sperial

מזכיר נשכחות. כאשר קיבלתי את רשיון הנהיגה היה לאבא שלי פיאט 127 - עם אותו מנוע (אולי בגרסה קצת יותר מוקדמת). אם מיזהו הזכיר את הקרבורטור - ל-127 היתה מחלקה קשה - סרב להניע בבוקר. למזלנו אנחנו גרים על הכרמל, מיומי הראשון כנהג הייתי מתורגל להניע בהדרדרות ושילוב ההילוך השני. לגבי ההגה אני חייב לצטט את אשתי: לאוטו שלי יש הגה כוח - צריך הרבה כוח!

מסכים לחלוטים עם dorsht, לדוגמא - המכונית (הפרטית) שלי נסעה ב-4 חודשים 4300 ק"מ, ושל אשתי (ליסינג) באותה תקופה 6900, למרות שהיא עובדת הרבה יותר קרוב לבית ממני. פשוט - כל הנסיעות הבין עירוניות וכל הנסיעות של הילדים (יש לי שני נהגים צעירים) נעשות על רכב הליסינג. לגבי הליאנה - היא מוכרת לי היטב כרכב אמין מאוד - איזה בעיות היו לך אתה? האם המוסך שלך הגון? לי היתה פעם בעיה עם מוסך (לא של סוזוקי) שסחט ממני הרבה כסף על תיקונים חיוניים וגם על עבודות מיותרות, בדוק אם המוסך שלך אמין, ואם אתה חושד בו - עבור למוסך אחר. הנסיון שלי עם מוסך מסויים של סוזוקי הוא הגינות ותמחור סביר ביותר. מבחינת בחירת רכב למכירה - בכלל אין לי ספק שהייתי מוכר את הישן, אשר צפוי לגרום יותר הוצאות על תיקונים (אם כי פחות על ביטוח). את הכסף שתקבל תמורתו החזר לבנק, סביר שלא יגבו ממך עמלת פכעון מוקדם, לכל היותר עמלת פעולה של כמה ש"ח ואולי (בספק) עמלה על סגירות ההלואה וביטול המשכון. אני צמצמתי בחודשים האחרונים הלואה שנטלתי לצורך רכישת רכב על ידי תשלומים הרבה מעבר ללוח הפירעון ולא שילמתי דבר מעבר לעמלת השורה. מכל מקום - בדוק את העניין בבנק (או חברת המימון) שנתן את ההלוואה.

נשמע סביר. בתנאים דומים לאלה, עכולל העליות של חיפה, ה-SX4 שלי צורכת ליטר ל-9.5-10.5 ק"מ.

היה לי מנגנון דומה ברכב שכור (פיג'ו 5008 בגרמניה). כלל לא הפריע לי - אבל בגרמניה לא בודקים בגאג' בקניונים, ומדובר בטיול משפחתי שבו בד"כ או שכולם בםנם או שכולם בחוץ, ואין עניין של נכנסים ויוצאים. מכל מקום - אם היתה לי אופציה כזו בארץ הייתי משתמש בה, אפילו רק בגלל הקבצנים בצמתים.

תבקש ממישהו מהמשפחה לשלם, אפשר דרך האינטרנט או הטלפון, התהליך פשוט ותקבל את הרשיון התקף לביתך תוך מספר ימים. הרשיון אינו מאבד את תוקפו גם אם אינך נוהג - אמא שלי משלמת אגרת רשיון ומחזיקה בו למרות שלא נהגה כ-40 שנה

צא לסיבוב בסוכנויות הרכב. לכל היצרנים העיקריים יש מה להציע בסגמנט ובטווח המחירים המבוקש על ידך, לחלקם יותר מדגם אחד. רק ביקור מסודר בשורת סוכנויות יאפשר לך להכיר את הדגמים, ואז תוכל לפתוח דיון חדש עם אלה שמצאו חן בעינים ביותר.

dorsht, אחד דברים שבהם הליאנה מצטיינת היא גובהה. בכל זאת אני מסכים אתך חלקית - כדאי לפותח השרשור לשבת בליאנה ולבדוק אם היא מתאימה לו.

