חן ג.

אכן ואכן. דוגמה נוספת: כל נהג ישראלי מודע לתופעה של נהגים שעוברים באדום (וזה קורה בערך כל חצי שעה בכל צומת ראשי) ובכל זאת רובם נכנסים לצומת ירוק כאילו הכביש שייך לאבא שלהם: בלי להתרכז בנהיגה, בלי להביט לכיוון התנועה החוצה ולוודא שהצומת ריק, בלי להאט (אם צריך), בלי להיות מוכנים לבלום. זה, לדעתי, הרבה יותר גרוע מנהג שמאט בחדות לפני הצומת, לפחות הוא לא ייכנס לתאונת חזית-צד!

כוונתי היתה שמבחינה תרבותית, ובכלל זה תרבות נהיגה, כל "צפון" איטליה היא יותר אוסטריה מאשר איטליה וגם תרבות הנהיגה די בהתאם. רד דרומה ותמצא תוהו ובוהו וחושך על פני כביש: מה להדליק אורות חירום? קודם כל שיתייחסו לנתיבים ולפסים לבנים בכביש! בוא נדייק: הכוונה כאן היא לא בבלימת חירום אלא בבלימה פתאומית בגלל עומס תנועה. בבלימת חירום אין זמן להתעסק במאותתים. לעומת זאת, אם פתאום התנועה בכביש החוף מאיטה בחדות עקב עומס תנועה, הדלקת המאותתים תוך כדי ההאטה (ולא אחריה) תעזור מאוד בכל מקרה וללא קשר לתנאי מזג האוויר או הנהגים מסביב.

זה מה שקורה כאשר לא שומרים מרחק. כאשר נצמדים לנהג ממול, כל בלימה קטנה שלו גורמת לנו לבלום חזק עוד יותר על מנת לשמור על מעט הרווח שקיים. כאשר יש שיירה של נהגים שאינם שומרים מרחק, זה יוצר תגובת שרשרת שיכולה ליצור פקק שכזה (או אף תאונה), במרחק של כמה מאות מטרים אחורה והפקק הזה יכול להימשך הרבה אחרי שהרכב הראשון כבר בלם. זוהי גם הסיבה שלא כדאי לסמן לנצמדים עם הבלמים, וגם שכדאי לרדת לתוך נתיב ההאטה לפני שמתחילים להאט, ולא להיפך. נ.ב. כמו שכמה נהגים בודדים יכולים "לתקוע" את התנועה, כמה נהגים בודדים גם יכולים להזרים אותה. לא צריך שכל הנהגים יעשו את זה! שמירת מרחק, נהיגה במהירות הממוצעת של התנועה, צפיה למרחק, בלימה מוקדמת ככל הניתן ועדינה כלל המתאפשר והימנעות מעצירה - יכולות לעשות פלאים לתנועה מסביב!

המלצה: כאשר אכן קורה לך שהנהג מאחוריך נצמד אליך, פשוט תגדיל מרחק מקדימה בעוד שניה אחת, ואם זה לא עוזר, אז גם בעוד שניה. בכך השגת מספר יתרונות: הראשון הוא שאתה שומר מרחק גם בשביל הנהג מאחוריך ולכן בכל מקרה תהיה מסוגל לבלום באופן הדרגתי מספיק כדי למנוע פגיעה מאחור. כמו כן, ההאטה הקלה ויצירת הרווח הגדול מלפנים מעודדת את ה"לחצן" מאחורה לעקוף ונותנת לו מקום בטוח להיכנס אליו לאחר העקיפה, ובנוסף הפתרון הזה לא משדר אגרסיביות ולא יסכסך אותך עם ה"אגזוזן" או יגרום לו לפעול באופן מסוכן.

בוא נדייק, לא היית באיטליה, היית באוסטריה האיטלקית, שם גם אני פגשתי במנהג הזה. באיטליה האמתית (דרום איטליה), לא שמעו על המנהג הזה, והאמת שלא גם לא שמעו על פסים לבנים, שמירה על הנתיב או שמירת מרחק מינימלית, ובטח שלא על גשמי קיץ...

כל הכבוד! אני רואה שאתה מתורגל בנושא הפקקים... אני אגב מצאתי שהשיטה הזאת מפיגה את העצבים שבפקק כי אתה מרוכז בזחילה ולא בלשבת תקוע במקום בתוך העצבים שלך, אבל חשוב יותר, אתה עושה טובה ענקית לרכבים אחריך, כיון שאתה ועוד כמה נהגים בודדים כמוך יכולים פשוט לקצר את הזמן שייקח לפקק להשתחרר ולתנועה להתאושש ולחזור לזרום.

