אורח לרגע

נכנס מכביש 16, יוצא ביציאה של שערי צדק, עולה חזרה למעלה לרח' הרצל ותוך 2 דקות הוא בחניון. אם זה לא יום חול אין פקקים. אנוכי גר באזור.

גבעת התחמושת קצת יותר קרוב למרכז העיר מאשר הר הרצל. אממה, 'יום טיול בירושלים' לרוב כולל גם את עין כרם. הר הרצל זה ממש מעל עין כרם. אני הייתי הולך על הר הרצל. בחזור תכנס לאוטו, סע דרך עין כרם וצא חזרה לכביש 1 דרך הקסטל. הרבה יותר פסטורלי.

יש מתמלל מובנה בוואטסאפ. עובד נהדר בעברית. הבעיה היא שהוא לא עושה רווחים, נקודות, ירידת שורה וכו'. אבל אפשר לתמלל איתו ואז להוסיף קצת פיסוק למען שפה תקנית ומובנת יותר.

די פשוט- יש אנשים שזה עושה עליהם רושם ויש כאלה שלא. אלה שמתרשמים מזה זה בדיוק אותה קבוצה של אנשים שיקנו רכב כזה בשביל הרושם, בין אם יכולים להרשות לעצמם או בין אם לקחו כל הלוואה אפשרית בעולם בשביל להכנס לקבוצת היוקרה הנקראת "שופוני". זה בדר"כ גם אותם האנשים שיודעים להבדיל בין רולקס מזוייף של 100₪ לבין כזה של 50,000. סמלי סטטוס זה עולם שלם, מורכב ועשיר (תרתי משמע). אצל אחד שיש לו כסף זה רכב של מליון שקל, אצל אחד שאין לו זה חליפת נייקי מקורית עם נעלי נייקי מקוריות. כפי שאפשר לראות בתגובות בשרשור- יש כאלה שזה מרשים אותם (פות"ש לדוגמא) ויש כאלה שזה לא מזיז להם. וואלה יש לי חבר טוב שהונו מוערך בכמה עשרות מליונים טובים. הוא כל חצי שנה מחליף רכב. אמנם מחדש לחדש, אמנם תמד זה נראה לי בזבוז מטורף של כסף, אבל לעולם לא יהיה עם רכב מנקר עיניים. הוא עושה את זה בשביל הנשמה שלו. הרכב שהוא החזיק איתו הכי הרבה זמן היה לקסוס שהיה בו שעון אנלוגי מובנה. הוא התאהב ברכב בגלל השעון.

וואי על השרשור הזה כתוב טרנספורטר All over it 😜

@Ron Poh חידשת לי. אחלה. עם זאת- בשני המקרים לא מיועד לנכה שאינו משתמש במעלון/כסא גלגלים. אין דבר כזה "הריצו אותה". פעם הבאה שתיגש למחסום, תדבר באינטרקום עם מי שיושב בצידו השני ותסביר שהיא נכה ולא הולכת לשום מקום עד שלא ייפתח השער. אופצייה א'- יפתחו את השער. אופצייה ב'- ישלחו מישהו תוך חצי דקה לוודא שהנכה שעל שמו התג אכן ברכב. זה מהנסיון שלי.

מסכים בהחלט. אולי בחירת המילים 'צרות עין' לא הייתה במקום. יצא לי לא פעם לצאת מהחנייה ואיזו פרחה צועקת לי :"אתה יודע, זה שיש לסבא שלך תג נכה, לא אומר שאתה צריך להשתמש בו." סבא אין לי, כבר מלא שנים. האמת שכבר פיתחתי תשובה קבועה כיוון שלפחות פעם בחודש יש איזה ז*ן עם הערה מתחכמת. אני פשוט עונה: "אני נותן לך עכשיו את התג ומתחלפים בגליון הרפואי, הולך?". על 95% מהאנשים זה עובד והם סותמים. יש עוד 5% שאמנם לא נכים פיזית אבל בהחלט נכים מוחית, ולא מבינים מה אמרתי.

