sperial

כנאה מדובר בחיבור USB (מלבני, ברוחב כ-1 ס"מ) או mini USB (בצורת טרפז, רוחב כ-5 מ"מ). מדובר בחיבור סטנדרטי לחלוטין ובכל חנות לאבזרי סלולר או מכשירי חשמל תוכל למצוא מטען מתאים המתחבר לרשת החשמל הביתית. קח את ה- GPS לקניון הקרוב לביתך וקנה מטען, סביר שיעלה כמה עשרות שקלים.

מכשי ה-GPS הגיע ללא מטען? איזה סוג חיבור הטענה יש לו? אפשר לטעון מכשירים בעלי חיבור mini USB עם מטען בעל חיבור כזה - כגון המטענים של מוטורולה.

או קורולה מאותן שנים. אמין מאד, שקט, נעים לנהיגה.

עמדתי לפני התלבטות דומה לפני מספר חודשים. היה לי בעבר הרחוק נסיון בכלל לא רע עם יונדאי (אקסנט, מהראשונות שהגיעו לפני 16 שנה ובילתה אצלי כ-7 שנים) ויש לי ולאבא שלי נסיון מצויין עם סוזוקי (באלנו, ליאנה). בסופו של דבר נפלה החלטה לעלות חצי דרגה לרכב יותר מרווח שיוכל להכיל את כל המשפחה למרות שמדובר ברכב שני (הראשון הוא משפחתומטית מליסינג של אשתי) וקנינו את ה-SX4. נראה לי שלגבי הסויפט הכדאיות תלויה בשתי אפשרויות: האחת היא לרכוש את הדגם הישן בתנאי שמקבלים תנאים טובים, והאפשרות השניה היא להמתין לדגם החדש (SZ4) ולבדוק את זאת התאמתו. אופציה נוספת, קרובה למה שחיפשתם, היא ה-SX4 בדגם 5 דלתות שמצד אחד היא קצרה, מצד שני מזה בכל זאת יותר מרווחת מהספיפט וה-I20, ומזה כשנה מצויידת במנוע משופר ואבזור יחסית טוב במחיר נוח.

בתקציבך - מבחר משפחתומטיות 1600 דגם 2008 מליסינג (פוקוס, קורולה, 3 וכו'). נותרה משימה למצוא מכונית במצב טוב.

אני מצטרף להצעתו של רוני, למרות שאינך "מתחבר" למראה של הסופרמיני. אתה מדבר על פוזה ועל מאזדה 3 באותה נשימה? איזה פוזה עושה המאזדה? או טויוטה, או C4 או כל משפחתית אחרת? לדעתי כדאי לך להסתכל על הרכב באור אחר - כעוד כלי שמשמש אותך לצרכים מסויימים, שאותם עליו לבצע ביעילות ובעלות סבירה. זקוק לרכב לנסיעות ארוכות? בחר רכב חסכוני בדלק ונוח. זקוק לרכב לנסיעות עירוניות? בחר בקומפקטי ביותר שיכיל אותך ואת מטענך. הרושם שרכב משאיר על אחרים מתפוגג לאחר כמה דקות, אלא אם מדובר ברושם רע (של רכב מוזנח ומלוכלך). חייך החברתיים לא יפגמו כהוא זה גם את תנהג בסויפט בת 10, כמובן בתנאי שהיא תראה כמכונית ולא כפח אשפה. מעבר לכך - אם אין לך בסיס כלכלי רחב מאוד החסכון שתביא לך רכישת רכב יותר קטן ישתלם לך מאוד בשלב זה של חייך. לא ירחק היום שבו תגלה שהחסכון של 20K ברכישה וכמה מאות שקלים בכל חודש שבו תחזיק את הרכב יקלו עליך בהוצאות חיוניות אחרות. וכאשר תגיע לשלב זה מכירת הרכב הנוכחי והחלפתו באחר תגרום לך הוצאות נוספות.

בשביל מה זה טוב? הפוליסה מכסה רכב מסויים, ברגע שאתה מחליף רכב אתה זקוק לפוליסה חדשה שבה רשום הרכב החדש. אם אתה מתכוון להפקת פוליסת ביטוח חובה - גש לסוכן הביטוח והוא יפיק לך תעודה במקום, יש חברות שמאפשרות גם הפקת התעודה בסניפי הדואר. כמוכן - כדי לקבל זיכוי על ביטוח החובה לרכב הקודם אתה חייב להחזיר את התעודה.

