Murzilka

התחלת ממחירון יד2, שהוא מנותק לגמרי מהשוק בפועל. ברגע שהתיישרת לכיוון מחירון לוי יצחק שהוא ריאלי יותר, הרכב נמכר די מהר ובמחיר הגיוני. אנשים חשבו שאתה נואש כי ראו שרכבת על מועדת מכירה מסוף 2016 עם ירידה של 20K במחיר הנדרש, בהחלט משקף יאוש כי נראה שאתה מנסה למכור כבר שנה ולא מצליח.

ישה, מה הקשר בין מה שכתבתי למה שהגבת לי? התגובה שלי הייתה לSTUM שכתב שלחייבים לא יהיה רכב להגיע לעבודה אם ימכרו את הרכב שלהם. אז ראיתי שרוב המוחלט של הרכבים שהוחרם רחוקים מלהיות הרכב להגיע איתו לעבודה, אלא לגמרי סחורה שניתן למכור לבד בשוק יד2 במחיר סביר כדי למזער את החוב ולקנות רכב בסיסי לניידות בעשירית מהשווי. לפני שמחרימים את הרכב ומוכרים אותו במכרז במחיר נמוך ממה שהבעלים יכלו לקבל עבורו + עמלות שצריך לשלם מסביב.

אני מבינה שיותר קל לדבר מהספה בבית, אבל הסתקרנתי ונכנסתי לאתר של המכירות הפומביות, כדי לראות את מגוון הרכבים המוצעים שם. מסיבה מובנת לא ראיתי אף רכב שיכול להיות מוגדר כתחבורה בסיסית לעבודה שממנו יש לרדת רק לאוטובוס. מעבר לרשימה מכובדת של רכבי יוקרה וספורט לא חסר גם רכבים עממיים חדשים ויקרים. אז מה הבעיה למכור את הספורטאז' 2016, סובארו XV מ2014, או מאזדה 3 ספיריט מ2015 או אפילו קיה פינקטו 2015 בזמן, לבד במחיר סביר ולרכוש רכב בסיסי ב5-10K עד שתתאזן? לא לאבד את הכבוד מול השכנים? הרי גרר בלילה + רב קו אחר כך מעליבים יותר.

גיל הרכב לא משנה כמו שגרת הטיפולים בו והתקינות הכללית. בחג סוכות האחרון פונטו ספייס בת ה14 שלנו עשתה חיפה-אילת-חיפה וחיפה-ירושלים-חיפה. החשש היחיד שלי היה הבטיחות הירודה של האוטו.

מיותר להקטין אחרים למען האדרה עצמית. אחרי עמוד של ספורט מוטורי עוקבים 8.7K אנשים אחרי עמוד של לאון דרייב עוקבים 7.6K אנשים אחרי flat out driving (העמוד של פיליפ) יש מעל 10.5K עוקבים. כאן מדובר באנשים שהתחום באמת מעניין אותם ובחרו לעקוב אחרי העמודים הנ"ל. לקארספורום יש עשרות אלפי משתמשים רשומים ועוקבים פעילים, אך כמה מהם באמת מתעניינים בספורט מוטורי? כמה מהם משווים רכב למקרר? כמה אפילו מגנים את אלו שמתייחסים לרכב עם רגש מסוים? אני בטוחה שהחשיפה תתרחב, אין ספק בכלל, אבל הפרופורציה רחוקה ממה שאתה מנסה להציג (100:100,000) וגם פה יש לא מעט קהל חופף. וכמו שאמר ה-DJ, זה סוג של פלסטר, כי הכל עדיין נשאר בקליקה.

האירוע הראשון התקיים בסוף דצמבר בערד. מיד אחריו נפתח שרשור כאן בפורום הוא גם קיבל . בעקבות הפרסום מי שרצה יכל לגגל ולהגיע להרשמה לליגה של 2018. מה אתה מציע?

פרסמת כתבה די מתלהמת שהמשיך אותה דיון בטונים דומים. אני מאמינה ש"להתלונן" מהספה זה ממש פשוט, אבל כדי שזה יהיה אפקטיבי צריך להיות יותר מחוברים למציאות בשטח. התייחסתי לטענות והצעות שעלו כאן והעליתי כמה נקודת מנקודת המבט שלי (שאגב, אין לי דם כחול והצלחתי להשתתף ביום מסלול אחד מתוך כמה שידעתי עליהם). מתנצלת אם הייתי רצינית מידי, פשוט נכנסתי לפורום רכב ולא למיונים למלכות יופי.

