נהג רגוע

ראיון מצולם עם אגסי בגלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000766897 מצהיר שמבחינתו למכור 150 מכוניות בחודש תהיה הצלחה בשלב זה. מסביר שבשלב זה הפרויקט עבר משלב של משהו תאורטי או "הזוי" למשהו מעשי שכבר דנים במחיר שלו לצרכן ושזו כבר הצלחה. אומר שהוא נסע כ 6000 ק"מ ברכב החשמלי והחליף רק 5 פעמים סוללה. טוען שנפתחות להם עכשיו אפשרויות לגייס כסף בצורה של אגרות חוב, שזו הצורה המקובלת למימון חברות שעוסקות בהקמת תשתיות. ובסוף הוא גם אמר שאין אפשרות שהפרויקט לא יצליח...

לפי הנתונים שלך- שהפלאונס החשמלית עולה 30% יותר מהדיזל בצרפת, אך מצד שני בארץ המס על הדיזל גבוה פי 1.69 (השוותי 83% ל 8%), מתקבל שהתמחור של הפלואנס החשמלית בארץ צריך להיות 97,000 שקל.

יש הגיון בדבריך... אז כנראה ש 77,000 זה מחיר לצרכן. להם זה עולה פחות, אבל עדיין משהו כמו 50,000 שקל (שהם שילמו מראש אך גובים בתשלומים). הערכת אורך החיים של הסוללה תלויה בהרבה גורמים. יכול להיות ש- גם אם אתה נוסע 1000 בחודש וגם אם אתה לא נוסע כלל- הסוללה נשחקת באותו קצב ותחזיק 10 שנים (ולכן הקילומטרים בחינם כי באמת הסוללה נותנת אותם בחינם, תשתמש בהם או לא- אין הבדל מבחינתה). מצד שני, אם אתה מרביץ קילומטרז' של 2000 ו 3000 בחודש אז הסוללה תחזיק רק 8 שנים או 6 שנים. לדעתי הסיבה שלא היו חבילות למי שנוסע פחות מ 20,000 עד עכשיו- זה בגלל שפשוט לא משתלם. גובים מנהג כזה הרבה פחות אך ההוצאות על בלאי נשארות דומות. הבלאי הוא מדע מאוד מסובך לחיזוי והוא לא לינארי, ולפי מה שקראתי אורך החיים מתקצר מאוד בטמפרטורה גבוהה, כך שלקוח שגר בערבה או בבקעה כנראה עולה לבטר פלייס יותר. ואגב יש הבדל בין בלאי של הכוח של הסוללה (לצרכי האצה או אגירת אנרגיה בבלימה) לבלאי של הקיבולת (טווח). אגב יכול להיות שבטר פלייס מורווחים יפה כבר במכירה של הרכב והתשלום החודשי רק מאזן את ההוצאות. וגם יתכן שהם יצליחו למכור סוללה משומשת במחיר כלשהוא שאינו אפס. אני מאמין שלא סתם המחיר יצא דומה לזה של רכב בנזין- פשוט רכב חשמלי הוא עדיין יקר ולא כלכלי בכל העולם, ובטר פלייס בעזרת הטבות מס אדירות הצליחו להביא אותו לרמה של תיקו בהוצאות.

לדעתי הסיבה שיש תשלום מינימום (650 שקל בחודש) הוא שלסוללה אורך חיים מוגבל גם אם לא משתמשים בה. אם היא עולה 77,000 שקל ומחזיקה 10 שנים, הרי שיש לה בלאי של 650 שקל בחודש, גם אם מסתבר שהיא הושכרה ללקוח ששם אותה במחסן ולא השתמש בה. לכן רכב חשמלי, כל רכב חשמלי, גם לא של בטר פלייס וגם כזה שנטען מהשקע- אינו משתלם למי שנוסע מעט כי ירידת הערך של הסוללה עדיין גדולה. אגב זה מלכוד 22, כי בטכנולוגיה הקיימת רכבים חשמלים מתאימים בעיקר למי שנוסע מעט קילומטרים.

