אורח לרגע

אהה?? מחליף צמיגים כל 15k קמ? בהנחה שאנחנו מדברים על רכב סטנדרטי יום יומי ולא רכב ספורט עם צמיגי סליקס נראה לי זה ממש מוגזם.

וואי, איזו הגזמה. מרחק נסיעה של 7 דקות מירושלים. מה הם שכרו? קורקינטים? הישראלים שלא רוצים, מפחדים מהפקקים וכמו ישראלים טובים שמחים להתחמק ממטלות כשאפשר. מעלה אדומים זה יישוב בטוח מאוד, עם כבישים בטוחים מאוד. אישית לא אוהב את המקום בגלל האוכלוסיה בו, אבל מכיר שם הרבה אנשים ויוצא לי לבקר שם לפחות פעם בשבוע. אין שום הבדל בין מעלה אדומים לגבעת זאב או מבשרת או כל 'שכונה' מחוץ לירושלים. כפי שכתבו כבר- סביר שהתקנת מכונות במפעלים זה במישור אדומים ולא במעלה אדומים. סכ"ה איזור תעשייה. נכון- זה לא כפר שמריהו ולא הרצליה. אבל במדדים של הארץ זה מקום בטוח. יש באלמוג בית הארחה. קיבוץ חם עם בריכה. אם אנשים לא יימסו לך שם מהחום עדיף שתתאכסנו שם ותסעו משם למישור אדומים (10 דקות נסיעה), בלי פקקים ובלי להכנס ולצאת מירושלים. פסטורליות של מדבר מעורבת במציאות של המזרח התיכון.

הפקק יכול להראות תקין ועדיין להיות תקול. תחליף פקק, עלות של עשרות שקלים בודדות. יכול מאוד להיות שהבעיה תפטר.אם לא, אז תמשיך הלאה, אבל תתחיל משם.

ועדיף ממש שהמכון לא יהיה הקרוב ביותר למגרש, כי זה המכון שבו הם עושים את הבדיקות.

אתה לא צריך להוכיח כלום. מפרסם מודעה,, כשיבוא הקונה הפוטנציאלי הוא יכול מטעמו לעשות בדיקת קנייה במוסך /בדיקות שעבוד /בדיקות עיקולים. היה והגעתם להסכם- העברת בעלות או בסניף הדואר או (לשאלתך) באינטרנט באתר הממשלתי שעל שניכם להיות רשומים בו. במידה ומי מהצדדים אינו רשום באתר הממשלתי- זה עניין שלוקח דקות ספורות. לא לתת לאף אחד 'סיבוב' לבדיקה. בטח ובטח כשסביר שהאופנוע לא מבוטח לכל נהג. מי שרוצה לבדוק- שיתכבד וייקח למוסך. אתה מצדך נסה לספר כמה שיותר בפירוט על כל מה שאתה יודע שעבר על האופנוע. שלא יהיו הפתעות.

נכון. יקר. לכן ההתלבטות. מצד שני - אם מחר יילך הרכב מסיבה כלשהיא, כבד עליי למצוא 30000 שקל. אני כותב 30 כי ב20 אני לא אמצא רכב טוב. 10 אני עוד אוכל להוסיף..

תודה לשניכם. זה מספיק טוב לי. מחירון בכיוון ה20. עכשיו נותר להחליט אם בחידוש הביטוח הקרוב אני עושה חובה וג' (פחות מ2000), או חובה ומקיף (4000). כנראה שאלך על המקיף. המשך יום מלבלב.

שלומות. אני צריך לדעת מה מחיר מחירון הרכב שלי. הורדתי את אפליקציית יצחק לוי, ואחרי הכנסת הנתונים מופיע לי שאין נתונים לגבי רכב כזה. אפליקציה יעילה מאוד. יש דרך אחרת לברר מחירון? או לסירוגין- מישהו יכול להגיד לי מה המחיר? שברולט ספארק 2014 1.2 ידני יד 01 100,000 קמ לא סגור על הרמת גימור, זה גם לא ככ משנה, צריך אומדן.

כמה סבלנות יש בך שלא ידעת. כמה כיף לתת למישהו אחר, ללא שום תנאים. זה ככה על קצה המזלג. אין לי זמן להגיב באריכות כרגע בקיצור- הפסקה הראשונה בתגובה שאחרי התגובה שלך.

