חן ג.

1. בירידה ממושכת, יש להאט עם הבלמים ואז להוריד להילוך נמוך שבו אתה צריך ללחוץ בעדינות על הגז כדי לשמור על הרכב במהירות קבועה, כמו בכביש מישורי. כך השליטה ברכב טבעית וקלה יותר, ובעיקר מתאפשרת תגובה למצב שבו ההערכה הראשונית של השיפוע לא היתה מדויקת או שהוא מתחדד או מתמתן. הדבר גם מפחית מהעומס על הממסרה, במחיר של מעט צריכת דלק. ניתן גם להשתמש בבלמים לפי הצורך ובלבד שהשימוש בהם לא יהיה ממושך מאוד. 2. יש לבלום את הרכב עם הבלמים (לפי המשפט "Brakes to Slow, Gears to Go") ולא בעזרת ההילוכים, אך כפי שכבר נאמר, חשוב לשמור על כוח המנוע זמין, אך לשם כך לא צריך לרדת דרך כל ההילוכים לפי הסדר, ובוודאי שלא לשרוף את הקלאץ' (כפי שאתה עושה). לא פחות חשוב - להאט מוקדם ככל האפשר, וכך משיגים מספר מטרות: האטה מוקדמת יותר פירושה שעזבת את הגז מוקדם יותר ומכאן חסכון בדלק. כמו כן, הקטנת הלחץ על דוושת הבלם משמע חסכון בשחיקה מכנית, אבל חשוב הרבה יותר - האטה מוקדמת נותנת לך זמן להגניב כמה וכמה מבטים בראי הפנימי ולראות שהכל בסדר מאחור, ובעצם מאפשרת למכוניות מאחוריך "להשיג" אותך בזמן שאתה עוד בתנועה ולא עומד. כך אתה בעצם "אוסף" את המכוניות שאחריך ומקבל "כיסוי" מפני פגיעה מאחורה (לפחות שתי מכוניות). במצב של עומס תנועה, יישום נכון של השיטה הזאת גם מונע לחלוטין את הצורך לעצור וזה בכלל מצוין. אגב, במידה ואין תנועה שאפשר "לאסוף" רצוי להישאר בהילוך גם בזמן העצירה, ולשמור מרווח מקדימה ורצוי גם לתכנן נתיב מילוט לצדדים, ולהישאר מרוכז עם עיניים על המראות. לך תדע מה יופיע שם כעבור כמה שניות. 3. הסל"ד הגיוני כפי שנאמר כבר.

אחידות וליניאריות היא תמיד דבר טוב בנהיגה של רכב ולחיצות לסירוגין שכאלו לדעתי רק מבזבזות דלק. מה שכן, ברכב אוטומטי, העברת ההילוך חלקה יותר אם מתזמנים באותו הרגע הרפיה קלה מדוושת הדלק. עיקר החסכון בדלק מושג על ידי טיפולים במועדם, האצה עדינה יותר והדרגתית, האטה מוקדמת ככל הניתן (שפירושה שאתה עוזב את הגז מוקדם יותר) והימנעות מעצירה ככל האפשר במצבים של עומס תנועה, כך שאינך צריך לעמוד בסיבובי סרק או להאיץ מעמידה, שלא לדבר על ההשלכות של זה על הבטיחות ועל קיצור משך הפקק.

אני גם מתפלא. הרושם שלי הוא שאתה נהג עם מודעות וידע מקצועי, למה לך לעודד נהיגה פורקת עול שכזאת? אני לא טוען שצריך להוקיע את הבחור, אבל שכן צריך לנסות להשפיע ולשפר את נהיגתו (גם אם הסיכוי לכך קלוש) כי אם אנחנו 'לא ניכנס לזה,' כלשונך, הוא ייכנס במשהו!

לעתים כאשר מניחים חפצים על השמשה האחורית והן זזים בנסיעה, הם עלולים להיחבט כנגד השמשה האחורית ולפגוע ברכיבים של המפשיר וליצור תקלה "נקודתית" כזאת. עוד סיבה, מיני רבות, לא להניח כלום על המדף האחורי.

