foo_bar

אנחנו עם 208 כרכב שני. עגלה גדולה נכנסת בקושי, ולרוב אני מעדיף לשים את המושב של העגלה במושב האחורי ורק את השלדה בתא המטען; תלת אופן Smart Trike דורש פירוק מלא. אינני יודע איך תא המטען של ה-2 לעומת ה-208, אבל כמו שנאמר ל-208 תא מטען בין הגדולים בקטגוריה. עם זאת, עגלה קטנה יותר תכנס בלי בעיה, בעיקר בסגנון קיפול "מטריה" (כמו האינגלזינה). עגלות זה נושא רגשי יותר מאשר פרקטי, בעיקר לאישה בהריון (או גבר חובב גאדג'טים), וייתכן שעדיף יהיה להתפשר על עגלה קטנה יותר מאשר לבחור רכב אחר. בנוסף, אם הרכב ראשי או משני משנה את התמונה - לרכב ראשי זה שיקול חשוב יותר (ובכלל התאמה לילדים באופן כללי, כמו כמה מקום נשאר לנוסע מקדימה כאשר יש סלקל מאחוריו). אם יש חברים/קרובי משפחה עם עגלות וכסאות בטיחות, הכי טוב זה לגשת לסוכנות ולבדוק בפועל התאמה.

בהחלט אפשרי. זה יותר עניין של תקציב. תוכל להסתפק במסור גרונג קטן וזול יחסית אם יהיה מסור עגול שיוכל לחתוך קורות רחבות יותר.

מסור פנדל וגרונג זה אותו דבר - מסור שתפקידו לחתוך קורות עץ לאורך מסויים. ההבדלים (בשמות ובפועל) נובעים מיכולות לחתוך בזוויות שונות. בגדול, מסור שולחן יכול לבצע כל דבר שמסור גרונג יכול לעשות, ועוד הרבה דברים שמסור גרונג לא יכול לעשות. עם זאת, מסור גרונג הרבה יותר נוח לחיתוך קורות לאורך מסויים, שכן אתה רק מניח את הקורה על המסור ואז מוריד את הלהב לביצוע החיתוך. במסור שולחן הלהב קבוע ואתה צריך להזיז את העץ לתוך הלהב. בקורות עץ ארוכות (למעלה ממטר אורך) זה נהיה מסורבל ומסוכן (שכן העץ רוצה ליפול מהצד שלא נתמך). לשימוש מזדמן, הייתי ממליץ דווקא על מסור עגול רגיל - תוכל לעשות איתו כל מה שאפשר לעשות עם מסור שולחן ומסור גרונג, רק בצורה מאט פחות מדוייקת. יש גם דברים שמסור עגול עושה יותר טוב (כמו חיתוך פלטות סנדוויץ' גדולות, שמסורבל (ומסוכן) לחתוך על מסור שולחן קטן). בעזרת מוביל אפשר להגיע לחיתוכים די מדוייקים עם מסור עגול, גם כתחליף גרונג (עם מוביל 90 מעלות וזוויות ע"י הקפדה על מדידה וסימון) וגם כתחליף למסור שולחן (אבל עם זהירות בעבודה עם קרשים צרים). במחיר המטרה מסור שולחן יהיה סיני מעפן, עם גדר שבלתי אפשרי לכוון שתהיה במקביל ללהב בצורה עקבית, מה שלא רק פוגע בדיוק, אלא גם מסוכן (במקרה כזה לעץ יש נטייה לטפס על הלהב של המסור ולעוף חזרה לכיוון המשתמש, או למשוך את ידיי המשתמש לתוך הלהב). אני לא מכיר כל כך דגמים עדכניים, אבל ה-GKS190 של בוש נחשב סוס עבודה בזמנו, והוא משמעותית נמוך מהתקציב. לדעתי רוב החנויות האינטרנטיות שאפשר למצוא דרך זאפ יהיו טובות (בטוח יותר טובות מאייס/הום סנטר). בזמנו היה שרשור על המלצות של חנויות.

