ניקו פ.

אני לא מבין מה כולם נתפסו בנושא הצבא. שלא ישרתו. פטור לכל החרדים. הרהב יותר חשוב לשלב אותם בשוק העבודה, ולהפסיק לממן ישיבות. המדינה צריכה לממן גופים ציבוריים הכרחיים. למשל, בתי חולים.

רוסיה היא דיקטוקרטיה. או לחלופין, דמוטורה. כל אחד והסמנטיקה שטובה לו

ראיתי את רוני בחלום, היינו ליד המיאטה הכחולה שלו. זה מוזר, כי בחיי גם לא פגשתי אותו. רק עקבתי אחר כתבות שלו כשקראתי "אוטו". להתחדש במיאטה? להודיע להורים? WTF?

אם הניידת דלקה אחריו (הדליקה צ'קלקות? סימנה לו משהו? היה מרדף? או שפשוט הוא ראה אותה מתחילה לנסוע במראה?), אז מצלמה ניידת לא הייתה עליה. יכול להיות שהייתה דבורה או ממל"ז, ואז הוא הצליח לחמוק. במקרה כזה, דו"ח הוא לא יקבל. מה שכן, אם בניידת הייתה מצלמה, והשוטר יצליח להוכיח שזה היה מרדף. כלומר, החבר ידע שרודפים אחריו ובחר לברוח, אז מדובר בעבירה פלילית.

גם אם הרכב היה כולו על מדרכה אפורה, לא בטוח שהיה אפשר לבטל את הדו"ח. במקרה שלך זה גם אדום לבן, ככה שלדעתי אין מקום לביטול. המתן לעוד תגובות. יש כאן רבים שמבינים יותר ממני.

תסלחו לי שאיבדתי אותכם איפה שהוא בין עמודים 29 ל34. יש כבר מחיר רשמי בארץ?

יש כזה אחד בצומת פולג. כל פעם שהרמזור מתחלף לירוק הוא מתרחק עם הגב לכביש כדי שנהגים יבינו שהוא לא ייתן לאף אחד עיתון. מה עושים המבריקים ביותר? פשוט מדליקים אורות חירום, עוצרים ומחכים שהרמזור יתחלף לירוק. מנהיגה בשכונה הזו (שמאופיינת באנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה) למדתי מה ההבדל בין משכיל לחכם/תרבותי/מנומס/לא פוץ וכו'...

אני מסכים מאוד. זה קצת יומרני [שאני מסכים], מכיוון שטרם נהגתי באחיות היפניות עם ההנעה האחורית, אבל מי שמחפש את הכיף והקשר לרכב ימצא אותם במכונית בסגנון הזה (רודסטריות סטייל מיאטה). אנשים שרוכשים קופרה, GTI או מגאן RS מחפשים גם דברים אחרים. פרקטיות, קיזוז זמנים בנס הרים, לא יודע. לדעתי, מי שמחפש הנאה בלבד במחיר הוגן ימצא אותה בסגמנט שצוין לעיל.

חצי האי קרים הוא אזור מעורב. חיה שם אוכלוסייה רוסית ואוקראינית כאחד. בנוסף, גם רוסיה וגם אוקראינה מחזיקות שם בסיסים צבאיים, כאשר רוסיה מחזיקה שם צי עצום. באוקראינה נשמעו קולות, שיש לגרש את הרוסים ושאוקראינה היא לאוקראינים. בשביל פוטין, קולות אלו משמשים כתירוץ נפלא כדי להבטיח שהאזור הזה יהיה שלו, ולא של אוקראינה. כמו שלמשל הוא עשה עם אוסטיה.

+1000 כמובן שהסרטון מצוין. חתיכת ערס שחושב שהכביש של אבא שלו. חבל שניסית לחנך. זה לא עוזר.

אז לא התכוונת לפוטין. הדבר האחרון שהוא דואג לו זה אזרחי רוסיה.

זה מה שהתביעה (שזימנה אותי) דרשה. אני כרגע לא עובד, אז לא היו לי טרוניות לגבי שכר הטרחה.

אני לא מתלונן על השכר טרחה. אני מתלונן, או יותר נכון מתאכזב, מאיך שנראה ומתפקד בית משפט השלום בתל אביב. צפיתי ליותר.

צריך לקשור שני דיקטים מתחת לגלגלים הקדמיים, ואז יש לך סקיד-קאר

פעם ניצחתי אופנוע. מסתבר שאם מתנגשים בו קלות, הוא פשוט נעצר במקום ונשכב לנוח. קלי קלות.