כמה הערות: 1. ציינת שני דגמי רכב שונים למדי, כולל בעלותם. רצוי שתציין תקציב. 2. לאיזה צרכים ישמש הרכב? מהי "משפחה בהתרחבות" - תינוק ראשון או שלישי? אם יש ילדים - האם הם צעירים במושבי בטיחות או יותר בוגרים? מה הנסועה הצפויה ובאיזה תנאים? עדיף שתפרט מה צרכיך, יתכן מאוד שתקבל כאן הצעות נוספות שעשויות להיות רלווניטות עבורך. 3. אם כבר ליאנה - עדיפה גרסת הסדאן, עם תא מטען מרווח מאוד יחסית לקבוצה.

הפשוט ביותר יהיה לקחת הלוואה, ואני מניח שאם אתה לקוח "טוב" ההצעה הטובה ביותר תגיע מסניף הבנק שלך, אבל יהיה עליך לכתת רגליך לקבל כמה הצעות בבנקים וחברות המימון, וכמובן שיהיה עליך לשעבד את הרכב או משהו אחר.

קוברה, אתה מדבר על הסויפט החדשה שטרם הגיעה ארצה. הבחור מחפש רכב מיד שניה, עליך לבדוק את המבחן לדגך 2005 שבו סויפט קיבלה 4 כוכבים למבוגרים (ו-3 לילדים ולהולכי רגל) בדגם 1300 סמ"ק עם 6 כריות אויר.

פסי פלסטיק המוצמדים לרכב לאו"כ לאורך הדלתות ולעתים גם הכנפיים, והם הרכיב הבולט ביותר לצדדים. אם הביצוע איכותי הם נראים כקישוט סולידי ולא פוגעים במראה הרכב.

תתחדשו! אני מסופק אם החומר הספוגי יחזיק מעמד, וגם קשה לי להאמין שלא יתקלף מהר מאד מכל נגיעה של הרכב. האם אתם נוהגים לחנות עם הפנים לקיר או לכיוון היציאה? בד"כ עדיף לחנות עם הפנים ליציאה - גם תמרון כניסה לחניה ברוורס בד"כ מדוייק יותר מאשר כניסה עם חזית הרכב, וגם היציאה יותר קלה כי רואים את הדרך. דורש התרגלות, אבל הדיוק מאפשר מניעת שפשפים. אם יש חיישני רברס - נצלו אותם, אם אין - כדאי להתקין. עלותם קטנה מתיקון צבע אחד. מעבר לכך - ניתן להדביק פסי הגנה דווקא על הרכב, ובכך גם לצמצם תופעת המעיכות בחניות זרות, וגם למניעת שפשופים על ידי השכן החונה לצידכם. ותיקון קטן - קשקש ולא קסקס.

יש משתנים רבים פרט לנסועה השנתית, שהם אישיים ותלויים בחלופות לרכב הצמוד ובשיעורי המס שאתה משלם. לדעתי כדאי שתגש למחלקת השכר במקום עבודתך ותבקש מהם חישוב היפותטי של השכר במקרה שתוותר על הרכב הצמוד. השלב הבא יהיה לחשב את עלות החזקת רכב פרטי שבה יהיה עליך לאמוד את ההוצאות עליו, כולל הוצאות מימון (שכוללות 3 רכיבים - ירידת ערך שנתית, ריבית על הלוואות למימון הרכישה והפסד ריבית על חסכונות שתפתח), עלויות רישוי וביטוח (יתכן שתקבל אותן מגולמות ואז אין בעיה) והוצאות משתנות (דלק, טיפולים ותיקונים) שאותן יהיה עליך להשוות לסך הוצאות הרכב שתקבל ממקום העבודה, פחות המיסים שתשלם עליהן. אם החלופה להחזקת רכב הליסינג היא עליה ברכיבים פנסיוניים של השכר יש לחשב גם את החסכון הפנסיוני הנוסף, אבל יש מצבים בהם התוספת אינה נכללת ברכיבים הפנסיוניים. יש דבר אחד שתקבל בליסינג וסביר שלא יהיה לך ברכב פרטי, ולדעתי שווה סכום מסויים - השקט שרכבך יוחלף מדי 3 שנים בלי התעסקויות במכירה וקניה של רכב, שקשורות באובדן זמן, הוצאות כספיות ולא מעט עצבים.

והכי חשוב - איפה ההורים (או - למה הן נשלחו לשם). מדובר לא רק בדבר מכאיב, אלא מסוכן מאוד. בצומת צבר בקריות היתה קבצנית שהסתובבה עם שלט שהיא אם חד הורית חרשת - בסופו של דבר היא נדרסה למוות.

