yuvk

על זה, כל מה שיש לי לומר זה I rest my case... כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רואה לנכון, כולל לחבר לדים במקביל. קיבלת עצה בחינם, תעשה איתה מה שבא לך.

חכם שלי, אני למדתי 4 שנים בפקולטה להנדסה כדי לקבל את התואר שיש לי על הקיר (טוב, איפושהו...). אני גם עובד 7 שנים בחברה אמריקאית שהיא מהגדולות ביצור רכיבים אנלוגיים (גם לדים). ואתה? ולא, אני לא מתכוון להתווכח איתך. אתה בטח כבר מבין למה. חוץ מזה, כדאי שתשפר את הבנת הנקרא, כי הסברתי למה אסור לחבר לדים במקביל כפי שמישהו הציע. לא התייחסתי לחיבור בטור (שגם לו חסרונות).

עשיתי חשבון להדגמה, ואם לא שמת לב, גם עיגלתי. נגדים באים בערכים קבועים, והם גם לא מדוייקים כ"כ בערכם (הנגדים הנפוצים). נגד של 1k ב-12V יתן 10.5mA. ב- 14V תקבל 12.5mA. לא דרמטי... והחשבון כולו מקורב בלבד (שכן הוא מניח כי מתח הלד קבוע) אבל מעשית, מספיק טוב. בכל מקרה, הנ"ל רק דוגמאות ואתה צריך לחשב בהתאם לנתוני הלדים שתקנה, ככה שלא תעבור את הזרם המקסימלי המומלץ. ברחוב הר ציון (דרומית לתחנה המרכזית) פזורים מספר עסקים למכירת רכיבים. לדים ונגדים יעלו לך כמה שקלים.

לכל המתווכחים על איך לחבר לדים. התשובה הקצרה: לדים מחברים עם נגד בטור לכל לד. מספר לדים מחברים במקביל - כל לד עם נגד משלו בטור. אסור לחבר מספר לדים במקביל לנגד אחד. עכשיו הסבר, רק למי שרוצה (ובעל רקע בסיסי באלקטרוניקה). לדים הם דיודות מיוחדות, אבל לצורך הדיון, הן דיודות. לדיודה יש עקום I-V אקספוננציאלי, כלומר בזרם נמוך, עליה קטנה בזרם גורמת לעלייה גדולה במתח, עד ל"ברך" בגרף, בו עלייה בזרם כמעט איננה משפיעה על המתח. זהו איזור העבודה, והוא יכול להיות 1.5V בלדים פשוטים, עד 5V ומעלה בלדים רבי עוצמה. עכשיו לבעייה - ע"מ להפעיל לד ממתח שגבוה ממתח העבודה שלו (12V במקרה שלנו) יש להגביל את הזרם שיעבור דרכו. אם הלד שלנו הוא מהפשוטים, ז"א מתח עבודה של 1.5V וזרם של 10mA, לפי חוק אוהם, המתח על הנגד המגביל צ"ל 12-1.5=10.5V, והזרם 10mA. מכאן שדרוש נגד של כ 1k אוהם. עכשיו למה אסור לשים נגד 0.5k בטור לשני לדים במקביל? בגלל הבדלי ייצור, לדים אינם זהים, אפילו אם יוצרו באותו מפעל, באותו קו ייצור. לשני לדים יכול להיות עקום I V דומה, אך מוזז בכמה מיליוולט. אם נחבר את שניהם במקביל, המתח עליהם יהיה שווה כמובן, אבל דרך אחד מהם יזרום זרם של הרבה מעל 10 מיליאמפר, ודרך השני, הרבה פחות מכך. התוצאה הישירה היא שלדים זהים בחיבור מקבילי עלולים להאיר בעוצמות שונות באופן ניכר. התוצאה המאוחרת יותר היא שריפה מהירה של הלדים המאירים חזק יותר. אם מדובר על יותר משני לדים במקביל, התופעה אף תחמיר. ---------------- מוגש כשירות לציבור ---------------

קשה... קשה... קשה... בזמנו חיפשתי לטריומף ספיטפייר, ובסוף מצאתי גוז'ונים של מיני, שהתאימו. קניתי ב"אוטו מיני" בת"א (באיזור המסגר). אם אתה מיואש, תשלח לי ה"פ, ואני אנסה לחפש אותם - מעולם לא הרכבתי אותם, והאוטו כבר לא אצלי (אבל זה היה מזמן...). יובל.