זהר תודה על התשובה. הייתי מוסיף עוד תכונת אופי ללקוחות הראשונים- אנשים שאוהבים לקחת סיכון. זה לטוב וגם לרע. לדעתי רוב הציבור לא רוצה לקחת סיכון, ודאי לא בסכומים באזור ה 100,000 שקל. אילו הייתם משכירים את הרכב במקום למכור (כך שהרווח הגדול מערך היד השניה הנפלא ישאר שלכם !) הייתם מבטלים את הסיכון שהלקוח צריך לקחת על עצמו. נכון שלבטל עמוד טעינה שהותקן עולה כסף אבל זה סכום קטן ביחס לאוטו עצמו.

מסתבר שהפלואנס ברמת גימור גבוהה + סוללה עולים 205,000 שקל ! זה יקר יותר משברולט וולט למרות שהוולט חזקה משמעותית, מכילה מנוע בנזין בנוסף למערכת חשמלית, מלאה בגדג'טים, והכי מצחיק- מחויבת במס קניה של 20% ולא 8% ! איך מסבירים את זה?

זה בדיוק מה שטענתי בשרשור המקביל על בטר פלייס. הם מראים טבלה שאין קשר בינה לבין עלויות אמיתיות הכוללות ירידת ערך, או לחילופין הערך השארי של הרכב כמשומש. מבחינתם ההוצאה לקניית הרכב היא הוצאה, ללא הכנסה שתהיה כשמוכרים את הרכב. כך שלפי בטר פלייס, רכב זול, אפילו ג'יפ אמריקאי בזבזני, אם הוא נקנה כמשומש ולכן זול- הוא עדיף מבחינת עלויות על הפלואנס שלהם.

רוני, אתה לא חושב שהחשמלית יותר נעימה מרכב בנזין? ממה שזכור לי התאוצה היתה מעודנת שקטה וחלקה בהרבה. לגבי עלות הייצור, יש כמה חלקים יקרים מאוד, כמו בקר מנוע שמיועד להחזיק 70KW. המנוע הוא אכן פשוט יחסית- מיסבים, חוטי חשמל, מגנטים. למען האמת אין דבר כזה מנוע חשמלי עם 95 כ"ס, כי אם תכניס למנוע יותר זרם חשמלי תקבל הרבה יותר מזה (רק תדאג להפסיק לפני שהחוטים מתלהטים).

אאלט המחיר הקודם היה 1090 שקל חודשי , כלומר 13,080 שקל בשנה, לנסיעה של 20,000 קילומטר. כלומר המחיר הקודם היה 65.4 אגורות ועכשיו 65 אגורות. אני בדעה שהדבר הכי מרתיע ללקוח פרטי זה ערך יד שניה לא ידוע. במקרה של הפלואנס החשמלית, הערך העתידי לא תלוי רק באיכות ואמינות הרכב, אלא גם באמינות ובשירות של בטר פלייס עצמה. אין סיבה שאקח סיכון כלכלי רק מכיוון שאני מאמין לשי אגסי שהחברה תצליח, והשירות יהיה מושלם, ויצא לי יותר זול, וערך היד השניה יהיה נפלא. בנתיים רוב הדברים שהוא דיבר עליהם במשך ה 5 שנים האחרונות ושהיו אמורים להפוך למציאות כבר מזמן - לא קרו. אני מאמין שבטר פלייס מודעת לחששות הטבעיים האלה, והיא יודעת שהפיתרון הפשוט לחרדה זה להציע את הרכב במודל של שכירות/החכרה/ליסינג ולא למכור אותו. מכיוון שכרגע לא מציעים אפשרות כזאת, למרות שהם מאוד מאוד רוצים לגייס לקוחות- אפשר להסיק שהם כנראה חוששים להיתקע עם הרכבים המשומשים בעתיד עד כדי כך שהם מוכנים להסתפק בלקוחות בודדים שהשתכנעו לקחת סיכון על עצמם. ואני מניח שגם יש להם בור מזומנים שצריך למלא וכדי להחכיר מכוניות צריך אשראי שכבר לא יתנו להם.

