drsubaru

תחפש 0 ק"מ משומש קלות. תמורה מדהימה למחיר - רכבים חדשים כמעט לגמרי במחיר נמוך בהרבה מהמחיר בסוכנויות.

אני חושב שבתקציב שלך תוכל לקנות גם פיקנטו 2016. יש לך לא מעט אנשים שרכשו רכבים דרך שיטת 0 ק"מ מליסינג - ועכשיו הם מנסים למכור רכב שיש המון ממנו. אתה מתחיל את המיקוח במחירון מינוס 10K (זו ההנחה שקיבל רוכש הרכב) ומוריד לפי יכולת המיקוח שלך. ברמת העיקרון אנשים ישמחו מאוד לקבל כסף מזומן בימים כאלה שבהם שוק הרכב הפרטי דה פקטו מת. לגבי ההשוואה - לא רלוונטית - אחת היא סופר מיני גדולה וחזקה יותר, אחת היא מיני. את ההשוואה לפיקנטו עושים מול סקודה סיטיגו ופיג'ו 107 - ושם היא לוקחת בענק בכמעט כל פרמטר למעט צריכת דלק.

לנצ'יה אפסילון. אתה תהייה מרוצה מאוד עם גירסת 1.2 ידנית. מנוע של פיאט פנדה ותחזוקה בעלות תואמת, עם פוזה של אלפא רומיאו...הכי טוב לתקציב שלך.

אחלה בחירה בתקציב נמוך. אני במקומך הייתי מוכר את הטויוטה שעלות האחזקה שלה יכולה להיות גבוהה - בכ"ז רכב בן 18.

להמנע מ-206+. זה היה אמור להיות רכב סופר אמין, עם מכלולים ותיקים של רכב טוב ומוכר - ובפועל הגיע לארץ והתחיל לככב בפורום הטכני כאן. אחרי שנה הפסיקו להביא אותו, כנראה כי הוא הפך להיות מבקר קבוע במוסכים של לובינסקי. יונדאי I10 אולי מיושנת ומכוערת, גם לא חסכונית במיוחד - אבל אתה יכול לסמוך עליה שהיא תתניע בבוקר ותיסע לאן שצריך, בלי להתלונן.

אני חושב שאתה יכול לנסות לחפש לעצמך דאצ'יה סנדרו. החדשות נמכרות ב-55K - כך שאחת בת שנה, כשאתה מגיע עם מזומן ביד ומיד - יכולה בהחלט להימכר גם ב-35K שאתה מחזיק. לטעמי זו עסקה מדהימה שנותנת לך את הרכב הכי חדש שאפשר על הכביש. נכון, לא שיא היופי - אבל בהחלט תמורה נאה לכסף ושקט נפשי לזמן רב עקב האחריות שעדיין בתוקף.

הכל קם ונופל על מחיר. תשווק את המכונית כמשפחתית איכותית ב-80K (שזה מה שאפשר לקבל ב-0 ק"מ) - ותמצא את עצמך עם אוניות מלאות בקונטיינרים של טיפו. אנשים מחפשים תמורה הולמת לכסף, 1600 אוטומט ב-80K זו תמורה נהדרת לרכב חדש שאתה בוחר עבורו את הצבע וכו'. בפועל זה לא עובד ככה, סמל"ת תמיד מתמחרים גרוע ומעט מאוד אנשים רוכשים את הרכבים הללו באולמות התצוגה - הם תמיד ימצאו את עצמם במגרשי 0 ק"מ למיניהם בצפון.

עדיף דאצ'יה סנדרו חדשה ב-55K. לפחות יש אמא ואבא.

