broadaxe

צודק, ייתכן שבלבלתי עם משהו אחר.

אופניים עם מנוע עזר היו פתרון תחבורתי בסיסי, זול ומצוין לאירופה המתפתחת לאחר מלה"ע II, ולכאורה גם למדינת ישראל הצעירה. אין לי מושג לגבי הכמות המוחלטת שלהם פה ולגבי עניין הרישוי, אבל היו בהחלט ויש גם היום, קיימים כמה אספנים שמתמקדים באופנועים זעירים/קלים/אופני מנוע עזר, נכחתי במספר מפגשים שכאלה בקיבוץ דליה. ממה שראיתי, הרוב שמור לסולקס הצרפתי, עם מנוע שהורכב על הכידון והניע בעזרת רצועה את הגלגל הקדמי. בחו"ל ראיתי קיט מעניין שכולל גלגל אחורי ומנוע עם מיכל דלק צמוד שמותקן לצידו. הרוב המוחלט של המנועים היה דו-פעימתי בנפח של עד 50 סמ"ק.

מערכת anti dive, נגד צלילת החלק הקדמי בבלימה.

לא הכרתי את הדגם - לפי מה שהבנתי מדובר ב"דגם בוטיק" שנמכר דרך סוכנות רכב עצמאית בודדת בזלצבורג, כמו-כן רשום שנמכרו 210 יחידות בלבד. תיאורטית מכונית כזו היתה עשויה להתגלגל לכאן רק בייבוא אישי.

אוסטין אלסטר 1928, בארץ מתקופת המנדט.

K100 וגם K75 יובאו לישראל באופן סדיר.

בהצלחה בחיפוש. "הבאגי הצהוב" זה כנראה לוטוס סופר 7, מכונית שערכה גבוה קצת יותר מהמחיר שנקבת.

אחד המנועים המסובכים ביותר שקיימים.

שוב תודה. בעקבות התשובה ביצעתי חיפוש והדגם המדויק נקרא טייפ 3 נוצ'בק. הכינוי בו נתקלתי בארץ הוא דווקא "לימוזין" (למרות שאין כל קשר למושג האמריקני).

תודה, תוכל למצוא תמונה מייצגת? ראיתי אחד או שניים כאלה משופצים בארץ.

לפולקסווגן היה פעם רכב על בסיס חיפושית אבל במבנה שלוש קופסאות עם שתי דלתות ומנוע 1500. מה שמו המדויק של הדגם?

חלק נכבד מכלי הרכב באתר הזה מוגדרים כ'תפעוליים', דהיינו מחייבים הכרזה של שטח מסוים כתפעולי (למשל קיבוץ או מפעל) ואסור להם לצאת ממנו. אחרים הם קלנועיות שיש להן הגדרה חוקית מבחינת מהירות מקסימלית ואאל"ט גם מימדים - אם זה נאכף זה כבר עיין אחר. אופנים חשמליים חייבים להיות מונעים באופן עיקרי בדוושות והמנוע החשמלי נועד לסיוע, בהספק עד 250W - אכיפה כנ"ל.

נמכר.

עדיין רלוונטי. הורדת מחיר ל 35,000 ש"ח, ללא החלקים שאינם מותקנים על האופנוע.

סתם לידיעה, בקוריאה (הדרומית) אין שכר כזה, 30$ לחודש. זו לא מדינת sweat shops ומאד רחוקה מכך, נהוג בה שכר מינימום קרוב מאד לשכר המינימום בישראל. זו מדינה עתירת תעשייה, מהייטק (לדוגמה סמסונג) עד תעשייה כבדה - קונצרן יונדאי מתפעל מספנות-ענק שבונות את אוניות המכולה הגדולות בעולם, ומחזיק גם מפעלי נשק.

הקפצה ועדכון מס' הק"מ 66,000 ולא כפי שנרשם בטעות. לאופנוע יש גם שני פנסי ערפל/דרך 50W כ"א, תורמים רבות לנראות ולעוצמת התאורה כביש חשוך. על הזוג הנ"ל ועל הפנס הראשי מותקנות מצחיות. יש גמישות מסויימת במחיר.