בטר פלייס היקרים, ראיתי באתר שלכם טבלת השוואה המדגישה חסכון ביחס לרכבים אחרים כמו מאזדה 3 וטויוטה פריוס. אלא שבחישוב ההוצאות לא התחשבתם רק בהוצאות שוטפות אלא גם בהוצאה לקניית הרכב. ברור שמכיוון שפריוס יקרה יותר ב 30,000 שקל החישוב הכולל יצא הרבה יותר יקר עבורה. אבל מן הסתם, כך לא משווים הוצאות רכב. מדובר בהטעיה שנוח לכם להציג לצורך שיווק. בפועל ברור שבעוד 3 שנים יהיה לרכבים גם ערך מכירה כלשהוא, וברור שלפריוס היקרה הערך הזה יהיה גבוה יותר מזה של הפלואנס. בעובדה הזאת שכחתם להתחשב. סתם להמחשת האבסורד- לפי ההגיון שלכם, ג'יפ אמריקאי עם מנוע 4 ליטר משנת 1997 יהיה עדיף משמעותית על הפלואנס, כי מחיר הקניה שלו אפסי ומחיר הקניה של הפלואנס נחשב אצלכם ל"הוצאה".

ב 406 שלי לא היה רעש מהמיסבים. חן.ג - לא הבנתי למה אתה אומר שהגדלת הלחץ לא תפחית את שטח המגע עם הכביש. גם אם צורת שטח המגע נשארת תקינה בגלל רשתות הפלדה, הרי שלחץ הוא בהגדרה כוח חלקי שטח, במקרה שלנו מדובר במשקל הרכב לחלק בשטח המגע של הצמיג בכביש. אז מכיוון שמשקל הרכב זה מספר קבוע, כל הגדלה של הלחץ תביא להקטנת שטח המגע בכביש. מנסיון שלי עם האיביזה, נסיעה ארוכה בכביש מהיר (בשעות בהן אין כבר שמש), גורמת לחימום הצמיגים במידה כזו שהיא מעלה את הלחץ ב 3 PSI מקדימה ו 1-2 מאחורה (אין הרבה משקל מאחורה). לגבי הדנלופ האלה אני לא מכיר אבל לא חושב שיש איתם בעיה, אני גם לא חושב שצמיג יותר חורפי אך פחות ספורטיבי יהיה עדיף, הרי מדובר במקרה שלנו בסך הכל בשכבת מים דקה, ואם האספלט כבר חלק השילוב שלו עם מים יביא לאחיזה נמוכה מאוד עם כל צמיג. יכול להיות שההבדל בין האחיזה הגבוהה מאוד ביבש לבין מה שיש ברטוב יוצרת אשליה שמשהו לא בסדר.

בנסיעה עירונית שבה רוב הזמן לא משתמשים בכוח המנוע (תקועים ברחובות עמוסים), הנפח הקטן יצרוך הכי פחות דלק. אך שוב, מי שנוסע הרבה בעיר בוודאות יקבל צריכת דלק גרועה (עם מנוע רגיל זה יהיה "גרועה-מאוד") יכול להיות שחברי הפורום לא נמצאים במצב הזה לעיתים קרובות, ולכן נהנים פחות מיתרונות המנוע הנ"ל. בנסיעה של 120 קמ"ש לא בטוח שהמנוע הזה חסכוני יותר מ FSI 1.6 עם גיר dsg . הגדולה שלו זה היכולת לתת ביצועים של מנוע גדול עם כוח מספק, אך מצד שני לא להמשיך לצרוך הרבה דלק כשאין שימוש בכוח.

הנוסחה היא Power=Delta Pressure * Q Watt=Pascal*M^3/Sec הספיקת אוויר ב 1500 סל"ד היא 1.4*1500/60/1000 כלומר 0.035 קוב אויר בשניה הספק המאוורר בהנחה ש 660 וואט צריכת חשמל ונצילות מכנית 0.6 watt=660*0.6 = 360W עכשיו נחלץ את הלחץ בפסקל: הספק מחולק בספיקה כלומר 360 מחולק ב 0.035 יוצא 10,280 פסקל אטמוספירה אחת זה 100,000 פסקל כלומר קיבלנו גדישה של 0.1 באר או במילים אחרות תוספת של 10% למומנט (אולי קצת פחות כי האוויר התחמם בתהליך). אבל אם מדובר במאוורר של 2000 וואט אז זה יהיה פי 3.