אתה עלול לגלות שאת התשלומים אתה משלם בכל מקרה - אבל למוסך. כשתתקע בדרך למבחן עם גיר אוטומטי בת 8 אתה תקלל את הרגע שחשבת שבו אתה חוסך משהו כשאתה לא הולך על משהו חדש בהרבה. אופציה טובה שתוזיל לך את העלויות היא רכישה של רכב בן חצי שנה מאותו סוג - אתה מוצא מישהו שקנה בשיטת 0 קילומטר, מקבל את ההנחה שהוא קיבל ומוסיף עוד 15% משלך - זה יכול לתת לך רכב כמעט חדש לגמרי בסביבות 45K. אם אתה משקלל רק בלאי טבעי (לא מדבר על תקלות, ויהיו כאלה) לאורך 3 שנות אחזקה כל ההבדל מסתכם בסביבות 10K, וזה עוד לפני שדיברנו על החיסכון המשמעותי בדלק ברכב כמו C1 לעומת 207 אוטומטית - שגם עם 10K קילומטר בשנה יכול לחסוך סביבות 1000-1500 ש"ח מדי שנה בהוצאות על דלק. אם תיסע יותר, אז בכלל. זה מקזז את ההוצאות לרמה זניחה לעומת השקט הנפשי שאתה מקבל ברכב חדש.

אני חושב שאתה עושה טעות בעצם זה שאתה מסתכל על רכבים בתקציב מאוד ספציפי. כיום אפשר לרכוש רכב חדש לגמרי בעלות של 57 אלף ש"ח. https://www.carbay.co.il/heb/citroen/citroen_feel_c1/ אתה פורס את זה לתשלומים, נגיד 60 תשלומים, זה סביבות 1000 ש"ח בחודש (כולל הריבית). את השנתיים הראשונות כבר יש לך בכיס! אתה לא צריך להוציא שקל אחד מיותר. מה כן חסכת? חסכת התעסקות עם רכישת הרכב, חסכת טיפולי אחזקה שיש לכל רכב בן 6 - תושבות מנוע, אטמים וכו'. יש לך 3 שנים של שקט נפשי שבהם תוכל לנסוע בלי לחשוב על תיקונים ב-5000 ש"ח לגיר או ב-2000 ש"ח למנוע. גם אם תיקח עלויות אחזקה של 3000 ש"ח בשנה לרכב הישן יותר (בהנחה ואתה לא רוצה לנסוע בתוך גרוטאה מחרידה) - לאורך 3 שנים מדובר ב-9K מינימום - דהיינו ההפרש בין פיג'ו 207 בת 6 לסיטרואן חדשה לגמרי - הוא 23K. אם אתה נוסע עליה עוד שנתיים, ההפרש מצטמצם ל-17K - וזה בערך מה שתקבל על סיטרואן בת 5 כשתבוא למכור אותה - לעומת בערך 5K שתקבל על פיג'ו בת 11. אישית, במקומך, לא הייתי מתלבט בכלל. אם מאשרים לך הלוואה של 100 תשלומים וה-25K שלך יספיקו ליותר זמן - הייתי מעדיף את זה.

הסיריון משמעותית יותר טובה ומוצלחת - בחיסכון בדלק, בנסיעה עצמה שהיא חלקה יותר וכו'. עם זאת, אין ייבוא של דייהטסו משנת 2011. 7 שנים אחרי, היבואן גם לא מחויב להחזיק חלקי חילוף מקוריים חדשים. אם אין לו עניין יותר לטפל ברכבים האלה - תמיד יכולות להיות בעיות בהשגת חלקים (בעבר הסתבכתי עם השגת כבל צ'וק מקורי לסובארו ליאונה - זה היה כ"כ יקר להשיג שכמעט ונאלצתי לבצע החלפה של כל המערכת לכזו מודרנית יותר). מכיוון שאחזקה זה עניין קריטי בכל הנוגע לרכבים מזדקנים - אני הייתי מעדיף גטס מאובזרת (לא הדגם המחריד ללא כריות אוויר) - ולו בשביל האחזקה הזולה - יש גם חלקי חילוף מקוריים אם צריך וגם המון מהן במגרשי פירוק (קריטי בכל הנוגע לפח ופלסטיק).