רק שלוש? באמת? אני יכול בארבעה, אם לטינית קלסית נחשבת גם... כמובן שהרעיון הזה נכון לגבי כמעט כל דבר בנהיגה: לחץ אוויר בצמיגים (כל פעם מבקשים ממני עזרה), מתן השתלבות, עצירה מוקדמת (כדי לא להיפגע מאחור), זחילה דרך הפקק וכמעט כל הרגל של נהיגה נכונה, שאם נבצע אותו בעקביות הוא יחלחל ויעבור הלאה.

רוני, עד כמה שאני יודע משקל הרכב מונע מכל מכונית כביש כלשהי (בלי קשר למתלים, הצמיגים והשלדה) לעבור סף מסוים של כוח G, אי שם באזור ה-1.3, ככה שזה בכלל לא מעט. למכונית המירוץ משקל מופחת וגם השפעה אווירודינמית.

הרי לך עוד יתרון של השיטה! עשית, ראה אותך נהג וחשב לנפשו "מה לעזאזל הוא עושה?", ראה שני וחשב כמוהו. ראה שלישי אמר "ואללה" ואימץ לעצמו, וכך יוצרים שינוי בתרבות נהיגה, לא מלמעלה אלא מלמטה. יאללה להתגייס לשם המטרה!

נכון. אבל הסוד האמתי הוא בשמירת מרחק גדול, מבט רחוק והאטה מראש, רחוק ככל הניתן, ולא "לרדת ל-10 קמ"ש תוך מאתיים מטרים." באופן הזה כשהתנועה מאחוריך מדביקה אותך אתה עדיין נע במהירות יחסית גבוהה ודומה לשלהם ואף אחד לא ידרוך לך על הזנב. באופן הזה אתה גם מאפשר לעומס התנועה להשתחרר מעט ואתה תוכל לנסוע דרך העומס מבלי לעצור וגם זה מאוד עוזר למנוע דייט פגושים מאחורה. אם אי אפשר לעשות את זה אז עוצרים מאוד מוקדם לפני הרכב ממול ומיד מחפשים נתיב מילוט לצדדים ונשארים עם עיניים על המראות כדי לוודא שמקבלים כיסוי מאחור (לפחות שני נהגים).

זה מנהג מצוין שמקובל בהרבה מדינות אירופיות, וגם כאן בפורום ניסו להנהיג אותו בעבר, וגם בהדרכת נהיגה שעברתי המליצו עליו. זה רלוונטי במצב של האטה פתאומית בכביש בינעירוני (לא בלימת חירום). יש לבצע זאת תוך כדי ההאטה ולא לאחר שעצרת, כיון שבכל מקרה כדאי להימנע מעצירה מוחלטת. נ.ב. מבטים מוזרים אני מקבל לפעמים גם כי אני שומר מרחק, שומר ימין ועוד דברים. זה לא מדד לכלום.

אני לא מכיר תקלה כזאת בצמיג. בדרך כלל במקרה של כשל בחגורת הפלדה יש "התפצלות" שלכל היותר מנקבת את הצמיג כלפי פנים, ובדרך כלל מתאפיינת בהיווצרות שתי בליטות צרות בשני דפנות הצמיג. אבל אתה צודק שאנו רק מעלים השערות ואכן יש לפנות לצמיגאי טוב ואף ליבואן, אבל בכל זאת כדאי לתת את הדעת לגבי מה סביר ומה פחות סביר.

זה שהנהגת לא היתה בסדר - מוסכם. אבל בכך שלא יכולת לעצור בזמן ללא פעולת התחמקות - אתה אשם. כאשר שומרים מספיק מרחק (שתי שניות) - תמיד אפשר לעצור בזמן ואפילו אמור להישאר לך קצת "ספייר." אגב, אני מעדיף נהג שמאט\עוצר בירוק מאשר הנהג הישראלי הממוצע (ונהגים אחרים) שרואה בירוק מעין הבטחה ש"הכביש שלו" ולכן אינו נזהר, אינו מאט (אם צריך) ואינו מביט לצדדים כדי לראות שאף אחד לא עובר לו באדום, ואני בכלל לא מדבר על אלו שעוברים בכתום כאילו היה ירוק ואף מאיצים לשם כך. למה לא גם לבלום וגם לסטות?