גם אני לא מת על דוושות מהסוג הזה. הן יכולות לפגוע בתנוחת הנהיגה, לגרום להחלקת רגליים, לפגוע בקריסה של הדוושות (ברכב בו הן קורסות) או לחלופין להחמיר פגיעה בתאונה שבה הדוושות נדחפות לאחור, ברגל שאינה מוגנת על ידי נעל או כאשר הגפה מתיישרת (או פציעות ברכיים עקב פגיעה בתנוחת הישיבה). לא תמיד התוצאה היא רעה, צריך להרכיב ברכב, לנסות בעמידה, בנהיגה רגילה וגם בתרגול של בלימת חירום ולהיווכח.

אתה מדבר לעניין ולכן אני לא פוסל אותך מיד כמו אחרים, אבל תן דעתך לדברים. את האסמכתה המקצועית אני מביא ממדריכי אלטרנתיבי (שלימדו אותי בערך כל מה שאני יודע על רכבים ונהיגה) ואת לשון הדברים, שהבאתי בציטוט בהודעתי הראשונה, שאבתי מכתבה של הצוות מלפני כמה שנים, בנוגע לשימוש בתפסים שמרפים את חגורת הבטיחות. בכל מקרה חגורת האגן צריכה לשבת באופן הדוק על האגן, וחגורת הכתף לא צריכה להיות הדוקה במיוחד (ולכן לא צריכה להיות לך בעיה להישען באופן כלשהו בנהיגה) ובלבד שתשב ישירות על מרכז הכתף, שאותו אתה וודאי מכיר מהטירונות בתור "שקע" הכתף. בחייך, תנסה. יש מראות עם שדה ראיה כזה, אבל רוב החסרונות שציינתי עדיין קיימים. העיוותים פחות משמעותיים כיון שאם נודה על האמת, באמת אפשר להתרגל לכך. הבעיה היא ביחס למראות הצד, וגם בעיה של כפילות שאני מצאתי שגורמת לבלבול בנוגע למיקום הרכב הנצפה במראות ואף לשימוש פחות תדיר במראות הצד. מעבר לכך, מראות אלו יוצרות סדרת בעיות מבחינת שדה ראיה קדימה (הסתרת תמרורים וכדומה), הפרעה בשימוש בסוככי השמש, בעיות סינוור מרכבים אחרים ובעיקר - בעיות בטיחותיות במקרה של תאונה. אם תנסה כיוון מראות רחב יותר (מה שקרוי "השיטה הקנדית") בשילוב עם הראי הפנימי המקורי, תיווכח לדעת שכמות המידע וגם הדיוק שלך מבחינת מיקום הרכב, יישמרו ואף ישתפרו מבלי שצטרך מראה ענקית ומסוכנת שכזאת. ואגב, אני לא מבין במה יש להתגאות בכך שאתה עובר נתיבים במרחק סנטימטרים מהרכב מאחור.

תראה, בניגוד לאחרים אני משתדל להיות ענייני, אבל חופש של כמה סנטימטרים בחגורה בהחלט יכול לגרום לנזק רציני, ואני הבאתי לך אסמכתה מקצועית ממישהו שכבר בחן כמה תאונות בפועל, ואני אפילו מכיר המלצה להדק את החגורה, ולבדוק את ההידוק שלה כל עשרים דקות של נהיגה. זוהי גם כל המטרה של קדם המותחן, שאמור לבטל חופשים קטנים שבקטנים, שנוצרים עקב סיבות טריוויאליות כמו תזוזת הגוף בנסיעה או ביגוד. אז מה עושים נהגים כמוך, יוצרים רפיון שכזה במודע?! אגב, אם החגורה מונחת נכון על האגן (ולא על הבטן) היא גם לא אמורה להציק, ככה שהטיעון שלך עוד יותר רופף, וגם מראה שאינך יודע לעשות שימוש נכון בחגורת הבטיחות! ועוד בכלל לא דיברנו על תנוחת הנהיגה שלך, שאני משער שאינה טובה, גם מבחינת תפקוד מערכות הבטיחות הפסיביות של הרכב. מעניין, לי אין שום מראה כזאת ומעולם לא התשמשתי בכזאת, ותאמין לי שאני רואה הכל מאחור ואין לי שטח מת. אין מצב שמראה פנורמית תכסה לך את כל השטחים המתים כיוון שיכולת הכיסוי שלה מוגבלת מעצם היותה מראה פנימית: קורות התקרה, המושבים האחוריים, המדף האחורי והתקרה מסתירות חלק גדול משטח הכיסוי שלה ש"מתבזבז" וגם מקשה עליך כנהג לקלוט בזריזות מה קורה מאחוריך, ואני בכלל לא מדבר על נושא העיוותים, כפילות המידע, וחלילה מלהזכיר את הסתרת שדה הראיה מלפנים! גם במצב של תאונה אתה לא ממש רוצה לדעת מה חתיכת הפלסטיק והזכוכית המגודלת הזאת תעשה לך, תאמין לי.