לגבי תא מטען - למה אתה קורא "גדול"? אם מדובר בתא מטען לעגלה וקצת קניות כל מופרמיניתעשה את העבודה. אם מדובר על קמפינג זה עניין אחר. לגבי ההצעות של מיטל - לפחות מנסיוני הדל - היתה לי (או, ליתר דיוק, לאשתי) אופטרה כרכב חלופי. אמנם מדובר ברכב שכנראה עבר התעללות במהלך חייו כרכב השכרה או חלופי, אבל הוא בקושי עלה את העליות של חיפה, כך שנראה שאינו מתאים לצרכיו של חברך. לדעתי כדאי שחברך יגש למגרשי הליסינג הקרובים למקום מגוריו ויבדוק בהם, יתכן מאוד שימצא רכב קטן המתאים לו, או, אם הוא יכול למתוח את התקציב בכ-5,000-10,000 ש"ח, למצוא רכב משפחתי סטנדרטי מדגמי 2008 (קורולה, 3, פוקוס, ליאנה ודומותיהן).

בדקת נושא ביטול כרית אויר קדמית ימנית: אסור בהחלט להושיב תינוק בכסא שמולו יש כרית אויר פעילה. לגבי בטיחות המושב האחורי אני לא לגמרי בטוח שפייזר צודק - אין ספק שבמקרה פגיעה זה המקום הבטוח ביותר, אבל אני לא בטוח שאפשרות ההשגחה על התינוק במהלך הנסיעה לא מקזזת חלק מהבדל זה כאשר אין מבוגר שיושב מאחור ומשגיח עליו, ואז הנהג צריך להשגיח על תינוק מאחור, דבר שמקשה מאוד על נהיdה בטוחה.

אתה רוצה לחסוך כסף או להוציא יותר? עם כל הכבוד למה שכתבו בעיתונים - בדקת היטב שבתנאים האישיים שלך הליסינג לא יוצר יותר זול? עם נסועה כשלך גם ההוצאות השוטפות וגם ירידת הערך של רכב פרטי יהיו יותר גבוהות מהממוצע, כך שכלל לא בטוח שרכב פרטי יהיה יותר זול מרכב ליסינג. משפחתית גדולה תהיה יקרה משמעותית מסטנדרטית, אם כי אני מתקשה לומר לך בכמה.

רכב שאני מכרתי לפני כמה חודשים ומתאים לתאור שלך - קורולה (אני מכרתי 1998, אני מניח שהיום במחיר דומה תשיג 1999). שירתה אותי בנאמנות 9 שנים בחיפה והסביבה, קיבלה אחזקה שוטפת סדירה לפי הספר במוסך מורשה יבואן, ובתמורה היו לי סה"כ שתי תקלות לא צפיות במהלך התקופה (לא כולל צורך בהחלפת מצבר לאחר חזרה מטיולים בחו"ל). החסרונות - לא חסכוני במיוחד בדלק, ו-3 כוכבים ב-EuroNCAP (לדגם 1300 3 דלתות עם כרית אויר בודדת), אבל תביא בחשבון - מדובר בדגם 1998 ונושא מבחני הריסוק והעמידה בהם התקדם מאוד בעשור האחרון. עם זאת - לדעתי משפחה צעירה כשלכם אינה זקוקה למשפחתית אלא יכולה בהחלט להסתפק בסופרמיני (אולי עם תא מטען נפרד, בסגנון האקסנט). מכוניות אלה זולות יותר לרכישה וצריכת הדלק שלהן קטנה יותר, ומאידך הן נוחות יותר לתמרון וחניה בעיר.

קצת מהצד - שים לב שעדות המעריצים הן אוכלוסיות די מוגדרות מבחינת גיל ומצב כלכלי. בופרום זה יש לא מעט צעירים, וההעדפות שלהם בהתאם למאפייני הגיל.