תוותר על הקונספט. בשביל אנשים כמוך יש אופציה של ליסינג פרטי - תשלם אולי יותר, אבל לא תצטרך להתעסק עם המכירה בכלל.

הרכב במצב מעולה אבל תאונה זה תאונה - הרכב לא בדיוק זהה לרכב מקביל ללא תאונה. גם על רכב מושלם היום משלמים 10% פחות מהמחירון - הייתי מציע הפחתה של 10% נוספים כירידת ערך על התאונה. מעבר זה - בדיקה נהדרת (בתנאי שהיא מטעמך)

גם אם אין משמעות לבטיחות, יש משמעות לערך של הרכב. הוא אמור להיות נמוך מאוד. גם ככה רכב בן שנה, אין שום סיכוי למכור ביותר ממחירון מינוס 20% - בגלל ההפרש הקטן בינו לבין רכב חדש לחלוטין. אז כזה עם תאונה? לא הייתי משלם מעבר למחירון מינוס 40%.

הבחירה הכלכלית החכמה ביותר, היא לגשת לרכב הכי פחות מבוקש כרגע: פיקנטו דגם קודם, שנת 2017, שנרכש מליסינג 0 ק"מ. אני מניח שבעלים של רכב כזה מקבל בדיוק 0 טלפונים...מחיר המחירון דומה להפליא לזה של פיקנטו מהדגם החדש, שאפשר לרכוש ישירות מכל מגרש. במצב כזה, ניתן להציע לבעלים של רכב שאין לו אפילו שנה על הכביש - סביבות 50K או מעט פחות מזה והאיש עוד יאמר תודה רבה. את מוצאת את עצמך עם רכב צעיר ביותר, במחיר נמוך מאוד - עם אחריות מלאה לעוד שנתיים וקצת. החיסרון - רכב צעיר שהוא כבר יד 3. בהנחה ואת לא מתכוונת למכור בקרוב, אין שום סיבה שזה יפריע לך.

למה להיות נעול על קרסו טרייד? קח הלוואה באופן עצמאי וחפש לך דאצ'יה כזו בעצמך. לדעתי תוכל לחסוך ככה לא מעט כסף - אם הם מוכרים אותה בטרייד אין ב-40 אלף ש"ח, אפשר לרכוש דגם מקביל ב-35K - וזה גם הגיוני, בדיוק חצי ממחירו של חדש תוך 3 שנים. 5 אלף ש"ח זה לא מעט כסף בעיניי...במקום לממן משכורת מינימום לסוכן המכירות, שמור את הכסף אצלך.

אני מטפל ברכב שלי במוסך מורשה בלבד. עם זאת, אני לא פוסל רכישה של חלפים מקוריים וטיפול במוסך אחר, אם המחיר יצדיק את זה. ככה או ככה, גם על החלפים וגם על העבודה אפשר להוציא חשבוניות רכישה - ולתעד אותן. בכל רכב שלי היה ספר מסודר עם קבלות של כל טיפול שנעשה אי פעם, החלפות מצבר, צמיגים וכו'. מי שקנה ממני ידע שהוא מקבל רכב מטופל - וכולם נמכרו מהר ובמחיר שתואם את תנאי השוק (אף פעם לא דרשתי מחיר מפולפל במטרה למצוא פראייר). לא רואה סיבה שאבא שלך לא ישמור חשבוניות, בטח אם הן שוות הרבה כסף ביום המכירה.

השנה כעת היא 2017, נושקים ל-2018. לא הייתי קונה רכב בן 14 במיטב כספי, נקודה. רכב בן 14 עולה הרבה כסף לתחזק - ומדובר ספציפית ברכב מיוחד, ללא חלקי חילוף משומשים בשפע - וכל תקלה תעלה הרבה. בסופו של דבר, לאורך 3 שנים אתה תשלם גם את מחיר הקנייה + אחזקה יקרה - וזה בסוף התהליך שווה ערך לרכישה של רכב חדש בהרבה. אם אתה מתכנן להוציא 30K על רכב בן 14, שיבושם לך. במחיר כזה יש הרבה מכוניות נחמדות לרכישה, ב-50K כבר יש מכוניות חדשות לגמרי (וזה הסכום שאתה תוציא בכל מקרה אם תיקח בחשבון גם את האחזקה).

