MiKa_P

וואו, סליחה, לא חשבתי אפילו לחפש קודם, כי לא העליתי בדעתי שכבר שאלו דבר כזה... תודה רבה!

במטבח שלי, המיקרוגל יושב בתוך תא סגור בעל דלת שנפתחת כלפי מעלה ומוחזקת עם בוכנה הידראולית כזו. הבוכנה הזו איבדה את כושר ההחזקה שלה, ועכשיו צריך להחזיק את הדלת עם היד או שהיא נטרקת. הבוכנה ניתנת לפירוק מאוד פשוט (בורג בכל צד) ונראית גנרית לחלוטין. אני רוצה להחליף אותה, אבל אין לי מושג- איפה משיגים דברים כאלה? חנויות פירזול אולי?

ב"צמיגים יקרים" אכן התכוונתי לליגה של צמיגי הספורט, אבל אתה צודק, המשפט יצא לי עקום. בכל מקרה, הפירלי P3000 לא אמור לעלות ככה, אז מבחינתי הוא לא "יקר", אפילו שככה הוא יצא עבורה... האמת? עדיפה טעות כזו, של לקנות צמיג טוב ביוקר, מאשר לקנות סיני (בזול או ביוקר, כבר לא ממש משנה). אם יחזיק לה ל-4 שנים ובאיכות, האקסטרה כסף שהם עלו כבר זניח.

אז לא, התכוונתי ש300-350 זה צמיגים טובים, ולא לקנות מתחת למחיר הזה. לא חשבתי שצריך לכתוב שרצוי לא לקנות מעל המחיר הזה, זה היה נראה לי הגיוני... בכל מקרה, עם הצעה של 1900 ש"ח, ורכב שנוסע, הדבר החכם יותר לעשות היה לחזור לבית/לעבודה, להעלות שאלה בפורום, ולהבין האם ההצעה כדאית או לא. בעל מקצוע שמגלה סימני עצבנות וחוסר סבלנות רק כי "העזת" לשאול אותו שאלות של מתחילים, לא ראוי לכספך. ואם היית מגיעה למחרת, את באמת חושבת שהוא לא היה מתייחס אלייך ומוותר על 1900 ש"ח? את הלקוחה, לך יש את הכסף ביד. בעל העסק הוא זה שצריך לשכנע אותך להוציא את הכסף הזה על העסק שלו, ולא את זו שצריכה לשכנע אותו שאת "לקוחת השנה". אני מכירה את המקום הזה, וגם אני עשיתי טעויות של מתחילים בצעדים הראשונים שלי בעולם הרכב. יכולה רק לנחם אותך שעם הזמן זה עובר צמיגים יקרים יותר הם לרוב יקרים כי הם נותנים דברים שחשובים אם, נניח, יש לך רכב ספורט. לפונטו סטנדרטית אין סיבה ללבוש צמיגים ברמה הזו, אין להם שום יתרון שרלוונטי עבורך על פני צמיגים שזולים ב200 שקל לצמיג. בכל מקרה, הייתי ממליצה לך גם על פנצ'ריה טובה (בפ"ת), וגם על כיוון פרונט מעולה (בנתניה), וגם על מוסך מורשה טוב לפיאט (ביהוד), אבל אף אחד מהם לא נמצא באיזור הקרוב לך (וציינת במפורש שאת מחפשת משהו קרוב), אז לא המלצתי. לגבי הצמיג ה"מפונצ'ר"- מילאת אותו באויר? אם מחר בבוקר הוא שוב "מתדלדל", גשי שוב לפנצ'ריה. בשביל 1900 ש"ח אני מקווה שאת ניקוי הג'אנטים שלך הוא עשה עם הלשון.