עם נסועה כשלך בדוק שוב את התחשיבים - סביר שתגיע למסקנה שהליסינג עדיף, וגם אם הוא מעט יותר יקר הוא מבטיח לך רכב חדש מדי 3 שנים וראש שקט מהטיפולים, גם זה שווה לא מעט כסף. מצד שני, נסועה של 25,000 ק"מ בשנה כרוכה הן בריבוי טיפולים שוטפים והן בירידת ערך גבוהה יחסית (הירידה המוצעת מחושבת לפי 15,000-18,000 ק"מ בשנה. כמוכן - עליך לבדוק מהי החלופה שתקבל מהמעסיק, לא בטוח שהיא באמת עדיפה כיון שגם עליה תשלם מס ולא בטוח שתקבל זכיויות סוציאליות. מבחינת מקום ברכב - אני מכיר את המאזדה 3 בגרסתה החדשה (2010, ליסינג, 1600 סמ"ק) - ומדובר ברכב צפוף, בעל מושבים לא נוחים, עם תא מטען יחסית קטן ובמיוחד עם פתח לא נוח, צריכת דלק לא קטנה (אצלי 8 ק"מ לליטר, רוב הנסועה עירונית-הררית), וגם מבחינת הסחיבה בעליות יש מקום לשיפור. אם בכל זאת אתה מתעקש לוותר על הליסיג הייתי בודק פוקוס מליסינג שסביר שתוכל לרכוש תמורת סביב 65K לרכב בן כ-3 שנים עם קילומטראז' סביר. עוד רכב שהכרתי, מרווח מאוד (במיוחד תא מטען ענק) ואמין היה הסוזוקי ליאנה. החסרון העיקרי שלו הוא חוסר זריזות, המכונית מגיבה קצת באיטיות, אם כי לא חסרת כוח - הסתדרה מצויין עם העליות של חיפה.

בפפירוט אין שיחות נכנסות, כך שהוא לא יועיל במשפט.

לא לא במתכון. פשוט בכל תקופה הוא ידחק את הגבול עוד קצת. קודם 20 קמ"ש אח"כ 30 ויגיע ל-50 בלתי סבירים לחלוטין. או בחירת ההאצה במקום הבלימה כאשר הוא רואה רמזור ירוק מהבהב במרחק יותר גדול מאשר בעבר, או כל מיני שינויים הדרגתיים כאלה שהופכים עבירות "קטנות" ובסיכון קטן לעבירות מסוכנות. אני כבד לא מדבר על התעסקות במסיחי דעת כמו גילוח או קריאת עיתון, אפילו מערכת שמע או GPS חוקיים למהדרין מצריך הסטת מבט כדי להבין את ההוראות מתוך המפה. קראתי בעבר סטטיסטיקה אמריקאית שעסקה בסיכונים הנובעים משימוש בטלפונים ניידים והגיעה למסקנה שהתעסקות במזגן או ברדיו גורמת הרבה יותר תאונות מאשר התעסקות בטלפון. נכון שמדובר בסטטיסיטקה מלפני למעלה מ-10 שנים, תקופה שבה טלפונים ניידים היו יחסית נדירים בארה"ב, אבל לדעתי מצביעה על הסיכון הגדול בעיסוק בכל פעולה שאינה הנהיגה עצמה. וכדי לחזור לעניינינו - לאחרונה סיגלתי לעצמי סגנון נהיגה מתון מאוד, שמתבטא בעיקר בתכנון ארוך טווח של האצות והאטות לקראת רמזורים (עיקר הנהיגה שלי היא עירונית ופרברית). הלחיצה על הדוושות - הן ההאצה והן הבלימה - הרבה יותר מתונה, בגדר ליטוף. את החסכון בדלק אני מעריך בכ-10% (בתחנת הדלק, לא במחשב הדרך).

רעיון בעייתי כלשהו, כיון שבהרבה מקומות יש בעיה של שדה ראיה, והזמן הלוקח להולך רגל, במיוחד קשישים או צעירים עם ילדים ארוך מכדי לחזות הגעת רכב בנתיב הבא. הנכון הוא לחנך הולכי רגל להאט לפני כל נתיב ולבדוק אם אין רכב החוצה אותו בלי התחשבות.

היה ברשות אשתיי רכב כזה מהשכרה למשך שבועיים כרכב חלופי - לא היה מסוגל לסחוב את העליות של הכרמל בצורה סבירה. יתכן שמדובר ברכב שעבר התעללות (הרבה שנים בהשכרה) אבל ריחמתי על אשתי שהיתה צריכה לנהוג בו.

ברכבי דיזל מודרניים באופן מעשי לא תחוש בהבדל, אבל אני משוחד, כיון ש99% מהנהיגה שלי היא על בנזין, דיזל רק ברכב שכור בחו"ל. לגבי הזינוק בעליה, ממילא יהיה עליך להכיר את הרכב האישי שלך אבל לאחר כמה זינוקים הכל יילך חלק.