בכחול.

לאיזו פוקוס 2012 היה מנוע טורבו וגיר אוטו'?

1. 5 ימים בשבוע לא יתנו את הפתרון הרצוי כי המסלול חי לרוב בימי ה'-ש'. 2. אם תפתח את המסלול א-ה יתרעמו שכל העם עובד בימים הנ"ל ויש צורך בימי חופש, הופ הקפצת את העלות לפשוטי העם ב240 ש"ח לכל הפחות (שכר מינימום). 3. אתה מציע פה לפתוח משרה מלאה בקצה המדינה (בין אם זה ערד או פצאל) ולהחזיק עובדים הרבה שעות מתות. הרי לא תמיד יש ביקוש ובשביל 3 נהגים שיגיעו ביום שלישי בהצריים אין טעם לכל ההפקה. כמה זה יעלה? בכמה זה יקפיץ את המחיר של המסלול? 4. נקודה שגם רד התייחס אליה. להזמין קהל מהרחוב. השאלה היא כמה מהקהל הזה מתעניין בכלל בבילוי מהסוג הנ"ל? כמה ממנו יהיה מוכן להשקיע נסיעה+תשלום?(יכולה לתאר לכם שיחה עם עמיתה לעבודה שסיפרתי לה בהתלהבות על הדרכת נהיגה+יום מסלול שנרשמתי אליהם והיא אמרה שזה המון כסף, אבל במקביל הוציאה הרבה יותר על איפור) 5. כמה אתה היית רוצה למצוא את עצמך נוהג במסלול עם כל אחד מהרחוב ונעקף בברבריות? הרי פה זה לא קרטינג, אלא סיכון לנזק ממשי לרכב וגם לגוף. אין עם זה בעיה. עולים למסלול, מפעילים שעון, ברגע שנגמר הזמן השעון מצפצף אצלך באוטו ובמשרד של המפעיל ואתה יורד מהמסלול. אם אתה לא יורד, מגיע מרשל שעוצר את התנועה (ואת השעונים של שאר הרכבים) ומוריד אותך בלי אפשרות לעלות חזרה. אבל באמת כבר חזון לבאות. יש דרכים לגרום לזה לעבוד. אבל שוב, צריך להתחיל מזה שאנשים יוכלו להגיע באופן כמה שיותר עצמאי, או שלפחות לו"ז האירועים יהיה מפורסם וידוע. מה שאתה מתאר פה זה גנון מיותר, עליה מפוזרת ומסוכנת על המסלול ועצירה של כולם. ממליצה בחום לעשות שיעורי בית בשטח, להשתתף ביום מסלול, לראות את ההתנהלות מקרוב ואז להגיע עם הצעות מעשיות לשיפור. בשורה התחתונה, אם מפריע לך חוסר הנגישות, תרים את הכפפה. תפנה למדריך (אני בטוחה שלך ישנה הכרות אישית עם רוב המדריכים המורשים בארץ) תבקש תאריך, הגבלת משתתפים, מחיר ותפרסם. אפשר להתחיל אפילו פה בפורום, אפשר גם להגביל לרכבים עד 200 כ"ס או עד 150. יראו כי טוב? התחלת לגלגל כדור שלג.