הוואגוניר החל להימכר ב 1963. אינטרנשיונל סקאוט הוצג ב 1960 ונמכר כבר ב 1961.

האופנוע אצלי כשש שנים והגיע הזמן לעבור הלאה. קניתי אותו לאחר מחקר ארוך והשוואה בין הקרוזרים הקיימים בארץ. הם די נדירים ושווקו במספר קטן למדי ולא עקבי (יש קפיצות מודלים) מאחר שהיבואן שיווק גם קרוזר מיצרן מתחרה וזול יותר. הדראגסטאר 1100 נותן את התמורה הטובה המאוזנת ביותר בין הקרוזרים מבחינת משקל/הספק/מומנט/נוחות/התנהגות כביש ואפילו שימושיות - אצלי הוא רכב יומיומי. קירור אוויר, דרייבשאפט, סופטייל ומערכת בלימה של ימאהה R1 (שלושה דיסקים גדולים ומאווררים). תכלס: שנת 2002, יד 4, 63,000 ק"מ, ללא נפילות או תאונות, מטופל מאז הוא אצלי במוסך מורשה וניתן לקבל היסטוריה. מאובזר בסיסי-באר, תיקי אוכף מעור (עם מסגרת מתכת אחורית), כיסויי עור שונים, פילטר פתוח, אגזוזי קוברה פתוחים עם צליל בריא, שעון זמן, שקע 12V/USB, ידיות קלאץ'/ברקס מעוצבות, כנף קדמית קצוצה. הקונה יקבל את הידיות המקוריות, כנף קדמית מקורית (המחיר שלה בסוכנות שערורייתי), סבל, אגזוזים מקוריים ועוד. מבקש 39,000 ש"ח. 052-2793488 אפשר גם לשלוח SMS או וטסאפ.

דאגלס היתה חברה קטנה שהתמחתה במנועים דו-צלינדריים בנפח נמוך יחסית, חלקם מוזרים (בוקסר אורכי - צילנדר קדימה/צילינדר אחורה). נסגרה בשנת 1956, מעולם לא ראיתי מהם בארץ (לא אינדיקציה כמובן). הדרגונפליי היה האופנוע האחרון שייצרו, בוקסר רוחבי בנפח 350 סמ"ק. זה שבתמונה נראה נפלא, לדעתי מתאים לאספן המתקדם בלבד.

אאוטבק הא רכב בסגמנט עוד יותר גדול והוא ארוך משמעותית מהשניים האחרים שציינת, שים לב שהמנוע המינימלי הוא 2.5L.

אסף22 צודק למדי. היו שני נפחי מנוע (שניהם מיושנים עם 8 שסתומים), 1300 ו1500. לי היה 1500 מודל 1990 שגם הוא היה עגלתי למדי, בשנת 1991 או 1992 המנוע שודרג ל12 שסתומים וחזק יותר משמעותית.

גם זה (ד"א הפלסטיק הומצא לפני האופנוע, וברובם העדשה של האור הראשי מזכוכית אופטית מחוסמת) http://www.kawasaki.co.il/w800/

בוודאי שמייצרים, למשל אנפילד שמיובא לארץ בצורה סדירה.

למיטב ידיעתי מעולם לא יוצר אריאל עם מנוע ואנקל, גם לא נסיוני (זה לא בשליפה אלא לאחר בדיקה בספרות וברשת). מבחינת אמינות - זה אופנוע בריטי ממוצע לטוב ולרע. משנת 1960 החברה עברה כחטיבה נפרדת לתוך מפעל BSA תוך צמצום דגמים ומאז חלקו הרבה מכלולים עם מפעל-האם. לפני זה היו לאריאל כמה דגמים ייחודיים מעניינים מאד מבחינת היסטוריה מוטורית (V2, square four) אבל קשים לשיפוץ ולתחזוקה. בודדים בארץ, בעיקר מדגם Red Hunter.

היתה פה לא מזמן הונדה מאגנה מייבוא למכירה, במצב נפלא.