אני מסכימה עם זה. במקרה היום דפדפתי קצת אחורה פה בשרשור, ומצאתי את השורה הזו מהודעה שאני עצמי כתבתי: "צמיגים- באיכות טובה יעלו לך 300-350 ש"ח לצמיג כולל איזון והרכבה." זה שאתה מצאת באפילו זול יותר רק מחדד את זה... פרינסס- הכוונות שלך טובות, אבל שלנו אפילו יותר. ואחרי כל הייעוץ שקיבלת פה- וזה חתיכת שרשור מכובד- טעויות כאלה לא אמורות לקרות. התחלת את השרשור שלך בלהסביר כמה את עובדת קשה וחוסכת בשביל הרכב הכי טוב שתוכלי למצוא, ובסוף קנית את הרכב הראשון שמצאת, במחיר מופקע, ובמצב שלא מצדיק את זה. רק לפני כמה שרשורים שמחת שהצלחת לחסוך משהו כמו 300 שקל כי ליטשת את הפנסים שלך בעצמך, ויומיים אח"כ את זורקת לפחות 700 שקל לזבל רק כי נתת לפנצ'ר מעאכר הראשון שפגשת לסובב אותך, אפילו שקיבלת ייעוץ אחר. ב700 ש"ח היית עושה ליטוש + דיטיילינג, ואז גם ריפודים לאוטו לא היית צריכה להתאמץ למצוא (מעניין מה ימכרו לך בתחום הזה? אולי ריפוד דמוי זהב עם תכונות ניקוי עצמי ב1500 שקל?). מהשרשור שלך יוצא שאיכשהו, בשילוב קוסמי שכזה, הצלחת להתקל במורה נהיגה, מוכר רכב, כמה בעלי מוסך, ופנצ'ר מעאכר, שכולם, אבל כולם, הצליחו "לסובב" אותך ולגרום לך להפסדים כספיים שהיה ניתן למנוע בקלות. אבל נראה שאת מנצלת את הפורום הזה רק עבור קבלת אישורים לדברים שכבר עשית, ולא לוקחת שום דבר מכאן לצורך עשיה עתידית. וזה חבל.

תתחדשי! מחר, בבוקר מהבית, או בערב מהעבודה, עצרי בתחנת הדלק הכי קרובה (כשהגלגלים עדיין כמה שיותר "קרים", שלא יסעו הרבה), ונפחי אויר בצמיגים לפי הוראות היצרן שמופיעות לך במדבקה על דופן דלת הנהג. תורידי אויר מאיפה שיש יותר מדי, ומלאי איפה שחסר, העיקר שבכולם יהיה מה שהיצרן רצה שיהיה. התחושה שלך ש"מרגישים את הכביש" יכולה לנבוע מצמיגים שמנופחים יותר מדי, שזו טעות סטנדרטית של פנצ'ריות. להבא שנני לעצמך את אמיתות החיים הבאות: 1. אין פנצ'ריה שמחזיקה צמיגים רק של יצרן אחד. גם אם מישהו עובד עם פירלי, יש לו עוד מבחר גדול של צמיגים אחרים, במחירים אחרים. 2. אל תקבלי לעולם תשובה של "אין לי יותר טרי מזה". אם אין יותר טרי, עוברים לפנצ'ריה הבאה (ובד"כ תהיה כזו באותו רחוב או רחוב ליד). בסה"כ זה לא שהגעת על גרר, יש לך אוטו עם 4 צמיגים מתפקדים. גם אם ייקח עוד יום או יומיים, לחסוך 700 שקל שווה את המאמץ. תתחדשי וסעי בדרכים טובות.

קודם כל- תתחדשי על הצמיגים. טוב שהחלפת את כל הרביעיה. מחזקת את ההמלצה שלו לעשות כיוון פרונט, אחרת תהיה שחיקה מוגברת בצמיגים וחבל על הכסף שלך. כיוון פרונט עולה 200-250 ש"ח, שתהיה לך הערכת מחיר. דינמומטר צריכים להיות בסדר גמור. לגבי מחיר הצמיגים: אני קניתי רביעיה של קלבר HP3 לפני חודש, ב1200 ש"ח, מידה 14 גם (אם כי לא זוכרת כרגע את שאר הערכים). פירלי צריכים להיות יותר יקרים מזה, לא? 1900 ש"ח זה אולי לא הכי זול שיש, אבל יכול להיות הגיוני לדגם הצמיג שהוא הרכיב לה (שלא מפורט בהודעה שלה). הסייגים הם: תחילת 2011 זה קצת ישן מדי (כמה תחילה?), וכנראה שהוא שמח להיפטר מהם כי בקרוב הם יהיו כבר בני שנה ואז אסור לו למכור אותם. לרכב שלך יכולת בהחלט להסתפק בצמיגים זולים יותר, ואין באמת סיבה לשלם יותר מ1200, גג 1400 ש"ח על רביעיה טובה. חבל שלא התייעצת לפני, אבל למדת שיעור להבא. אל תיכנסי לפנצ'ריה הזו יותר, זה באמת רוע לב להתנהל ככה ולנצל חוסר ידע של לקוחה.