נראה לי שלא הבנת את המכניזם של הנזק שנגרם לצמיג: צמיג מתגלגל - חפץ חד חודר אליו - השפיץ חודר עד לרדת הפלדה - "קצוות מפוצלים" של פלדה יוצאים דרך החתך.

אתה גם צודק וגם לא צודק. אז נתחיל במה שמוסכם לכל הדעות והוא שתוספת בלימת מנוע לרכב שכבר מאט ככל יכולתו על הבלמים - לא תועיל, ועכשיו ניכנס לעומק הקורה בכל הנוגע לבלימה נגררת לתוך הסיבוב: אם אתה נוהג דרך הסיבוב על הבלמים, אמנם משקל הרכב עובר קדימה אבל באותו זמן נוצרת פשרה כיון שאחיזתו של כל אחד מארבעת צמיגי המכונית תתחלק בין אחיזה אורכית (לטובת הבלימה) ובין אחיזה צדית (לטובת שמירת הרכב בקו הסיבוב הרצוי) ולכן נוצר כוח שקול שהוא קטן יותר מן האפשרי. כלומר, אתה תקבל התנהגות נייטרלית או אפילו סבסוב (היגוי יתר) אבל עבור סף מגבלות שיהיה נמוך יותר מן המקסימום האפשרי (במצב של תת-היגוי כאשר הרכב ננהג על "גז קבוע"). להזכירך, גם הצמיג האחורי (החיצוני, כמובן) חווה "זווית החלקה" שמסייעת לרכב לעקוב אחרי קו הסיבוב הרצוי. אז איך והיכן אותה בלימה נגררת מסייעת לנו בכניסה לסיבוב? התשובה היא שהיא מסייעת בשלב שינוי הכיוון (מה שאתה קורא "כניסה" לסיבוב) שבמהלכו הרכב אינו מתנהג כמו גוף שמסתובב סביב מעגל ברדיוס קבוע אלא חווה מין מצב של תת-היגוי שאותו יש לצמצם על ידי הגדלת האחיזה של הצמיגים הקדמיים, על ידי בלימה - ובלבד שבלימה זאת תהיה עדינה מספיק ובמינון מדויק ביחס למידת הטיית ההגה (תוך כדי הפנית ההגה לתוך הסיבוב עוצמת הבלימה הולכת ודועכת), ותתחלף בתוך הסיבוב לגז קבוע. לגבי כיול הרכב - זה לא משנה את חוקי הפיזיקה. כל רכב שגלגליו הקדמיים הם המפנים אותו, תמיד יחווה תת-היגוי בשלב הכניסה לסיבוב (וההיפך בנסיעה אחורה - ומכאן היכולת לבצע "J-TURN" או קשת הפניה שמתקבלת במלגזה), ובנוסף - למיטב הבנתי, כל רכב שמכויל נכון יקבל תת-היגוי בשיא הסיבוב כאשר מחזיקים גז קבוע, גם רכב דריפטינג. אי אפשר לשלוט ברכב שממש מכויל להיגוי יתר. מה שכן משתנה זה סגנון נהיגה ויש נהגים שאוהבים לנהוג עם העברות משקל והחלקות קלות כמו חלק מנהגי הראלי (ראם סמואל נוהג ומלמד כך, למשל) וזה אפילו קל יותר לנהוג כך. ואילו יש יחידי סגולה שדווקא אוהבים לנהוג באופן חלק וללא העברות משקל לא נחוצות, באופן שמזכיר יותר נהיגה במסלול. כך אני למדתי וכך אני נוהג.

