yosi05

ראשית, תודה לעונים. שנית בקשר לשתי הנקודות שעלו: אני מתכנן להתקין את המכשיר בנקודה יחסית נמוכה ברכב כך שככל שניתן, הטמפרטורה האופפת שלו תהיה קצת יותר נמוכה. אני גם מביא בחשבון שיש הבדל בין מצב שבו המעבד/ים פועלים לבין מצב שבו כמעט אין בהם פעילות. נכון שהסוללה סובלת אבל לדעתי זה מחיר הכרחי כדי לקבל הגנת וויז אוטומטית - לדבר וליזום שיחות מנטרל את תצוגת וויז ומחייב התעסקות בזמן נהיגה שאני מעדיף להמנע ממנה. ככל שאני יודע וויז עדיף על גלאי רדאר ולייזר, אפילו יקרים, כי כאן יש בהרבה מקרים התרעות כמעט מיידיות, וכבר חוויתי זאת. גניבה היא אכן בעייה אבל ניתן לדעתי למזער ע"י כך שבמקומות מועדים אשלוף את המכשיר מעריסתו (מגרשי חנייה, חניונים, אירועים וכדומה) ובעצירות מזדמנות סמרטוט על הטלפון יסווה אותו. לו ניתן היה להחליף את התצוגה בנייד בתצוגה על צג חיצוני נפרד (יהיה לי כזה למצלמת רברס), אז ניתן להסליק את הטלפון ואין בעייה, וניתן גם להרכיבו סמוך לרצפה באזור קריר יחסית. לצורך זה מספיק שתהייה תצוגה נוספת, כי לצפייה נטו לא צריך צג מגע. במקרה כזה יש צורך בגישה סבירה לטלפון כדי לשנות את מטרת הנסיעה, אבל לא תמיד זה חשוב לי כי ההתרעות פעילות תמיד. יוסי

ערב טוב. הבעייה שלי - הפעלת וויז מטלפון נייד ייעודי שישב בעריסה ברכב עם התנעת המנוע, וכיבוי עם הפסקת המנוע. בעקבות שינוי בעבודתי אני נזקק לשרותי נייד ברכב בהקף רחב, ולכן הנייד העיקרי עובד בעזרת BLUE TOOTH מול רמקולי הרכב. הפעלה קולית ושאר ירקות אינם בעייה. במקביל אני רוצה שרותי וויז, וזאת בלי לפגוע ביכולת לקבל או להוציא שיחות. אני רוצה גם שוויז תופעל אוטומטית ותספק 'הגנת מצלמות' וכדומה גם בנסיעה עירונית קצרה, כי פריסת הרשת שלהן הולכת ומתרחבת. אז הרעיון הוא להתקין נייד עצמאי נוסף עם סים נפרד מהעיקרי בעריסה קבועה שיחובר קבוע לנקודת טעינה ברכב, כזו שמפסיקה לטעון עם כיבוי המנוע. הייתי רוצה שבהתנעת מנוע הנייד הזה יתעורר לחיים ויפעיל אוטומטית שרותי GPS ואת תוכנת וויז. מניסיוני אני יודע שההתרעות פועלות בה גם אם הנסיעה לא בכוון המוגדר. עם כבוי המנוע הייתי רוצה שהנייד הנוסף יכבה (מצידי שיכנס למצב טיסה או כל מוד חסכוני אחר), כדי לחסוך סוללה ועומס על מצבר הרכב. יתרון נוסף בסידור כזה הוא יתירות - אם הנייד העיקרי נשבר ניתן מיידית להעביר סים לנייד הנוסף ולהמשיך לתקשר. לא חשוב לי שהמספר של הנייד הנוסף יהיה שונה. מישהו התנסה או יכול לסייע באיפיון מכשיר מתאים תחת אנדרואיד, תוכנה נדרשת וכדומה? אם המכשיר יהיה של סמסונג, עדיף. תודה לעוזרים, יוסי

