כל עוד אנו מדברים על בטיחות פאסיבית, שנועדה לחלץ את הנוסעים בשלום לאחר שקרתה תאונה, ישנם שני דברים שצריך להתייחס אליהם:
המבנה (Structure): מה שהוזכר בהודעות קודמות, מבנה קורס במקומות הנכונים, "כלוב" נוסעים קשיח וכו'.
ריסונים (Restraints): כל אותם מערכות ההגנה שמגנות על הנוסעים. מקובל בדגמים חדישים לשים את האמצעים האלה:
קדם-מותחנים (Pretensioners): במקרה תאונה, החגורות "מתהדקות" לפני תזוזת הגוף קדימה ובכך מקטינות את המרחק שהוא זז.
מגבילי-עומס (Load Limiters): החגורה יכולה להוות סכנה לחזה אם היא מפעילה עומסים גדולים מדי על מנת להגביל את תזוזתו. לשם כך מגבילי העומס מרפים מעט את החגורה ונותנים לגוף להמשיך קדימה עם עומס מופחת מצד החגורה.
כריות אויר - היום רווח השימוש בשתי כריות אויר קדמיות בכל מכונית חדישה, וכתוספת או כסטנדרט ניתן למצוא כריות צד וכריות "וילון" למנוע פגיעת ראש (דרך אגב, וולוו בד"כ אינה מספקת כרית אויר לנוסע, מה שהפך כיום לסטנדרטי בכל מכונית, אפילו זולה ביותר. הטענה היא שכרית זו אינה משפרת כמעט את ההגנה על הנוסע, והסיכון מהושבת כיסא בטיחותי לילד במושב הנוסע הקדמי חשוב יותר).
NCAP בודק את שני הנושאים העיקריים הללו, ולא רק את המבנה, אולם הדעה הגורפת היא שהמבנה הוא החשוב יותר.