SuperBamba

אני אישית הייתי מתבייש לחפש בכלל עובדים כשזה השכר המוצע. שכר מינימום במדינת ישראל הוא בגדר דמי כיס במקרה הטוב ובגדר יריקה בפרצוף במקרה הרע. אני גם נדרשתי בזמנו (כחלק מתנאי לקבלת איזושהיא הטבה מהעבודה) להביא ולהכשיר עובדים בשכר מינימום. אם הייתי אכן מביא הייתי מקל על עצמי אישית באופן משמעותי בעבודה. כמה עובדים הבאתי? 0 עגול. אני חושב שזה ביזיון להציע לעובד את שכר המינימום הישראלי ואני מאחל לכל בית עסק שזה השכר שהוא מתכוון לתת, שלא ימצא עובדים, ואם יימצא שיקבל תמורה ״הולמת״ לשכרו. עבודה בזיונית מול שכר בזיוני. כמובן שאין לזה קשר אליך אישית. אני פשוט חושב שכל מעסיק (ואתה לא מעסיק) קמצן צריך לאכול את מה שבישל.

אני בפורום כבר מעל ל3 שנים ועדיין הדברים שראיתי פה כבר פעם אחת מפתיעים אותי בקריאה מחדש

היה אצלנו אחראי שירות לקוחות שהתעקש להבטיח חצי שעה ללקוחות. הסברתי לו את העניין בצורה הבאה. כשמבטיחים לך חצי שעה ולא מקיימים, אתה מרגיש שחיכית יותר ממה שהיית אמור לחכות (כי הרי אתה אמור לחכות רק חצי שעה) -וגם- ששיקרו לך. כשלא מבטיחים חצי שעה, אתה יכול רק להתבאס אם הפיצה לא מגיעה בזמן סביר. אי לכך ובהתאם לזאת כדאי שלא להבטיח זמנים בימים קשים.

מישהו פה מזמין מסניף יהוד ורוצה לחוות דעת על השירות במהלך ה3 חודשים האחרונים? כל הקטע הזה של ההתחייבות בזמנים דופק את הלקוח ואת העסק. אחרי חודש במדינה זרה (ויש מנוסים ממני שיסכימו) אני מרגיש כאילו כל תעשיית המזון המהיר פה פחות לחוצה מאיתנו. לפעמים הייתי מקבל טלפונים מאנשים שאיחרו להם בדקה ודורשים פיצוי כי הבטיחו 30 דקות ולא 31. האמת, הלחץ הישראלי די נמאס. מצד שני, כשלקוח מחכה ואחרי 45 דקות לא מקבל את הפיצה. אני לא מבטיח לשלוח אחת חדשה אם אני יודע שהוא צפוי לחכות הרבה זמן, אני מבטיח פי 2 הפיצוי (נניח הזמנת פיצה 1, תקבל ממני 2 עם תוספות ומוצר נלווה ועוד כהנה וכהנה לפי רוח הנדיבות) מתנה בהזמנה הבאה. יש אנשים שמצליחים להבין את הרעיון שבו לא ניתן לספק לכל עם ישראל בעת ובעונה אחת (כי הרי האנשים הם כמו עדר של חיות, כולם דורשים את האוכל שלהם ביחד) ויש אנשים שלא מעריכים את הכנות. אלה צודקים ואלה צודקים וזהו המצב