למיטב ידיעתי, נורת בלימה מהבהבת מצביעה על מחסור בשמן בלמים, ולא על בלמים פגומים. יכול להיות שהחליפו לו דיסקיות לחינם? האם הראו לו את הצלחת הפגומה לכאורה לעומת חדשה? אם היא אכן בלויה היא היתה צריכה להיות דקה בהרבה מאחת חדשה. דוקא המורשה הערבי נשמע לי אמין יותר מהמורשה שנראה לו הגיוני להחליף דיסקיות בלמים 3 פעמים בשנתיים. זה רק 25 אלף בשנה, לא 125 אלף. זה לא אמור להיות ככה.

כל הכבוד, והכי חשוב- שאת מרוצה מהתוצאה. לגבי המוסך המורשה- עשית שם טיפול בסוף או שלא נגעו בכלום? אמרו משהו לגבי הצורך בטיימינג? מה לגבי ציריות, כיוון פרונט, נשם? אלו דברים שיכולים להתבלות בין טיפול לטיפול ואפילו בתוך טווח טיפולים (כי לא תמיד מודעים לבלאי עד שלא צצות תופעות בזמן נסיעה), וצריך לטפל בהם. אם את לא סגורה לגבי צמיגים- פנצ'ריה תיתן לך הערכה יותר טובה מבלי להרים על ליפט, אבל בכל מקרה יש מספר דברים שאפשר לעשות לבד בהסתכלות על הצמיג: 1. לבדוק תאריך על הצמיגים. בחלק החיצוני של הצמיג צריכה להיות מוטבעת מעין אליפסה כזו ובתוכה 4 ספרות. שתי הספרות הראשונות מציינות את מספר השבוע בשנה, ושתי הספרות האחרונות- את השנה. לדוגמא, הטבעה "3508" אומרת שהצמיג יוצר בשבוע 35 בשנת 2008. אם הצמיגים בני 4 שנים ומעלה (ואפילו 3 שנים ומעלה)- את חייבת להחליף אותם גם אם חיצונית הם נראים בסדר. 2. תסתכלי על עומק החריצים בצמיג. צמיג שחוק (עומק חריצים של 2 מ"מ ופחות) הוא סכנת חיים וחייב להיות מוחלף. 3. חפשי קרעים, חתכים וסימני יובש על הצמיג. צמיג עם סימנים כאלה נמצא בסיכון גבוה להתפרקות בזמן נסיעה וחייב להיות מוחלף. נהוג להחליף 2 צמיגים מקבילים ביחד (כלומר- 2 הקדמיים ביחד, ו/או שני האחוריים ביחד). אל תחליפי רק אחד ותשאירי ישן בצד השני. שיהיה בהצלחה.

25 אלף ש"ח לא יספיקו לגרנדה, אלא לפונטו ספייס. אם הגטס שבה את מתעניינת היא ידנית, זו יכולה להיות דוקא אחלה בחירה בתקציב הזה, וצריכת הדלק שפויה גם לפני מתיחת הפנים.

תראה, על פניו, הרכב שנת 2006 ולא שמרו עליו יפה. הפחד הכי גדול הוא, שמי שלא שומר על האוטו פנים/חוץ, גם לא מקפיד לשמור עליו מיכנית. הבדיקה שהעלית מאששת את הטענה הזו. פרטים שחסרים לי: 1. מהו תאריך הטסט של הרכב? האם קרוב? יש לו כרגע ריג'קטים של צמיגים וזיהום אויר שלא יעברו טסט. כמו כן, אם הטסט קרוב, קח בחשבון גם את העלות הזו. 2. האם יש קבלות מסודרות על הטיפולים ברכב מעבר לטיפולים במורשה (עד 30 אלף, כאמור)? אם התשובה היא לא- אל תמשיך להתלבט ועזוב את הרכב. אם כן- 3. האם הרכב זקוק לטיימינג? (מתי בוצע טיימינג לאחרונה, אם בכלל?) אם כן- קח את העלות הזו בחשבון גם (אם הצעת המחיר של המורשה לא כוללת אותה). עכשיו, אם- יש קבלות על טיפולים, ואם- בוצע טיימינג בתוקף, או שהוא נכלל בתוך הערכת המחיר של המורשה, ואם- יש מרווח זמן נאה עד הטסט אם המחירון הוא 64 אלף (בדוק בבקשה שוב היום, כי בתחילת החודש המחירון מתעדכן), והצעת המחיר של המורשה היא 4000 ש"ח, ונוריד עוד 800 ש"ח לזוג צמיגים איכותיים (בלמים יצאו טוב בבדיקה, ופחחות ממש אין צורך לעשות אלא אם אתה פנאט לגבי השריטות, ואז אין סיבה להוריד את זה מהמחירון), אם היא תוריד לפחות 5000 ש"ח מהמחירון- יכול להיות שיש על מה לדבר. מצד שני, ולדעתי האישית, עדיף לקנות רכב שמור ב64 אלף ש"ח, מאשר רכב חבוט עם מגילת תיקונים ב59 אלף, המחיר הסופי שתשלם עבורן בסוף (אחרי יישור קו) יהיה זהה, אם לא יקר יותר, ויכלול גם עלות בלתי-ספירה של הזמן והטירחה שלך.

