SuperBamba

שלום לכולם. לאחרונה החלו לי בעיות בקודנית של רב בריח (הקודנית הפשוטה הרחבה) ומקש הכוכבית לא עובד טוב, מה שמעכב לי תחילת נסיעה באופן קבוע. ייתכן ויש פתרון לבעיה או שצריך לנתק את הקודנית ולסיים עם זה את הסיפור? הקודנית הותקנה עם רכישת הרכב ע״י בעליה הראשונים אי שם בשנת 2001. לי אישית יהיה קל יותר פשוט להכניס מפתח ולסוע, אבל קיום קודנית לא כל כך מפריע לי, השינוי הקל ביותר לביצוע עדיף מבחינתי. מה עושים?

כנראה גולף mk5/6 ידנית כשאתחיל לימודים בגרמניה. אם לא אז סקודה אוקטביה/פביה ידנית, דיזל כמובן. הצורך ככל הנראה מהעובדה שמדובר בעיירת רכב מובהקת והתח״צ לא ברמה הגבוהה ביותר כמו בערים הגדולות. בספטמבר יהיו לי יותר תשובות

איכות ייצור היא שמירה על סטנדרט עולמי בכל מפעל בעולם. בין אם טורקיה או אתיופיה. אתה לא צריך להרגיש שקיבלת קורולה נחותה יותר משל שכנך בגלל שאת שלך ייצרו בטורקיה. הרכב אמור להיות זהה בדיוק. חברה שלא מצליחה לספק את הסחורה הבסיסית הזאת נכשלת בבקרת האיכות והשליטה במפעלים שלה.

אני השתמשתי במברגה קטנה יותר של וולף (ממש קטנה) ועבודת הברגה טובענית פשוט הרגה את המנוע.. די עצוב

אני יכול להדריך את הילד בעצמי ולתרום לו מהידע שלי. השאלה היא באמת איזה ידע ההורים מעוניינים להקנות לילד. שימוש בתוכנות האופיס השונות- יש לו לפחות עוד 3 שנים עד שיתחיל ליישם את זה באופן פרקטי. ידע בחלקי המחשב והחומרה - בהחלט ניתן ללמד. מעבר לזה אפשר להסתדר לבד אני מניח.

אולי השכרת רכב תיתן את הפתרון. אם אתה גר בבניין משותף ויש לך קשר טוב עם השכנים אולי שכן נחמד יוכל לעזור

יבואן רכב הוא לא חברת לממכר קפה. המוצר שאותו הם מוכרים בלעדי להם ועל כן אם אתה רוצה ואג אתה הולך לצ'מפיון. מהיצרן אנשים נוטים להיות שבעי רצון. בתחום השירות נכתב פה הרבה אך עדיין בטיפולים השוטפים אני מניח שהשירות סביר לחלוטין ועל כן זה הזכרון החזק ביותר שנצרב אצל אנשים. כמו"כ אל תשכחו ש"צ'מפיון" מורכב מאנשים ומרכזי שירות. מי שלא מרוצה מאחד מנסה אחר. לרוב זה עוזר ואז שוב. החוויות הסבירות (לא טובות ולא רעות) עולות על הרעות ויחד עם איכות הרכב של מי שזה קורץ לו מתקבלת חבילה יחסית משתלמת ואנשים ממשיכים לשלם. את השירות צ'מפיון יצטרכו לשנות כדי למשוך יותר לקוחות מבעבר וכדי לזכות בגדילה בקצב מהיר יותר. אם הם לא ישפרו אותו הם עדיין יהיו יבואן רווחי.

באזור ה700 יורו לסמסטר. חלק מזה מסובסד ע"י פולקסווגן. בשטוטגרט (מרצדס) הלימודים חינם.