בעוונותי כבר התחשמלתי כמה פעמים בחיי, ואני מכיר אישית חשמלאי ראשי במפעל גדול שהפך נכה (למזלו קל) בגלל קשת שפרצה במעגל 3.3 קילו-וולט בגלל טיפול לא זהיר. אין קשר בין הדברים. כל עיסוק טומן בחובו סכנה. שמן במחבת עלול להתלקח, וכבר קראתי (לא מכיר זאת מקרוב, זה כנראה מצב מאד חריג) על מים במצב של חימום יתר במיקרוגל שרתחו בבת אחת וגרמו לכוויה כשנגעו בכוס. בבית הזיקוק קרה בעבר מקרה שמישהו נהרג בגלל ניצוץ מחוט ששימש להוצאת דגימת דלק. איש מיומן, הליך שיגרתי, אבל צירוף קטלני של חמסין וחוט שצבר חשמל סטטי והוא מת. אני חסיד של להסביר, להצביע על הסכנה ולהמליץ. לא להנחית, זה פורום פתוח ולא בסיס צבאי. אבל זה רק אני. יוסי

שוב התלהמות וסדרת חינוך במקום תשובה תמציתית. הפעם בכלל התעלית על עצמך. כתבתי מפורשות (נכון לא ניקדתי, אשקול בפעם הבאה.....) שעדיף להשחיל חוט פזה נוסף במקום לקמבן נתיך 16 על מוליך 1.5 ממ"ר. אז מה ההתלהבות, 200 קמ"ש לקיר בטון, ומה עוד? לא שאלתי ואני לא זקוק לשאול שאלות טריויאליות. אז מה יש לנו - CEYAL - כל המאמץ למענך אז נא תשומת לבך: 1 - יש כיריים אינדוקטיביות שניתן להפעילן בהזנה חד-פזית באופן מקורי. 2 - בדרך כלל גם אם כתוב שיש צורך בהזנה תלת-פזית זה בעצם רק בגלל הזרם החזק הנדרש. במידה וקיים אביזר הגנה מתחכם בצורת חישן המודד הפרשי פזה בין ההזנות השונות כדי להבטיח שאכן ההזנה תלת ולא חד פזית, ניתן לוותר עליו אם אתה יודע מה אתה עושה ומוכן לוותר על אחריות. במקרה כזה, כדי להנות מהאפשרות לנצל כמה משטחי חימום בו זמנית יהיה צורך בהזנה חד פאזית חזקה, כלומר להוסיף מוליך או שניים בצנרת הקיימת, כשכל מוליך יוגן הנתיך נפרד. הקפד על התאמת הנתיך לחתך המוליך. ניתן כמובן להשחיל מוליכים חדשים בחתך גבוה, אבל רק מי שלא התנסה בהשחלת מוליכי 4 ממ"ר ימליץ על כך. כל זאת בהמלצה חמה של שי222.............. שי, בחייאת, פחות לחץ. אני בעצמי מהנדס וותיק ונתקלתי בהמון שטויות וטעויות שנוצרו ע"י מהנדסים, כולל בייצור מנועי חשמל תעשייתיים ועוד ועוד. תרגיע. הנושא לימד אותי שכמו שיש יצרני מכונות כביסה שמייצרים הגנה נגד שימוש במשאבה תחליפית בעזרת ניטור זרם או השד יודע מה, גם יצרני כיריים נטלו לעצמם את הרשות להחליט עבורי מה טוב. אז לא בבית הספר שלי. אולי אכן לא שווה להתעסק ולאבד אחריות אבל זוהי החלטה אישית של כל אחד. לטעמי מספיק להתריע על הסכנה הפוטנציאלית, אם בכלל. יוסי

לא מבין את התגובה שלך, אז חתכתי את ההתלהמות והשארתי את העובדה שאני ומין הסתם רוב האחרים לא היו מודעים לה. אתה מסביר שיש רגש מובנה בכיריים השראותיות (אינדוקציה) החש בכך שיש לו הזנה תלת-פזית. טוב ויפה. עדיין נשאלת השאלה אם בסוג כזה של כיריים יש צרכנים תלת פזיים כלומר שבהם סלילי האינדוקציה ניזונים מ-3 פזות בבת אחת, או שזו בעצם מערכת חד פזית הניזונה מ-3 מוליכי הפזות השונות, ובפועל כל סליל מקבל פזה אחת ואפס. במקרה כזה אין מתח של 380 וולט על אף סליל, ומי שמוכן לחיות עם הפעלה חלקית (נניח פחות משטחי חימום בו זמנית) ויש בביתו הזנה חד פזית חזקה, יכול להסתדר אם ניתן לעקוף את חישן שלוש הפזות. אז תוכל להסביר מה היא האמת? נקודה נוספת היא הצעתו של דני להעביר עוד מוליכי פזה דרך צינור הזנה קיים. אם זו אותה פזה אין מתח בין המוליכי הנוספים לפזה המקורית שעברה בצינור. יש אומנם סכנת התחממות ופיזור חום לא מספיקים אבל בשימוש בחתך נכון למוליכים זו סכנה פחותה, ובכל מקרה זו פרקטיקה נפוצה. הרי מדובר בתשתית קיימת. זה בוודאי עדיף על הגדלת הפיוז , למשל 16 אמפר על מוליך 1.5 ממ"ר, ושאר קומבינות. ממתין לתשובה מפורטת, יוסי