לא רק שהבדיקה לא טובה כשהמנוע חם (והוא בד"כ חם כשמגיעים לתחנת דלק), אלא שהשמן ונוזל הקירור ש"ישלימו" בתחנת הדלק הוא לרוב מאיכות נמוכה, ובכל מקרה- בסבירות גבוהה שלא תואם את השמן/נוזל הקירור הקיימים כבר ברכב. בקצרה- להימנע.

מה המרחקים שבהם תסעי (בק"מ)? או- כמה ק"מ ביום את מתכננת לנסוע? והאם תסעי לבד רוב הזמן? הבלנו והלנסר הן מכוניות משפחתיות, אין בהן שום דבר נשי או חמוד ואין להן באמת הצדקה כי יש אלטרנטיבות, אבל צריך להבין יותר טוב את הצרכים שלך בשביל זה. כמו כן, האם 7000 ש"ח זה נטו לרכב, או שאמורים לכסות גם את הביטוח ויישור קו לאחר קניה (כל התיקונים הקטנים שבטוח תצטרכי לעשות אחרי שתקני את הרכב)?

קיה ספורטאז' ו"יכולות שטח מטורפות" לא חיים יחד באותו משפט. הקיה חביבה בשטח, אבל ללא הגבהות ומיגונים היא נשארת מהר מאוד מאחור, וגם איתם היא לא המצטיינת בקטגוריה. שלא לדבר על צריכת הדלק המפלצתית שלה. כמובן שזה תלוי בדרישות השטח של שואל השאלה, שלא פירט לאיזו מטרה הרכב ישמש בשטח (דרכי עפר? שטח קל עד בינוני? אתגרי עבירות?). הרכב הכי קשוח לשטח במחיר הזה יהיה סוזוקי סמוראי. האפשרות המפנקת יותר, אבל עדיין טובה לשטח- סוזוקי ויטארה. בקטגוריית הגדולים (כי אני רואה שהלכת על גאלופר ארוך דוקא), ניסן טראנו יהיה בחירה מעניינת וטובה יותר מהקיה. הגאלופר נחמד, מבוסס על מיצובישי פאג'רו של שנות ה-80, רק קח בחשבון שאין הרבה כאלה על הכביש, ומכאן תיגזר זמינות החלקים והידע בטיפול ברכב הזה. מה לגבי דרישות אחרות? הרכב ישרת אותך ביומיום? שאיפות לגבי צריכת דלק? צריך מקום למשפחה? לציוד?

נראה אחלה! האמת שממש לפני כמה ימים נתקלתי בכיסוי כזה ל206 באיביי והתלבטתי אם לקנות. טוב לראות שמישהו ניסה ויצא לו מוצלח. נשאר רק לקוות שהתפרים יחזיקו מעמד בשימוש עם הזמן. תודה על השיתוף!

האמת שמעולם לא ניסינו לקחת אותו למורשה, אז אין לי למה להשוות. אבל טוב לדעת

האמת? לא ממש הבנתי למה נראה לך שאיזושהי אישה תסכים לנסוע בתוך הכיעור העזתי הזה, אבל דוקא לאור התנגדותך הנחרצת לידני, ולאור העובדה שזו לא ההודעה הראשונה שלך שבה אתה מצליח לדחוף איזה מרמור על נשים בלי קשר לכלום, אני מבקשת (שים לב- מבקשת) שתשמור על תגובות ענייניות להבא.