שלום לכולם. היום אחותי יידעה אותי בבעיה שקצת מוזרה לי. במשך תקופה ארוכה הייתי מנוי בחברת פלאפון (שומר נפשו ירחק) וערב סירובם לקבל ממני אמצעי תשלום נוצר שם חוב. מרגע שנוצר חוב החברה אצה רצה לעורכי הדין שלי ושם יצרו איתי קשר ואמרו לי שיש חוב. לאחר דין ודברים שנמשך זמן מה סיכמנו בינינו את עניין התשלום והתחלתי לשלם. החודש הוא החודש השלישי בו אצטרך לשלם. היום אחותי דיברה איתי (שכן אני נמצא בברלין) ואמרה שהחוב תפח פי כמה מכיוון שמסיבה לא ברורה החברים במשרד עורכי הדין שיגרו כמה וכמה מכתבים אליי (והרי שאין להם צורך לשלוח מכתבים כי אני משלם בזמן) ודורשים שכר טרחה על כל מכתב של 800 שקל. בלי קשר לכך הם החליטו לנקוט גישה אטרקטיבית (אף על פי שאני משלם!!) ולפנות להוצאה לפועל לבקשת צו עיכוב יציאה מהארץ וכו׳ הייתי שמח אם מישהו היה יכול לייעץ לי איך אני זורק את כדור הקפטילזים החזירי הזה בחזרה אל מי ששלח אותו? מעבר לעובדה שמנסים לדרוס אותי כלכלית (וכמובן להרוס לי את העתיד לחלוטין כי אני רק בן 22) מכעיסה אותי העובדה שעורך הדין מחליט לגזור על חשבוני קופון ולעשות לביתו כשלי בקושי יש כסף לממן את עצמי. תודה מראש על כל עזרה

יהוד! קרוב לעבודה, אקפוץ לביקור

זה לא אותנטי אם אין לאדה או אוטו מיושן סובייטי אחר.

אני עדיין לא מבין כיצד ניתן לצפות מבנאדם לתת עבודה איכותית לאורך זמן ללא שום שחיקה עם שכר מינימום. הרי ברגע שהמשכורת מגיעה העובד מקבל מוטיבציה או מאבד מוטיבציה. הוא עובד בשביל כסף. זו בחירה שלך אם להרים אותו באמצעות תמריץ כספי או לתת לו להמשיך באותה צורה ולהשחק. סופו של כל בלון שהופרח לאוויר הוא ליפול. יש הרבה שיטות לשמר עובד במצב שבו המוטיבציה שלו לעבוד היא גבוהה, הרבה מהן הן חסכוניות למעסיק, כמו תנאים טובים במיוחד (אחת לשנה למשל הרשת שאני עובד בה שוכרת מועדון ענק בתל אביב ועושה מסיבה על חשבונה לכל העובדים, בפסח היא מוציאה את כולם לחופשה בתשלום שלא קשורה למשכורת 13 או לפדיון ימי חופש וכיוב׳) אך בסופו של דבר כשכל התמריצים האלה נעלמים תצטרך להמריץ אותו עם העלאה במשכורת, ולקבל 25 שקל לשעה פתאום על משהו שאתה עושה כבר שנה-שנתיים זו העלאה עלובה. אם נאמר את האמת. ותק של שנתיים בעבודה קשה שווה גם יותר מ30 לשעה. הקמצנות החריבה את בית המקדש..

נהגתי במעט מכוניות חדשות מהסוגים הזולים יותר (לא אלטו, אבל מאזדה 2 למשל) ואני חייב לציין שהבעיה אכן נובעת מחסכנות שנהוגה יותר ויותר במכוניות מהסגמנטים האלה. נסיעה בפיאט פונטו שהייתה לי (מינימלית, אבל בקנה מידה של פעם) מראשל״צ לאילת וחזרה, לא גרמה לי לשום כאבי גב. נסיעה באותה מזדה 2 (ואפילו במיצובישי חנסר) חדשות בהרבנ (2012 ו2009 בהתאמה) למספר מועט יותר של שעות (כשעה כל נסיעה בערך) התישו אותי פי כמה. קנה רכב צרפתי, הנוחות ללא תחרות D: אחרי הרנו שלי אני בספק עם רכבים פשוטים אחרים יצליחו לספק כזה סלון על גלגלים.