פנדוב, מכבד את מה שכתבת שאתה לא מתחבר לבבל"ת הטכני, אז קבל פטור מקריאת המלל הבא. לא בהכרח קשור למזגן עתיק או לא. הברייקר בלוח חשוף לחום מבריקרים הצמודים אליו, מחיבור חוטים שלא מהודקים עד הסוף ומעומס גבולי, שכולם גורמים לו לחימום. היות ובבריקר יש 2 מעגלי ניתוק (לעומס יתר מתון ולעומס יתר חריג), זה מצב אפשרי בהחלט שמעגל עומס היתר המתון יגרום לניתוק. יתכן מצב גבולי שבו צריכת יתר מתונה תקפיץ אותו עוד לפני שהבימטל ינתק את המדחס. יוסי

מתנצל מראש על התגובה הבוטה שלי. התגובה שהגבת היא כדי להפגין שליטה ברזי טרמינולוגית המיזוג או כדי לסייע לבחור המתלבט? איציק הגיב לקונית ועניינית וגם דייק, אז למה להכביר מילים ולזהם את השרשור במושגים לא נכונים? ממתי האוברלואד רגיש לטמפרטורת סלילי המדחס? הוא רגיש לזרם יתר, נקודה. ממתי ממסר זרם הפחת קופץ בזרם יתר מתון? הוא מגיב לזליגה, לא לעוצמת הזרם. פותח השרשור ציין במפורש בתגובה לשאלה שאלו אותו וציין שהממא"ט הוא שקופץ, אז איזה קשר יש לזה ולמה שתארת באריכות ככקצר גוף - זליגה מסלילי הסטטור לגוף המדחס - ולתקלה שתאר???? היות וכשפחות חם המזגן מתפקד, הכי סביר שיש בעייה של לכלוך המפריע לזרימת האוויר במעבה כלומר בראדייאטור החיצוני. יתכן, בסבירות פחות גבוהה, ששינוי בערך קבל העבודה במאוורר החיצוני גורם לו להסתובב יותר לאט. סיבות נוספות כבר תיאר איציק. חם, חם, יוסי

4-20 מיליאמפר זה הטווח התקני בכרטיסי בקרה בתעשייה לניהול מחשבי בקרה, הצגת והקלטת ערכים, וויסות וכך הלאה. מתח הכניסה אופיינית 28 וולט זרם ישר להזנת הכרטיס. כנראה שלשואל יש מתמר מסוים שמוציא את הזרם הנ"ל, והוא רוצה לחברו לכניסה של מכשיר ויסות או בקרה הרגיש למתח משתנה. להערכתי גם המתח המשתנה הוא של זרם ישר. יוסי

מומלץ לשמן את קסטת הקפיץ לפני הרכבתה - שימון קל בשמן מכונות דק (שמן מכונות תפירה למשל). זה משפר את פעולתה. באותה הזדמנות מומלץ לשמן באותו שמן את צירי המתכת של התוף האוסף למעלה את השלבים, הנמצאים בשני קצותיו. לא צריך לקבוע מראש את אורך הרצועה, ניתן להחליט תוך כדי הרכבה. אני מקפיד תמיד (עשרות תקוני תריס - רצועות גלילה, פחיות ורצועות עליונות בין השלבים) לכרוך את הרצועה למעלה מכריכה אחת על התוף העליון, כדי להקטין את העומס על הבורג (החיכוך של לפחות כריכה אחת עושה זאת). לפני פירוק קסטת הקפיץ אני מקפיד להעזר בסכין חדה ולחרוץ את הצבע סביבה. זה חוסך נזקים לצביעה ולאיטום סביבה. בזמן העבודה על חיבור הסרט לקסטה אני נעזר בפלייר פטנט כדי לקבע אותה כשהקפיץ דרוך. יוסי