גם לי יש כיריים אינוקדטיביים, וגם אני מאוד מרוצה, בעיקר מקלות הניקוי ומהירות הרתחת מים. בנוסף, כאשר הכיריים כבויים ניתן בשמחה להaתמש בהן כמשטח עבודה נוסף. לגבי כלים מתאימים, רוב הסירים עם תחתית עבה מתאימים, שכן התחתית כבר ממתכת ברזלית. רוב הסירים מנירוסטה הם כאלה, ורק סירי האלומיניום הישנים לא מתאימים. מחבתות זה קשה יותר ולרוב באמת צריך להחליף את רוב המחבתות. חסרון נוסף של כיריים אינדוקטיביים הוא שאי אפשר לבשל בזמן הפסקת חשמל (אלא אם יש כיריים גז לגיבוי או מנגל פחמים/גז עם בלון). לגבי חיסכון בעליות, לדעתי החסכון הגדול הוא בתשלום הקבוע לספק הגז (שנחסך פה), ולאו דווקא בעלות פר הפעלה (למרות שלדעתי גם במקרה הזה האינדוקציה זולה יותר, אלא אם יש לכם דיל מצויין על הגז). לגבי עלות הפעלה, כירת אינדוקציה חזקה צורכת כ-2.5 קילו וואט. זה כמובן בהפעלה מירבית, אשר נדרשת רק להרתחה. לאחר מכן עובדים בעוצמה חלשה יותר. לצורך העניין, נניח 33% צריכה, עם כירת 2.5 קילו וואט וכירת 1.8 קילו וואט. בתרחיש שתיארת (שעתיים ביום), זה ייצא כ-170 קוט"ש בחודשיים, או כ-90 ש"ח לחודשיים. כמובן שזאת הערכה גסה מאוד. אם ננסה מכיוון אחר, בלון 12 ק"ג גז מספק כ-556 מגה ג'ואל, או כ-155 קוט"ש. לדעתי, נצילות של כיריים אינדוקטיביים תהיה דומה (יעילות המרה נמוכה יותר לעומת גז אבל פחות אובדן לסביבה), כך שההערכה הקודמת של 170 קוט"ש בחודשיים היא מוגזמת, וכנראה זה יהיה קרוב יותר ל-120 קוט"ש בחודשיים, או כ-63 ש"ח לחודשיים.

תיבה רציפה שמכויילת לעבוד כתיבה רציפה (ולא כתיבה אוטומטית שבה היא כאילו מעבירה הילוכים, ואז החלקות תלויה בתיבה) תהיה חלקה לחלוטין ממהירות זחילה ומעלה, בכל התנאים. הבדל יכול להיות בשיטת החיבור של התיבה הרציפה למנוע - יש מכוניות שבהן החיבור הוא בעזרת מצמד, ואז ההתנהגות בזחילה דומה לתיבה רובוטית, כולל רעידות אם יש בעיה עם המצמד, ויש מכוניות שבהן החיבור הוא דרך ממיר מומנט ואז אתה נהנה מחלקות תנועה גם במהירויות נמוכות. לדעתי מצמד משולב בעיקר עם רכבים היברידיים או מכויילים לחיסכון בדלק, אבל אין לי מידע מדוייק.

זה תלוי בתכנון הקירור של המחשב. יש מוצלחים ויש מוצלחים פחות. לי מהעבודה יש Lenovo T540p עם i7-4910MQ ואכן בפעילות קלה הוא לא מפעיל מאוורר כלל (ולכן שקט לחלוטין). בקומפילציה מלאה הוא עושה רעש של מטוס ממריא, אבל אפשר לשחק עם ההגדרות הללו. ללפטופים יש פשרה בין עוצמת עיבוד, צריכת חשמל וחום (שמשפיע על המאוורר). לרוב דגמי המחשבים יש אפשרות שליטה די טובות על הפשרות הללו (מתי עושים throttle לתדר השעון, מתי להפעיל מאוורר ובאיזו עוצמה וכו'). יש אתרי ביקורות שבודקים גם טמפרטורה ורעש - אני השתמשתי ב-notebookcheck.net בעיקר. לדוגמה, הייתי מסתכל על קטגוריית ה-Premium Business שלהם לרעיונות.

מחזק את איקאה - יש לי כשלוש שנים את סט ה-Svit (בעצם שלושה סטים שכאלה), לא מחליד כלל במדיח.