בצורה שבה אני רואה את הדברים. עצם העובדה שאפשר להכשיר נניח 40% מהעובדים בחברה למשרה כמו שלי (אנחנו מנסים אצלי בסניף כבר חצי שנה למצוא לי מחליף ועד כה העניין לא צולח) אומרת שבעקרון אולי העניין קל. אבל יש גם את עניין המצוי פה. כמה אנשים אתה מכיר שהיו רוצים בגילך לעבוד בניהול סניף מזון עבור שכר של 7 וחצי ברוטו? (שכר המנהל שלי) כמובן וכמובן שלשכר הנכסף הזה הם לא יגיעו לפני שיעברו שלל תלאות בשכר נמוך אפילו יותר! המציאות שונה מאיך שהגיוני שתהיה, אבל לפי דעתי עצם העובדה שלעבודה שכזאת אין ביקוש (אולי בקרב בני נוער שלא יגיעו מעבר לניהול משמרת) צריכה לגרום למעסיק להבין שאם כבר הוא מצא אנשים שיובילו את הסניפים שלו, ראוי יהיה לשלם להם שכר שישאיר אותם אצלו. אני מודה שאצלי ברשת לא כך הדבר. היחס אגב, ברמה גבוהה מאוד. זה למשל סעיף שאקח איתי לכל מקום בו אהיה אחראי לאנשים אחרים.

נשמע שכשהשגת את העבודה היית יחסית מתחיל בשוק העבודה. כמוני. אני מכיר את ״תתקדם תרוויח״ אבל אחרי שנתיים עם דרגות שכר שונות וגם השכר הנוכחי שלי (שזה שהוא גבוה מאחרים לא אומר שהוא גבוה כשלעצמו) אני אישית לא הייתי מוכן יותר לקחת עבודת ״תתקדם תרוויח״ כי את בזבוז הזמן שלי אני כבר עושה בעבודה הנוכחית. הבאה בתור צריכה להיות מתגמלת מהרגע הראשון. זה אומר שאתה הולך למצוא אנשים כמוך שהתחילו ברמת ״עובדים עליי״ ורק אז, אולי, יקבלו איזושהיא עליה. סה״כ אני טיפה חוזר על עצמי. שכר נמוך זה ליכולת נמוכה וגבוה ליכולת גבוה. שכר עם עליה הדרגתית הוא ליכולת נמוכה שתעלה בהדרגה. היום אני מנהל של בסביבות ה30 איש. בימי השכר הנמוכים הייתי יותר בכיוון של ״תנו לכושי לעשות את שלו וללכת הביתה ועזבו אותי מהגדלת ראש או לקיחת אחריות״.

עוד נקודה על שכר מינימום אם יורשה לי. למקרה שלא שמת לב, שכר המינימום פה לא מספיק לשום בסיס מחיה לאדם מבוגר. מצד שני אתה כנראה לא מגייס ילדים לפני צבא. צעיר בתחילת חייו שצריך לחסוך ללימודים, בטח ובטח שאיש משפחה, לא יכולים להתקיים מהשכר הזה. כל עוד זה מה שתציע, אתה צפוי (שים לב סעיף שלישי!) לקבל פניות של תלמידי תיכון. אני אמנם רחוק מאוד מנישואים אבל אם הייתי אומר לאשתי שמצאתי עבודה חדשה בשכר מינימום כנראה שהיא הייתה בועטת אותי לספה.

מנסיוני עם עבודה שבה אתה מתחיל בשכר מינימום ואז מתקדם: נכון להיום אני מרוויח את השכר הגבוה ביותר בסניף שלי. מעל למנהל (ואני סגנו). מי שמרוויח שכר גבוה יותר משלי הם אנשי המטה. השכר הזה הוא תוצאה של התקדמות של שנתיים בחברה שגם בה ״תתחיל ממשכורת בזיון ואז תתקדם ותרוויח יותר״ ואגיד לך את האמת. את השכר שאני עושה כרגע, חבר שעובד בסטימצקי (בטח שלא משרה ניהולית) עושה ואף יותר. אם אתה בא בדרישות תובעניות (לא אגיד שזה דבר רע, זה הולך קצת יותר רחוק מרע או טוב) אתה צריך לציין שהשכר לא יהיה מינימלי או לציין את השכר שאתה נותן עבור עבודה כזאת. עבודה תובענית תבוא עם שכר בצידה. היה ולא, לא אגיד לך שלא תמצא עובד. לכל בגד יש לובש, אבל: -אתה צפוי למצוא אנשים לא איכותיים במיוחד - כמו כל עסק שרוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה עם דרישה גבוהה ושכר נמוך- אתה צפוי לתחלופת עובדים של מקדונלדס. בהצלחה

תפוח לידית הילוכים למגאן הזקנה שלי: 300 שקל בארץ במוסך שעוד עושה לי הנחות. באיביי גרמניה מצאתי בחמש יורו. אני מאמין אגב שגם התפוח הישראלי יילקח מפירוקיה וזה הגרמני יגיע חדש. Enough said.