כאשר אתה רוכש רכב בארץ אתה בד"כ רוכש רכב שנמצא במגרשי הערובה או על האניה, ובמצב זה אין אפשרות לשינויים מקוריים. אם תרצה רכב בהזמנה אישית תאלץ להמתין לו מספר חודשים (תחשוב על זמן ההפלגה מיפאן או קוריאה או אפילו צפון אירופה לישראל), וסביר שלא תהיה לך אפשרות לבטל את ההזמנה, או שהביטול יהיה יקר מאוד.

לנהג חדש אין ביטוח זול. עשה סקר שוק אצל כמה סוכנים. עם זאת - יתכן שיש למקום העבודה או ארגון העובדים שלך או של בני משפחתך הסדר עם חברת או סוכנות ביטוח כלשהי שייתנו לך תנאים משופרים - בדוק זאת.

אתה זקוק למספר המפתח והאימובילייזר המקורי - אני מקווה שיוכלו לאתר אותם לפי מספר השלדה.

לצטט שיר של אריק איינשטיין: "את אותם הדברים, אבל לאט". ואת המעיל אני שם בצד, שלא יפריע לתנועות שלי.

משפחתומטית 1600 אמינה - טויוטה קורולה, בתקציב שלך דגמי 1998-9. כמובן לחפש רכב עם קילומטרז' סביר ואחזקה שוטפת טובה. סה"כ רכב יחסית נעים מאד לנהיגה (שקט מאד, מגיב היטב, אם כי לא כל כך נוח).

נסה לבדוק במחשבון הביטוח של zap, שייתן לך מושג כללי. כמוכן הוועץ בסוכן הביטוח שלך. מכל מקום - הייתי מהמר על סדר גודל של 6000-10000 ש"ח לשנה, אולי סוכן טוב יוכל לחסוך לך קצת. אגרת רישוי - סביב 1000-1200 ש"ח לשנה. דלק - לפי הנסועה ואופי הרכב והנהיגה שלך. עם משפחתומטית יחסית חסכונית אני מוציא בערך 500-600 ש"ח לחודש לנסיעות של 800-1000 ק"מ, מרביתם בתנאים עירוניים וסגנון נהיגה רגוע. רכב וסגנון יותר אגרסיביים יביאו לצריכת יותר דלק. מכל מקום - אם אין לך לפחות 1500 ש"ח לחודש לצורך אחזקת הרכב (סכום צנוע מאד) אל תכנס להרפתקה של רכישת רכב, תביא בחשבון שרכב צריך גם טיפולים שוטפים שחלקם יכולים לעלות מאות ואלפי שקלים (נניח החלפת 4 צמיגים או צלחות ודיסקיות בלמים, לא משהו חריג), ויש גם תיקונים לא צפויים, וכמובן צריך לחסוך לקראת החלפת רכב, הרי לא תשאר עם אותו רכב יותר מדי שנים.

עברתי הבוקר במקום (רק במסלול צפונה) - הבורות מולאו, עכשיו יש בהם ערימות אספלט והתנועה מאטה כדי לעבור את "רמפות" שנוצרו באופן לא מכוון בכביש ראשי.

רז, אתה מאוד אופטימי. אני לא יודע איך אתה מקבל ביטוח חובה+צד ג' לנהג צעיר ב-3500 ש"ח לשנה - הנסיון שלי הוא שסכום זה מכסה את החובה בלבד. כמוכן - אתה מציין טיפול שנתי ב-350 ש"ח, אבל כאשר מדובר ברכב בן 10 ויותר כבר יכנסו עוד רכיבים - פעם פלאגים, פעם דיסקיות או סנדלי בלימה, נוזלי בלמים, הגה ותיבת הילוכים, רצועת תזמון עם כל הרכיבים הנלווים - כולם הוצאות המצטברות לסכומים לא קטנים, ואני לא מדבר על תקלות אלא על אחזקה שוטפת.

מבחינת בחור כזה סביר שאבדן הרכב יגרום לו להיות חסר גלגלים כמה שנים. אישית לא העזתי לוותר על המקיף גם לרכב בשווי 30K. אבל כאן מדובר בעניין של גישה אישית ולא בכללי ברזל.

יוני, אני מניח שלבחור הזה ה-30K הם כסף גדול שאינו רוצה להמר עליו, לכן חסכון של כמה מאות שקלים על המקיף הוא הימור גרוע. עם זאת ההמלצה האחרונה שלך מצריכה הדגשה בפונט מוגדל, מודגש, נוטה ואדום.