יש מנועים שמאיצים את עצמם מהר מאוד, למשל ServoDisk. מנוע שמאיץ את עצמו מעמידה ל 3000 סל"ד תוך שישית-סיבוב בלבד. כלומר תוך פחות ממאית שניה. http://www.printedmotors.com/e03produkte/e01dc_serie/e378/index_eng.html#beschleunigung אנחנו לא יודעים מה המתח של המנוע. יכול להיות שזה סוללה של 3.7 וולט, וכאשר היא מספקת זרמים אדירים כאלה המתח בה נופל ל 3 וולט. לכן, 3 כפול 220 אמפר בעבודה steady state נותן 660 וואט . מזה אפשר לחשב כמה לחץ אפשר להוסיף לאוויר שנע בספיקה מסוימת שמתאימה למנוע 1.4 ב 1500 סלד.

האצות והאטות בין 10 ל 20 קמ"ש לא צורכות כמעט דלק. לעומת זאת בין 110 ל 120 נצרך הרבה יותר. אז אתה יכול לנהוג כמו בן אדם. מה שכן מבזבז זה להאיץ מ 0 ל 60 קמ"ש בין רמזורים בעיר רק בשביל לעמוד שוב באדום. נסיעה עירונית צורכת יותר דלק כי גם בסל"ד סרק המנוע צורך כמות מינימלית של דלק שהיא בערך רבע מהכמות שנצרכת בכביש המהיר. אמנם זה רק רבע, אך המהירות הממוצעת בעיר היא בערך שמינית. (בעיקר עמידות ברמזורים ופקקים שהורסים את הממוצע). לכן מבחינת קילומטרים לכל ליטר המצב רע. הדרך היחידה לרדת לצריכה יותר קטנה היא לקנות מנוע עם נפח קטן יותר (למשל, פולקסווגן TSI נפח 1.2 ).

כנראה לא שווה את הכסף ללקוחות. מי שקונה מנוע קטן רוצה לחסוך כסף ולא להתעסק עם אמינות של מערכת נוספת, בעיקר אם הספק המנוע לא משתנה. מה שכן עשו, אך גם לא הגיע לייצור סדרתי, זה לקחת רכב ובמקום מנוע גדול נפח לשים לו נפח קטן עם טורבו ענק. החסרון הוא שהטורבו הגדול מגיב לאט בסל"ד נמוך, לכן מוצמד לו מנוע חשמלי זריז שנותן peak של שניה וחצי של האצה לטורבו הגדול, עד שזה מייצר מספיק גזים כדי להמשיך לסובב את עצמו.

אני מרגיש ככה כבר 15 שנה. לדעתי זה נטו פסיכולוגי. אחרי נסיעה מהירה אתה פתאום עומד 5 דקות בלי מהירות, או נוסע לאט במתחם התחנה. כשאתה "זוכה" לחזור לכביש הראשי , הרכב מרגיש מהיר פתאום.

לדעתי זה יעבוד, כלומר תקבל עליה מורגשת בסחיבה בסל"ד נמוך מאוד 1500 סל"ד. לגבי הקירור- חוק שימור האנרגיה הוא לא ממש רלוונטי כי המטרה היא לא לחסוך בדלק. המטרה היא להכניס יותר מסה של אוויר למנוע כדי שההזרקה תוכל להוסיף עוד דלק ולהאיץ יותר מהר. שים לב שהאוויר חולף על צלעות הקירור במשך פחות מעשירית שניה, לא ממש מספיק כדי לקרר אותו. שלא לדבר על זה שהצלעות לא יהיו קרות כי האוויר שעבר שם קודם חימם אותן. בקיצור- טורבו חשמלי בסל"ד נמוך יכול לתת משהו מורגש, בעיקר אם הוא איכותי ולא צעצוע. אולי אפילו תוכל להתנהל בהילוך גבוה יותר ודווקא לחסוך דלק: אני מסתכל לפעמים בנתוני צריכת דלק של מכוניות מוגדשות, לפעמים יש לאותו רכב ומנוע גרסה מוגדשת חזק וגרסה מוגדשת פחות. הרבה פעמים בנסיעה בינעירונית שתי המכוניות צורכות בערך אותו דבר, אך בנסיעה עירונית דווקא הגרסה החזקה חסכונית יותר (כנראה נשארת בהילוך נמוך יותר כי הכוח זמין כשרוצים).