נתקלתי בלא מעט בריונים כאלה שהגיעו לדלת שלי וניסו לפתוח אותה/בעטו בחלון. יש פה המון אנשים שחינכו אותם בצורה גרועה. גם במצבי אחד מהם שיקר בבית משפט וטען שאני נכנסתי לו ברכב ולכן יצא לבקש פרטים, אם כי בפועל כשאתה רוצה פרטים אתה לא בועט בחלון הנהג הפוגע ומסמן לו באגרסיביות לצאת מהרכב

שלום לכולם. אני וחברים מעוניינים לפתח אפליקציה חדשה בתחום הבילויים ולאחר שכתבנו את הרעיונות וערכנו סיקור של האופציות הקיימות כיום בעולם הדיגיטלי הגענו למסקנה שמה שאנחנו רוצים ליישם באפליקציה עדיין לא קיים. אי לכך, החלטנו להניע את הפרוייקט קדימה, אך דרוש לנו מתכנת אפליקציות. נכון לעכשיו אנחנו צריכים מתכנת iOS כי העיצובים שאני מכין (עבדכם הנאמן מעצב אתרים ואפליקציות להנאתו) כרגע מותאמים למערכת ההפעלה של אפל. אנחנו מחפשים אדם שיהיה שותף מלא בפרוייקט ולא שכיר (כלומר, אנחנו לא משלמים לו פר עבודה) אחרת היינו יכולים לשכור את שירותיה של אחת מים חברות בשוק. יש באולם אדם כזה, או שיודעים היכן לחפש?

מוזמן ליצור עימי קשר בהודעה פרטית. מכיוון שאני בעל עבודה בחיי ועיצוב הוא כרגע בגדר תחביב (אם כי אני עוסק כרגע בפרוייקט מקצועי) המחיר יהיה בדמות ״דמי כיס״ לעומת מעצב שזו עבודתו.

בתור מי שמתכנן להגר. אחת הסיבות (מהשוליות מהן אגב) היא בכלל ששינוי כזה צריך לעשות מהשורש. זה לא יקרה, לפחות לא בעשרים שנה הבאות. זה מצריך שהרבה מאוד אנשים יאבדו את ממונם ויצטמצמו כלכלית בצורה דרסטית (אלה הם בעלי הון או בעלי שכר שעובדים בעבודה שרק המצב הקיים מאפשרת את התקן לה, ואם יהיה שינוי הם כנראה יפוטרו או שמשכורתם תקוצץ) האנשים האלה שיש אלפים מהם ומשפחות להם ומקורבים, לא יתנו לזה לקרות. אני אישית חי פעם אחת, ואני לא מתכוון לבזבז את זמני בציפייה שמדינה כזו או אחרת תתעורר ותעבור שינוי.

גם אם הרכב של 270 אק״מ מטופל יפה לא מוכרים אותו במחיר מחירון. לא רק שהסוכנויות יודעות שזה אוטו פח, הן גם לא מציעות עליו איזה מחיר רצפה. ביזיון פעמיים.

