פינדר

כמובן שגם קיימת האפשרות שהוא לא דיווח כי זה לא קרה. וגם זה כמובן חמור מאוד.

אני לא מבין בדיווחים האלו, אבל עד כמה שהבנתי הוא התלונן על הסרבול במערכת הדיווח של קופת חולים מכבי. בתגובה רופאי ילדים של מכבי כתבו שהדיווח לא אמור לקחת יותר מכמה דקות.

דוגמא להתנהלות הרופאים חברי מח"ץ, אלו שמתנגדי החיסונים נושאים עינייהם אליהם. ד''ר יואב יחזקאלי, אחד הבכירים שבהם, פרסם פוסט שבו טען שאיבחן מיוקרדיטיס בשלושה נערים בני כיתה אחת, לאחר הבוסטר. הוא לא טרח לעדכן את זה במערכת הדיווח של הרופאים, כי לטענתו הדיווח מסורבל. רופאים אחרים טוענים שהזמן שלוקח לדווח הוא בערך כמו הזמן שלוקח לכתוב פוסט בפייסבוק. זה המכתב שהוא קיבל ממשרד הבריאות. תחליטו אם זו התנהגות ראויה של רופא בכיר ואחראי.

אני לא מכיר ממש את התכנון שם. אבל אם יש מצב שיהיו שתי שכונות סמוכות, אחת של אור יהודה ואחת של קריית אונו, שווה לדעתי לשלם יותר, בשביל להיות בחלק של קריית אונו.

שאלות הן לגיטימיות, עד גבול מסוים. מותר לשאול, להטיל ספק, לחקור, מתוך מטרה אמיתית וכנה לשפר את המצב. אבל יש כאלו כמו גיא ואורלי או ערד ניר, שכל המטרה בשאלות שלהם, היא להרגיש חכמים ומיוחדים. אז הם עצמם מתחסנים, אבל נוטעים ספקות בלב של אנשים פחות אוריינים ויותר קלים להפחדה, וגורמים להם לא להתחסן, לחלות ואף למות.

אגב, לא רוצה להישמע מתנשא, אבל למי שמתכנן לשלוח ילדים לבית הספר, אור יהודה היא לא העיר הכי נחשקת, בלשון המעטה.

כבר ראיתי מספיק מקרים שבהם "תופעת לוואי" מסויימת נהיית "פופלרית" ואז פתאום הרבה אנשים מדווחים שהם חווים את התופעה הזו. בד"כ זה נגמר בלא כלום. טוב מאוד שבודקים את כל התלונות, אבל עד שלא יימצא קשר מוכח, הייתי לוקח את זה בערבון מוגבל.

גרתי פעם באיזור ועוד שוקל לחזור לשם. הבעיה שאני לא רואה איך כל השכונות האלו לא הופכות לסיוט תעבורתי, מעבר למצב הנוכחי שהוא גם ככה על הפנים. אומנם אמורה לעבור שם רכבת קלה, אבל זה עדיין הולך להיות מאתגר לנסוע מערבה בשעות הבוקר, מיהוד, אור יהודה והשכונות החדשות.

כן. שואב לי המון זמן... כמו שכתבתי: חארות.

אנחנו לא בדיוק כמו ארצות הברית. אוכלוסיה שונה, התנהגות שונה. הנה אבא שהגיע עם הבן שלו לבי"ח עם פוסט קורונה ומדווח שהוא לא היחיד שם. בניגוד למתנגדי חיסונים, אני מסייג ומדגיש שמדובר בעדות אנקדוטלית של אדם אחד, ולא בדיווח רשמי:

רובם לא רופאים, אבל בא באמת נתייחס לזה שיש רופאים שטוענים כאלו טענות. על כל רופא שאומר שהקורונה לא מסוכנת, יש מאות רופאים שאומרים הפוך. ועל כל רופא שאומר שהקורונה לא מסוכנת לילדים, יש מאות רופאים שאומרים שיש סכנה לילדים (פחות מלמבוגרים) ושעדיין לא ידוע מה יהיה הסיכון לטווח הארוך. עכשיו תשאל את עצמך למה גיא ואורלי (וגם אתה) בוחרים להאמין למיעוט הרופאים שאומרים את מה שאתה רוצה לשמוע, ומתעלמים מהרב הגדול של הרופאים שאומר את ההיפך. רופאים הם בני אדם. יש להם חסרונות, יש להם מגבלות, יש להם אגו. לכן ברפואה אף פעם לא הולכים לפי דיעה של רופא או שניים, חכמים ככל שיהיו, אלא לפי ידע מצטבר, שנחקר ומקובל על רוב הרופאים ועל הגופים האחראיים. לפי מהירות התגובה שלך, אני מניח שלא קראת את השרשור שצירפתי. תיקרא. תראה שמדען כמו קימרון (לא רופא, פרופסור בפקולטה לרפואה), נתן הערכות שגויות שוב ושוב, אבל האגו שלו מעולם לא נתן לו להודות בטעות. רוב הרופאים שמופעים בסרטון שלהם טעו בעבר, אבל מעולם לא חזרו בהם ומעולם לא חישבו מסלול מחדש. לא רופאים שאני הייתי סומך עליהם. הם רק עורכים אותם בצורה מגמתית, ומפיקים סרט שכל מטרתו למנוע מאנשים להתחסן ולחסן ילדים.

אורלי וגיא הם פשוט חארות. אין לי מילה אחרת לתאר אותם. הם בעצמם התחסנו, אבל בשביל להרגיש "מיוחדים, חכמים, שלא הולכים עם הזרם" הם "רק שואלים שאלות", וגורמים לאנשים אחרים לא להתחסן ולסכן את הבריאות שלהם. יש כבר כמה סיקורים על השטויות וההטיות בסרט החדש שלהם. זה אחד מהם, ממליץ לך לקרוא את כל השרשור:

אתה עשית את ההשוואה כשאמרת: אז הראתי לך שיש מחלות ויראליות נפוצות מאוד, עם סיכונים לטווח ארוך. כאמור, אתה החלטת שהסיכון שלהם אפסי. על סמך מה החלטת את זה?

מפליא אותי שאתה "לא יודע" מה ההשפעה של החיסון לטווח הארוך, אבל לגבי הוירוס האמיתי אתה כל כך בטוח שאין לו סיכון. מסוג ההטיות הלוגיות שקיימות רק במחילות העמוקות. מספר הנערים שלקו בדלקת קלה בשריר הלב, הוא ידוע ונמוך. לגבי "כל מחלה ויראלית": וירוס הפפילומה גורם לסרטן. וירוס אבעבועות רוח גורם בהמשך החיים לשלבקת חוגרת. וירוס החצבת גורם לכ 1 מ1000 ילדים לחלות במחלה קטלנית בשם SSPE, שנים אחרי שהחלימו.

אופציות של סטארטאפ בשלב הזה, הן ציפור על עץ גבוה. הסיכוי לראות מהן רווח הוא קטן. רוב טבלאות השכר מתייחסות לשכר חודשי, ללא בונוסים ומניות (מניות אמיתיות, לא אופציות). לכן, לא הייתי מתפשר על שכר שהוא לפחות הממוצע בשוק, אם לא מעבר לממוצע (אם אתה חושב שאתה יכול לקבל ממוצע+הטבות בחברות אחרות).

תן לנו מדי פעם דיווחים איך נראים החיים במחילת הארנב. כמו פה. לא? אאל"ט בארה"ב, לאחר אישור הFDA, למעשה כל מי שמרגיש שהוא אוכלוסיה בסיכון, עובד עם קהל וכו' יכול להתחסן בחיסון שלישי. פשוט אין המלצה גורפת (שכנראה תגיע בעתיד הקרוב). בינתיים פה מתעקשים לגרום לילדים שלנו להשתתף בניסוי שבו מדביקים אותם בוירוס בבתי הספר. וכל זה כשהאישור לחסן מעל גיל 5 נמצא ממש מעבר לפינה.

אני בלאומי ישיר כבר 20 שנה בערך. נראה לי שבעשור האחרון הייתי אולי פעמיים או שלוש בסניף בנק כלשהו. יש עכשיו בנק חדש שנפתח שאמור להיות דיגיטלי על מלא. לא בונים אפילו סניף אחד. תשקול לעבור אליו.