אם האישה תנהג קנה קרוסאובר. נשים מתות על קרוסאובר. אם יש סמל של אלביט קנה קורולה. ואם יש דרישות מהרכב תוכל לפרט ומישהו יותר רציני יענה

מי מכם שלא נרתע מגרמנית יכול לחפש כל שיר של Axel Bosse.. הנאה מובטחת. אעלה אחד אם תהיה דרישה D:

אני יותר נוטה לכיוון של תוכנית הלימודים dual study שנהוגה בעיקר בגרמניה. לימודים אקדמאיים "רגילים" פחות קורצים לי כרגע

כמובן שאני לא דואג לאף אחד. אבל לבחור בלי דרכון אירופאי שצריך לעבוד מאוד קשה בשביל הכסף למחיה שם זה לא מצב אידיאלי

מצטער על ההקפצה. אני אגיב. לגבי הגרמנית. אני לומד on and off כמה שנים. כרגע אני ברמה של קריאת עיתונים חדשות וכד'. אכנס לזה יותר חזק אחרי השחרור אבל אני כבר מסוגל לפתח שיחה ארוכה, כך שזה גם ברור וגם פחות מדאיג אותי. לגבי הלימודים והמוסד. עיצוב רכב של ממש לומדים בגרמניה בpforzheim, יש שם פקולטה ידועה. הבעיה היא שהיא לא עובדת עם שום חברת רכב וזה מקצוע חופשי לכל דבר. כלומר, אחרי כן אצטרך לחפש עבודה. זה לא המסלול שאני מכוון אליו. המסלול שעליו דיברתי הוא מסלול שצמוד לחברת רכב מסויימת ומבטיח קריירה בסיום התואר (מכיוון שאני למעשה נכנס לחברה כעובד עוד מתחילת התואר. כשאסיים אותו לאחר 4-5 שנים כבר אחשב עובד החברה במשך 4-5 שנים). השאלה היא איפה אני מוצא מידע מכוון שיעזור לי להנעל על איזשהו כיוון פחות או יותר מדויק של מה אפשרי ומה ארצה לעשות.

שלום לכולם. כבר יצא לי לפתוח שרשור על העתיד שאני מתכנן לי ועל לימודי ההנדסה בתחום הרכב בגרמניה (תואר B.Eng בתור התחלה) כחלק מהלבטים שאני עומד בפניהם (באיזה חברת רכב לעבור את תהליך הלימודים-עבודה) יש גם את ההתלבטות במקצוע ובהתמחות. אני אסביר: בגרמניה ישנו מסלול משולב לימודים ועבודה שמאפשר בסוף התקופה לקבל תואר שמורכב מידע תאורטי ומעשי, העבודה היא חלק מהתואר והתואר הוא אקדמאי לכל דבר (לא לימודי תעודה/מקצוע, אלא לימודים אוניברסיטאים רגילים למי שתוהה). שלא כנהוג (עד כמה שידוע לי נהוג הפוך מהנ"ל) בחירת ההתמחות עצמה ותחום העיסוק מתבצעת לפני תחילת הלימודים ויש לה חשיבות מכיוון שגם הלימודים עצמם עוסקים בנושא הנבחר וגם בעבודה ההכשרה המקצועית תעסוק בנושא הנבחר. בכל מקרה, בתקווה שיש פה מי שמכיר את התחום ויודע, אני מתלבט באיזה נושא/מקצוע לבחור. הייתי מעלה פה רשימה של הנושאים הקיימים אך הכל בגרמנית ואף על פי שאני פחות או יותר מבין מה שכתוב שם קצת קשה לי לתרגם את זה. בעקרון אני מחפש משהו שעוסק בעיצוב הרכב או בהנדסת האנוש שלו. יש בי צד שמתעניין גם בהנדסת המנוע אך פחות. יש שם למקצוע כזה בתוך התחום הענק שנקרא "הנדסת רכב"?