על מדרכה כל עוד היא לא מפריעה. הכלל אצבע הוא- כל עוד אפשר לעבור בנוחות עם עגלת תאומים (טיפה יותר רחב מכיסא גלגלים). מנסיוני האישי זה לא משנה אם המדרכה היא כחול לבן, אדום לבן, אפור או כל צבע אחר. מתכוון לחנייה עם מעלון. יש ליד הסימון חנייה על הכביש (המלבן הכחול) עוד קווים מקווקים. זה מיועד לרכב עם מעלון. כחול לבן -לא. בחניון ששייך למקום שאין חנייה אחרת לפוקדים אותו- לא משלמים. בתי חולים, נתב"ג, חניוני ערייה וכו'. חניונים ציבוריים של עסקים פרטיים לפעמים מעקמים פרצוץ (בקניונים, סופרים וכאלה), תלוי אם הזכיין שמפעיל את החניון זה חברה רצינית או איזה חאפר. מנסיון שלי- התעקשות והצגת ת.ז שמראה שאני נושא התג ופוטרים מתשלום. חניונים פרטיים לא חייבים לך כלום. מאחל לך שתשלם אגרת רישוי מלאה ותשלם חנייה כל החיים. ובלבד, כמובן, שלא תזדקק לתג. צרות עין של ישראלים- אם אשתך לא צולעת עם רגל אחת קצרה יותר מהשנייה ב30 ס"מ, שתתכונן למבטים והערות מצד הסביבה. כולם ייתהו מאיפה היא קימבנה תג.

חם מהתנור... לפני חודש וקצת הזמנתי דרכון. לפני 20 דקות קיבלתי הודעה שהדרכון בדרך.

שלמות ותקינות הריפוד זה משהו שלפי ההוראות היבשות צריך לבדוק בטסט. אז וודאי שיש קשר. גם על ריפוד גג שמתחיל לגלות את כל המשיכה יכולים להכשיל אותך. יש לזה הסבר שהריפוד צריך להיות תקין כדי שיהיה בטיחותי, שתשב בצורה בטיחותית ונוחה, שלא תגרם תאונה מישיבה לא מאוזנת ובטיחותית. אממה, להבנתי אין מדד מדויק למה זה 'שלם ובטיחותי', ותאכלס אפשר להכשיל גם על קרע של 2 ס"מ במושב. בדו-גלגלי, אגב, זה נפוץ מאוד. לא מעבירים כשהמושב קרוע.

איפה "איזה יד"?

מורשה מה? מורשה יבואן? אתה צודק. מורשה משרד התחבורה? אתה טועה. ממש לא בכל מוסך כזה אתה חותם משכנתא. לעניין האמינות- טרחת והטעו אותך. מנסים להגיד לך. מה שווה הטרחה אם המידע מתברר כלא אמין? בקשר לסביבה מתאימה לטיפולים- אני מטפל לבד. אני גר במרכז שכונה עירונית. אין לי סביבה מתאימה. אז כשצריך לטפל אני לוקח את הכלים ואת החומרים, ונוסע 5 דקות למקום שאפשר לטפל בו. בשקט, בצל. לא סיפור. הבוקים, אגב, קבוע בתא המטען. אין לך מה להפגע. שיתפת במשהו, מנסים להסביר לך במה טעית. אתה יכול להמשיך להפגע, להגיד שאתה צודק ו(אולי) גם לחזור על הטעות בעתיד, ואתה גם יכול להגיד "וואלה, המליצו לי על חובבן סוג ז', עשיתי טעות, שילמתי עליה ולמדתי ממנה". הבחירה שלך בלבד. אף אחד לא נולד כשהוא יודע הכל. אני מטפל לבד. להגיד שאני גאון ולא עשיתי טעויות עד שלמדתי? אין מצב. להצהיר שאין מצב שאעשה טעות בעתיד? אין מצב.

ההמלצות הוכיחו את עצמן, אין מה לומר, ידידי.

"כמה אי אפשר לסמוך על מוסכים" "הלכתי למוסך מדרכה שאני לא מכיר והבריגו את הבורג עקום". אתה לא רואה את הסתירה בדבריך?

