זה ל 2 טיולים, האחד של 4 ימים בארה"ב (יום 5 במפלי הניאגרה בצד הקנדי היותר יפה) ואחד נוסף של 7-8 ימים באזור מונטריאל וקיובק. טיול ארוך עם ילדים (בגיל הזה) הוא כמובן לא פשוט, הפיצול נתן להם אתנחתא שהם היו צריכים אצל החבר, אווירה של בית, משחקים עם הבן שלהם, וסביבה יותר רגועה מאשר בתי מלון מתחלפים. הילדים שלי הוכיחו עצמם (בעיניי כמובן) כנינג'ות בכל הנוגע לטיולים, הם זורמים איתנו, חוזרים למלון מאוחר (לרוב 11-12 בלילה) ולרוב אין תלונות - אנחנו מסוג האנשים שאין אצלהם בטן גב, מהבוקר עד הלילה אנחנו מטיילים. אך אנחנו לקראת סוף הטיול ואנחנו מרגישים שזה קצת יותר מדי בשבילהם, הם מתחילים לאבד את זה ולהשתגע דיי בקלות, הם אמרו לנו כמה פעמים שהם רוצים לחזור לבית של החבר, המסקנה שלי היא שבגיל כזה בטיול ארוך כזה צריך גם אווירה של בית, או טיול קצר יותר (הייתי אומר שבועיים). חודש יוני נבחר לטיול בהמלצת החבר בגלל מזג האוויר, במאי עדיין קר, יולי כבר חם, אני הייתי אומר שצריך להתחיל באמצע/סוף יוני, כי היינו בכמה מקומות שהעונה מתחילה בתחילת יולי וזה קצת דפק אותנו, בנוסף יש עדיין ימים של גשם. טיסות הוזמנו דרך אלאיטליה ישירות. בשרשור אחר שמעתי פחדים, כבר טיסה שנייה שלי איתם ואני סה"כ מרוצה, קראתי כתבות שמראות שכל פעם שיש להם בעיות כלכליות מישהו מתערב ומציל אותם, הבנתי שהממשלה לא רוצה לתת לחברה ליפול, לקחתי "סיכון" והכל בסדר. שאר הטיסות היו בטווח של +200 דולר לכרטיס, ללא עצירות בטווח של +300 דולר לכרטיס. התחלנו טיסה ב 9 בבוקר, נחתנו ב 19:00 בערב. איני מתמצא בסוגי מטוסים, הטיסה הראשונה לרומא הייתה כקופסת סרדינים צפוייה. הטיסה השנייה הייתה נראית כסוג של מתנה משמיים, מושבים הרבה יותר מרווחים, עם מסכי טלויזיה וסרטים לילדים, אוכל סביר, סה"כ טיסה של 9 שעות מרומא לטורונטו עברה בקלות יחסית, הילדים גם ישנו כ 5-6 שעות מתוך הטיסה. המשך יבוא.

אמרו לי פעם, גם מסטיק בזוקה אם מכפילים את העלות שלו ב 4 (בערך דולר) ואז עוד פעך ב 4 (נפשות) הוא יקר בטירוף. אני רכשתי כרטיסים לטורונטו ב 670 דולר, קונקשן ברומא דרך אלאיטליה, בערך 8-9 חודשים לפני. ילדים משלמים כ 25 אחוז פחות. אבל ככה או ככה, זה כואב בכיס.

יש לי ניסיון מעולה עם ubnt, אקסס פוינט אחד בתקרה באמצע בית פתר לי שנים של בעיות ויפי מאז גם לעסקים משתדל למכור אותם.

אני גם רציתי לקנות ולשמחתי לא קניתי מעצלנות החיפוש. בסופו של דבר הילדים מבינים שבנסיעה אין לראות ומוצאים תעסוקה בעצמם. אני באמצע טיול עם ימי נסיעות של 2-4 שעות והכל עובד תקין. ברגע שמשחררים את האייפד או הטלפון מתחיל הבלאגן. נכון לא ביקשת את דעתי רק רציתי לתת נק למחשבה.

לדעתי יש, אף פעם לא מצאתי..

......?

לא הבנתי, איפה השתתפות הביטוח?

קודם כל - אני מקנא, תתחדש ! השנקל שלי - הייתי כמוך. הייתי בסיבוב בנס הרים, התאמנתי ביום שישי, כמובן בזהירות. למחרת - אתה בטח זוכר את המקרה, רוכב אופנוע מנוסה ומקצועי מצא את מותו בדיוק באותו מקום. (ואם אתה לא מכיר, חפש, בפולגז וגם כאן בפורום היה דיון לא מבוטל על זה) מאז (וזה התחדד ונהיה CRYSTAL CLEAR ברגע שהפכתי להיות אבא), הבנתי, בכביש אפשר להשתעשע, אבל לא לוקחים את הרכב קרוב לגבולות. אפשר לעשות את מה שעושים בכיף במקומות שמכירים היטב, אבל אימון לא על כביש ציבורי.

קנה מה שנראה טוב בעין וזהו מה תעשה עם התעודה חוץ צלאחסן אותה?