בא לי להגיב לך רק על זה, ברשותך. אני גרוש כבר כמה שנים, עם ילדה בת 8. כן- משלם גם מזונות (קצת, כי החלוקה היא כמעט חצי חצי). להגיד שזה לא עוצר לי את החיים במובנים מסויימים אני לא יכול, כי האחריות היא גדולה, בייחוד שאין לי שום עזרה ממשפחה. אבל אומללות? איזה אומללות? אני נהנה מכל רגע. חצי מהחיים אני חופשי, רווק ומאושר. וחצי מהחיים אני אבא לילדה מקסימה שממלאת לי את הלב באושר. אומללים הם אלו שרוצים לראות את הילד פעם פעמיים בשבוע, משלמים מזונות וכל הזמן בוכים כי אין להם כסף והילדים לא סופרים אותם (תאכלס, איזה ילד יספור הורה שרואה אותו יומיים בשבוע במקרה הטוב?). ואני מכיר את ה'אומללים' האלו. רובם, תסלח לי, בכיינים. החיים הם לא פיקניק. לא בנישואים, לא ברווקות, לא עם ילדים ולא במצב ערירי. אתה יודע, כשהחיים נותנים לך לימונים וכו'.... יכול בלב שלם להגיד שאני יותר מאושר היום מאשר כשהייתי נשוי, ויכול להגיד שאין מצב בעולם שהייתי מוותר על הילדה הזאת אם הגלגל היה חוזר אחורה. ילד נותן לך להבין הרבה דברים על עצמך. אישית יכול לסכם את החווייה כהורה ב- 'כיף אחושילינג!!!'

לומר את האמת? בסוף לא הכנתי אבל פעם הבאה שאדליק את המנגל- אעשה, אצלם, ואחזור לכאן לדווח.

אז לסיכומו של עניין- להפוך את הפיתה לקריספית ולהכניס לתנור. רשמתי לי. תודה רבה.

לשמן את הפיתה- נשמע פשוט וחכם. אהבתי ת'רעיון.

אני מחשיב את עצמי כאחד שיודע דבר או שניים יותר מהאדם הממוצע במטבח. בעסקי המנגל אני ישראלי ממוצע- משמע, לא משהו. עראיס על המנגל. ניסיתי פעם או פעמיים. הפיתה נשרפת הרבה לפני שהבשר מוכן. ניסיתי להכין חצי הכנה קציצות גדולות ואז להכניס לפיתות ואז לשים על המנגל. זה כן עובד, אבל נראה לי שזו לא הייתה כוונת המשורר. אז לפני יום המנגל הלאומי הקרב ובא, מי מסביר לי מה לא הבנתי? איך שמים בשר טחון בפיתה על המנגל וגורמים לו להיות מוכן לפני שהפיתה נהיית שחורה? ברכות על ראשכם.

אריאב התייחס גם לעניין של הספסרות בתורים: "5,000 תורים זה טיפה בים. מרגע שהודיעו שהם התפנו, לקח כ־40-30 דקות עד שהם נתפסו". לטענת אריאב, הם כבר שנה וחצי מתמודדים עם גניבת תורים ומכירתם: "זה לובש ופושט כל מיני צורות, כל פעם זה תכסיס אחר איך לתפוס את התור ואיך להחזיק אותו ואיך לשחרר אותו, זאת מלחמה של חתול ועכבר כל הזמן". כמו כן, הוא טוען כי מכירת התורים "זה גם לא לחלוטין לא חוקי. אף אחד עוד לא הצליח להראות שיש פה עבירה פלילית שאפשר לעשות איתה משהו. אנחנו הגוף שנפגע. אם המאכער מכר, אז אזרח שילם כסף עודף או יצר תור שאף אחד לא הגיע אליו, במידה שלא הצליח למכור". https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=sjzsi2czh הם לא עומדים בלחץ כי האזרחים לא חידשו דרכונים בתקופת הקורונה. וואלה, תירוץ משכנע מאוד. תזכרו את השם- בטוח יהיה פוליטיקאי ביום מן הימים.