אני בטוח שהוא מודע למה קורה בענף. אני בטוח שהוא חושד מדי פעם בעובדים שלו. בין זה לבין לדעת שעושים לו את זה מתחת לאף המרחק גדול. וחוץ מזה שיש בעלי מכונים שפחות אכפת להם. סיבותיהם עימם. אולי שותפים לקומבינה, לא יודע. משלמים לבוחן. בדר"כ ע"י צד שלישי. פעם היו מעבירים ניירות בתשלום. היום (לפחות עפ"י מה שאני מכיר בכמה מכונים) הבוחן הקומבינטור דורש שהרכב יעבור את המסלול וייראה במצלמות האבטחה. החייאת, אל תהיו תמימים.:)

תלוי מה רמת הקומבינה שיש בין הבוחן למוסכניק. פעם היו הרבה יותר קומבינות. היית שולח את הניירות עם כסף ומקבל אותן עם חותמת. (אישית עשיתי זאת בעבר כמה פעמים עם אופנועי שטח). היום קצת יותר מחמירים. עדיין יש בוחנים שיעלימו עין תמורת כמה שקלים, או לסירוגין תמורת טיפולים חינם אצל המוסך שמעביר את הטסטים. במוסך אחד שעבדתי בו נתקלתי במשהו לא אופייני לישראל בכלל ולתחום בפרט- בעל המוסך היה לוקח אופנועים/קטנועים לטסט. תמיד היה חוזר עם רשיון חתום. אממה- אם היה אומר לו הבוחן- תחליף צמיג, הבעלים היה מחליף צמיג אחרי שהעבירו אותו טסט. צמיג כדוגמא, כן? יכול להיות כל דבר. זה רמת אמינות בין שני אנשים שהופעמתי ממנה. בן דוד שעובד איתי עכשיו, לפני שבוע הורידו אותו מהכביש על השחרת חלונות, סעפת פליטה רועשת, שיפורים וכדומה. 500 שקל וביקור אצל המכון והוא חזר עם רשיון בתוקף. אז אמרת לא לכתוב 'כי ככה זה בישראל'. אז בסדר, אני לא אכתוב. וטיפים? תעבור על הרכב לפני הטסט. מה שתקול- תתקן. אל תתייחס לזה כאל עונש/קנס, אלא כאל יישור קו שנתי. די פשוט. אפילו אם יש נזילות שאתה מתעקש להתעלם מהן אתה יכול לנקות לפני הטסט וזה בדר"כ יעבור.

נכון. אבל חלקית. בקיץ העירייה הנמרצת שולחת פקחים לעין כרם (אזור המסעדות) בצהריים לחלק דוחות לכל מי שחונה לא בחנייה מוסדרת. יש פקחים בשבת. גם בעיר העתיקה מסתובבים פקחים (לא של תנועה) בשבת.

ייקח אי אילו חודשים מרגע הגשת התביעה עד הסגירה וקבלת פיצוי. כן, עו"ד שעובד תמורת אחוזים. ככה אתה לא משלם שקל ולא מפסיד דבר. מה שיוציא- אתם שותפים.

לא שבאופן אישי אכפת לי אבל רק הערה קטנה- לא. זה לא מותר. לפי החוק אסור לשטוף רכב עם צינור. זה החוק הארצי. אחריו לכל ערייה יש גם תקנות וחוקי עזר משלה. פעם, בימי הבצורת והמחסור במים חוקקו את החוק הזה. מאז למדו איך להתפיל מי ים, אין מחסור במים, אבל החוק בעודו נשאר.

יש מספר שיטות. אתה יכול פשוט למלא את המיכל עד המקסימום, להניע את הרכב עם פקק פתוח ולעמוד לידו עם נוזל קירור. ברגע שירד המפלס- למלא שוב עד המקסימום. בין אם ירד המפלס או בין אם לא, אחרי כיבוי המנוע יש לחכות שיתקרר, ולמלא שוב במקרה הצורך. שלב שני- סגור את הפקק, תניע, תן למנוע לעבוד קצת, תלחץ על הגז בפמפומים (זה יסובב את המשאבת מים). כבה, תן לו להתקרר, פתח, מלא. ואז תעשה זאת שוב. לאחר שתוודא שהמפלס יציב צא לנסיעה וחמם טוב את הרכב ואז תבדוק שוב. כל זה בהנחה שאין פיית ניקוז אויר.