מזל טוב (?)

גם אותי עקצו ב400 ש"ח, בשתי עסקאות של 200, רכישה של נסיעות בדן. רק שאני לא אשרתי את העסקאות, ולמעשה חברת האשראי התקשרה אלי ביום שבו בוצעו כדי לשאול אם אני ביצעתי אותן. הם זיכו אותי על הרכישות וכמובן שחסמו את הכרטיס. עד עכשיו אין לי מושג איך הצליחו לאשר את העסקאות, כי למיטב הבנתי היו צריכים קוד אישור. נציג של חברת האשראי התקשר אלי וניסה לשחזר יחד איתי איך הצליחו לבצע את העסקה, אם עניתי לסמסים כמוך (אני תמיד מתעלם מסמסים כאלו) או ביצעתי רכישה באתר מפוקפק. לא הצלחנו למצוא את התשובה.

בן 22 לא מחוסן וללא מחלות רקע, חובר למכשיר האקמו האחרון הפנוי באיכילוב. אני לא מבין ברפואה, אבל לפי מה שקראתי, מי שכבר מגיע להיות מחובר לאקמו, יש סביב ה50% סיכוי לשרוד. ואם ישרוד, סבירות גבוהה שאיכות חייו לעלום לא תחזור להיות כשהייתה. הצוות שיטפל בו, יחסר במקומות אחרים בביה"ח. חולים אחרים יפגעו. איכות הטיפול תרד. אנשים שהיו יכולים לחיות, ימותו. בניגוד לבניין שקורס, או טיל שפוגע באוטובוס, לא נראה את האסון בצורה חד משמעית וברורה. זה יהיה עוד קורבן ועוד קורבן, לאורך זמן, רחוק מהמצלמות ומתשומת הלב הציבורית.

ההבדל הוא ביחס לשנת 2000. ב2008 הייתה בועת נדלן ופיננסים. רק שההדף של הפיצוץ שלה פגע בכולם.

אתה מקבל דירוג של exceeds expectations. ובגלל זה נקדם אותך לרמת סניור בפורום.

מכיר כמה שעזבו מקום עבודה לא רע, עברו לאפל ולאמזון, ואחרי שנה שנתיים חזרו לחברה הקודמת, לאותו התפקיד שעזבו. לא מכיר אותם מספיק טוב בשביל לתחקר אותם על הנסיבות, אבל כנראה שלא הכל נוצץ בגאמפא.

בסוף כולנו פה טוחנים מילים סתם. כשיש לי בעיה ברכב אני סומך על המוסכניק שלי. כשאני עולה עם הילדים למטוס, אני לא מבקש מהטייס שיפרט לי את תוכנית הטיסה שלו. כשהבת שלי הייתה צריכה ניתוח, קיבלתי חוות דעת משני רופאים והלכנו לניתוח. אבל בנושא מאד מורכב שכולל ידע ברפואה, חיסונים, אפידמיולוגיה, סטטיסטיקה ועוד, פתאום כולם נהיים מומחים. וכל אחד דורש שישכנעו אותו באופן אישי ויתנו לו את הנתונים הספציפיים שהוא החליט שהם חשובים. בסוף מבחינתי, כשאני רואה הסכמה של הרוב הגדול של הרופאים, החוקרים, מומחים לבריאות הציבור, אני רואה שהמחקרים הרציניים עוברים ביקורת קפדנית על ידי אנשי מקצוע, אז אני הולך איתם. האם יש סיכוי שהם טועים? יש. אבל לאורך כל ההיסטוריה של הרפואה המודרנית, תמיד משתלם להמר על הקונצנזוס של אנשי המקצוע.

גם אני עברתי את שני המשברים. אני רואה בתל אביב שלטי חוצות, שבמקום בר רפאלי, יש עליהם קוד בפייתון ותחנונים לעובדים דרושים.. זה ממש מזכיר לי את שנת אלפיים, כשהיינו יוצאים לארוחת צהריים ובחורות ברחוב היו מחלקות ברושורים של חברות. אני חושב שבניגוד לשנת אלפיים החברות היום פחות משקיעות בהפקות ענק ראוותניות לעובדים ויותר במשכורות ומניות.