1. רישוי - סביב 1000-1200 ש"ח לשנה. 2. ביטוח - תלוי בנתונים האישיים שלך, סוג הביטוח וסוג הרכב - אני מניח שסביב 5000-8000 ש"ח לשנה. 3. טיפולים תקופתיים - בממוצע 2000 ש"ח בשנה, אבל יכול להיות גם כפול אם יש הצטברותשל טיפולים גדולים. 4. שחיקה רגילה (מצבר, צמיגים וכו') - 1000 ש"ח לשנה (אבל יכול לנוע בין כלום ל-2500 ש"ח בשנה מסויימת). 5. ניקיון והגנת הצבע - תלוי מאוד בגישה שלך, בין 100 ל-2000 ש"ח בשנה. 6. כמובן הרכיב שאף אחד לא זוכר, אבל יכול להגיע לכמה אלפי ש"ח בשנה - מימון וירידת ערך הרכב (כלומר - הריבית שאתה משלם תמורת הלואה או הפסד הריבית על כסף שהיה יכול להיות מופקד בבנק+החסכון שעליך לחסוך מדי שנה כדי לרכוש בעוד כמה שנים רכב ברמה של הרכב הנוכחי שלך כאשר רכשת אותו). סה"כ תגיע לסביבות 18,000-20,000 ש"ח בשנה לא כולל דלק ותיקונים לא צפויים.

לוותר על מקיף למאזדה זה הימור על 35,000 ש"ח. אם אין לך בעיה להמר על סכום כזה אתה יכול להתספק בביטוח צד ג', אבל אני מניח שמדובר בסכום משמעותי לגביך (אחרת היית מופיע עם שאלה על בחירת ג'יפ ב-250K), וההפרש במחיר בין ביטוח צד ג' לביטוח מקיף קטן, כך שקרוב לודאי מדובר בסעיף שבו לא כדאי לך לקמץ. שאלה נוספת לי אליך: כמה אנשים יסעו ברכב? אם אתה נוסע בד"כ לבד או בזוג בלבד, אין צורך ברכב הגדול, חוץ מהוצאות יותר גדולות וקושי בחניה לא תרויח כלום. אם אני מנחש נכון כדאי לך לבחון דווקא אפשרות של רכב יותר קטן וחסכוני, אם ברכישה ואם בליסינג, יתאים יותר לתקציבך.

אני מקפיד מאוד על ההצמדות לימין, אבל מה לעשות, לפעמים גם עם מזדה 3 ליסינג רוצים לעקוף מישהו, ואז אין ברירה אלא לעבור שמאלה - ואז נוצר אותו מצב שתארתי. עקיפה מימין היא מצב שנוא עלי ביותר (גם כעוקף, וגם כנעקף כאשר לא מאפשרים לי לעבור לנתיב הימני). את כביש 431 איני מכיר (אני צפוני) אבל אין לי כל ויכוח אתך בעניין תפיסת נתיבי העקיפה.

כנראה שלקח כמה דקות עד שהשוטרים הגיעו, אם כי גם כאשר הם הגיעו כנראה לקח להם כמה שניות לזהות את בעייתיות הנהג.

כביש 4 באיזור בו נבנית המטרונית (בין קרית ביאליק לקרית חיים): שני בורות עמוקים לרוחב כל הדרך במסלול המוליך צפונה ובור דומה אחד במסלול דרומה. כביש 4 בכיוון דרום מכפר מסריק לאיזור התעשיה קרית ביאליק - שלוליות עמוקות המכסות את כל הנתיב הימני וחלק מהשמאלי.