לא הבנתי איך עוד אף אחד לא שאל את זה- האם במעמד ההזמנה הסברת לו בטלפון מה הבעיה? ואם באותה נשימה שאלת עלות? אם לא שאלת- בעיה שלך. כל הצעקות על "אני הולך לתת לו דיס-המלצות" לא במקום בכלל. אף אחד לא גנב אותך. פעם הבאה שאל עלויות בטלפון. בעסק שאני עובד בו הייתה לפני שבוע סתימה. התקשרתי לאינסטלטור, הסברתי בדיוק מה הבעיה ושאלתי את המחיר. אמר 400 שקל אם אין הפתעות והסתבכויות נוספות. הגיע אחרי שעה, עבד 4 דקות בערך, יצא עם מעמ 468, קיבל, לחצנו יד ונפרדנו. מה, בגלל שזה 4 דקות אז הוא גנב? גם הוא רוצה להתפרנס. אני הזמנתי אותו, ביקשתי ממנו לעבוד, והוא גובה את מה שהוא חושב שהוא שווה. בין זה לבין 'גנב' יש מרחק עצום.

פקס זו לא צורת תקשורת. לא יותר מששתי קופסאות לבן עם חוט זו צורת תקשורת. פקס זה פריט מהעבר, שעקב התעקשות וקבעון של גופים/אנשים/ארגונים זקנים ועתיקים נשאר עדיין בחיינו. ברגע שהקבוצה הנ"ל תשכיל להרפות מההאחזות בעבר, הפריט הזה יישאר במוזיאון, שם מקומו. ויפה שעה קודם. לכל אדם יש היום בכיס מחשב שחזק עשרות מונים מהמחשב הכי משוכלל שהיה קיים בעידן בו המציאו את הפקס. הגיע הזמן להתקדם.

א. נסה. אם לא תנסה לא תדע. אם אתם משקיעים כמה זוזים במקסימום אחר כך אחד ייתקע עם מכונת שערות סבתא והשני עם מכונת נקניקיות. לא ביג דיל. יש לכם עכשיו את ההזדמנות להשקיע כמה שקלים ולנסות- נסו. עכשיו. תתפלפל עם הרעיון ובסוף הוא לא יהיה אקטואלי. ב. האירועים הם רק באולם או גם בחוץ? אם בחוץ מי מספק חשמל? אם בחוץ - כבל מאריך יש? איך לקבע אותו שמחשהו לא ייפול ממנו ויתבע ממך משכורות עשר שנים קדימה, יש? שולחן יש? מפה? מפיות? צלחות חד פעמי? (יש אנשים שדורשים צלחת). מלחייה? פלפלייה? למה רק קטשופ? לדעתי המינימום זה גם חרדל. זה לא רק "מכונה, קטשופ מהסופר ולחמניות מהמאפייה" כפי שכתבת. תוסיף גם סכין לחם בינונית (בינונית באיכות), ואולי עוד דברים שלא עולים לי בראש. אני מבין שאתה לא הולך לפתוח מסעדה אבל תחום האוכל הוא קשוח. הלקוחות קשוחים. זה חריף לו, זה מתוק לו, ההוא צריך צלחת, זה רוצה שתי מפיות, ההוא מתבאס עליך ומשאיר לך את הלחמנייה על השולחן כי אין חרדל ואת גיל 9 הוא כבר עבר, וההיא אותו דבר כי היא רוצה משהו חריף. וזה כולה על נקניקייה בלחמנייה לא סיפור לארגן את כל זה, אבל כותב כדי שתיקח בחשבון. ג. יש מלא עסקים קטנים של ימי הולדת שמשכירים את שתי המכונות שהזכרת. חפש בגוגל ולך תשכיר לפעם ראשונה ותראו איך זורם לכם.

טאבלט עם וואטסאפ. אני עם בת 8. גם לעיתים נשארת לבד בבית לפרקי זמן קצרים. יש טאבלט עם וואטסאפ, היא יודעת טוב מאוד להדליק, להכנס, ולעשות שיחה קולית למי שהיא צריכה. היא מעולם לא אחזה בידה שפורפרת של טלפון נייח. מה נהיה מאיתנו, אוי ווי זמיר. כשאנחנו היינו בגילם היינו מסתובבים לבד ברחובות. מקסימום אסימון קשור בשרוך. מקסימום.