אחרי קריאה נוספת על radial arm saw, אני מתקן את עצמי - יש דגמים שבהם באמת אפשר לסובב את הלהב 90 מעלות על הזרוע, כך שהוא באמת מתנהג כמו מסור שולחן הפוך (עם הלהב מעל השולחן). נראה שה-Craftsman הנ"ל הוא בעל היכולת הזאת, לכן התיאור של hans היה מדוייק יותר משלי. במצב עבודה כזה (של "מסור שולחן") אני אכן מסכים עם hans לגבי מסוכנות הכלי, ונראה שזה אף יותר מסוכן ממסור שולחן רגיל, בגללל הזרוע של המסור שמקשה על גישה נוחה לפלטת העץ שחותכים ועלולה להוביל לתמרונים מוזרים עם הידיים שעלולים להוביל למפגש עם הלהב.

אחדד את תשובתו של hans - ה-Craftsman הוא radial arm saw, והוא יותר דומה למסור גרונג מאשר למסור שולחן. הוא משמש בעיקר לחיתוך קורות עץ לאורך מסויים (חיתוך לרוחב - זאת אומרת קיצור קורה), ולא לחיתוך לאורך העץ כמו מסור שולחן. רוחב החיתוך המירבי שלו לא גדול משמעותית ממסור גרונג עם מסילה, כך שהוא לא באמת מתאים לחיתוך פלטות. אני דווקא לא כל כך מסכים שהוא מסוכן מאוד, שכן במסור הזה אתה מזיז את המסור לתוך העץ, ולא את העץ לתוך המסור (כמו במסור שולחן רגיל), מה שמקטין את האפשרות שהאצבעות שלך יגיעו ללהב. דווקא מסור הסרט יותר שימושי לעבודות נגרות מאשר ה-radial arm saw, שכן הוא יכול לחתוך לאורך העץ כמו מסור שולחן. החסרון המרכזי של מסור סרט באופן כללי הוא שקשה יותר לחתוך בצורה ישרה, גם עם שימוש בגדר מכוונת היטב (זה תחום שמסור שולחן מצטיין בו). מסור הסרט הספציפי הזה נראה יחסית קטן, אבל ההשלכה המרכזית של זה היא בהגבלה בעובי החומר לחיתוך. באירופה מקובל מאוד שהמסור המרכזי בנגריית חובבים הוא דווקא מסור סרט, ולא מסור שולחן כמו בנגריות חובבים בארה"ב/קנדה. ובנוסף, אם יש אפשרות לחלוק כלים וחומרים עם חובבי נגרות נוספים, נשמח מאוד לשמוע.

לשאלתך, במידה והסוללה מתאימה מכנית (זאת אומרת החיבור שלה אותו חיבור כמו הנוכחית), אזי קיבולת גדולה יותר (ערך ה-AH) תתאים למברגה שלך. מה שחשוב הוא מתח העבודה. הקיבולת פשוט תקבע כמה הרבה תוכל לעבוד עם המברגה עד שהסוללה תגמר. ככל שהקיבולת גדולה יותר, כך הסוללה תחזיק יותר זמן (אבל גם תהיה גדולה וכבדה יותר). מעבר להחלפת התאים הפנימיים, אני הייתי בכלל שוקל ללכת לכיוון של מברגה עם סוללת ליתיום. סוללות ניקל-קדמיום מאוד לא מתאימות למשתמש הבייתי (בגלל פריקה עצמית גבוהה ונזק לסוללה במקרים של פריקה עמוקה וטעינת יתר, אשר בתנאים ביתיים של שימוש נדיר יחסית ומטענים לא חכמים מקצר את אורך חיי הסוללה). במידה ומחיר סוללה חדשה (מקורית או חלופית) גבוהה יחסית, אולי עדיף לקנות מברגה עם סוללת ליתיום.