אין לך מד טמפרטורה עם מצביע לייזר? במקום לנחש ולהעריך, מדוד טמפרטורה של מפזר החום של הצ'יפסט (ראה דברי וולף) ומשם תוכל להתקדם. אם אתה צריך כזה, פנה בפרטי ותענה. יוסי

התשובה שלי תתייחס לשלוש נקודות. 1 - החתיכות המופיעות (ההודעה הראשונה שלך) הן בוודאי משקעים מצנרת היציאה מהמכונה, מהצנרת בין המשאבה לתוף ומצנרת הפיקוד של הפרסוסטט. לדעתי, אם יש לך קצת סבלנות וידים טובות תוכל לתקן ללא עלות. פרק את המכונה או השכב אותה ונקה ביסודיות את כל צנרת הגומי ואת פנים המשאבה. אני צופה קושי אפשרי בחיבור הגומי המנקז את המים מהדוד למשאבה, והייתי נמנע מלפרק אותו מהדוד. לחץ על הצנרת, התז פנימה מים, נגב מבפנים עם סמרטוט וכך הלאה. 2 - אני מעריך שאין קשר בין הריקוד והקפיצות ובין מצב המיסבים. רוב הסיכויים שהלכו לך בולמי הזעזועים של המכונה, שיש התאבנות והתקשות של השרוול המרובע הגדול מתחת לפתח הכנסת הכביסה (אוטם בין גוף המכונה ובין הדוד החיצוני שסביב התוף) ושיש בלאי ברגליות הגומי עליהן המכונה עומדת. החלפת בולמים יחסית לא יקרה בחנויות המתמחות, רק שצריך להביא ביד דוגמא. גומי לרגליים ניתן בטח לקנות משומש במצב טוב בחנויות מתמחות. הבעייה האמיתית היא בשרוול הגומי כי החיבור שלו לדוד נורא קשה להרכבה. לא מכיר את המבנה אצלך אבל בקריסטלים למשל וגם כשמשתמשים בסבון נוזלי כדי להקטין חיכוך, ההרכבה איומה וצריך אצבעות כמו ג'בקה. אל תתחיל אם אינך מיומן, וטכנאי בטח יקח מאתיים שקלים וצפונה רק לעבודה. הבעייה היא שצריך לטפל בכל בנקודות האלה ובלי לבדוק ולנסות לא ניתן לדעת מה תהיה התרומה של תיקון חלקי. 3 - רעש בסחיטה הוא כנראה בעיית מיסבים. לא זול לתיקון - עניין של כמה מאות שקלים לחלקים כי לא מספיק בדרך כלל להחליף מיסבים, יש בעיית בתים ואטמים, לפעמים הציר המניע את התוף פגוע ואז צריך להחליף פלנג' וכדומה. במכונה ישנה שאינה שלך לא מומלץ להשקיע, אבל אם המיסבים לא הרוסים לגמרי אולי תוכל למשוך. יוסי

מרק, הבעייה לא בכך שהפלסטיק מתרחב אלא בכך שמקדם ההתפשטות של הדבק ושל הפלסטיק שונים. כשאחד מתארך יותר מהשני נוצרים באזור המגע כוחות גזירה עצומים. דבק מעצם טבעו לא מצטיין בעמידות לכוחות גזירה, ואז נוצרת הפרדה, המורחבת בגלל הלחץ הפנימי. כששפופרות רדיו היו פופולריות היו רגלי המתכת שלהן עשויות מסגסוגת מתכתית בעלת מקדם התפשטות קרוב לזה של הזכוכית כדי שלא יווצרו סדקים. כשמישהו מספר על דבק המתאים למתכת, לפלסטיק, לקרמיקה וכדומה זה מעלה אצלי חיוך. פעם כשהצטרכתי צבע פוליאוריטני עבור שלט עץ לשבט הצופים של הבן פניתי לייצרן והוא סיפק צבע בעל גמישות שתוכננה לחיות עם תכונות העץ. החיים קשים. יוסי