תתפלא מה חופש של 'כמה סנטימטרים' בחגורה יכול לעשות ובוא נגיד שבמצב הזה לא הייתי סמוך על החגורה ש"במקרה של התהפכות עשרות פעמים לי [=לך] לא יקרה כלום" או במלים של מישהו קצת יותר מקצוען ממך, בלשון המעטה, "זה יכול לקצר מאוד למישהו את האף וגם את החיים." האם עיניי משטות בי, או שיש ברכבך גם מראה פנורמית גדולה? במקרה זה, תוסיף לרשימה גם רסיסי זכוכית בעיניים ובפנים וחתכים בידיים וסביר שגם פציעת ראש מהמראה עצמה, בנוסף לאף החרום. כיף אצלך באוטו...

אם לא תעזוב גז (בהנחה שהרכב מתוחזק והפניה ללא שיפוע) - לא יצא זנב, לא משנה באיזה רכב או הנעה מדובר. ובכלל, התנהגות הכביש ונטיית החרטום או הירכתיים להחליק היא קודם כל אילוץ פיזיקלי, ומעבר לכך תלויה יותר בשלדה במתלים ואף בצמיגים ופחות בסוג ההנעה כלשעצמו. השפעת ההנעה על ההתנהגות תבוא לידי ביטוי ככל שיש לרשות הרכב יותר מומנט וככל שהשפעת הצמיגים על ההתנהגות תפחת (כלומר, ככל שמקדם החיכוך של הצמיג והכביש יהיה קטן יותר) ובכל מקרה תתבטל ברגע שהבלמים ייכנסו למשחק.

הפסוק הוא "צדיק באמונתו יחיה" (על פי הנביא חבקוק) וזה הופך על פיו את המשמעות של המשפט הזה. אתה שוב מבלבל בין ערך לאומי לבין ערך מוסרי. ערכים אינם מתבטאים רק בשירות המדינה ואדם יכול להיות ערכי מבלי לשרת מדינה כזאת או אחרת. למדת אתיקה? מוסר הוא ערך נורמטיבי אצל כל אדם. נכון שאין לו מקור מוסכם (כל מה שמוסכם הוא שהוא מונח בשפה), אך הוא קיים בלשון של כל תרבות. לא שללתי את זה. אבל הדבר האחרון שאפשר להאשים בו את משטר קדאפי זה ברצח עם, אם כי אין לי ספק שהמהפנים בלוב ישלפו רצח עם שכזה מן הארון, אפילו אם לא יהיה בו שמץ של אמת.

כל מה שהיצרנים, צמיגאים ובוחני משרד הרישוי מחפשים זה לא מה שאתה מחפש בתור נהג. הם מחפשים צמיג שהינו בטוח במובן זה, שהוא לא עומד להתפרק בשימוש סביר ובכך גם צמיג בן שש שנים יכול לעמוד בכבוד! אתה ואני, הנהגים, מחפשים צמיג שיספק אחיזה גבוהה כדי לבלום או לפנות ולכן עלינו להקפיד על כך. הבעיה היא שאין כאן הבחנה חדה וחלקה, כיון שאין קריטריון מדיד וחד משמעי שמבדיל בין צמיג שאוחז "טוב" לבין כזה שלא אוחז טוב, ובכל זאת, מקובל לומר שלאחר שלוש שנות שירות או 60 אלף קילומטרים, הצמיג יחווה נפילה חדה בביצועיו. שוב, מבחינת היצרן\בוחן זה צמיג תקין מהסיבה הפשוטה שהוא לא יתפוצץ לך בנסיעה. אבל זה לא מה שיעזור לך אם תאלץ לבלום בלימת חירום עם צמיג כזה... לא מדובר כאן על תזמון מדויק. זה תלוי בצמיג, ועוד הרבה יותר מכך - בתנאי השימוש: סגנון נהיגה, כבישים שבהם נוהגים, חשיפה לתנאי מזג האוויר בנסיעה ובחניה, שימוש בתכשירי סיליקון, תחזוקה מבחינת לחץ אוויר וביצוע סבב גלגלים ושמירה על כיוון גלגלים תקין ועוד. דווקא הצמיגים בעלי תרכובות הגומי הקשות, שאוחזים פחות מלכתחילה ונשחקים פחות - הם גם אלו שמתיישנים פחות לאורך זמן. בוא נגיד שאורך החיים של צמיג נע בין שנתיים וחצי לבין ארבעה שנים סך הכל, או בין 50 ל-80 אלף קילומטרים, אבל בשביל ממש למצות את אורך החיים המלא של הצמיגים צריך צירוף מאוד מסוים ומאוד מוקפד של נסיבות שונות. יצא לי לראות צמיגים בני שנתיים ואפילו שנה שכבר חוו ירידת ביצועים עקב זיקון.