אני מצרף את נוסח "חוק הנהיגה הספורטיבית" המלא. אני לא הצלחתי למצוא שם שום התייחסות לחובת המצאות מדריך. לא רק זו, אלא שבכל מקום שקראתי (לא קראתי הכל, מודה) ההתייחסות היא בעיקר ל"כלי תחרותי" - כלומר רכב עם רישוי אפור. אבל רגע, במירוצים עצמם - גם ניתן לראות מהתמונות - אין מדריך ברכב. אז מה אנחנו אמורים להסיק מזה? חייב מדריך? לא חייב מדריך? חייב מדריך רק בכלי תחרותי? חייב מדריך במירוץ? חייב מדריך באימון על כלי לא תחרותי? לא יודע. אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי לנושא הזה. -לפי מה שהבנתי, במצב הנוכחי כיום, אין אפשרות לארגן יום מסלול (=אימון נהיגה, לא מירוץ) ללא נוכחות מדריך פעיל עם תעודה (לא זוכרת את כל הביורוקרטיה מסביב לתעודה, מאמינה שיהיה מי שירחיב בנושא יותר ממני). המדריך לא חייב להיות בכל רכב, הוא חייב להיות נוכח בשטח ולנהל את היום. אלה לא שמועות, אלא מחירים שהגיעו אליי בבדיקה שעשיתי. 200-300 ש"ח לשעה זה לא מעט, אבל הגיוני, סדר גודל דומה למה שדורשים באירופה. שימי לב שאת מתייחסת למחירים של 300-400 ש"ח ליום שכולל כ-45 דקות נהיגה נטו, שזה אפילו קצת יותר יקר ממה שאני מדבר עליו (כמובן שאני מדבר על "פס" לנהיגה ללא מדריך, לכן מחיר של 300-400 ש"ח ליום שלם עם מדריך שגם צריך להרוויח משהו הוא הגיוני - כמו שכבר אמרתי). -לא חושבת שמישהו יתעסק במדידת זמן על המסלול נטו. אתה משלם בכניסה ועולה למספר המקצים שאתה מסוגל אליהם לפי הסדר של הקבוצות. שוב, לא יודעת מטעם מי, מה ומתי דובר על סכומים שציינת, המציאות כיום היא 300-400 ש"ח ליום מסלול. עם מדריכים שונים ומועדונים שונים. יש ימים עם 20 משתתפים ויש עם 35-40.

אבל אף אחד לא מונע מבעלי הרכבים העממיים להגיע, אפילו ההפך. השתתפו בימי מסלול כבר איביזות רגילות, פולו 1.4, פיאט בראבו, מיני ONE וכו'

אם איני טועה, לפי חוק הספורט המוטורי, יש חובה לנוכחות מדריך בעת אימוני הנהיגה במסלול. א. איך אתה רוצה שגבת ריקי כהן מחדרה תעלה על מסלול ללא מדריך? ב. 200-300 ש"ח לשעה ללא הדרכה זה המון. אני לא יודעת אילו שמועות הגיעו אליך, אבל כבר כמה חודשים טובים לא שמעתי על מחיר שגבוה מ300-400 ש"ח ליום מסלול (משתנה בהתאם ליום בשבוע וכמות המדריכים, פחות תלוי בכמות משתתפים) כאשר הסכום הזה נותן גישה למסלול של 4-5 שעות. נכון שהזמן מתחלק למקצים, אך גם הנהגים היותר מיומנים שאני מכירה מסתפקים לרוב בכ-5 מקצים מבחינה פיזית (שהם כ-45 דקות מסלול נטו, אבל עם הפסקות בין לבין). ג. במקום לגנות את הפרסום של האירועים "אורגיית החשיבות העצמית של המארגנים", אפשר ורצוי להפיק מהם תועלת. כמו שקרה עם הימי מסלול של פיליפ, בעקבות הפרסום שלו כאן בפורום עוד אנשים נחשפו לנושא, במקום להתלונן שאף אחד לא הזמין אותם ליום הקודם, יצרו קשר על מנת להגיע ליום הבא. גם סיכום מירוץ הTime Attack הראשון שהיה בערד עלה לפני ההרשמה לאירוע האחרון שהתקיים. משמע פתח אפשר לנהגים נוספים להירשם ולהשתתף (ובאמת ראו עלייה מ30 משתתפים בערד לכ-50 בפצאל). ד. אם נחזור רגע שוב לחובת נוכחות מדריך רשמי ביום מסלול. מה האינטרס של מדריך כלשהו לפרסם מודעה ברדיו או בעיתון על מנת לפתוח את ההרשמה לקהל שאינו מכיר, שהרי אם תגיע כמות של מתפרעים ללא ממושמעים, מעבר לאחריות האישית שלו על ארגון היום, אירוע שכזה עלול לפגוע בשמו הטוב ולהרחיק את המשתתפים ה"איכותיים" (מבחינת משמעת, לא סוג הרכב) מהארגונים הבאים שלו. ה. אני כמובן אשמח שהמחירים יהיו נגישים יותר והכל יעבוד בצורה קלה יותר, אך כרגע החוק לא מאפשר ארגון ללא הדרכה וגם המציאות מחייבת מישהו שישלוט במתרחש.