A900: אני לא אתווכח איתך. במכוניות, הפרט לרוב לא מעיד על הכלל, לכן זה הנסיון שלך מול שלי ואין כאן מנצח. האקסנט אצל אמא שלי כבר 3 שנים, עם אפס תקלות (נקנה מ"אויס" אחרי ליסינג, עם נסועה לא נמוכה במיוחד). מהמעט שידוע לי על האקסנט בשנים האלה אפשר להגיד עליהן הרבה דברים, אבל על אמינות עדיין לא שמעתי דעה כמו שלך. גם לא על קושי למכור. זה רכב שנקנה בזול ונמכר בזול, ויש לו שוק לא רע בכלל אצל אנשים שמחפשים תחבורה בסיסית ואמינה מנקודה א' לב'. זה מה שידוע לי, מכמה מקורות. אם הבחירה היא רק בין הלנטיס לאלמרה, אז אספר גם שגיסתי נוהגת באלמרה פרפקט, שסבא שלה הוא היד הראשונה שלו, ומבחינת אמינות- אמינות מופתית. עם לנטיס אין לי נסיון.

אקסנט לא באה בחשבון? בתקציב הזה אפשר להגיע לשנתונים יותר מתקדמים משל הלנטיס והאלמרה. אמא שלי נוהגת על אקסנט 2006 יד שניה מליסינג, 99% מהזמן לבד, נסועה שנתית קצת נמוכה יותר, וכל מה שמעניין אותה ברכב זה שהוא יתניע בבוקר ויגיע ליעד, שזה משהו שהרכב הזה מצטיין בו במיוחד. עובר טסט בלי להתאמץ בכלל, טיפול שגרתי (וזול, לא במורשה יבואן) פעם בשנה/שנה וחצי, כשאבא שלי נזכר שצריך לעשות. חשבה להחליף אותו לאחרונה במשהו יותר קטן וחסכוני בדלק ובסוף החליטה שהוא משרת אותה מצויין כמו שהוא ושזה לא מצדיק את הבלאגן של קניה/מכירה.

לא, התכוונתי בהחלט "לכל הפחות". רגישות לנוזל קירור יש גם בפונטו, אולי אפילו במידה רבה יותר. כנ"ל עם בעיות חשמל קטנות ומעצבנות, שגם הן יותר סוג של urban legend. בדגם Xline הפחות מאובזר בחשמלציה גם את זה אין. בלאי מהיר במשולשים זה חדש לי.

מסכימה חלקית עם דור- אוטומט: רק פונטו ספייס דיינאמיק, 80 כ"ס, גיר רציף. ידני: הפג'ו, מנוע 1.4. עם 75 כ"ס (לעומת 60 בספייס), נוחה יותר, זריזה יותר, כיפית יותר, ואמינה באותה מידה לכל הפחות.

בגלל זה אמרתי שתיקח למכון בדיקה שלא נמצא בסביבת המחייה של הסוחר. לסוחר אין שום בעיה להתחייב על גיר, מנוע ושילדה, אם בסוף הוא יודע שהוא ייקח אותך למכון בדיקה שבו הוא יפעיל קשרים שיוציאו לך את האוטו נקי, ורק עוד 3 שנים כשתרצה למכור והקונה ייקח אותך לבדיקה, שניכם תגלו שהאוטו מורכב משני רכבים שרותכו יחד. וכבר היו מקרים כאלה. אגב, זה לגמרי הגיוני שמי שלא לקח את הרכב שלו לבדיקה לפני שקנה, לא יהיה מוכן להתחייב לפחות על שלדה. חוץ מהשלדה, ההתחייבות על גיר ומנוע תמיד נראתה לי קצת בעייתית, כי מי שם אותי, כבעל הרכב, להתחייב שמצב הגיר שלי מעולה? ואם עוד שבוע הוא יחליט לקרוס ללא הודעה מוקדמת, זו גם אחריותי? ואם מכון הבדיקה מכסת"ח את התוצאות שלו מכל כיוון עם כל מיני רעשים ונקישות ונזילות שלא באמת קיימים- אני אצטרך להתווכח עם הקונה שלא מדובר בהפרת ההתחייבות שלי? אני רואה שאתה מנתניה, ולא שמעתי אף פעם משהו טוב על סוחרים מנתניה (רק להיפך). אל תיתן למראה החיצוני של הרכב להטעות אותך, ואל תמהר לקנות כי אתה מתלהב מרכב חדש. אם אתה רוצה לתת לזה צ'אנס- תהיה סבלני ותהיה חכם. תתעקש על מכון בדיקה מומלץ, שלא מסביבת הסוחר, וכזה שאתה בוחר. תעלה את התוצאות לכאן לפורום לחוות דעת, אם אתה מתלבט. רק אז תחליט.