מי שחושב ש"לא כל כך נורא" ושהמחירים "סה"כ סבירים לחלוטין" כנראה יושב על הענפים הגבוהים יותר בעץ. ארוחה במסעדה זולה יחסית תדרוש ממני הוצאה של כמעט כל השכר היומי שלי. קניות בסופר של ביצים חלב לחם וכד' (לא מדבר על עוגיות, שישיות קולה וכו', אלא גם חומרי ניקוי נניח) תדרוש ממני יום שלם של עבודה מבוקר עד ערב. מחירי הרכב הגבוהים ושל מוצרי הבסיס ושל עוד מי יודע כמה דברים ביחס למשכורת לא מותירים הרבה מקום לספק. יקר פה. לא כי הלחם והחלב עולים פה ב10 שקלים יותר מכל מקום אחר, כי הם לא. אלא כי כשהכל עולה המשכורת נשארת בדיוק אותו דבר. מעניין לאן הולך ההפרש.

אני לא מכיר את העניין עם האיומים אבל ראיתי ביוטיוב כמה סרטונים שלו מדבר על קופיקס ונמצא בעימותים כאלה ואחרים עם אנשים ואני לא מצליח להבין על מה הבאז. יש פה בנאדם עם דיעות שבפעמים (מעטות יש לומר, לא בכל ריאיון איתו הוא מתבטא בבוטות) התבטא לא יפה על דברים שהוא לא אוהב. אז אמנם אני לא אגיד עכשיו שהבחור בסדר גמור וסתם עשיתם לו רצח אופי, פשוט מתוך הנחה ש"מיליארד סינים לא טועים". אבל אני חושב שאם הסיבה לשנאה שלו היא "הוא התבטא לא יפה בXYZ" זו לא סיבה מספיק טובה. אני עדיין מחפש לשמוע מה מפחיד את כולם בבנאדם הזה שהוחלט שיש להחרים אותו ולהעלות אותו על המוקד. דברי רפש זה עדיין לא סיבה טובה.

אין בעיה. במקום עלות המתקן ניתן לממן טיסות והנה הבעיה נפתרה.

לא עושים ילדים בשביל קצבה אבל מצד שני הפאן הכלכלי לא מהווה שיקול בהבאת ילדים במגזרים מסוימים. מה שעל פניו אמור להיות שיקול מרכזי. אם חסכת עכשיו 100 אלף שקל לא תקנה מרצדס יד שניה כי הכסף שילך על המרצדס לא יחזור אחרכך לסיבוב שני בשביל התחזוקה. זה משהו שצריך להיות לאורך זמן. אם זוג הורים מקבל מספר קצבאות רעב מהמדינה זה כנראה לא הזמן להביא עשירייה.

אני גם לא חשבתי שאני מתאים לשירות. איכשהוא נהייתי אחראי שירות לקוחות. אני משתדל לקחת את הכל ברגוע. על חוויות שירות שליליות שהיו לי לא עשיתי רעש. רק נתתי הערות ותמיד בצורה יפה . אם פיצה איחרה לי (הייתי מזמין מהרשת שאני עובד בה כיום, עוד לפני שהתחלתי לעבוד שם) הייתי מתלונן רק לאחר זמן מסוים וגם אז. יותר לכיוון לשאול מה קורה עם זה ולמה אני עוד מחכה. אם כי זו פחות הבעיה. הבעיה מתחילה כשלקוחות שקונים במקום ישר שואלים כמה זמן הם יצטרכו לחכות ותוך כמה זמן זה מוכן. כאילו במדינה הזאת אנחנו משלמים מס על המתנה ויש לקצר אותה כמה שאפשר. בברצלונה היינו נכנסים לחנות/מסעדה (לא בדיוק מסעדה. יותר פסט פוד). מזמינים ויושבים. חלק מהכיף הוא הישיבה שלפני ולהעביר את הזמן עם הנאשים שאתה עומד לאכול איתם. אף אחד לא שאל מתי האוכל יהיה מוכן והנה פלא! האוכל היה מוכן וגם די מהר. קצת סבלנות לא הרגה אף אחד.

זה לא הכי נכון. מצד אחד אמנם אני יותר רגוע בכביש. אבל בעבודה למשל אני מקבל לחץ של לקוחות ותלונות על זמנים ואיחור של 2 דקות ואת גישת ה"מגיע לי" הישראלית ומזה אין לי איך לברוח אלא אם אתפטר מהעבודה. ואני מניח שאתה מבין מה הבעיתיות בזה.

