ניקו פ.

כל השירות הטירונות והמתקדם, במרכזית בבאר שבע היינו תופרים עזרא ובניו. כמה כסף הבנאדם הזה עשה על צה"ל.

תודה רבה. אני מודע לכך שהחזרת החוב זה עניין מורכב. קרובת משפחה שלי פוטרה מחברה גדולה (כמו כל העובדים. החברה פשטה רגל.) לפני שנתיים, ועדיין לא קיבלה פיצויים. להערכתך, אני לא אחטוף אחר כך תביעה על הסכום הנותר (אלפיים שקלים) מהחברה הזו?

פיצה, פטריות, תפו"א הולכים בכיף. גבינה אני לא סובל. תרד גם מזעזע.

אהלן, לפני כמה חודשים רשמתי את אחותי לקורס פסיכומטרי בחברת "סמארט". המורה שלהם הודיע להם שהחברה פשטה את הרגל, שהוא לא קיבל משכורת כבר חודשיים, ושהקורס הופסק באמצע. נותרו לי עדיין שני תשלומים שאני אמור לשלם להם בסך של אלפיים שקלים. מה לעשות? האם זה חוקי ונכון מבחינתי לבטל דרך חברת האשראי את התשלומים שעתידים לרדת? האם כדאי להיאבק על הכסף שכבר שילמתי להם, או שזו מלחמה בתחנות רוח? ניסיתי להתקשר לחברה, אבל איך קול ואין עונה כבר מספר ימים. לא אכפת לי מהכסף שכבר שילמתי. אולם, אם הדבר חוקי, אשמח לבטל את התשלומים ש"אמורים לרדת" בקרוב (כל ראשון לחודש). תודה למייעצים.

לדעתי היא דווקא נראית טוב. יש רכבים מיתולוגיים כאלו, שצריכים להיראות דומים מדגם לדגם.

נסה את אלי אמרן, "שמאי הבית" יש עליו אחלה ביקורות בפורום. לי אין כל ניסיון איתו.

ההודעה שלי הייתה בטעות. לא קשורה לנושא. עמכם הסליחה.

בלאט הוא מאמן מצוין. אני לא רואה תחליף יותר טוב ממנו למכבי. לאחרונה צצו שמועות על כך שהניקס מעוניינים בו, לא יודע כמה הן נכונות. בתקופה האחרונה הלפרין נראה מצוין. נראה שהוא סוף סוף הבין שהוא הברומטר בירושלים ולוקח על עצמו הרבה יותר אחריות. בינתיים זה מסתדר לא רע. נראה מה יהיה בהמשך. אצל ירושלים אין הרבה אפשרויות - הפסד ב-2 נק' או יתר טוב מזה מעלים אותה לחצי. אצל מכבי - ניצחון מול הקבוצה הכי טובה באירופה [ריאל מדריד] ומכבי מבטיחה לעצמה מקום 3 ב-99%. הפסד לעומת זאת, שולח אותה לקרב ראש בראש מול באיירן מינכן על המקום השלישי. זה יהיה קשה מאוד, והאמת היא שאני לא רואה את מכבי מנצחת את באיירן בחוץ. המשחק מול ריאל הוא בעל חשיבות מכרעת, מכיוון שאם מכבי תסיים רביעית, פיינל פור היא לא תראה העונה [תקבל את ברצלונה בהצלבה]. אגב הצלבה, גם אם תסיים שלישית, תקבל את מילאן שנמצאת בכושר פנטסטי. היא לא ברצלונה [ולא קרובה להיות], אבל נמצאת בתקופה אדירה. ישנו גם תסריט הזוי שבו מכבי מנצחת את ריאל מדריד ביותר מ-6 הפרש, את באיירן וצסק"א, ואז היא תסיים במקום השני. לא בטוח שזה טוב, כי היא תקבל [עם יתרון ביתיות] את אולימפיאקוס או פאנתנייקוס. אלו קבוצות שנראות ומשחקות פחות טוב ממילאן, אבל איך שהוא הניסיון שלהן בא לידי ביטוי ברגעים המכריעים. הרבה פרשנים מיהרו להספיד שנה שעברה את היווניות, ובסוף אכלו את הכובע. יש לי תחושה שגם השנה נהיה קרובים לזה.