אייל, כמה פעמים צריך לפמפם לך ולחבריך את אותו הדבר: מצידי תנהגו 240 קמ"ש אבל לא בכביש ציבורי ישראלי. אז קחו את כספכם וסעו לאוטובאהנים בגרמניה, או למסלולי המירוץ באירופה ושפכו שם את כל האדרנלין שלכם. הכבישים והנהגים האחרים יאפשרו לעשות זאת בבטחה. ההתיחסות שלך היא אנוכית לחלוטין, בדיוק העניין שאני מדבר עליו: אינך לבד בכביש או עם חבריך הנהגים ה"ספורטיביים", אלא נוסע יחד עם הנהג החדש שנוסע בפעם הראשונה עם מלווה, ועם סבתא מתילדה שנוסעת בפיאט 127 ועם הרופא שחוזר הביתה מתורנות של 30 שעות, ועם עוד אין-ספור נהגים שאינם שולטים ברכבם כראוי, או אינם מרוכזים, או נוסעים על צמיגי לינג-לונג שחוקים בכביש עם כתמי שמן. אני לא יודע איך אתה יכול לחשב 5 צעדים קדימה כאשר אלה שותפיך לכביש. הם בלתי צפויים, וכאשר תגיע לחישוב של חצי צעד תצטרך לרסט את החישוב כי מישהו סטה מנתיבו בלי לאותת. אני משוכנע שאם תרבות הנהיגה הכללית בארץ היתה יותר אירופית, וכך גם תרבות בנית ואחזקת הכבישים, כולנו יכולנו להוסיף 20-30 קמ"ש למהירות הנסיעה שלנו וגם המחוקק היה מתיר זאת. אבל עם איכות הכבישים והנהגים בארץ הדבר אינו אפשרי. הכלל הוא שהמהירותצריכה להתאים לתנאי הדרך. לצערנו תנאי הדרך בארץ מצדיקים הגבלת מהירות. אני לא מתווכח אם בכביש 6 צריך להגביל ל-110 או 120 קמ"ש כי זה קטנוני, אבל בראיה יותר רחבה זה מצבנו העגום. לגבי נושא הדו"ג שהזכרתי ו-ranall העיר לי בציניות: אני מניח שהסכנה לחיי או לחיי משפחתי היתה קטנה, אבל מצב שבו רכב כזה יימעך בין שתי יפאנומטיות עם נהגים שמדברים בסלולרי הוא לא מציאות מדומה, ובתנאי הצפיפות של כביש 2 ביום חמישי בערב הדבר מתגלגל בקלות לתאנת שרשרת שאין לדעת רכמה היו נפגעים בה. לא רוצה להיות שותף לארוע כזה.

זה חצי הסיפור. החצי השני הוא חוסר החינוך להתחשבות בזולת, והעובדה שהחברה הולכת ווהופכת אלימה מיום ליום, בכל פן, וגם בכביש. וכמובן הגישה של קיצוצים תקציביים בכל מקום, שלא מאפשרת לגורמי האכיפה לפעול אלא במקומות הנוחים לה, קרי - אכיפת מהירות.

לפי החתימה שלך אתה רוכב דו"ג - אז אני רוצה לשתף אותך בחוויה קטנה משלשום: נסעתי מת"א לחיפה בכביש 2. נהיגה רגועה למדי. תוך שאני עוקף ונעקף (ובהתאם לכך, הייתי בנתיב האמצעי) עקפו אותי משני הצדדים נחילים של דו"ג שהשתחלו ביני לבין המכוניות שמצדדי. אתה יכול להבין איזה צפיפות ואיזה סיכון קיימים כאשר כביש של 3 נתיבים מכיל 5 כלי רכב לרוחבו - לאף אחד אין שום מרחב תמרון, ושגיאה קטנה של כל אחד מהנהגים יגרום תוצאה דומה לזו. כמי שנוהג בכבישי הארץ כבר קרוב ל-35 שנה אני יכול להעיד שתרבות הנהיגה הדרדרה בצורה חמורה ביותר במהלך 10 השנים האחרונות. היום חצית צוצת באור ירוק הפכה לסיכון שכן כמעט בכל מחזור ימצא מישהו שינסה "לגנוב" את הצהוב ויאחר בשניה, או שהולך רגל יהיה שקוע ב-iPod שלו ולא ישים לב לכך שהוא יורד לכביש באדום. במצב כזה כל נסיעה הופכת למבצע השרדות. אז כאשר אתה מדבר על נהיגה ספורטיבית, אנא עשה זאת במקומות שאינם כבישים ציבוריים. אני לא רוצה לפגוש אותך נוסע מולי כאשר אתה חותך סיבוב או נכנס בי מאחור כיון שמסעת 120 קמ"ש בכביש עירוני מתעקל. אני מדבר על מצבים שאני נתקל בהם ברמה היום-יומית, והגיע הזמן שתבחין בין נהיגה ספורטיבית שבה אתה מסכן את עצמך מדעת, אבל רק את עצמך, לבין נהיגה פרועה שבה אתה מסכן את הסובבים אותך.