נראה לי קצת מרחיק לכת להגיד שרוב החניות הפרטיות משמשות בתור מחסנים, אומנם זה קורה (פעם ראינו יחידת דיור עם חניה פרטית ושער, אבל בעלת הבית אמרה שהיא תולה שם כביסה , אבל שאר הבתים ברחוב כן השתמשו בחניות הפרטיות ולא הייתה מצוקת חניה הנראית לעין). זה באמת מצב מעצבן אבל בכל מקרה זה לא הנושא הנידון ולא המקרה אליו התייחסתי בהודעה המצוטטת. כאן הפריע לפות"ש שעצם העובדה שלמישהו יש חניה פרטית מזכה אותו גם במעטפה לפניה ומונעת מיתר הציבור לחנות שם. לגבי חניות כפולות בביניים, אני לגמרי יכולה להבין את האי שימוש בהן. בסופו של דבר כל אחד רוצה לצאת בבוקר לעבודה כמה שיותר מהר וחלק ללא צורך בתאומים לוגיסטיים של החלפת רכבים בחניות ואולי אף החזרת המפתחות הביתה, אותו הדבר לגבי הסרבול בערב. השיטה הדבילית הזאת היא פיתרון סביר לסופי שבוע במקרה הטוב.

הפלאפים אחלה, אבל לי אישית הם בעיקר הפריעו בדרך לאיתות. קשה לי להאמין שזה אביזר שיהווה את הדיל ברייקר בפני עצמו. לדעתי, מחסור בתאורת לד/קסנון וריפוד ראוי חמורים יותר וטרם טופלו. הוספת איבזור מבורכת תמיד, במיוחד בעידן שבו הלקוחות שמים עליו את הדגש העיקרי והמהלכים הנ"ל לא מפתיעים כלל. לגבי המסך, לא זכור לי עדכון בגרסאות ה200 כ"ס, יתכן ואני טועה. Sent from my SM-G930F using Tapatalk

חצי שנה בשוק הרכב זה לא מעט זמן, אולי כדאי להתעדכן לפני שיוצאים נחרצות בהצהרות. גרסת הבסיס קיבלה משוטי העברת הילוכים מאחורי ההגה ומראות מתקפלות חשמלית (המשוטים זה נחמד, אבל לדעתי זה לא מה שישנה את המצב) גרסת הביניים שהמושבים שלה היו שילוב של עור ובד עם כיוון ידני, עברה לדמוי עור + בד, קיבלה מושבים חשמליים, מראות מתקפלות חשמלית ואולי עוד כמה דברים שאיני זוכרת. מבחינת המחירים, שינוי המחירון יפגע ברוכשים הקודמים וחבל, בינתיים לוי יצחק חס על הג'וליה ושמר על הערכה לא רע בשנתה הראשונה. מחירי סגירה בפועל כמובן משתנים בהתאם לכל עסקה (ענייני טרייד-אין ומימון וכד'). אם ההנחות גדלות עם הזמן שמתרחק מההשקה, זו לא שיטה שסמל"ת המציאו. גם אצל מלכת ההנחות (אאודי) לא שחררו הנחות דומות להיום כשהA4 הושקה, כנ"ל גם בב.מ.וו. לגבי האחריות, כפי שציינו כבר, ישנה אפשרות לרכוש הרחבה לשנה השלישית. נכון שזו לא האחריות של דלק מוטורס, אבל לא משהו חריג בתחום. לגבי ערך מוסף, אני חושבת ששמת לב שבדלק מוטורס לא קיבלת משהו שדומה לALFA WAY.

עד כה הדיון דווקא היה מאוד ענייני ומעניין, להתחבא מאחורי הגיל זה מיותר. אילו התאמות לדעתך היבואן יבצע? (ממליצה לבדוק את העדכונים שביצע כבר בגרסת המילאנו והספצ'אלה שהחליפה את הLE).