סנדרו חדשה עולה 55K. כמה עולה כבר אחת כזו בת שנה שנמכרת מהשכרה? 35K בפריסה ל-100 תשלומים? נראה לי עדיף לטווח הארוך.

אין ספק שפנדה אלופה בחיסכון בדלק וגם אמינה מאוד. אם אתה נעול על אוטומט, תנסה 107\C1 - יכולות לענות לך על צרכיך. כמו כן, גם פיקנטו אוטומט מנוע 1000 יכולה לעשות את העבודה.

נראה לי שמכרו אולי 50 כאלה. לא יודע איפה תקבל שירות לרכב מסוג זה - שלא נדבר על תקלה. ממליץ לרדת מהעניין, אלא אם המחיר הוא סביבות 15K, ואז אם מדובר ברכב שישרת אותך שנתיים ואח"כ נמכר ב-3000 ש"ח לילד בן 17, אז העסקה יכולה להיות משתלמת. בכל מצב אחר - חפש לך עסקה שווה אחרת. יש פיאט פנדה חדשה, רנו קליאו, דאצ'יה סנדרו וכו' - כולן יהיו מעולות ובמחיר של סביבות 30K לדגמים די מתקדמים.

לפני 3 שנים אבא שלי רכש פיקנטו 0 ק"מ, שהיום היא אצלי. הרכב עמד במגרש בערך שבועיים - שלושה (רישוי בסוף ספטמבר, קנינו אי שם באמצע אוקטובר) - תשלום באותו רגע, ביטוח בטלפון מול הסוכנות (כבר סגרנו לפני מחיר טוב) - וסע לשלום, המפתחות בפנים. אם הייתי צריך לחכות 3 שבועות לרכב הייתי יורד מזה.

ההשפעה צריכה להיות שאתה מוריד כמה שיותר מהמחיר, לפי יכולת המיקוח שלך והרצון של החברה למכור את הרכב. מכיוון שזה סוף שנה ואנשים אוהבים להגדיל מאזנים, יש אחלה דילים.

לא רואה שום סיבה לקנות במחיר כזה רכב שמככב בפורום הטכני. יש לי חבר שקנה פאביה אוטומטית חדשה, אני מודה שזה רכב מדליק לנהוג בו, איכות הגימור (לפחות כחדש) ממש טובה והאוטו נוסע מצוין - אבל המחשבה שעם תום האחריות הרכב שלי יהפוך להיות מגרש משחקים של המוסך ושאצטרך להתכתב עם היבואן ולכתוב כאן שרשורים מתבכיינים כדי להוציא תיקונים בעלות מוזלת...לא יודע. לא מתחשק. אלה נראים לי כמו רכבים שאפשר לקחת במסגרת של ליסינג, מימוני או תפעולי. ככה לא באמת אכפת לך.

מי שרוצה למכור אחרי שנתיים, תמיד יפסיד. אין כמעט רכבים היום שהם מנייה בטוחה, גם לא פיקנטו שהיא באמת להיט במשומשות. גם מי שבא למכור רכב פרטי לחלוטין, עדיין מתחרה בשוק שבו יש אנשים שמראש קנו ב-12K פחות ממנו. הפער הזה נשמר ומוריד חזק מהאטרקטיביות של רכבים פרטיים מאובזרים - גם כחדש וגם כמשומש. באופן כללי אני לא ממליץ להחליף כל שנתיים שלוש, כי ירידת הערך הפכה להיות פקטור אכזרי מאוד בחישוב - והרכבים של ימינו מאוד אמינים ויכולים לשרת תקופה ארוכה בלי בעיות מיוחדות.