מכיוון שהתמונות אינן מסתירות את המיקום ממי שמכיר את האיזור, וגם בעל המוסך איננו מנסה להסתיר את הרולס (ימים שלמים על הליפט בחוץ - בולטת מרחוק) אז אני לא רואה מניעה לגלות: רחוב המנופים איזור התעשייה הרצליה, ליד הצומת עם שנקר, מול סובארו מרכזי. ...ואין לי ספק שתהיה ה-700 שיבוא לשאול "מוכר?"

BMW, אני ממליץ לך לבקר (4 שנים) בפקולטה להנדסה, ובמיוחד בקורס "המרת אנרגיה" שם תלמד קצת. אחר כך תוכל לדבר בבטחון כזה. ההספק שגוזל האלטרנטור מהמנוע שווה להספק החשמלי הנצרך ממנו (+ הפסדי חיכוך זניחים). אלטרנטור המסתובב עם המנוע אבל לא מחובר חשמלית איננו צורך הספק מכני מהמנוע (שוב, למעט הפסדי החיכוך). צריכה של 736 וואט (כ- 60 אמפר) מהאלטרנטור מורידה 1 כ"ס מהמנוע.

אמרת נכון - "אנרגיה לא נעלמת", ולכן גם לא מופיעה. אבל טעית "האלטרנטור הוא הפסד קבוע". האלטרנטור צורך הספק מכני בהתאם להספק החשמלי הנצרך ממנו. ז"א אלטרנטור הטוען מצבר בלבד צורך מעט הספק, ובהפעלת פנסים ראשיים (כ-100W) מאווררים ושאר צרכנים כבדים, האלטרנטור צורך הרבה יותר הספק. בקצה השני - אלטרנטור שאיננו מחובר חשמלית איננו צורך הספק מכני כלל (למעט הפסדי חיכוך).

לי אין בטא - אני מברר בשביל חבר. בטא קופה.

כלומר - ייבוא חלק בטיחותי דורש רשיון יבוא - וחלק שאיננו בטיחותי איננו דורש כל רשיון יבוא? מיותר לציין שלא הבאתי כל חלק הנחשב "בטיחותי" ועדיין נדרשתי לרשיון. ודוקא כשיבאתי בהזדמנות אחרת משאבת ברקס ראשית לא נדרשתי... יובל

איך מקבלים רשיון יבוא ממשרד התחבורה? כמה עולה? מה זה "רק מה שמותר?" - מה אסור להביא? שמעתי שאסור להביא אביזרי בטיחות מ ש ו מ ש י ם. לזאת הכוונה? אני קצת מבולבל האם באמת נדרש כזה רשיון או לא. כמו שכתבתי, ממני דרשו פעם אחת - אבל הסתפקו ב- 20$ "כופר" על העדרו. באתר המכס לא מוזכרים פריטים שנדרש אישור יבוא מהרשות המוסמכת: חומרי גלם (משרד התמ"ס), נשק (משרד הפנים), מכשירי קשר וטלפונים אלחוטיים (משרד התקשורת), צמחים (משרד החקלאות), ותרופות (משרד הבריאות). חלקי רכב ומשרד התחבורה אינם מוזכרים. יובל

האם הגיר של לנצ'יה בטא "התגלגל" לפיאט / לנצ'יה אחרות (למשל האם גיר של ריתמו/דלתא יתאים). לחילופין - מישהו יודע איפה אפשר למצוא גיר משומש לבטא - או בטא לחלקים? ואחרון - האם יש ספקי חלקים שמתמחים בבטא (בחו"ל כמובן). תודה! יובל

מישהו אולי יודע - באיזה מקרה תגיע החבילה לסניף הדואר העירוני - עם דרישה לתשלום מכס לצורך שיחרורה - ומתי אוזמן לסניף הדואר המרכזי לפגישה מלבבת עם מוכס ותורים מעצבנים? יצא לי כבר לחוות את שניהם - ועדיין לא הבנתי מה החוק פה... האם "צרור" עד 2 ק"ג תמיד יגיע לדואר המקומי? האם "מותר" לכל אזרח לייבא חלקי רכב? בפעם הקודמת שייבאתי חבילה נדרשתי לשלם $20 כופר על כך שלא היה ביידי אישור משרד התחבורה ליבא חלקי רכב (לשימושי הפרטי). תודה! יובל

ווקסהול?