אני לא משווה בין כלום. סה"כ צירפתי לך שרשור שיכול לשפר אותך כנהג. אם לא בא לך, אל תקרא.

האמת שאני לא זוכר. לדעתי, הם לא ישלמו את עלות התיקון אם מדובר ביותר מ50%. יש איזה תשלום גלובאלי מקסימלי שהם משלמים. תבדוק עם השמאי.

טעות.

גם לי יש ישן כזה. אלו עוצמות קירור, כך ש4 קר יותר מ-1.

אובדן להלכה ניתן לתקן. אובדן גמור לא. אם הנזק לא בטיחותי, מומלץ להביא שמאי מטעמך ולרמוז לו בעדינות שהאינטרס שלך הוא להחזיר את הרכב לכביש, מכיוון שנוסע הוא שווה לך יותר ממחירון. לרכב שלי הייתה פונטו ישנה שנכנסו בו מאחורה. נזקי הפח חיצוני היו עצומים. הוא דיבר עם השמאי, והשמאי העריך את הנזק כאובדן להלכה. חברי תיקן את הרכב ונוסע עליו עד היום.

לא משנה 2...

יש לך את זה ביותר party pooper? ברור לי שהפנדה לו ידנית, קראתי את הסקירות שלו, ואתה רואה שההודעה שלי אינה רצינית בשום צורה או דרך. אז למה?

גם לדעתי האשמה פה מתחלק ביניכם. לדעתי המקרה ייסגר בין כותלי בית משפט. אף חברת ביטוח לא תודה באשמת המבוטח שלה. שתי הערות קטנות: 1. קרא את השרשור הזה. 2. אחוז ניכר מהמצבים המסוכנים בכבישים בין-עירוניים נגרמים מהפחד של הנהג הישראלי להאט. "למה שאני ארד ממאה קמ"ש בשביל מישהו, עדיף לעבור נתיב או להאיץ ולצפור לו". זה מנהג מגונה, טיפשי ומסוכן. אני ממליץ בחום להיגמל ממנו. ה"לחסוך את הברקס" זו טעות נפוצה ומסוכנת מאוד.

מתכון מצוין לצ'ילי קון קרנה. יחסית פשוט, ונותן תוצאה מצוינת: http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1028864 תזכרו שמתכונים זה לא תורה מסיני. אוהבים יותר חריף? תשימו. בא לכם להמיס גבינה למעלה? תפאדל. זו לא אפייה, אפשר לשחק עם המתכונים כמה שרוצים. עוד המלצה קטנה. אני מאוד אוהב מוקפץ עם טורטיה. עושים מוקפץ אסייתי, עם הירקות, רוטב צ'ילי וסויה. בטורטיה שמים שמנת חמוצה, גוואקמולי, ושופכים את כל המוקפץ (אני אוהב עם חזה עוף או בקר). יוצא פגז. ג'אנק אמריקאי אמיתי.

nitch גמרת אותי עכשיו. הרגע אכלתי ונהייתי שוב רעב. יש דבר אחד שאני לא יודע בוודאות אם הוא שייך למטבח המקסיקני, אבל הוא כל כך טעים וכל כך משתלב עם אוכל מקסיקני. זה אחד הנשנושים האהובים עליי. אני מאוד אוהב חריף, אבל אני אוהב חריף שיש לו טעם מעניין. פלפל חלפיניו זה בערך הפלפל שאני הכי אוהב. יש פה מתכון בעברית לחלפיניו כבוש. אני עושה אותו בלי עלי דפנה וזרעי כוסברה, אבל אפשר להוריד אותם. הנה קישור. זה הולך מצוין עם בירה, ליד דוריטוס, או על המבורגר. באמת שזה טעים בטירוף. חוץ מזה יש רוטב טעים בטירוף שנקרא מולה. זה נעשה משוקולד, ציר עוף ופלפלים חריפים. המתכון המקורי הוא מאיזה 50 מרכיבים ומסובך בטירוף. אני לא מנסה לעשות אותו. מה שאני כן עושה זה את המתכון הזה. האתר הזה מכיל המון מתכונים לאוכל מקסיקני. אם יש בעיה עם האנגלית, אפשר לחפש בגוגל מה כל מרכיב, או לחלופין אפשר לחפש מתכונים בעברית. הבעיה שבעברית הרבה פעמים מפשטים אותם, ככה שהטעם נפגם. יש גם מתכונים ביוטיוב למי שרוצה לראות בעיניים. יש מתכונים שהם Quick and Easy Dishes, שזה מתכונים קלים ומהירים. יש גם מתכונים מסורתיים. Traditional Recipes בתיאבון.