לדעתי, מי שקונה פיקנטו/אלטו/ספארק, עושה את זה בעיקר בגלל שהוא יכול לקנות רכב חדש בסכום שפעם הספיק רק לסופר מיני משומש בן 3. העובדה שהוא גם ידני יכולה להוות חיסרון עבורם, אבל כשמצדיקים את זה כ"חיסכון בדלק", החיסרון הזה נמחק. סביר להניח, אין לי נתונים, שמשפחתיות ידניות נמכרות בכמויות נמוכות בהרבה. כך שהעובדה שאתה ידני לא מספיקה. לדעתי הנוספת, אגב, רוב האנשים שקנו פיקנטו/אלטו/ספארק עשו את זה עם הלוואה או מימון ולא עם כל הסכום ביד. אנשים עם 20-30 אלף ש"ח ביד עשו את החשבון שבין רכב משומש בן אי אילו שנים, ובין רכב חדש (עם מימון), ובחרו באופציה הקורצת יותר, לאו דוקא כי היא באמת הכי מוצלחת עבורם. בגלל זה נדמה לי שיש תחלופה יותר גבוהה בשוק המשומשות של הרכבים האלה, לעומת רכבים חדשים אחרים. אנשים הסתנוורו מאופציית ה"רכב עם ניילונים", וקצת חטאו לצרכים שלהם בדרך. זו ההרגשה שלי, לפחות.

בהנאה מגיר ידני אין שום דבר רציונלי. מי שעבר לגיר ידני מאוטומט רק כדי לחסוך בדלק- לרוב לא יחזיק מעמד עם הרכב. בדיוק כמו שמי ששונא לשטוף כלים, אבל יוותר על המדיח כדי לחסוך במים, יישבר די מהר ויחזור למדיח. הרכב הראשון שלי היה פג'ו 205 ידני (לפניו היתה אלפא 33 1.7 ידנית, אבל היא לא היתה ממש שלי), ואהבתי כל שניה של נהיגה איתו. כשהצטבר קצת כסף שאיפשר להשתדרג, חיפשתי ידני, ובסוף עברתי לאוטומט רק בגלל שיש לי משפחה של עצלנים חובבי אוטומט ששטפו לי את המוח שהגיע הזמן לפנק את עצמי ולא להתכלב. שני רכבים אוטומטיים עברתי מאז, שניהם רכבים מצויינים, ולאף אחד לא התחברתי כמו ל205 ההיא, תמיד משהו היה חסר. התגעגעתי לידני ולא ידעתי אפילו להסביר למה. עד שהפסקתי להקשיב לאחרים וחזרתי להקשיב לעצמי, עם ה206 הידנית שלי. לא רכב ספורטיבי (75 כ"ס), חסכוני רק במידה, אבל פתאום החיוך חזר לפנים. פתאום כיף להיכנס לאוטו, פתאום קצת עצוב להגיע ליעד. אז מה יש בתיבה הידנית הזו שעושה לי את זה? אין לי תשובה. חיסכון בדלק זה פרמטר, אבל יש רכבים אוטומטיים שנותנים את אותה הצריכה פחות או יותר, ואפילו טובה יותר, כך שזה לא באמת שיקול. הנאה מנהיגה? זה לא רכב ספורטיבי, הוא ננהג ברוגע, והנסיעה שלי- אפילו שרובה בינעירונית- היא פקוקה או עמוסה, כך ש"בחישה במוט" מעורבת פה לא מעט. ועדיין... שם התואר הכי מתאים פה עבורי הוא "משעמם". רכב אוטומטי משעמם אותי. הנסיעה שלי היא ברובה שגרתית, בית-עבודה, אך לא קצרה. רכב אוטומטי פשוט לא מרגש אותי, זה פשוט רכב של להגיע מא' לב', ולא משנה כמה נוח ומפנק הוא. אבל לצאת מהעבודה ולהיכנס לרכב ידני, זה כמו ניקוי ראש. זה להגיע הביתה מלאי מרץ, חיוניים. אם אנשים היו בוחרים רכב משיקולים רציונליים, לא היו קבריולטים, מכוניות ספורט ורכבי אספנות. כולנו היינו נוסעים באיזו אקסנט אוטומטית כסופה משעממת, ששוטפים רק במכונת שטיפה בחינם על תדלוק מעל 150 ש"ח, ומחליפים רק כשהזבל בפנים כבר עולה על גדותיו ומפריע לילדים להיכנס.