זה שהסוללה נשארת בבעלות בטר פלייס זה באמת אילוץ כפי שכתבו כאן. אך בארצנו זה גם יתרון, כי על פי עקרונות השקשוקה ניתן להציג את הסוללה כאילו אינה חלק מהרכב ואז אינה חייבת במס... כנ"ל זה יתרון פסיכולוגי- קנה את הרכב ב 120,000 במקום 170,000 , והיתרה בתשלומים של בערך 600 שקל בחודש למשך כל חיי הרכב (שכירות הסוללה). מודל ההחכרה לא יחודי לבטר פלייס ורנו משכירים סוללות באנגליה, עבור הפלואנס והזואי גם. לגבי v2g , העברת חשמל מהרכב חזרה לרשת, זה יתאפשר עם הרבה עמדות חכמות לא חייב מתוצרת בטר פלייס. וכמובן רשת חכמה שתפעל על כל המכשירים בבית הרבה יותר משפיעה על מצב הצריכה הארצי (ליישר את הקו). מכונית חשמלית עם כל הכבוד צורכת חשמל של בערך 150 שקל בחודש, לעומת כמעט 1000 שקל שצורכים כל שאר המכשירים אצל משפחה גדולה.

חברת חשמל מריצה פיילוט של רשת חכמה, אני חושב באזור גבעת עדה. לא רק שהמחיר משתנה ברציפות על פי העומס האמיתי הקיים(בתעוז הוא משתנה ב 3 קפיצות על פי שעות שנקבעו מראש) הוא גם מאפשר למכשירים חכמים לעבוד בצורה אוטומטית. למשל, אתה מתכנת את מכונת הכביסה שלך (שמחוברת לרשת החכמה ויודעת את מחיר החשמל בכל רגע) שתתחיל לעבוד רק כשהתעריף יורד מתחת ל X שקלים, או לחלופין שתתחיל לעבוד ב 6 בבוקר גם אם התעריף לא ירד כי אתה צריך את הכביסה. כנ"ל הדוד חימום, תדליק אותו בחורף בשעות הצהריים במקום בערב כשהחשמל עולה פי כמה.