אני אחזק את danniel ואת יוסי נציג טלרון - במכוניות היברידיות, אשר להם יש גם כיבוי מנוע בעמידה (מערכת start stop), המנוע החשמלי הראשי הוא שאחראי על התנעת המנוע. המצבר הרגיל משמש רק למערכת החשמל ברכב, ולא להתנעה (בין אם התנעה ראשונה או לאחר כיבוי בעמידה), חוץ מבתנאי קור (שאינם שוררים בארץ יתר על המידה) ובמקרה של התרוקנות מלאה של הסוללה ההיברידית או תקלה במערכת ההיברידית. זאת בניגוד למכוניות עם מערכת start stop אשר אין להן מערכת היברידית (והם משתמשים בסטרטר להתנעת המנוע לאחר עצירה, בניגוד למערכות שמזריקות דלק לצילינד שהכי קרוב לנמ"ע) - במקרה הזה אכן מומלץ להשתמש במצבר ייעודי שיכול לעמוד בעומס הגדול של התנעות תכופות. באינסייט (וכנראה גם בג'אז) המצבר המקורי הוא בקיבולת של 35 אמפר-שעה, ואכן קשה עד בלתי אפשרי למצוא מחליף זהה בארץ, ואם כן אז המחיר מופרז ביותר (קרוב לכפול ממצבר 40 אמפר-שעה). בנוסף, במנועי הונדה ההיברדיים אין כלל אלטרנטור, וטעינת המצבר הרגיל מתבצעת דרך ממיר מתח מהסוללה ההיברידית (במתח של 110 וולט DC). הטסרטר, כמו המצבר, הינו קטן יחסית למנועים רגילים, שכן הוא לא אמור לעבוד כמעט בכלל.

אכן יש דגמי מכוניות ששווקו בארץ ללא עיגוני IsoFix, למרות שהם יכולים להגיע עם העיגונים. לעיתים (כמו במקרה של הפוקוס דור קודם), ניתן יהיה להתקין אצל היבואן בעלות של כמה מאות שקלים (היו על כך כמה שרשורים, כמו זה). למיטב זכרוני, חיבור העיגונים לשלדת הרכב מתבצע לרוב עם ברגים, ולא בריתוך. לאור נדירות הבקשה להתקין את העיגונים, הגיוני שרק המוסך המרכזי של היבואן מטפל בכך. בכל מקרה, עיגוני IsoFix אינם בטוחים יותר מאשר עיגון עם חגורת הרכב (אפילו פחות בטוחים, שכן ל-IsoFix יש מגבלת משקל של 18 ק"ג). היתרון של IsoFix הוא בקלות ההתקנה, אשר מקטין האת הסיכוי להתקנה לא נכונה. שימוש נכון בחגורת הבטיחות (בעיקר בגזרת ה-lock-off, מניעת תזוזה של החגורה, לרוב ע"י קליפס שמגיע עם מושב הבטיחות) מספק עיגון טוב בדיוק כמו שימוש נכון ב-IsoFix.

באתר משרד התחבורה יש קובץ XML שמכיל נתונים משנת 2000 (למרות שיש שם ערכים משנת 1996, הם נראים לא מלאים) - http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=174&Itemid=324. בזמנו פירסמתי קובץ Excel מבוסס על הקובץ של משרד התחבורה, אך אני לא מוצא את השרשורים הללו כרגע. הסטטיסטיקות שחבר הפורום car_me מפרסם מבוססות על אותו קובץ של משרד התחבורה.

לפי נתוני משרד התחבורה, בשנת 2000 נמכרו 70 פולו GTI, מהן 3 עם 5 דלתות והשאר עם 3 דלתות. עד היום שרדו רק 33 (2 עם 5 דלתות, השאר עם 3 דלתות).

התקלה המדוברת היא במנוע ה-1.2 האטמוספרי (82 כ"ס), למרות שייתכן שהיא קיימת גם ב-1.2 טורבו החדש יותר (שני המנועים מאותה משפחה (PureTech)).

לי יש 208 ידנית עם המנוע הנ"ל אשר נקנתה בשנת 2014. לרכב היה ריקול של חיזוק ברגים במתלה הקדמי, דבר אשר בוצע במוסך ללא שום בעיות. לא שמעתי על משהו שקשור לגל הארכובה. בסופו של דבר ריקול הוא תיקון על חשבון היבואן, כך שאלא אם השארת הרכב במוסך כרוכה בקושי רב מצידך, לא הייתי פוסל רכב על סמך פוטנציאל לריקול.