עזוב פיזיקה, כימיה יותר מעניין. וברצינות, כל מחמם מים מיידי הפועל בגז מתאים לצרכיך. ממילא אתה ממלא את המיכל במקום. אתה צריך למלא אותו דרך מחמם גז. לאחר שתמלא נניח 400 ליטר תמשיך למלא כשהמחמם מופסק וכך תגיע לטמפרטורת מים מתאימה. הבעיה שצריך ארובה ואורור מתאים כדי לשחרר גז אם דלף, אבל אם הצנרת תאפשר מיקום חיצוני למחמם אז אין קושי. תצטרך כמובן גם בלונים (קטנים, הגדולים כבדים וקשה לניידם). מאמין שאחרי פעמים ספורות תדע להעריך כמה ליטרים להזרים כשהמחמם פועל כדי להגיע לטמפרטורה הסופית הנחוצה. יוסי

אפשר להעביר שבוע בציטוטי רייכמן, אבל קבל כמה פתגמים קצרצרים, כמתאבן: לריצה אין שום ערך אם לא זאת היא הדרך. לכל לב יש די כוח לרמות את המוח. שבע מוד וחזור, עד שפעם תגזור. שום גאון לא יוכל לשכנע סכל. במקום שהשד לא יצליח, שם יבחר באשה לשליח. ומשהו לחובבי הצליפה: חמישה חמושים ינצחו חמישים. יוסי

לא בדיוק, אבל קרוב: דוחק הקץ - כילד תם, אשר שתל שתילים ומוציאם מאדמתם, לראות אם הם גדלים. מפי חנניה רייכמן כמובן. יוסי

זו לא הפעם הראשונה שדעתך האישית מנוסחת בבוטות, אז קבל את התגובה האוטומטית מכתבי חנניה רייכמן: אדם אדיב לא יעליב, וגס, מה ערך יש לפיו? אני מספיק ברור? חג שמח, יוסי

היי. הפרדוקס הצרפתי הוא מושג מוכר וותיק - צרכנים כבדים של מזון עתיר שומנים ובמיוחד כולסטרול, ומעט בעיות לב וחסימת עורקים. לפני ימים אחדים הופיעה ידיעה על מחקר שהוכיח שיש לצרוך את היין האדום, המוכר כסוד מאחורי הפרדוקס, סמוך לצריכת הבשר האדום ונגזרותיו, תוך כדי הארוחה או סמוך אליה. ואני מבקש לברר מהו היין העשיר ביותר בנוגדי חימצון ואם יש בכלל הבדלים משמעותיים בין יין מזני ענבים שונים או ין יינות שיוצרו עם/ללא איחסון בחביות עץ אלון. מבקש להדגיש שיין פירותי עם נגיעות וניל המיועד לצלי קדרה לא עושה לי את זה, מעוניין בהגדרה כמו: יין אדום יבש מענבי מרלו נטו. לא חשוב אם אוחסן או לא בחביות עץ לאחר תהליך התסיסה. חשוב לצרוך יין בן לא יותר משנתיים ועדיף תוך שנה מתהליך ייצורו. מומלץ לצרוך 100 סמ"ק על כל 45 ק"ג של משקל גוף. בעדיפות שנייה יין כנ"ל אבל מענבי קברנה-סוביניון. בעדיפות שלישית יין מענבי פינוטג'. ההבדלים בין שלושת הסוגים לא יותר מ-7%, אבל לעומת יינות אדומים מזנים אחרים ההבדלים מעל 20% בתכולת נוגדי חימצון. גם אם זו רק הפנטזיה שלי ולא אזכה לכזה הסבר, כל הארה תתקבל בברכה. תודה מראש, יוסי

בלשון המעטה זה לא מדוייק. התנהגות הבורסה איננה לינארית וקצובה. כל איש מקצוע יעיד שהרווחים בבורסה מושגים בתקופות קצרות מאד של קפיצות ועליות תלולות ותקופות ממושכות יותר של דשדוש, ירידות וכדומה. החודש האחרון היה נפלא ללא מעט מניות, כולל בשוק האמריקאי. גם בארץ, וגם במניות יחסית כבדות. אין להסיק מכך כלום על ההתנהגות לאורך המשך השנה, כך שהתשואה העכשוית לא מסוכנת יותר מאשר בשנים האחרונות, זו יד המקרה. החוכמה היא לתזמן את השוק אבל זה כנראה בלתי אפשרי, אז רק השקעה לאורך זמן ועם החלטה על יציאה בתנאים שקצבתם לעצמכם מראש (סטופ לוס). כמובן שמידע פנים - משהו שהוא לא חוקי בעליל - משפר את התובנות. יוסי