קודם כל אני מסכים עם ההבחנה של "GoRide", כי יש להבדיל בין קורסים של בטיחות לבין קורסים ספורטיביים, ולהתחיל עם הקורסים שמשתייכים לסוג הראשון. אנו, חובבי ההגה, לעתים מתמקדים יותר מידי בפן הספורטיבי או הדינמי (החלקות, שליטה ברכב וכדומה) וחבל שכך. הרבה יותר חשוב לקבל הדרכה שמתקדמת בצפי, תכנון, שמירת רווח וניהול התנועה, גם אם זה "משעמם" יותר מללמוד להשתלט על היגוי-יתר וירטואוזי... על כל פנים, אני אישית ממליץ על אלטרנתיבי. חברה ותיקה ומקצועית עם מדריכים מעולים וקנאים לבטיחות, שלרוב שמים את הדגש במקום הנכון, לטעמי. עוד לא הזדמן לי לעבור הדרכה אצל מדריך\חברה אחרים, אבל מהיכרות מן הפה לאוזן יש לי העדפה ברורה לאלטרנתיבי על פני חברות אחרות, בהסתייגות אחת: כיום נכנסו לשוק הרבה מדריכים שפרשו מן החברות הגדולות ומציעים הדרכות אישיות, ולדעתי יש להדרכה כזאת יתרון גדול (אם כי בכל חברה יש קורסים אישיים). במיוחד שמעתי טובות על דני G. האם ההדרכה הועילה לי? כן, הרבה מעבר למה שצפיתי! כאשר הגעתי להדרכה כבר הייתי בעל מודעות וגם מיומנות בתחום הנהיגה המתקדמת ואפילו בתחום הספורטיבי, אבל כאשר הגעתי לקורס לא ציפיתי שאני באמת אסיים אותו עם המיומנות של השליטה ברכב או היכולת לבלום על סף הנעילה - ובסוף כן הצלחתי, הודות לעקשנות של המדריכים לעשות את התרגיל עוד פעם ועוד פעם עד שמגיעים לביצוע טוב!

מעבר לבלימה הנגררת (ה-"Trail Braking") שכוחה יפה רק לשלב שינוי הכיוון - העברת משקל היא דבר שלילי וזו הסיבה שנהיגה נכונה, ספורטיבית או שאינה ספורטיבית, היא חלקה וזורמת כדי לצמצם את העברת המשקל. כאשר אתה בולם חזק מספיק, בוודאי שברכב כמו GT3, אתה מן הסתם מביא את הצמיגים למגבלותיהם (וזאת עקב העוצמה האדירה של הבלמים) וכל נסיון להגביר את עוצמת הבלימה יעביר את הצמיגים על אחיזתם... אפילו אם לא כך היו פני הדברים וכן היה אפשרי ליצור העברת משקל נוספת אקס ניהיליו, הרי שמספיק שנניח שהמהנדסים של פורשה היו חכמים מספיק כדי לכייל את חלוקת עוצמת הבלימה בין הסרן הקדמי והאחורי כראוי, ומכאן שאפילו אם העברת משקל נוספת היתה אפשרית, היא רק היתה מקלקלת כיון שגם הצמיגים האחוריים בולמים את הרכב ובזמן העברת המשקל לפנים חלק מן האחיזה "נאבדת" בדרך.

לא נכון. בלימת מנוע תגרום לגלגלים המניעים לחרוג ממגבלת האחיזה ולהחליק ולכן העברת המשקל לחרטום לא תגדל אלא תקטן. זוהי גם הסיבה שבנהיגה ספורטיבית מבטלים את בלימת המנוע של הורדת ההילוך על ידי שימוש בגז ביניים. ועוד משהו: העברת משקל לא "מייצרת" עוד משקל ובטח שלא עוד אחיזה. כל מה שהיא עושה זה "לדפוק" את האיזון הטבעי של השלדה ואף מקטינה מעט את האחיזה ועל כן בנהיגה נכונה מצמצמים אותה ולא בונים עליה. המקום היחיד שבו העברת המשקל היא דבר טוב היא בשלב שינוי הכיוון בכניסה לסיבוב.

ואיך זה היה מקצר את מרחק\זמן העצירה? החוליה האחרונה במערכת הבילום וזו שמבצעת את האטת הרכב הלכה למעשה אינה הבלמים (או המנוע) אלא הצמיגים. ברגע שבולמים בעוצמה שמביאה את הצמיגים לניצול של 100% מאחיזתם בכביש, איך תוספת של עוצמת בלימה (בין אם על ידי בלימת מנוע או משהו אחר) תעזור?

זה לא כל כך משנה. הצמיג נפגע על הדופן, קרוב לפינה. זהו אזור שנמצא כל הזמן תחת כוחות בזמן נסיעה (כוחות צד וכוחות פיתול) ולכן נמצא בתנועה, ומשום כך כל קרע קטן בו יגרום לבעיה בצמיג, גם אם חוטי הפלדה לא נחשפו. בדרך כלל תחת עומס מצטבר הקרע הזה נוטה להעמיק וגם להתפשט לאורך הדופן. הוא גם מחליש את עמידות הדופן כולה ואת האחיזה הצדית, ומאפשר חדירת לכלוך ולחות לתוך השכבות הפנימיות. הייתי ממשיך אבל נראה לי שכולם הבינו את הרעיון... חוץ מזה, לא הייתי מנסה לשלוף את חוטי הפלדה כיון שהתיל המרכיב את רשת הפלדה של הצמיג חד מאוד!