עלה פה כמה פעמים ההנחה שאין עוד מקומות בעולם שמגבילים את חופש האנשים (או העובדים) בגלל דת. לצערנו לא כך המצב, ו"חוקים כחולים" עדיין קיימים, גם במדינות מערביות וקפיטליסטיות, לדוגמה בארה"ב, בעיקר במדינת ניו-ג'רזי. אז נכון, המגבלה שם היא לא גורפת כמו בישראל (בעיקר בהיתר לממכר מזון ביום המנוחה), אבל מקור החוק זהה - המדינה החליטה בשבילך שבמקום לעסוק במה שתבחר בו ביום החופש השבועי, אתה אמור לקיים את מצוות הדת השלטת במדינה (ויודו המוסלמים שהם פתורים מההגבלה הנ"ל בישראל ביום שבת). למזלם של הנוצרים זה כולל בעיקר הגעה לכנסיה בראשון בבוקר, כך שההגבלות סובבות סביב זה (כמו אי-מכירת אלכוהול בראשון). נותר לנו רק לקנא במדינות מתוקנות שהחוקים הללו הולכים ונעלמים אצלן, בעוד שאצלנו לא נראה שזה עומד להשתנות בזמן הקרוב.

אני דיברתי על ה-ZF8 שיושבת ברוב מכוניות BMW, ולפי כל הביקורות היא התיבה האוטומטית הטובה ביותר בשוק היום (לצערי לא נהגתי על אחת כזאת). אני מניח שתיבה עם 6 הילוכים (בין אם של ZF ובין אם של אייסין) היא לא התיבה המדוברת ולא בהכרח תתנהג בצורה דומה, גם אם שניהן של ZF.

הונאה ידועה, היו מספר שרשורים על כך בפורום. עבור הלאה, אלא אם כן אתה מעוניין להעשיר נוכלים ב"דמי מקדמה".

מעניין לשמוע ש-BWM עברו לתיבת 8 הילוכים של אייסן, לאחר ההצלחה המסחררת שלהם עם התיבה של ZF. האם המעבר הוא בגלל תצורת המנוע (רוחבי במקום אורכי)? האם יש הבדלים מורגשים בין התיבות?

אני אגיב לגבי המונדאו - למרות הרוחב החיצוני הרב, המושב האחורי לא רחב יותר ממשפחתית רגילה. כך נראה המרווח בין שני כסאות בטיחות גדולים (Britax Advocate) במונדאו שלי. מבוגר לא יכול לשבת שם, ובשביל להכניס שלושה כסאות בטיחות צריך לבחור כסאות צרים במיוחד: לגבי צריכת דלק, המונדאו אחרי מתיחת הפנים עם מנועי ה-2 ליטר טורבו יחסית חסכונית - צריכת הדלק אצלי נעה סביב ה-11 ק"מ לליטר, בנסיעה עירונית ובין עירונית מעורבת, אבל עם מעט פקקים. חבר פורום שעובד וגר במרכז שיתף בצריכת דלק של כ-9 ק"מ לליטר בפקקים. בשאר הפרמטרים המונדאו מתאימה לדרישותיך - תא מטען (בעיקר בסטיישן) מאוד גדול ויש הרבה מרווח לברכיים (מאחורה ומקדימה), גם עם נהג גבוה.

הבעיה העיקרית בתיאור של בגירה הוא בהאצה החזקה של בקרת השיוט לאחר ש"הכביש התפנה". במידה ובקרת השיוט הייתה מאיצה במתינות כנראה שהתגובה של בגירה למקרה הייתה יותר רגועה (גם מבחינת הבלימה וגם מבחינת פתיחת השרשור). התנהגות הזאת של בקרת השיוט מוכרת לי מבקרת שיוט רגילה, שאחרי השהייה זמנית (לחיצה על הבלם לדוגמה) ניתן להחזיר את בקרת השיוט לפעולה למהירות שהוגדרה לה מקודם. בכל בקרות השיוט שנהגתי בהן (של פורד, מאזדה, פ'יגו והונדה), ההאצה התבצעה במצערת מלאה עד לקמ"שים בודדים מהמהירות המוגדרת. לדוגמה, נסיעה ב-100 קמ"ש, בלימה ל-60 קמ"ש ואז החזרה של בקרת השיוט - הרכב מוריד מספר הילוכים (במקרה של תיבה אוטומטית) ופותח מצערת עד לכ-95 קמ"ש, ואז ממתן את ההאצה ומגיע ל-100 קמ"ש. מעבר לסיכון הבטיחותי בכזה מקרה (והתיאור של בגירה נותן דוגמה מצויינת לזה), התנהגות כזאת פשוט לא נעימה, ולא ברור לי למה זה כל כך נפוץ בבקרות שיוט.

