פינדר

הבן שלי סיים בשעה טובה את הבידוד. אף אחד מבני הבית לא נדבק. עשינו פעמיים PCR ועוד כמה אנטיגן. אבל... רגע לפני שהוא חזר לביה"ס, אתמול אחד התלמידים הראה תסמינים ובדיקת אנטיגן יצאה חיובית. אז שוב כולם הלכו לבצע PCR. יצאו עוד 3 או 4 חיוביים. חלק עם תסמינים.. במצב כזה מבוטל המתווה המטומטם שנקרא הכיתה הירוקה. כולם נכנסים לבידוד ולומדים בזום. אגב אחד התלמידים, חבר של הבן שלי שאמא שלו חששה מהדבקה לא פחות מאיתנו, לא הלך לביה"ס במהלך מתווה הכיתה הירוקה. כלומר מאז שהבן שלי יצא חיובי ועד שכולם סיימו עם הPCR השני, הוא נשאר בבית. לא עזר. גם הוא מאומת עכשיו. אבל העיקר ששאשא ביטון מרוצה.

למה הדין שלה צריך להיות שונה מכל עבריין אחר? ריצתה יותר משני שליש מהעונש, שיכנעה את הועדה שהיא לא הולכת לנהל חיי פשע. חוץ מנקם, מה תשיג בזה שהיא תשב עוד שנתיים בכלא?

אנקדוטה: פעם התראיינתי בחברה גדולה. הייתי אז בעל נסיון אבל עדיין בלי תואר (במהלך לימודים). תו"כ הראיון אחד המראיינים נתפס לעיניין של התואר והתחיל להקשות בשאלות. אתה מתכוון לסיים? למה לא סיימת? איך תסיים? כמה זמן יקח לך וכו'.. בסוף שאל: אבל כבר יש לך נסיון אז למה אתה צריך את התואר? עניתי: בשביל שלא אצטרך לענות על על כאלו שאלות בראיונות.. שני המראיינים צחקו. התקבלתי.

אהה אז זה כבר לא 3 שנים. זה יותר לכיוון של חמש. כמו שכתב לך דוד, אם כבר הגעת לסיטואציה שבה אתה עובד בלי תואר ורוצה להשלים לתואר, זה דבר אחד. לתכנן מראש בגיל 21, מהלך קריירה כזה זה לא חכם. כשאתה בן 21 ויושב ללמוד בסופ"ש, אתה מוותר על מסיבה וים. כשאתה בן 31 ויושב ללמוד בסופ"ש, אתה מוותר על בילוי עם הילדים שלך, בתקופה הכי יפה שלהם.

בלי כוונה להעליב, לא כולם חיים כמוך. אנשים בגילאים האלו מתחתנים, מקימים משפחה.. זה משנה משמעותית לו"ז של לימודי ערב.

אולי כי אתה מושקע בלהתווכח, במקום במחשבה? אם אני הייתי כותב משהו ומקבל תשובות נגדיות מ20 אנשים, עם נסיון מצטבר של עשרות שנים, הייתי לוקח פסק זמן לשקול מחדש את העמדה שלי, לפני שהייתי ממשיך בויכוח.

אני לא מומחה אבל כתבו פה בעבר בעלי מקצוע בתחום, שלקבלנים אין שום אינטרס לשבת על אדמות. קבלן קונה אדמה במימון וכל יום שהוא לא בונה עולה לו כסף. מעבר לזה אם אני לא טועה, לקבלן עדיף לבנות כמה שיותר יחידות דיור על השטח, כך שלא ברור לי מה זה "מעט ויקר".

לא יודע כמה ימי שכירות שופט יאשר, אם בכלל. בכל מקרה גם אם היה לך רכב יוקרה (אני מניח שהיה לך רכב זול לאור זה שאין לך מקיף), תשכור רכב בקטגוריה הכי זולה. השופט לא יראה בעין יפה שכירות של רכב יקר, על מנת לחפש רכב.