בעברי פג'ו 205 שטופלה אצל "מוסכניק הבית", ו-306 שטופלה במוסך מורשה פג'ו (עכשיו אני אוכלת את הלב למה לא הכרתי את "שאפט" באותה תקופה, אולי לא הייתי חושבת אפילו להחליף אותה). אחרי שנתיים הפסקה מצרפתיות, וחזרה ל-206, חיפשתי תחליף מוצלח יותר. יש לי 2 שריטות עיקריות כשזה מגיע לרכב שלי: אני צריכה לדעת מי עובד על האוטו ולהכיר אותו, ואני צריכה לראות/לדעת בדיוק מה הם עושים. הגעתי ל"שאפט" בעקבות הפורום הזה, לטיפול תקופתי שהוא סוג של יישור קו. עוד לפני כן, בטלפון, ניצן כבש אותי לגמרי בנינוחות ובנחמדות שלו, וכשהוא אמר לי "עזבי את תוצאות הבדיקה, סעי קצת באוטו ותגידי לי מה מפריע לך", נשביתי כליל. למוסך הגעתי בחשש, בכל זאת- בניתי הרבה ציפיות ופחדתי להתאכזב. אל חשש, כל האכזבות התנפצו כבר בפתח המוסך. קבעתי שעה, הגעתי בשעה איחור (כי המצבר מת לי על הבוקר), ובכל זאת המתין לי חיוך, ליפט פנוי וישר התחילו לעבוד לי על האוטו. ניצן פתח לי כרטיס עבודה מסודר, פירט בדיוק מה הוא הולך לעשות, מה העלויות, מה החומרים. התייעץ איתי בכל דבר- מה דחוף לעכשיו, מה אפשר לדחות לאח"כ, מה מופיע בבדיקה ונראה ככסת"ח גמור ולא להתרגש. בהתחלה הרגשתי לא נעים לעמוד ליד, להסתכל, לשאול... לא הייתי צריכה לדאוג הרבה, ניצן בא לעדכן אותי כל כמה זמן, ומדי פעם גם קרא לי לבוא לראות- מה מצב משאבת המים, מה מצב רפידות הבלמים. איזה כיף! ניצן ודודי עובדים מקצועי, פדנטי, נקי, עם המון תשומת לב ואכפתיות. הרגשתי שהרכב שלי בידיים טובות ואוהבות. חלקים מקוריים, נוזלים איכותיים, והמחיר? הוגן, ובלי הפתעות. תענוג. לפני שבוע וחצי עברתי ליד המוסך בשישי בצהריים, להשמיע לניצן רעש נקישות שנשמע בחלל הרכב בזמן נסיעה, שנראה לי מהשסתומים. הוא הקשיב, פתח, בדק, והציע כיוון שסתומים. קבענו ליום ראשון בבוקר. הגעתי, חניתי בחוץ (המנוע צריך להתקרר לפחות 4 שעות לפני שעושים לו כיוון), השארתי את המפתחות והלכתי. חזרתי אחרי 5 שעות. האוטו על הליפט, מכסה מנוע פתוח, חלקים מפורקים... מסתבר שזה לא עניין של כיוון שסתומים, אלא שסתום אחד שתדר העבודה שלו מהדהד לי לאורך האוטו וצריך להזיז מהתושבת שלו. ניצן עובד על זה עוד קצת, חיבר את הכל בחזרה (דודי נחלץ לעזרה גם כן), מסיע את האוטו החוצה, יוצא, נותן לי את המפתחות ומברך "סעי לשלום". מה עם תשלום, על העבודה, הזמן, משהו? כלום, נאדה, גורנישט. החיוך בחינם, וגם הקפה. את הבלמים הקדמיים אני צריכה להחליף עוד מעט, ואני מוצאת את עצמי סופרת את הקילומטראז' לאחור. חוויית מוסכים אחרת, אין ספק.