מה יגרום לQ50 להתעורר? לגבי הוולוו, צודק, פספסתי 19 יחידות של הT6. וולוו דוגמה מעולה לכך שעם שנתיים אחריות אפשר עדיין לזכות באמון הלקוחות ולהשאיר אותם בזכות מערך טרייד-אין איכותי, אבל זאת ההגדרה היותר מדויקת ללקוחות שבויים, כי בכל מקום אחר רכבי וולוו יקבלו הצעה הרבה פחות אטרקטיבית. רכישה אמוציונלית מתוך חיבה למותג (הרי המוצר עצמו טוב, ההתנגדות היא לתמחור) אינה הופכת את הלקוח לשבוי.

א. אפשר לדעת איפה הנתון פורסם? ב. לקוחות שבויים? שבויים של מי? בסופו של דבר כולם אנשים בוגרים שעשו את הבחירה שלהם. נראה שלמרצדס וולוו זה לא מפריע למכור יפה מאוד. ב.מ.וו העולמית גם נותנת רק שנתיים אחריות. Sent from my SM-G930F using Tapatalk

הוזכרו כאן לקסוס ואינפינטי, אתמול גם XE וATS. אם נתבונן על הסגמנת ונבחן את המתחרות המוגדרות של הג'וליה: סדרה 3: עם 635 יח' אאודי A4: עם 448 יח' מרצדס C: עם 377 יח' (ללא קופה וקבריו) וולוו S60: עם 351 יח' לקסוס IS300H: עם 248 יח' ג'וליה: 231 יח'. אינפינטי Q50: עם 137 יח' קדילאק ATS: עם 48 יח'. יגואר XE: עם 46 יח' הדיון בימים האחרונים מתאר את המכירות הג'וליה בתור התרסקות וכישלון חרוץ, זה נכון כשמודדים אותה ביחס לסופרב ומאזדה 6, אבל אם נתבונן מקרוב על סגמנת אליו היא באמת שייכת, נראה שהמצב שלה לא כל כך גרוע. לקסוס שהסמל שלה משדר אמינות, איכות, שמירת ערך ושרות לא מכרה אפילו שני רכבים יותר בכל חודש. אינפינטי Q50 ששייכת למותג ותיק שהוזכר כאן בתור דוגמה לחדירה נכונה לשוק נשארת הרחק מאחור למרות הVFM העדיף. שלא נדבר על XE שאמורה להיות הלחם והחמאה בתור גרסת כניסה ליגואר או ATS שקיבלה אינסוף שבכים כאן בפורום בתור מכסחת הגרמניות האולטימטיבית. כמובן שכשלקוח פוטנציאלי מעוניין לרכוש רכב בטווח המחירים המדובר השמיים הם הגבול. כאן נכנסים רכבי קופה (ע"ע סדרה 2 שהוכיחה את עצמה בדיון או הBRZ שהוזכרה) וגם רכבי הפנאי (X1, NX, סטלביו וכו'), רכבי מנהלים מהמותגים העממיים עם אפשרות להישאר עם עודף ולקבל תמורה גבוהה יותר לכל שקל (ע"ע סופרב) וכו'. הרי גם בשרשור עם התלבטות לדוגמה שבגירה צירף, ראינו מוטיב חוזר של המותג הנכות של הסופרב שהפריע לפות"ש.

בעל החצר חונה בחצר שלו. מגיע אליו אורח, אתה מעדיף שיתפוס חניה פנויה ברחוב וכשאתה תחזור הביתה תהיה לך חניה אחת פחות, או שיחסום את בעל החצר ולך יהיה פוטנציאל לחניה פנויה נוספת? לפעמים עדיף לפתוח את הראש מאשר להתמרמר על מה שיש לאחרים.

במקרה נתקלתי בידיעה הבאה: https://www.auto.co.il/article/newsarticle/129630-local-news לא יכולתי שלא להיזכר בשרשור הנ"ל. דובר כאן על המחירון של 175K = משמע רמת גימור S. טרם מצאתי את המפרט של הדגם, אך מובן שמדובר במחירון פיקטיבי לגרסה מפושטת לטובת ציי רכב (ו 0 ק"מ) כמו שקיימת כבר עבור סדרה 3.

אז רק עכשיו נתקלתי בידיעה הזאת. אני חושבת שגרסת הספורט לא משאירה הרבה סיכוי לג'וליה מילאנו או ספצ'אלה.

הג'וליה להיט מכירות מטורף לעומת השתיים שהזכרת. 46/48 רכבים לכל אחת מהן. Sent from my SM-G930F using Tapatalk