טוב, עמדת בכבוד בדרישות האישיות שלי, הצלחת וגם שיתפת כך שאחרים יוכלו ללמוד מהתהליך. חג שמח, יוסי

מסכים שיש להאמין בערבון מוגבל. יחד עם זה אתה מבלבל בין בלם דיסק המורכב על ציר המנוע למניעת זחילה של המעלית במצב בו המשקל הנגדי לא מאזן את משקל המעלית והעצירה העצמית של הגיר המניע לא מספקת, ובין בלם חרום הנכנס לפעולה במהירות נסיעה מופרזת - התקן תפיסה על כבל, מנגנון סנדלים למסילות והתקן צנטרפוגלי על תוף הכבלים ומופעל בירידה במהירות חריגה. יש למישהו לינק לתוכנית? יוסי

טוב, התעלומה פתורה. פרפקטו דרך היבוא של נעמן. לפי משקל הסירים והמחבתות הם בעלי ליבת נחושת. המכסה והסיר עצמו בעלי שפה מכופפת (מופשלת, למדייקים) ולכן עבה יחסית, גימור נקי למשעי ולא חד למגע. יש כאלה עם ידיות בקליט ויש עם ידיות המרותכות בריתוך נקודות. על הקרקעית מצויין במפורש שהם מתאימים לכיריים חשמליים ושאר ירקות. לדעתי ריתוכי הידיות קצת צנומים ואישית הייתי מעדיף את הידיות הפלסטיות, אלא אם מישהו מכור להכנסת הסירים לתנורי אפייה בחום מכסימלי. המכירה ברשת מגה בול במחירים יחסית נוחים, ותמיד ניתן לשלם שם בתלושים המעניקים עד 17% הנחה - אומנם מוכרים רק ב-90% מערכם. תיקון ידיות פלסטיות לסירים במחירים נוחים בדרום תל אביב אצל שמוליק, נייד 050-2900061 או בעסק 03-6837571. נדמה לי שהנושא מוצה. בתיאבון, יוסי

צודק לגמרי, היות ויש חלופה מאריכת ימים ובמחיר נסבל (כמה סירים כבר צריך במשפחה רגילה), גם אני זרקתי את כל סירי האלומיניום שהיו לנו והתמכרתי לנירוסטה, גם בסירי לחץ וגם בסירים רגילים. הבעייה היחידה היא בפינג'ן נירוסטה שאין בו תחתית כפולה, אבל היות והוא משמש רק לחימום מים המוליכים היטב את החום ולכל היותר רותחים מקומית (בטבעת חלקית בתחתית, לא בכולה), אני חי עם החיסרון. יוסי

הסירים שמישהו מעלי הפנה לפרסום שלהם לא איכותיים, מצויין בפירוש שבתחתיתם יש אלומיניום. סיר איכותי כולל תחתית (פנימית, בין 2 שכבות נירוסטה) מנחושת ולא מאלומיניום. נירוסטה באופן בסיסי היא חומר מבודד שכלל לא מתאים לבישול. הלהבה מכה עת התחתית בטבעת מרוכזת ואם לא תהיה שכבה פנימית מפזרת ומוליכה, האוכל מהצד הפנימי יחרך כי החום יעלה מאד את הטמפרטורה מקומית (דרך הדופן הדקה) ולא יתפזר למלוא רוחב התחתית. נחושת מוליכה חום טוב יותר מאלומיניום ולכן פיזור החום יהיה יותר אחיד. זו גם הסיבה שחשוב להתאים את קוטר הסיר לגודל הלהבה, שהיא לא תחמם מחוץ להקף 'סנדביץ' הקרקעית, אחרת תיווצר טבעת אוכל שרוף סביב התחתית, בדופן. משתמשים בנירוסטה כי שכבת החלודה שנוצרת עליה היא שקופה ולא חדירה, ואם היא נשרטת היא משתקמת מהר בלי להתקדם פנימה, וכנראה שניתן לחטא אותה בהצלחה. לא יודע איך היצרנים מתגברים על התא הגלווני שנוצר בין נירוסטה לנחושת (למשל הכשל הידוע של דודי השמש מנירוסטה) אבל מניסיון של עשרות שנים, הם מתגברים. אולי העדר אלקטרוליט בתוך מבנה הקרקעית הוא הסוד. אז קודם כל בחן את משקל הסיר, נחושת הרבה יותר כבדה מאלומיניום ולכן סיר איכותי יהיה כבד. שנית בחן את השפה העליונה בסיר, שלא תהיה חדה אלא מקופלת וחלקה למגע או מעוגלת היטב. אם הידיות עשויות מנירוסטה זה בסדר, כאמור נירוסטה יחסית מבודדת. ידית כזו לא תינזק אם תכניס את הסיר לתנור אפייה וכדומה. אין לי דעה מגובשת לגבי סמרור או ריתוך נקודות בחיבור הידיות - נדמה לי שריתוך המשאיר פנים חלק עדיף, אבל חשובה איכות הריתוך, שלא יתנתק עם הזמן, וראיתי כאלה. לא יודע למה להשמיץ תוצרת טורקיה, עדיף לקנות סיר שוויצרי פלצני הכולל מד טמפרטורה במכסה שלו ועולה 1000 ש"ח כי כביכול הבישול ה'טבעי' בנוזלי המצרכים עדיף? כל סיר נירוסטה בעל תחתית נחושת יתאים. עשיתי פעם מבחן משווה בין הנ"ל לסיר 'עממי' אבל בעל קרקעית נחושת אצל מישהי המשווקת סירים יקרים והיא נדהמה מכך שלא היה כל הבדל בתוצאה הסופית. גיביתי את ה'תוצאה הקולינרית' במדידות רבות ומיפוי של הטמפרטורה בשני סוגי הסירים ולא מצאתי הבדלים משמעותיים. אתה מזמין לטעימות? יוסי