לעשות פוס משחק, זה די מטומטם. אתה למעשה מאבד את הקרדיט בשוק לנסיון שצברת. והאוניברסיטה הפתוחה, תוך כדי עבודה, זה בכלל לא פשוט וזה לוקח המון שנים (בהנחה שלא פרשת באמצע). ואני יודע את זה כי במקרה התואר שלי הוא מהאו"פ. למעשה 80% מהתואר עשיתי ב3 שנים, לפני שהתחלתי לעבוד בתחום. כשהתחלתי לעבוד בתחום, חשבתי שאת שאר ה20% אשלים תוך שנה, אבל הם נמרחו להרבה הרבה הרבה יותר מזה.

איפה עושים תואר אחרי שמתחילים לעבוד? זה מסלול לא מעשי לרוב האנשים. אפשר לשאול איפה למדת לתואר? ובאיזה ממוצע סיימת?

זה בהנחה שתימצא עבודה תיכף אחרי הבוטקאמפ. ו"נסיון" זו מילה כללית מאוד. נסיון של שנתיים וחצי בתחזוק קוד של מטריקס, לא שקול לשנתיים וחצי של עבודת פיתוח בחברה מובילה. ובתור חסר תואר, יהיו משרות וחברות שיהיו חסומות בפניך. אפילו לא יסתכלו על קוה"ח שלך. לא יודע בן כמה אתה, אני עוד זוכר את שוק העבודה של שנת 2000. גם אז היה ביקוש מטורף לעובדים ובוגרי קורסים של סיון (לא יודע אם שמעת עליהם, היו שם גדול בשנת 2K) ושאר מכללות, התקבלו לעבודה והרוויחו יפה. אבל כשהבועה התפוצצה, נחש מי היו הראשונים שנשלחו ללשכת העבודה.

קריירה מתכננים ל30-40 שנים, לא לשנה אחת בגיל 25 שבה אולי תרוויח יותר.

לפני הרבה שנים כשהייתי סטודנט, עבדתי בחנות צילום בעיה"ק בני ברק. זה היה בתקופת הפילם, לפני המצלמות הדיגיטליות. היו לאורך רחוב רבי עקיבא כ7 חנויות כאלו, שבכולם מחיר פיתוח פילם ומחיר הדפסת תמונות, היה זהה. המחיר היה מתואם בין בעלי החנויות. כשרצו להעלות מחיר, היה נציג של אחת החנויות עובר בין החנויות ומחלק את ה"מחירון" המעודכן. אגב, בגלל ריבוי ילדים, שמחות, אירועים וכו', משפחה חרדית ממוצעת היתה מצלמת הרבה יותר ממשפחה חילונית והוצאה על תמונות היתה חלק לא זניח בכלל בסל הקניות שלהם.

אני זוכר שיחה עם איש כח אדם באינטל לפני שנים, שהצהיר בגלוי שאינטל משלמת למהנדס בפריפריה פחות מלמהנדס במרכז (הוא החשיב את חיפה כמרכז). וזה נכון לעוד חברות. היצע וביקוש.

@BarryG תודה על ההסבר. אתה רק מדגיש לי כמה מעט אני יודע על השקעות ולמה אני לא ממהר להשקיע במניות.

למקרה שלא הסכלת בגוגל, מצרף תמונה של snp500 לאורך ההיסטוריה. אתה יכול לראות בבירור את בועת הדוטקום סביב 2000 ובועת הנדלן סביב 2008. ואתה יכול לראות שהיום המדד יותר מכפול מצירוף של שתי הבועות ההן ביחד. מצד שני, אני אומר את זה כבר 3 שנים (וזה היה נכון), שבהן לא השקעתי והפסדתי בדיעבד תשואה יפה מאוד. אז תחליט אם אתה מהמר שהבועה תתפוצץ מחר או אם היא תמשיך להתנפח, והאם תדע לצאת ממנה לפני הפיצוץ.

בקיצור הכי טוב זה להיות קצין ברבנות הצבאית, שגם מקבל פנסיה תקציבית וגם קונה בשופרסל מהדרין.