אני חולה על אוכל מקסיקני, גם בגרסה האמריקאית. "המקסיקני" [אכלתי בנתניה ובערד נראה לי] זה זבלה, ולא דומה לאוכל מקסיקני. עוד לא מצאתי מסעדה מקסיקנית שמצליחה לעשות אוכל כמו בבית. ממליץ בחום ללמוד ממתכונים באינטרנט. בבית זה יוצא מצוין. גם אפשר לשלוט בחריפות ובתיבול.

לא מדובר כאן בסדרי עדיפויות. מדובר כאן באנשים שלא יכולים לעמוד על שלהם. אם אחד מבם יגיד לי "תשמע היא בת זוג שלי וחשוב לי ממנה, אני מיד אבין. אולם, החבר ששיקר תמיד לעג לכולם שמפקירים חברים. הוא גם מספר שלחברות שלו היה אומר: "חברים זה קודם כל". זה פשוט אנשים שלא יכולים לעמוד על שלהם. לא יודע למה (האמת שאני כן יודע). מדובר בשני אנשים רגישים וחסרי בטחון לחלוטין. זו הסיבה שלא אמרתי להם כלום. מצד שני, אם לא אעיר להם הם יישארו ככה כל החיים ובסוף עוד יסבלו מכך. כולנו בני 22-23, אף אחד לא מתכנן להקים משפחה בקרוב. ועדיין, אני לא מצליח להבין למה אחד מהם מרגיש צורך לשקר לי, והשני לא מבין איך הוא פוגע במשפחה שלו. אני נורא מתלבט אם לדבר אתם או לא. יש כאן שני צדדים שלכל אחד עלולות להיות השלכות לא נעימות. באמת שאני לא יודע מה לעשות.