למרות שאינני מומחה לרפואה ולהשפעות קרינה בתדר נמוך מאוד, מקריאה שלי הבנתי שלא רק שקרינה בתדר נמוך מאוד מצריכה הספקים גבוהים בהרבה מאשר מה שמיוצר על ידי זרם חילופין רגיל בבית (קווי מתח של קילו וולטים ומעלה), אלא גם שבזכות שימוש בחוטים דו-גידיים (זאת אומרת שהפאזה וה-0 עוברים זה לצד זה), הזרמים ההופכיים מבטלים את הקרינה האלקטרו מגנטית. ולגבי תיקונים, איזה תיקונים צריך לעשות לחוטי חשמל? האם התקנת את חוטי החשמל מארון החשמל שלך על גבי הקירות ולא בתוכם? אפילו אם הייתה בעיה, בהתקנה מתחת לפרקט זה משמעותית יותר קל לגישה מאשר צינורות מים מתחת לריצוף, לדוגמה. ועדיין אנשים מעבירים צנרת מים מתחת לרצפה (אני מתכוון לצנרת מים רגילה, לא של חימום תת רצפתי מבוסס מים).

לי יש בבית חימום תת רצפתי חשמלי מתחת לפרקט. גם את החימום וגם את הפרקט התקנתי בעצמי. החימום שיש אצלי זה מהסוג הראשון שאתה מתאר - חוט חשמלי שמודבק לגליל אלומיניום ברוחב 50 ס"מ. במהלך המחקר שלי נתקלתי בסוג השני שאתה מתאר, אבל לא הצלחתי למצוא יותר מידי מידע עליו וגם לא מקומות שמוכרים אותו. צריכת החשמל דווקא לא כזאת היסטרית (לפחות לא אצלי - חימום של 2 חדרי שינה (אבל ביחד עם מזגן, לא כחימום יחיד)) - תוספת של עוד כ-600 ש"ח בחודשיים מעבר לחודשי הקיץ (שזה כולל גם תוספת של דוד חשמלי). לגבי השאלות הספציפיות: 1. כן, מאוד פשוט להתקנה. פורשים את הבידוד על הרצפה (אני השתמשתי בשעם, אבל אני מניח שכל חומר שיכול לעמוד בטמפרטורות גבוהות יתאים), ומעל זה פורשים את הגליל של החימום. בגלילי החימום הטובים יותר יש רק חיבור אחד בהתחלה (זאת אומרת אין התחלה וסוף), כך שלא צריכים למתוח חוט חשמל חוזר לטרמוסטט. זה אומר שמתחילים מנקודה ליד הטרמוסטט ומשם פורסים את הגליל. צריך לתכנן את הפריסה של הגליל בשביל שתוכל באמת לכסות את כל החדר. בנוסף, בגלל שאי אפשר לקצר את הגליל, צריך לקנות מראש גליל בשטח המתאים (לדוגמה לחדר של 10 מ"ר, גליל של 20 מטר אורך (רוחב של 50 ס"מ). זה לא מסובך, ואם יש שרטוט של החדר אפשר בקלות לעשות תכנון מדויק לפני ההתקנה. בגלל שהפרקט מותקן ישירות על גליל החימום, הייתי מעט מודאג ממתקין פרקט שלא יזהר ויפגע בחוטי החימום. בניגוד לחימום במים, כאן אין סכנת הצפה, אבל זה יהיה לא נחמד לגלות שהחימום מקפיץ את הפחת רק אחרי שבדיוק סיימו להתקין את הפאנלים של הפרקט. 