הוא חתם על הארכת שירות סטנדרטית. זה לא היה חוזה אישי כמו בהייטק.. ההבטחות היו בע"פ. המזל שלו היה שבסיכום ראיון עם האל"מ, נכתב משהו בסגנון "הקצין יאריך את השירות אם יאושר התקן", שממנו ניתן היה להבין שהחתימה מותנית באישור. עוה"ד של הצבא ניסו לטעון שלאל"מ לא היתה הסמכות להציע לו תנאים כאלו. השופטת הבהירה להם בתחילת המשפט, שמבחינתה גם אם רב"ט מבטיח משהו לטוראי, אז הוא מייצג את הצבא לצורך העיניין.

חבר שלי היה קצין חימוש צעיר מצטיין בקבע. אחרי שנה או שנתיים קבע, מפקד היחידה, אל"מ, הציע לו לחתום לעוד תקופה על תפקיד בתקן דרגה גבוהה יותר ומשכורת גבוהה יותר. הוא חתם. המפקד התקדם לתפקיד אחר. הצבא התנער מההבטחות. כשהשתחרר תבע את הצבא וקיבל את כל ההפרשים בין מה שהובטח למה שקיבל.

מהמקרים הבודדים של רצחת וגם ירשת.

זו תוכנית מטומטמת. כי מחירי הדירות המשיכו לעלות. ובזמן שהם עלו אנשים שזכו בהגרלה קיבלו מתנה של מאות אלפי שקלים ממשלם המיסים. כמו בחור שעובד איתי, עובד הייטק שנוסע על רכב של 200K שקל, וזכה בדירה בגליל ים, שאותה משכיר כי יש לו דירה אחרת ששייכת לאשתו. צריך גם להוריד את הכובע בפני ישראל כץ, שהוריד את מס הרכישה לדירות להשקעה, וגרם לגל של ביקושים שהקפיץ את המחירים. ועכשיו כשצריך לתקן את האיוולת ולהעלות את המס, שוב רצים כל המשקיעים לקנות לפני העליה, והמחירים שוב עולים.

אני לא בטוח שזה מתאזן. מעולם לא שילמתי 300 לחודש על טלפון. באותה תקופה היה לי קו של תשלום לפי שיחות בלבד ופשוט לא הייתי מדבר הרבה (גם היום אני לא מדבר הרבה בטלפון). אגב, לדעתי פה הלכנו רחוק מדי ואנחנו משלמים פחות משאר העולם המערבי. זה בא לידי ביטוי בחוסר רצון של החברות להשקיע בתשתית. אוכל למשפחה לעומת זאת חייבים לקנות. היינו צריכים לעבור תקופה של מחסור בחמאה כדי שתהיה פתיחה נקודתית של מכסות היבוא. שאר הדברים עדיין יקרים.

לא הבנתי. אני רואה במערב אירופה מודל יותר טוב מאשר אמריקה. לא אומר שהמצב שם מושלם, אבל יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם (ואני יודע שיש הבדל בין צרפת לגרמניה ליוון..)

גם הציפיה לאינפלציה גורמת לאנשים למהר ולהוציא את הכסף שלהם, לפני שהמחירים יעלו. ארה"ב היא עוף שונה משאר המדינות. אישית מעדיף להשוות אותנו למערב אירופה. בארה"ב יותר קל להגיע לחיים נוחים אבל גם יותר קל ליפול לכלום. ממליץ לראות בנטפליקס את הסדרה עוזרת בית, לפחות את הפרקים הראשונים, כדי לקבל מושג על מה זה להיות עשירון תחתון באמריקה.

זה נראה שמישהו מטריל אותם.. "קיבלתי אישור מהמנהל שלי להציע לכם 500K"... גם בלי שפורצים לנו לחשבונות אנחנו חשופים. את המאגר של אטרף פרצו וגנבו ועכשיו הרבה אנשים חוששים מאוד. אבל את המקבילה האמריקאית גריינדר לא היה צריך לפרוץ. החברה מכרה את נתוני המשתמשים המותממים (ללא פרטים אישיים), באופן חוקי לחלוטין. ומהפרטים האלו הצליח צד ג' לחלץ את זהותו של כומר קתולי שהוא גם גיי בארון. https://www.haaretz.co.il/misc/smartphone-article/.premium-1.10030157