המשטר הנאצי (ואחיו הפאשיסטי) תקף אוכלוסיה אזרחית, בין אם מקומית ובין זרה על בסיס זיהוי אתני או אידאולוגי. משטרו של קדאפי שהיה ביסודו של דבר שלטון "חמולתי" ערבי של שבט קד'אד'פה, דיכא כוחות של מתקוממים חמושים, שגם הם לא טלית שכולה תכלת. יחי ההבדל הקטן! אנשים גם מבלבלים ראיה פוליטית-לאומית עם שיפוט מוסרי, אף על פי שמדובר בשני דברים שונים. הזהות הלאומית היא פרי הדמיון האנושי (מה שנקרא "קהילה מדומיינת") ואילו הזהות המוסרית מקורה בטבע האדם.

ועל בסיס איזה ידע במזרחנות או בפוליטיקה לובית אתה המשלת את אייכמן לבניו של קדאפי?

מרק ובוקי אמרו את עיקרי הדברים ואני מסביר: שמן בצמיגות 5W40 ו-0W40 עלול להיות מעט דליל מדי עוד בשלב של התנעת הבוקר או באותן הדקות הראשונות עד שהמנוע (והשמן) מגיעים לטמפרטורה גבוהה. ישנה חשיבות גם לאינדקס הצמיגות (מה שמרק ציין) המציין את קצב שינוי הצמיגות בשמן. לאחר שהשמן מגיע לטמפרטורת עבודה, הוא אמור להגיע לטווח הצמיגות העליון של הדירוג שלו (כלומר, שמן 5W40 אמור בטמפרטורת עבודה להגיע לצמיגות של שמן חד-דרגתי בצמיגות 40), אבל ממה שהבנתי, וכאן אני מסתייג מהדברים, בפועל צמיגות השמן לא תמיד מגיעה לכך, ולכן ייתכן ששמן עם דירוג 0 או 5 יהיה דליל מידי. אגב, שמני 5W40 הם עוד סבירים, הבעיה היא בעיקר עם שמן 0W40 ו-0W30 שהם, לפי מה שידוע לי, בפירוש לא מתאימים לתנאים של הארץ.

שמן מינרלי במנוע מוגדש...כבר אפשר לעשות טקס אשכבה למגדש וזהו. אז נכון שלא צריך להשקיע בשמן איכותי במיוחד, אבל אתה חייב שמתאים למנועים מוגדשים (לרוב מתוסף עם כ-11% אבץ).

אני חושב שזה מפני דלילות השמן במזג האוויר במחוזותינו, עוד כשהשמן קר. השמן הדליל לא יוצר שכבת סיכוך טובה, והוא כביכול "בורח" הלאה לפני שהוא סיים לבצע את מלאכת הסיכוך בנקודה נתונה. למיטב הבנתי הדבר משפיע גם על יכולות הסיכוך של השמן כאשר הוא כבר חם, אף על פי שהדבר לא אמור לקרות על פי הגדרת דירוג השמן (אלא שבפועל הדברים שונים).