אני לא יודע מאיפה הגעתם למסקנה שהחלפת נורות ליבון בנורות חסכוניות היא לא טובה. הדבר נבדק על ידי חברת יעוץ חיצונית (מקינזי) ונמצא כתורם ביותר למשק ובעלת עלות כלכלית שלילית, כלומר חוסך יותר כסף מאשר עולה, ובנתיים גם מקטין את הזיהום. אם כצרכנים היו מחייבים אותנו בעלות האמיתית של החשמל, אז היו צריכים לגבות מאיתנו פי כמה בשעות הצהריים של הקיץ ובשעות הערב של החורף, שאז נוצר מחסור בחשמל המחייב או הפעלת תחנות כוח נוספות בסולר יקר ומזהם, או פשוט השקעת מיליארדים בבניית עוד תחנות כוח רק בשביל הכמה שעות האלה בקיץ. היום המדינה נותנת לנו את החשמל הזה במחיר רגיל (מה שמעודד אותנו להתעלם מהמשמעויות שלו) ורק מבקשת יפה בתשדירים שנחסוך. לגבי הארגונים הירוקים, לפי הידוע לי הם מתנגדים לרכב חשמלי (שלפי מקינזי הוא השיטה היקרה והבזבזנית ביותר להשיג הפחתה בפליטות ה co2 ). מה שאני הייתי עושה זה יותר מודל שהוא לא רכב פרטי ולא תחבורה ציבורית, פשוט מאוד תחנות של "תל-אופן", שאליהם מוסיפים כמה אופניים חשמליים וכמה מכוניות חשמליות עירוניות ופשוטות. כך מבטיחים שני דברים: הרכב החשמלי נוסע בעיקר בתוך העיר איפה שאין בעיית טווח לרכב החשמלי תמיד יש חניה עם חשמל זמין רכב חשמלי אחד משרת עשרות אנשים ביום ולא רק אדם בודד ואז חונה 23 שעות. זה אמור להיות הרבה יותר זול מרכב פרטי (רכב אחד מחולק בעשרות אנשים). קישורים: "תחבורה ציבורית צריכה להיות בסדר עדיפות עליון" כך הצהירה הערב עו"ד דנה טבנצ'יק מארגון אדם טבע ודין, בכנס "חברה וסביבה" שנערך בתל אביב. לדבריה, פיתוח רכב חשמלי לא מפחית את צריכת גזי החממה "אדם הנוסע ברכב חשמלי יכול לזהם יותר מזה ההולך ברגל ומסתמך על תחבורה ציבורית, גם אם יש בבעלותו רכב מזהם" אמרה טבנצ'יק והוסיפה "אסור לוותר על ניהול נכון של תחבורה ציבורית. כדאי לחשוב על פתרונות כמו עדיפות לאוטובוסים בצמתים ושיפור הקישור ביניהם. דווקא בערים צפופות קל להפחית את הפליטות. לניהול תחבורה יש גם יתרונות בבטיחות בדרכים, הקטנת הגודש ושיפור בבריאות הציבור. שיפור טכנולוגי לבדו אינו מספיק". http://www.sustainability.org.il/home/transportation-news/better-place-env2020-march2011 השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מכיר את הקליינט שלו - ראש הממשלה - ויודע שאל נתניהו כדאי לדבר בשפה כלכלית. עם הנתונים הכלכליים ינסה ארדן לשכנע את נתניהו. לכן הוא ביקש מאנשי מקינזי ניתוח כלכלי מפורט של כל אחד מהצעדים הסביבתיים שעל המשק הישראלי לעבור: מה יביא לחיסכון כספי החל מהרגע הראשון, איזה מהלך ישתלם רק בטווח הארוך, ואיזה שדרוג סביבתי עולה הרבה ולא מחזיר את עצמו. הדוח משרטט את מפת העלויות למשק לפי הצעדים הסביבתיים: החלפת נורות ליבון בתאורה חסכונית - רווח של עשרות מיליונים; בנייה ירוקה ויעילה אנרגטית של מבנים חדשים - טומנת גם היא בחובה חיסכון מסוים; הפקת חשמל מאנרגיית רוח, לעומת זאת, כרוכה בעלויות לא מבוטלות. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/962/634.html

מה הבעיה עם נתוני הנסועה? בכל טסט שנתי הנתון נרשם במחשב. כיום מי שנוסע מעט מסבסד את מי שנוסע הרבה. (מבחינת תשלום לביטוח). לגבי הביטוח המוזל, השיקול הוא כנראה הוצאות תיקון ממוצעות נמוכות יותר במקרה של תאונה. ברכב בנזין בכל מכה הכי קטנה מדובר על החלפת רדיאטור, לפעמים גם סדק בבלוק מנוע או בעוקת שמן, וכמובן עוד כמה מכלולים הצמודים לחזית המנוע ופגיעים יחסית. אני לא יודע בדיוק איך מסודר תא המנוע בפלואנס החשמלית אבל יתכן שיש שם פחות מכלולים רגישים.

מה שחסר במודל של רכבים בעלי סוללה חשמלית ובנוסף גנרטור בנזין, זה היכולת לבחור את גודל הסוללה המתאים ללקוח. לדעתי היו צריכים להוציא 3 גרסאות של שברולט וולט. 1) טווח חשמלי של 40 קילומטר 2) טווח חשמלי של 60 קילומטר (מה שיש היום) 3) טווח חשמלי של 100 קילומטר. הסיבה היא שהסוללה מהווה חלק גדול מהעלות של הרכב. אם אתה קונה סוללה גדולה אך רק לעיתים רחוקות חורג מ 40 קילומטר ביום, אז סתם שילמת וסתם בזבזת מקום ברכב (הסוללה תופסת את המקום האמצעי במושב האחורי). מצד שני, רכב עם סוללה קטנה לא יתאים לנהג שנוסע 100 קילומטר ביום, משום שאז רוב הדרך שלו תתבצע לא במוד "חשמל טהור" אלא במוד "היברידי" (הצורך גם בנזין). רק שהרכב עולה הרבה יותר מרכב היברידי פשוט כמו פריוס.