יש nh אלכסנדרפלאץ שמככב בדילים. הרשת הזו רצה חזק שם, שווה לנסות. אני הייתי בברלין 8 ימים ב2010. עשיתי רשימת אתרים יפה, שכחתי אותה בבית ואלתרתי 8 ימים מלאים לחלוטין באטרקציות. כשהגעתי הביתה הסתבר ששום דבר ממה שהיה ברשימה לא הספקתי (למשל, לא הגעתי לאי המוזאונים ובטח שלא לפוטסדאם) החל מראשית נובמבר ועד סוף נובמבר אני שם. מי שירצה להפגש ולקבל טיפים בזמן אמת מוזמן לפנות. אני אישית הולך הפעם על טיול ״אלטרנטיבי״ שיכלול כנראה את פוטסדאם ואת האזורים המרוחקים יותר של העיר. (כל מה שהוא לא מיטה ואלכסנדרפלאץ) אחזור עם רשימה ארוכה של מסעדות ופאבים ריקים מתיירים ככל הנראה. יש מלונות במיקומים יותר מרכזיים, אם להודות באמת (בהשוואה למלון-טריפ שבחרתם) הקרבה להאקשרהוף טובה ותעשה איתכם חסד כשתרצו לצאת לבירה או מסעדה בערב. אגב מרחק, אין מה לחשוש ממרחקים. התח״צ היא היעילה בעולם ואין פינה שלא תוכלו להגיע ממנה/אליה.

השאלה היא אם אין לך מקום אחר למצוא בתחומך. המעסיק שלך נשמע כמו אדם לא גמיש. אני לא אשפוט מאיזה מקום זה מגיע, אבל אני בעבודה שלי יודע שאם אני אתקיל (ויש עוד אנשים איתי) העסק די יידפק כי יש דברים שאני עושה שאף אחד לא יודע לעשות או לא עושה כמוני. אף על פי כן, כשאני מודיע שיש לי צורך מסויים (למשל פתאום מחלה או בעיה ברכב) אני לא נותן למנהל שלי או לזה שמעליו יותר מדי say. יש חוזה עבודה, לא נעים לכם? ניפרד לשלום ותשלמו לי את הפיצויים המגיעים לי. בתכלס, אף אחד בסניף שלי לא יכול להרשות לעצמו להפסיד אותי או את הערך הכספי שגלום בזה (פיצויי הפיטורין ותשלום על הפרת חוזה). אני מצידי לא עושה דווקא ומשתדל להיות העובד הכי טוב ומסור שאני יכול. יש לי הרבה כוח בעניין הזה אבל אני משתמש בו רק במקרי חירום ולעיתים נדירות.

אם כבר פייפאל עקצו אותי. מכרתי מוצר, הודיעו לי שהכסף מהקונה מעוכב בפייפל (הודעה של פייפל רשמית) כל זה קרה לפני שנתיים ועד היום הכסף לא התשחרר. אם זה לא היה כמה שקלים בודדים הייתי די מתעצבן

המחירים בארץ הזויים. אני בתור צעיר עם שכר ממוצע של 7 אש״ח מתקשה לעמוד בהוצאות. ואני עוד גר עם ההורים!! זה לא סוד שיש פה דברים שעלותם גבוהה פי כמה וכמה מאלו שבאירופה. הרכב למשל.. על מה ולמה אני צריך לרכוש רכב חדש אחד לי ואחד למדינה (מאה אחוז מיסוי)? המזון בסופר והאוכל במסעדות. עוד לא התחלנו לדבר על לימודים ובטח שלא על דיור. שכר דירה בארץ הוא פשוט הזוי. 3000 שח לדירת 3 חדרים במרכז (לא תל אביב). והעובדה שקניית דירה היא חתונה עם הבנק להרבה שנים. מי שירצה ללמוד יצטרך להפרד תחילה מסכומי עתק לפסיכומטרי (בגרמניה למשל אין פסיכומטרי ועכשיו נכנס מבחן דומה, והפלא ופלא, הוא בחינם.) ואז יצטרך להוסיף עוד ועוד כסף על הלימודים עצמם. אנחנו מקבלים שכר של הודו. עלויות של מרכז אירופה (או יותר יקר) וממשלה שחיה שפאסון כמו באמריקה. השכר באירופה אגב, גם במדינות שבהן יוקר המחיה דומה לשלנו, יותר גבוה

המחשבים האחרים שהוצגו כאן xps ו4800 עולים בארץ באזור ה10 אלף ש״ח. זה כבר תקציב שאין לי. ייתכן שהקניה מגרמניה תהיה זולה יותר אבל אני בספק אם אצליח לחסוך ככה 3 אש״ח או יותר

ומה ההבדל בינו לבין ה2800 שהוצע כאן?