מדובר בגל הנע ראשי (כניסה) של תיבת הילוכים של פיאט. אין חלק כזה לקנייה - בארץ או בחו"ל - המטרה היא לשדך תיבת הילוכים ישנה למנוע מודרני יותר. אפשרות נוספת שחשבתי עליה היא לחרוט גל הנע חדש, בעל שיניים דקות בקצה אחד (מנוע) ועבות בשני (גיר), כבתמונה. ושוב אני שואל -מישהו יכול להמליץ על חרט לביצוע העבודה? תודה שוב, יובל

מישהו מכיר חרט שיכול לייצר חלק בהזמנה? הבעייה העיקרית היא שדרושה חריטת שיניים פנימיות ל"בוקסה" - כמו בתמונה. הקוטר הוא כ- 20 מ"מ. החלק צריך להיות חזק (חלק של תיבת הילוכים). תודה! יובל

ת"א - דרך פ"ת, מיד אחרי צומת מעריב - מגרש חלקי רכב (לא זוכר שם) - יש לו רקס שלמה.

בחרתי, משום מה, בעמוד של פיאט: "...בשנות החמישים שיווקה פיאט בישראל את הפיאט 500 הזעירה שהיתה מכונית בעלת מנוע שתי פעימות. לאחר מכן שווקה הפיאט 600 שהיתה פופולרית מאוד בגלל מחירה הצנוע. הפיאט 600 היתה בעלת 5 מושבים ומנוע של 4 צילינדר, שהפיק, לא יאומן, 10 כוחות סוס. ..."

בוש או בוקסה, בלשון העם, bushing בשפה המקצועית. גומי כלוא בלחץ בין שני גלילי מתכת - מאפשר חיבור ללא חופשים, אבל עם גמישות ושיכוך זעזועים. פרחי יתקן את ההגדרה שלי. פרונט של פיאט 500 (של חבר) המתכת התפרקה. וזוהי למעשה הבוקסה הכי טובה... באחת אין כבר גומי, ובשנייה מצאתי צינור גינה במקום גומי...

המודעה זו איננה מיועדת רק לפרחי (שכן, זה אסור ע"פ חוקי הפורום ) מישהו יודע איפה אפשר להשיג בוש מיוחד (למעשה קטנטן) שלא הצלחתי להשיג בחנויות החלפים. אם למישהו יש במקרה בבוידם: קוטר חיצוני 25 מ"מ, קוטר פנימי 12 מ"מ (בתמונה נראה מפורק), גובה 19 מ"מ. תודה!

או עורך דין...

לא קופה - ולא דור ראשון.

אין לי כח להכנס לויכוח, אז תגובה אחרונה מצידי ודי. מה שכתבת נכון אבל לא סותר את מה שאני כתבתי. לאחר הדימום טמפ' נוזל הקירור אומנם עולה, אך טמפ' המנוע רק יורדת (ואם היא לא היתה גבוהה מדי לפני הדימום, ברור שאחריו היא גם לא). תחשוב גם על מנועים שבהם אין מאוורר חשמלי, או מנועים שבהם המאוורר כן מנוטרל על ידי הסוויץ. ההסבר הנכון הוא עדיין ההסבר הפשוט ביותר (ושאיננו מצריך מלים כמו טרמוסיפוני )...

זו היתה יכולה להיות תיאוריה טובה, למעט העובדה הפשוטה שברגע שמדוממים, משאבת המים מפסיקה לעבוד, ולכן קירור הרדיאטור לא ממש יכול לעזור לקירור המנוע. כמו כן, חום המנוע מתקבל מבעירת הדלק ומחיכוך - ואלו נפסקים בדימום, ולכן טמפ' המנוע היא בירידה מהרגע שמדוממים. כידוע, ההסבר הפשוט ביותר הוא גם הנכון. הוונטה מחוברת לרוב שלא דרך הסוויץ - גם כי אין ממש צורך, וגם ע"מ לא לפגוע בסוויץ (צורכת זרם גבוה) וע"מ להגדיל את אמינותה. מן הסתם גם לא בכל המנועים זה ככה. ב- CBR600 שלי הוונטה דוקא כן כובתה עם סגירת הסוויץ.

פות ?! של מי ? ומי זה ניק ברג ? דניאל. יש לי הרגשה שהפורום משנה את המלה המתארת כלי המשמש לשתיית נוזלים (אני אנסה לכתוב אותו: כוס ) ומלה דומה בהיגוי שונה (...) למלה "יפה" יותר. הבנתם?