אתה יודע מה, נראה לי שיש מצב שהבנקאי הבין שכשתגיע סוללה עדיפה בהרבה לא יהיה צורך בכל המיזם, והוא התכוון להגיד שעד אז כבר יהיו מאות אלפי לקוחות לבטר פלייס ומאות תחנות החלפה והם ישרתו לקוחות שיקנו את הפלואנס כיד שניה וימשיכו לנסוע איתם ועם תחנות ההחלפה המגושמות במשך כמה שנים נוספות. והחברה פונה ללקוחות בעלי קילומטרז' גבוה מהסיבה שבקילומטרז' נמוך הם מפסידים. למשל בקילומטרז' של 5000 לשנה, מחיר החבילה יהיה רבע, כדי להיות שקול למחיר הבנזין שגם הוא יהיה רבע למי שנוסע כל כך מעט. הבעיה היא שאורך החיים של הסוללה מושפע גם מזמן ולא רק מקילומטרים (הזדקנות). לכן סוללה שיכולה להגיע ל 200,000 קילומטר תמות אחרי 50,000 קילומטר עקב הגיל שלה, וזה בזבוז עצום של כסף. מצד שני, כפי שאמרת, בקילומטרז' גבוה ידרשו יותר תחנות החלפה ויותר החלפות (מייקר לבטר פלייס), ומצד שני מחיר החבילה לא יכול להיות גדול מדי, כי החלופה על רכב שצורך דלק אינה מאוד יקרה: הנהגים שהיום נוסעים הרבה קילומטרים ממילא מגיעים לצריכות דלק חסכוניות בהרבה (נסיעה בינעירונית מרובה משפרת את צריכת הדלק, נהגים כאלה בוחרים במילא במנועי דיזל, נהגים כאלה משקיעים טיפה יותר כסף ברכב שלהם ולכן משתלם להם לקנות גירים חסכונים כמו DSG למשל).

עוד לא הבנת שאין חיה כזאת "יקר לספק אבל לא יקר לצרכנים" ? אם העלויות של הספק מתייקרות, הוא חייב לייקר את המוצר לצרכנים. חייב. אחרת הוא יפשוט רגל. הם לא יזרקו מלאי של סוללות מתפקדות כשתגיע טכנולוגיה חדשה. מה שכן יזרקו זה את הפלואנס-דור-ראשון שאנשים קונים היום ובעוד כמה שנים כשתופיע טכנולוגיה עדיפה הן יהיו בעלות ערך של מכשיר נוקיה N95 , שהיה מדהים ב 2006 .... אגב גם המוצר של היום (הפלואנס עם סוללה מתחלפת) יקר יותר לצרכן ביחס לסתם מכונית חשמלית, וזאת בגלל שמישהו הרי צריך להחזיר את ההשקעה בפיתוח התוכנה ומרכז השליטה, פיתוח ובניית תחנות החלפה, וייצור מנגנונים מיוחדים לתפיסת הסוללה בכל רכב. עד היום המישהו הזה היה המשקיעים של החברה (כולל עידן עופר), אך אם הצרכנים לא יהיו מסוגלים לממן את זה החברה תפשוט רגל. להזכירך הסיבה היחידה שהפלואנס זולה יותר מניסאן ליף למשל, זה ההתחכמות של להגדיר את הסוללה כאילו איננה חלק מהרכב (נסה לנסוע בלעדיה...) ביום שהטבת המס שנועדה לעזור להחדיר את הטכנולוגיה תיגמר, מחיר הרכב יגיע למעל רבע מיליון שקל. (מחיר כולל הסוללה, כולל מס קניה מלא על הרכב, וכולל מס קניה מלא על הסוללה).