אני מתכוון לעזוב לחו"ל. מי שמכיר אותי יודע שזה נאמר פה מספר פעמים. המקצוע שאני רוצה לא קיים בארץ באותה הרמה אך הרצון נובע מהמחיה פה. וזה לא רק היוקר. זו העובדה שכולם לחוצים כל הזמן ושהעם (רובו. לא כולם, אבל בהחלט החלק הגדול יותר) פשוט מסריח. אתה עומד ברמזור. כבר מתחיל לסוע וצופרים לך שתיסע. כאילו.. מה? איך מרצים את הבהמות האלה. איך גורמים להם להפסיק עם הצפצפה הארורה הזאת?!? על הבוקר חטפתי עצבים. כל פעם שאני נוסע לחו"ל אני חוזר במוד "נזיר טיבטי". רגוע ושליו. מקומות שבהם אין לחץ ולא כולם סופרים כל דקה. בארץ אני עובד בסניף של פיצה והשאלה הכי נפוצה היא "כמה זמן נחכה לפיצה?". כאילו לישראלים יש 20 שעות במקום 24 והם צריכים להספיק פי 2 מכל עם אחר במכסת השעות המצומצמת שהם קיבלו. זה מתכון מצוין לקיצור החיים. לא מתאים לי. לא פלא שבברלין חבורת זקנים שותה בפאב ורוקדת בעוד שפה כבר כולם עייפים ורוצים ללכת לעולמם ברגע שיש קצת שיערות לבנות. החיים פה פשוט לא איכותיים.

אכן. העבודה מקומה בשנתיים הראשונות. לאחר מכן אני מפסיק לחלוטין וטס ללימודים בחו"ל. שם הכסף צריך להיות זמין.

אצלנו בטירונות התאבד חייל ביריה בראשו. היינו בשורת פריקה ושמענו את היריה. דווקא בבוקר של יום בוחן פלוגתי שסיכם את הרובאי. די מזעזע. המקלחות נסגרו לכמה ימים והמפקד שלו בכה יום שלם. אחרכך זה הפך לגימיק. מי ששומע מרץ 11 גדוד קרן ישר אומר "אה אצלכם ההוא התאבד". קצת מעצבן אני לא יודע עבור מה שווה למות, אבל בטוח שזה לא עבור הצבא והטירונות.

שלום לכולם. בעתיד הקרוב אני עומד להשתחרר מהצבא בשעה טובה. מרגע זה ואילך ישנו תכנון כמעט מפורט לשנתיים הקרובות. על הפרק העלאה במשכורת בעבודה (אני כבר עובד שם כמה זמן) וחתימת חוזה קביעות שכזה. לאחר שנתיים אני מתכנן ללמוד ולצורך כך יש לחסוך סכום לא מבוטל של כסף שיאפשר מחיה ראויה לאורך זמן (בין שנתיים עד 4) . בחישוב זריז, אאלץ גם עם משכורת של 8 אש"ח למנוע מעצמי אוכל כדי להגיע לחסכון הרצוי ועל כן אני מתייעץ פה לראות אם יש איזה אפיק שאפשר לפנות אליו על מנת להוציא מהכסף שלי עוד קצת. יש כל מיני השקעות וקרנות נאמנות למיניהן. אני לא מכיר את הנושא אך מה שעומד מולי הוא בעיקר הבטחון שדרוש לשיטה הזאת. הפסד הכספים אומר מבחינתי לשכוח מלימודים אוניברסיטאים וזה לא בא בחשבון. למישהו יש פתרונות והצעות?

נסעתי עם פונטו 1250 פעמיים לאילת הלוך ושוב. רוב הנסיעה הייתה בהילוך רביעי (בחלק של העליות) היו גם פעמים של שלישי. כל אוטו יכול להחזיק את זה.