2. כמו שאמרתי, אני מכיר רק את השיטה הראשונה. אני מניח שנצילות חשמלית תהיה דומה בשתי השיטות (קרובה ל-100%), ואולי יהיו רק הבדלים בפיזור החום. 3. אני הזמנתי מ-eBay, מיצרן גרמני בשם Soldron. התכתבתי איתם מעט והם נראים בסדר גמור. המחיר היה זול משמעותית ביחס למה שרצו בארץ, למרות משלוח ומע"מ. האתר שלהם נראה נורא (מזכרת משנות ה-90), אבל יש שם דווקא די הרבה מידע ואיורים של שיטת ההתקנה: http://www.soldron.de/info/infoeng.htm. נראה שהם כבר לא פעילים ב-eBay, אבל אולי הם עדיין יהיו מוכנים לשלוח לארץ, או לחילופין אפשר למצוא יצרן אחר. חוץ מ-Soldron הללו לא חיפשתי יתר על המידה, בעיקר לא יצרנים סיניים עלומים. את תוצרת היצרנים המערביים האחרים לא הצלחתי למצוא בקנייה במחיר שפוי, אבל מאז שילוח לישראל נהיה פשוט יותר (eBay ו-Amazon עם השילוח הבינלאומי שלהם, לדוגמה). 4. הבקר הוא פשוט טרמוסטט מתכנת. בגדול הוא פשוט שולט מתי מועבר מתח חשמלי לחימום ומתי לא. אצלי יש לו 4 הגדרות יומיות, והבדל בין אמצע שבוע לסוף שבוע, כך שאפשר לתכנת אותו בצורה די חכמה שגם תהיה חסכונית בחשמל (דלוק חזק בבוקר ובערב, דלוק חלש בלילה וכבוי ביום). אין הבדל בין השטח של החימום לטרמוסטט - טרמוסטט יחיד יכול לשלוט על כל שטח שתרצה (גם על יותר מחדר אחד, אבל עדיף טרמוסטט נפרד לכל חדר). הטרמוסטט צריך חשמל 220 רגיל, ואפשרות לחבר את כבל החשמל של החימום וחיישן הטמפרטורה שברצפה. אצלי החלפתי שקע חשמלי אחד בכל חדר בטרמוסטט, והרצתי תעלה יורדת לרצפה מהשקע בחציבה בקיר (את ההתקנה עשיתי לפני שנכנסנו לבית, כך שלא הייתה בעיית לכלוך) שבה עובר הכבל של החימום והכבל של חיישן הטמפרטורה. 5. אני כבר לא זוכר מה היה המחיר המדויק בארץ, אבל אני זוכר שהיה הפרש ניכר במחיר. לדעתי זה נובע מכך שיש ביקוש נמוך לחימום תת רצפתי בישראל וזה נחשב כ"פינוק" ו"פרימיום", כך שהתמחור בהתאם. אני בכלל חובב DIY, כך שלי לא הייתה הרבה התלבטות.

בעלותי הייתה i10 משנת 2009 ועד מכירה ב-2014 עם כ-42,000 ק"מ. המזגן קירר מצויין בכל חיי הרכב אצלי. צריכת דלק לא מודדים בצורה הזאת, אלא ממלאים מיכל מלא, מאפסים את מד המרחק ונוסעים עד שצריך לתדלק שוב. מתדלקים ומחלקים את מספר הק"מ שעברת מהתדלוק הקודם בכמות הליטרים שנכנסו למיכל. ובכל זאת, לגבי ההערכה הגסה שלך, 1/8 מיכל על 40 ק"מ, אומר 320 ק"מ על מיכל מלא. ב-i10 מיכל של 35 ליטר, כך שזה מעט מוגזם. עם זאת, הרכב לא חסכוני בדלק כמו שהיה אפשר לצפות, וצריכה של 12 ק"מ לליטר היא לא חריגה (בעיקר בנסיעה מאומצת, כפי שאתה מתאר). לגבי כיול המצערת - המצערת ברכב אלקטרונית, כך שלא ניתן לכוון אותה בצורה שונה. המנוע ב-i10 חלש, והתיבה האוטומטית לא מוסיפה ליכולת הרכב להאיץ מהר. אם אתה מורגל לרכב חזק יותר מאוד ייתכן שתתצטרך ללחוץ חזק ב-i10 בשביל להאיץ, ועל הדרך צריכת הדלק תיפגע.