עריכה: מורזילקה, את קרובה, אחד בקשר ארוך ומפקיר את המשפחה (עזבי אותנו). שני בקשר חדש. את השלישי, שלא כתבתי עליו, לא ראיתי ארבעה חודשים(!) הם מודעים מאוד. אחד מנסה להסתיר את זה. אצל השני זו כבר עובדה מוגמרת. זה בא לידי ביטוי במגוון דרכים. למשל, אחד החברים קצין בצה"ל. הוא חוזר בימי חמישי או רביעי הביתה. הוא גר עם סבתא ואח קטן. הוא מזניח אותם לחלוטין. אני לא מדבר על הפן הרגשי של לבלות עמם מעט זמן, אלא במובן ההזנחה הפיסית. הוא לא מנקה, לא משלם חשבונות (הוא כבר קיבל מכתבי אזהרה). הוא פשוט בחור חסר אחריות. כל זה בגלל חברה שלו, שלטענתו בכלל לא טוב לו עמה. אני לא מדבר על יציאות עם החבר'ה. לא ראינו המון זמן, וכשהוא יוצא איתנו זה יחד עם החברה השתלטנית שלו. זה מגיע למצב שהוא לא מסוגל להגיד לה לא. הסיבה היחידה שהוא נשאר אתה זה בגלל מה שיש לה בין הרגלים. הבחור חוזר, ובמקום לשלם חשבונות ישר נוסע אליה. הוא גם תמיד זה שנוסע אליה (מדובר בנסיעה של שעה ורבע בערך). הבחור אומר לה, היא עונה בשלילה, ואז הוא נכנע. אמרנו לו שהוא חסר אחריות, מתנהג כמו מניאק, ונמצא עם מישהי שרע לו איתה רק בגלל סקס. זה פשוט לא שפוי. אנחנו ממש דואגים לו, אבל הוא בשלו. מתלונן, אך לא משנה שום דבר. יש לנו בחבר'ה כלל. שישה ימים בשבוע מוקדשים לבנות המין היפה. ימי שישי זה נוהל יציאה עם החבר'ה. כולם עובדים ולומדים ועסוקים. יום שישי זה יום שבד"כ פנוי אצל כולם, ושנים רבות שזה היום למפגשים שלנו. לאחרונה, חבר אחד שתמיד התלונן וצחק על הבחור לעיל (מפקיר חברים, עבד כ*ס ושאר כינויים) מתחיל גם הוא להפקיר. הוא פגש איזו בחורה ויצא עמה כמה פעמים. לאחרונה, כל יום שישי הוא מבטל. אמרנו לו שלא התראינו הרבה זמן, ושהו מכיר את הנוהל. מה הבעיה לקבוע עם בחורה בחמישי? התשובה היא שבימי חמישי היא יוצאת עם חברות (וגיליתי את זה לא ממנו). התאכזבתי על זה, אבל הוא אמר שזה חד פעמי. אחר כך זה זה קרה שוב. אתמול שאלתי אותו אם בא לו לצאת לשתות איזו בירה, למרות שאנחנו בהרכב חסר. הוא אמר שהוא לא יכול. אמרתי לו: "לא נורא אחי, תהנה בדייט. גם ככה אנחנו בהרכב חסר מקסימום ניפגש שבוע הבא. יש את העל האש שקבענו בשישי בערב." הוא אמר שהוא לא יכול לא בגלל שיש לו דייט, אלא משהו אחר. לא קשור אל החברה החדשה. בנוסף, יום שישי הבא הוא הולך איתה להופעה של שלמה ארצי (אחרי שקבענו לפני שבוע שזה תאריך לעל האש, כי חבר שלנו חוזר מחו"ל). אמרתי לו בסדר וניתקתי. אחרי שעתיים עלתה תמונה לפייסבוק שלו מהדייט שלהם עם חברים. זה עצבן אותי. לא עצבן אותי שהוא יוצא עמה רק בימים שנוח לה ו"מפקיר" אותנו. עצבן אותי שהוא שיקר לי לגבי זה. רבאק, כולם יודעים שאני הכי מעריך כנות. תבוא כמו גבר ותגיד לי: "אני יוצא עם איקס היום, לא נפגשנו הרבה זמן, וחשוב לי להיפגש עמה". בכיף, מבין את זה, תהנו. למה לשקר? אני ויתרתי. בחיים לא הפקרתי חברים, ותמיד ימי שישי היו שמורים להם. גם בדייטים ראשונים תמיד הייתי מתעקש על ימי חמישי, רק כדי לא להפקיר בחזרה. "לא יכולה בחמישי? לא נורא. שבוע הבא טוב לך?" ככה גם החבר שבחו"ל. היה חשוב לי להתראות אתם, לשמוע מה עובר עליהם ומה יש להם לספר. מעצבן אותי שזה לא הדדי. יש פה חתימה של מישהו, שאומרת: "גש לאפסנאות וחתום עכל שק אשכים", זה מה שאני חושב להגיד להם, אבל המילים לא יוצאות לי מהפה. לא בא לי לפגוע בהם. זה כאילו שאני והחבר שבחו"ל היחידים שאכפת להם החבר'ה. היחידים שמייחסים לחברות שלנו חשיבות עליונה. אולי אנחנו לא בסדר, לא יודע.

באלבר פעם אמרו לי שעד 1500 ק"מ זה בסדר. מצד שני, אלבר היא לא דוגמה כשזה נודע לטיפול מסור ברכב.

בית הנדיב בזכרון יעקב - טיול פשוט, קל והרבה נוף. עכשיו זה גם סוף החורף וכל הנחשים מתעוררים. תענוג.

מה עושים כשחברים שלכם סובלים מסמרטוטיות? אני שואל ברצינות. אני אוהב אותם הכי הרבה, ומוכן לעשות הכל בשבילם (זה גם הדדי), אבל מדובר בחבורה של סמרטוטים. כאילו רק לאחד מהם יש עמוד שדרה, וגם הוא מתחיל להתרופף לאחרונה.