לא קשור לרכות הדופן - זוהי חדירה של עצם חד לפינת הצמיג. התוצאה היתה מן הסתם דומה בכל צמיג.

כן, אלא שבכל מקרה התנהגות הכביש הבסיסית של הרכב תהיה - תת היגוי! גם אם המדרס של הצמיגים האחוריים יהיה שחוק או יבש מאוד - עדיין החרטום יחליק לפני הירכתיים, הודות לכיול המתלים והשלדה, וגם הודות לחוקי הפיזיקה עצמה. מה שכן, ברגע שתבצע פרובוקציה שתגרום להיגוי יתר - הרכב ייכנס להיגוי יתר מהר יותר ויחליק בעוצמה רבה יותר ובפחות שליטה, וכן במהירויות נמוכות יותר.

בוא נעמיד דברים על דיוקים: כאשר הצמיגים האחוריים שחוקים\ישנים יותר - קיים סיכוי גדול שהם יתחילו להחליק (תלוי בפעולות הנהג) ויגרמו לאבדן שליטה. לעומת זאת, כאשר הצמיגים הקדמיים שחוקים או ישנים, הסיכוי הזה קטן ומתחלף בנטיה של חרטום הרכב להחליק החוצה מהסיבוב, ובמצב זה השליטה ברכב פשוטה יותר כיון שחשים זאת בהגה ומתקנים זאת באופן טבעי על ידי בלימה. החסרון של השיטה הזאת הוא שהיא מפחיתה מאוד את כוח העצירה של הרכב, שמקורו בעיקר בגלגלים הקדמיים. כמו כן, הדבר נכון רק לרכב פרטי כאשר לרכב מרובה סרנים (משאיות בעיקר) קיימת הנחיה להרכיב את הצמיגים הטובים מלפנים. אני למדתי שאין כאן מקום לפשרה ומקומם של הצמיגים הטובים הוא על כל ארבעת הגלגלים. השאלה היא האם באמת יש הבדל כה גדול בשחיקה או באיכות בין הצמיגים שנמצאים על הרכב לבין אלו החדשים שאתה מרכיב - אם ההבדל באמת זניח (נגיד, עד שנה וחצי או 30,000) אז זה סביר. אם לא - אני אישית הייתי מחליף רביעיה.

פשוט מאוד. לא צריך להגזים עם הכמות שבה משתמשים או בתדירות שבה משתמשים: מספיק פעם בחודש להשפריץ כמה שצריך - וזהו. שימוש תכוף מדי או בכמויות גדולות מידי פשוט לא ישיג את התוצאה הרצויה ואף יכול להזיק. גם כאשר משתמשים בחומר כאשר חם בחוץ או תחת השמש הקופחת, נוצרת תוצאה לא טובה (נכון כמעט לכל חומר ניקוי). או שחונים בצל או שמנקים בבוקר\ערב.

אני לא הייתי מסתכן איתם. אבל כדאי להזכיר שצמיג לא צריך להיות "סיני" או אירופי כדי להיות רע או טוב. גם חברות מוכרות וגדולות מייצרות צמיגים במזרח הרחוק וגם בסין, ואילו יש חברות עלומות שם שמייצרות צמיגים סוג ג' במקומות אחרים בעולם. הקריטריון לא צריך להיות ארץ המוצא אלא המוניטין של חברת הצמיגים: צמיג "מבית טוב", כלומר מאחד יצרני הצמיגים הגדולים והמוכרים - הוא טוב לשימוש, ואילו צמיגים של חברות עלומות שם הוא לא טוב, בלי קשר לארץ הייצור. רצוי גם להימנע מצמיגים של "חברות בת" של החברות הגדולות, ולעתים גם מדגמים זולים ולא מוכרים של החברות הגדולות. במקרה זה לרוב מקבלים צמיג בינוני שהוא אמנם לא ממש אסון, אבל בכל זאת ממש לא משתלם גם אם הוא נמכר בזיל הזול.