עדכון: הלכתי. חטפתי הלם תרבות. מסתבר שבית המשפט הוא "שכונה" בדיוק כמו שאר הגופים הממשלתיים. עורכי דין שסוגרים קומבינות אחד עם השני כי אין להם זמן. כל שנייה נכנסים ויוצאים מהרשם. הרשם צורח על עורכי הדין ואנשים נכנסים עם סלולריים לדיונים. מדהים. עורכת הדין אמרה לי שהפרט הכי חשוב זה שצד ג' המשיך בנסיעה כאילו כלום. בסוף עורכות הדין סגרו בינן לבין עצמן ולא הייתי צריך להעיד. נכנסתי ללשכת הרשם, ישבתי 25 שניות בזמן שעורכת דין צעירה מנסה לקרוא מילים משפטיות שאין לה יכולת לשונית לקרוא אותן. בזמן הזה גם הספקתי לראות מישהי שיושבת ליד עורכת הדין "שלי" ומשחקת קנדי קראש. כעבור חצי דקה עורכת הדין שלי ביקשה מהנתבעת לשלם את הוצאות העד, 250 שקלים. אמרה לי: "תודה, אתה יכול ללכת." לאחר מכן הלכתי למסור למזכירות את טפסי חשבון הבנק שלי. חיכיתי שעה ובסוף אמרו לי שלא צריך, כי לא בית המשפט משלם לי את ההחזר, אלא אלבר/צד ג'. כשביקשתי אישור הם אמרו שלא יכולים לתת לי, כי מי שזימן אותי צריך לתת אישור. אמרו לי שאשמור את מכתב הזימון, למקרה שיתנערו מתשלום ההחזר. אז מה היה לנו. שעה של המתנה בשביל שיגידו לי שלא צריכים אותי. עוד שעה המתנה בשביל שיאמרו לי שאני לא אמור להמתין. התאכזבתי מהמראה של מערכת המשפט. אנדרלמוסיה שמאפיינת שיכון בברזיל, ולא בית משפט במדינת ישראל. מגעיל.

התכוונתי לפותח השרשור אם הוא מאזור נתניה אשמח להראות לו.

פות"ש, התייעץ עם הרופא. אמור לו שתופעות הלוואי מפחידות אותך. בד"כ זה כסת"ח שיצרני התרופות כותבים, אבל אי אפשר לדעת.

מאיזה אזור אתה?

אם אין סכנת חיים אני לא מעיר, גם לא לקרובים ביותר. האדם היחיד שאני מעיר לו והוא שמח לקבל את ההערות היא אחותי הקטנה שאין לה הרבה ניסיון על הכביש. היא כבר יודעת בלימת חירום, לזהות סכנות מראש וסה"כ נוהגת בסדר גמור. יותר טוב מכמה חברים שיש לי, שמחזיקים רישיון שנים. בהתחלה ניסיתי להסביר לחבריי הקרובים ביותר מה המשמעות של נסיעה באמצע או בשמאל. אחד הגדיל ראש ושאל אותי אפילו. למחרת כולם חזרו לנסוע באמצעי. אני לא יודע מה יש בנתיב האמצעי, אבל שם אנשים מרגישים הכי בטוחים. לא יודע למה. לדעתי, אם אין מדובר בסכנה ממשית, אין מה להעיר. זה תמיד ישמע מתנשא ובד"כ יגרום לסלידה. זה נורא נוגד את הגישה שלי כנהג, שדוגלת בלשמש דוגמה, אך בחלק מן המקרים לא כדאי להעיר.

אתה צודק מאוד, ואני שמח על התגובה הזו דווקא בפורום חובבי רכב. הרבה פעמים אני רואה נהגים משתוללים, אבל מצד שני שומרים על קווים נכונים או מהירות הגיונית. הבעיה היא שחלקם שוכחים שהם בכביש ציבורי, וכולי תקווה שאלו לא חברי פורום. פעם אחת זה הסתיים בתאונה. פעמים אחרות בכמעט תאונות. בנוסף, בכבישי ארצנו הרבה פעמים רואים ברגים, וכל מיני חתיכות ברזל בשולי הכביש. אני בכלל לא מדבר על חלקי פח וצמיגים שזרוקים לפעמים בנתיבי הנסיעה של כביש מהיר. הדברים הללו יכולים להפתיע כל נהג, ולהפוך לאסון.

כשאתה ברכב ספורט אתה תמיד גבר עד שבא משהו כמו התמונה של ליאור. (הדו גלגלי).

יש גם כאלו. זה אפילו לא בן.... זה פשוט שוטר לא טוב, שוטר ללא שיקול דעת, שוטר שלא עוסק בעיקר, אלא בתפל. מה לעשות, יש גם שוטרים כאלו.

אני כבר שנים בתשתית של הוט. פעם אחת היו לי ניתוקים, הגיע טכנאי למחרת, החליף את המודם וחידש את הכבלים שהיו מעט קרועים, והכל חזר לעבוד מצוין. כמובן שהכל ללא עלות. סה"כ כמו בכל חברה אתה תמצא כאלו שנהנים וכאלו שפחות. אני תכננתי לעבור לבזק, כי קיבלתי מחיר מצוין יחד עם טלפון קווי בבית, אבל הם פשוט שיקרו לי במכוון והמבצע הסתבר כשקר גס, אז ביטלתי את כל הסיפור. סה"כ כבר הרבה שנים אני בהוט, ואין בעיות בגלישה. גם המהירות בסדר.

יש לי חבר, איך שהוא עולה לכביש מהיר ישר עובר לנתיב השמאלי ומועך את הדוושה הימנית. אנחנו תמיד צוחקים עליו, שאם לא היה שטח הפרדה בנוי, אז הוא היה עובר כל כך שמאלה, שהוא היה נוסע בשוליים של התנועה ממול.