אני רוצה לראות את הצמיגים הללו ואולי אפילו להשוות את הבלימה שלהם על יבש ורטוב לצמיגים חדשים. נראה לי בידור טוב. אתה יודע, זה שצמיג לא מתפוצץ בנסיעה, לא הופך אותו לצמיג טוב. העמידות של הצמיגים בפני זיקון תלויה פחות בטיב הצמיג עצמו (להוציא אולי את נתון מקדם השחיקה) ויותר בתנאים שבהם הצמיגים עובדים - חשיפה לשמש, ניפוח וסבבים, סגנון נהיגה ועוד. אין צמיג ששורד יותר מארבעה שנים סך הכל (כולל אחסנה) ועדיין אוחז כמו בן אדם (אה, התכוונתי "כמו צמיג...") ורוב רובם של הצמיגים אפילו לא מתקרבים גם לזה!

מיראז', צמתים הן מקום מסוכן ולכן ההתייחסות אליהן צריכה להיות רצינית והרבה יותר מעבר לסוגיית המצלמות אלא ביחס לסוגית שלמות המכונית והגוף שלנו! אז קודם כל, אם אתה מגיע לצומת במהירויות של 80-90 בהחלט כדאי להאט (כן, בירוק!) למהירות מעט יותר נמוכה, לאו דווקא 60-50 אבל בהחלט לרדת ל-70 קמ"ש. ברמזור כתום (אני עוד לא מדבר על אדום!) רצוי לא לעבור בשום אופן אלא אם כן זה פשוט לא אפשרי מבחינת מרחק העצירה או התנועה מאחור. לכן, יש לקבוע מראש "נקודת אל-חזור" מוגדרת גם בהתאם לתנועה מאחוריך (בדוק מראות לפני הצומת). אם מתחלף הירוק לפניה - עוצרים. אם מתחלף אחריה - עוברים.

איך אתה מעז להגיד כזה דבר?!.................אתה לא יודע שזה "קהה" עם ק'?!

כן. אני חוזר ואומר שאם אתה נוסע הרבה עם נוסעים\מטען (שלושה נוסעים כבדים במושב האחורי זה מספיק) כבר עדיף לנסוע כל הזמן עם לחץ גבוה. לנסוע קצת עם לחץ מעט גבוה לא גורם שום נזק. אני גם חוזר ומדגיש שאם הצמיגים חמים, והם יכולים להיות חמים גם אחרי חמש דקות נסיעה - מנפחים 10% יותר. לשאלתך - אין צורך להוסיף לחץ (בנהיגה רגילה, על כל פנים) לצמיגים הקדמיים. נתון משקל המנוע משוקלל בלחצי האוויר של היצרן.

נפח אוויר לפי הוראות היצרן. שים לב שהן גם מתייחסות ללחץ קר. לאחר נסיעה, אפילו קצרה, ולעתים אפילו מחום השמש בלבד, הלחץ עולה, אף על פי שכמות האוויר בצמיג לא משתנה ולכן כמות האוויר שיש לנפח בצמיג גדלה אף היא. את הלחץ העמוס יש לנפח לקראת נסיעה עם נוסעים ו\או מטען. בכל מקרה עליך לבדוק את הלחץ פעם בשבוע. אם אתה נוסע עם רכב עמוס באופן תדיר: נפח ללחץ המתאים בדרך קבע. עודף לחץ תמיד עדיף על חוסר לחץ כמעט מכל בחינה, וגם תמיד אפשר להוציא אוויר!

אמנם אין להפוך את הכיוון של צמיג לאחר מספר אלפי קילומטרים (עקב עיוות רשת הפלדה), אך אין מניעה להוריד את הצמיגים מהחישוקים ולבצע את ההצלבה מבלי לשנות את כיוון הגלגול. רק כך אפשר 'לבטל' לחלוטין את השחיקה הנוצרת עקב חלוקת המשקל, זוויות ההיגוי וחלוקת כוח הבלימה וההאצה ברכב. גם למבנה הכביש יש חשיבות – פניות ימינה הן חדות יותר והצמיגים מימין גם פוגשים יותר מדרכות. יתרה מזאת, כוחות הפיזיקה פועלים על הצמיג באופן כזה שבו כוחות הצד שהצמיג יוצר – מקורם בכתפיים, ולכן הן נשחקות מאוד בסיבובים. לרוב הצמיגים תרכובת רכה יותר בפינות (לצורך אחיזה צדית גבוהה) ולכן השחיקה וגם ההתיישנות בצד זה של הצמיג מואצות. גם הדופן החיצונית מאבדת מגמישותה עם החשיפה לאור השמש ולקרינה אולטרה סגולה. ברגע שביצעת הצלבה למעשה הפכת את הצמיג ולכן קיבלת דופן ופינה וחדשות "מן התנור." בצמיג א-סימטרי, שהוא אגב כמעט תמיד צמיג 'ביצועיסטי' מאוד – אי אפשר לבצע את ההצלבה ויש רק להעביר אחורה-קדימה, שוב תוך שמירת כיוון הגלגול. בכל מקרה את ההצלבה\העברה יש לבצע אחת ל-10 אלף או שנה לכל היותר (המוקדם מביניהם).