אתה מיתמם, לא יתכן שבאמת אינך מבין את שכתבתי. לא מדובר במה שעשה הבחור הדתי אלא בחוסר היכולת של המערכת לזהות את זרעי הפורענות שנשא בתוכו. לא כל חולה נפש מציג דגל, רבים מסווים זאת והחולי פורץ החוצה בשעת לחץ. החולה שאתה משבח ומפאר עבר כנראה חניכה מתאימה ומסוגל להסתגל. לא כך נשוא השרשור. אם אתה יכול לאבחן חולשות נפש במבט קל, אתה מתבזבז, כפסיכיאטר תרוויח הון ותעשה טוב לאחרים....... ותבאר לי מה שונה בין 'יחס מועדף' ל'יחס שונה המותאם להם'? זה לא אותו דבר? העיקר הוא בהתאמת ההתנהגות לאינדיבידואל. חינוך ושיפור הביטחון הם תהליכים ממושכים. לא משיגים זאת בהנף יד. שמעת פעם את הביטוי חלוק לנער כדרכו? ובנושא הגירושים, זה כלל לא חשוב מה דעתך, הקלות שבה אתה פוסק מה טוב לבחור לא מקובלת עלי, קצת כבוד למישהו שאינך מכיר. בתגובה הנוכחית שלך הוספת סביר מאד וזה צעד בכוון. אם היית מוסיף להערכתי או אני מאמין וכיוצ"ב היה לדעתי עדיף. יוסי

טוב, טוויסט בנושא המפסקים. מטרת ההטייה היא לדעת לנתק חשמל למנורה גם אם יש הפסקת חשמל ואתם בדלת לנסיעה לחודש לחו"ל. דואגים שכששני המפסקים באותו מצב (שניהם למעלה או שניהם למטה) יש נתק בהזנת מתח לנורה, כלומר היא כבויה. כשיש הצלבה האור ידלק. מה שנדרש אם בהתקנה הראשונה זה לא כך הוא להפוך את שני החיבורים המתחלפים באחד המפסקים. אם תוסיף מפסק מצליב (כפי שתאר אביב, מאפשר להדליק ולכבות משלושה מקומות ומעלה) הטריק שתארתי לא יעזור. חוץ מזה, לעולם תדאג שהמפסקים ינתקו את הפזה. בביתי, כשאני מתעצל לנתק מתח בעזרת הברייקר - גם כשחשוך ואני מעדיף לקבל תאורה מנורה סמוכה במקום להזדקק לפנס או לנייד, מצב המפסק או המפסקים מספיקים לי לדעת שלא אתחשמל בטעות. זה חשוב כי לפעמים נורה מתפוררת ויש צורך בפלאייר כדי לחלצה ועדיף להזהר מראש. יוסי