אז לא מציינים. לא מציינים זאת עקב האמינות של מערכת ההיגוי וגם עקב התלות הרבה מאוד של אורך חיי הנוזל באופי השימוש. אבל יצרן הרכב, וגם המכונאי במוסך, לא מתייחסים לדברים מופשטים ולא מדידים, אך חשובים לנהג (ולא לרכב) כמו תחושת ההגה, הדיוק שלו ועוד - שמשתפרים כאשר מרעננים את הנוזל, אחת לחמש שנים או מאה עשרים אלף (ואני נדיב). תראה את הנוזל היוצא מן המערכת אחרי פרק זמן כזה, ונכונה לך הפתעה.

אתה לא יכול להילחם בפיזיקה, אבל אתה יכול לשמור מרחק של מינימום שתי שניות מלאות, ואז תוכל לעצור בזמן (לרוב עם קצת "ספייר") וגם אם מרחק העצירה יהיה קצת ארוך - אפשר לבצע פעולת התחמקות בזמן הבלימה ואם גם זה לא עובד - מקסימום תהיה תאונת פח. כנ"ל כניסה לצומת: אתה לא יכול למנוע מהנהג האחר לעבור באדום, אבל אתה יכול להעיף מבט לצדדים ולראות שזה עומד לקרות ולעצור, ואפילו אם אתה לא מסוגל לעצור בזמן, אפשר לחמוק תוך כדי בלימה וכו'... כנ"ל פגיעה מאחור: אתה לא יכול לעצור את הרכב מאחור, אבל אתה יכול להאט מוקדם ואף לעצור מוקדם ולתכנן נתיב מילוט, ולהשתמש במרווח ממול ובנתיב המילוט כדי לברוח מהטיל שמאחורה, וגם אם זה לא עובד, התזוזה שלך והמרווח הנוסף ששחררת לו יעזרו לו להאט והבלימה שלך וכוונון משענת הראש יגנו עליך ושוב - מקסימום תאונת פח. כנ"ל פגיעה בהולך רגל, תאונה חזיתית, תאונה במעבר נתיב, ועוד, אבל נראה לי שהבנת את הרעיון...

נו, יש עוד "משוגעים" כמוני שמאמינים במניעה של תאונות ולא בחיפוש אשמים. זה מעודד! פותח השרשור, יש לך מחלה שקוראים לה מחלת ההגה השכיחה... במקום לנסות להדחיק אותה, נסה לשלוט בה ולהפוך אותה למשהו חיובי. תתחזק את הרכב - כי אתה לא יכול להרשות לעצמך לנהוג "חזק" ברכב שאינו מתוחזק כראוי (לחץ אוויר, צמיגים, כיוון גלגלים, בולמים, חופשים במתלים). מעבר לכך, תחזק את השליטה העצמית שלך ואת שליטתך ברכב דרך הדרכות נהיגה מתקדמת ונהיגה בקארטים. ההדרכה שאתה מחפש היא הדרכה שנוגעת בשליטה ברכב. אני חושב שכדאי לך ללכת לאלטרנתיבי, שם נוגעים יותר בתחום השליטה ברכב וגם מתרגלים עם מחליקן (SkidCar) ובכלל כל הגישה שלהם שמה דגש על בטיחות, שמירת מקדם בטחון ועל מניעת מצב החירום או ההחלקה, וגם סגנון הנהיגה הוא קרוב יותר לזה של מסלול אספלט מאשר של ראלי, ולכן הנו בטוח יותר עבורך.