רצה, רצה. רצה לחדש דרכון. ואז ביקשה ת.ז לאימות האדם שיושב מולה. ברגע שהת.ז הייתה בידיים שלה זה כבר היה "אז תשמע.. זה מה שהולך להיות עכשיו.. ברירה אין לך. מסכים?" כזה... למקרה שפספסת:

בהסכמתי, בטח. רק שלא השאירו לי ברירה. הודיעו לי חד וחלק שזה המצב ואין ברירה אחרת, אז אמרתי 'בסדר'. הציגו לי את זה כמעין תנאי לחידוש הדרכון. אפשר לפרש זאת כהסכמה, לא ?

כי מימונה זה חג של יוצאי מרוקו. זה חג של השחורים המזרחיים הבורים שבשנותיה הראשונות של המדינה נחגג בשקט בשקט. משהו שמעורב בו קצת בושה. בושה שמא יחשבו לעוד יותר ברבריים ממה שהם. מאז עברו הרבה מים בנהר, משנת 65 אאל"ט החלו לחגוג בפרהסיה ועכשיו כל מי שמשתתף במימונה הוא 'עממי', 'פשוט', 'אחד מהחבר'ה'. אז פוליטיקאי אשכנזי שאוכל גפילטפיש (לא עלינו) בא בחגיגות המימונה להראות שהוא אחד העם, הוא לא נשאר במגדלי השן שלו. הוא פה, איתנו. המימונה אמנם של יוצאי מרוקו אבל הפנייה הזאת של הפוליטיקאים לחוגגי המימונה אמורה להתפרש כך אצל כל המזרחיים. "הנה, האשכנזי מחייך ואוכל משהו טעים, אולי הוא לא מנותק". זה גם למה זה בכותרת של טמקא. גם, להראות, אנחנו חלק מהעם. וגם כדי לדווח לך איפה רגב אכלה מופלטה ואיפה שרה אכלה, כי בלי זה אי אפשר ללכת לישון. מכיר את אלה שאומרים 'אני? גזען? מה פתאום! יש לי חבר אתיופי!' ובכך בעצם יוצאים הכי גזענים שיש? אז אותו דבר. אבל עם ישראל חבורת דבילים, אוכלים הכל. תראה מי ראש הממשלה שלנו, למען השם. ** למען הסר ספק- הסבים והסבתות של כותב שורות אלו באו מארצות ערב.

ממש לא בלויה. התמונה הייתה מגיל 26. היום בן כ40 היא פשוט הודיעה לי שהתעודה החדשה תגיע עד שלושה שבועות, והדביקה לי מדבקה על התעודה הישנה שהיא בתוקף לחודש. וזהו.

כן. אותי לפני כחודש הכריחו כשבאתי לחדש דרכון. והת.ז בתוקף לעוד הרבה זמן.

תאכלס, לפי החוק, אסור לך לעשות את זה גם ברכב שלך.

הקורקינט של שיואמי סוחב טוב במישור ובירידות. וזהו. אני שוקל משהו בין 70 ל80 ובעליות של ירושלים הוא יכול להגיע למהירות של 1-2 קמש עד שנעצר. אז זה לא בשבילך. בוקי בזמנו קנה כזה, התבאס והחליף לאחד יותר רציני. הוא כתב על בהרחבה. חפש ולמד

מה אני אגיד לך? יש מצב. אני לא מדען, מודה. סתם עוד אהבל מני רבים שמקבל את רוב האינפורמציה שלו מהרשת. האכילו אותי צ'יזבטים? וואלה יכול להיות. מה שכן, עבדתי בתחום הרכב (דו גלגלי) מס' שנים ושמעתי את הדברים האלו גם מאנשים שיותר קרובים להנדסת החומרים ממני. האם גם הם ניזונו מצ'יזבטים? היום הכל יכול להיות.

כל מה שאת כותבת נכון ויציב. עם זאת, כשמייצרים חלק בתעשייה מוודאים שהוא לא יחזיק לנצח. אז גם אם במקרה יצא לאיזה מהנדס חלק שעלות ייצורו ממש זולה אבל מצד שני הוא יחזיק לנצח- הוא לא ייכנס למוצר הסופי.

אתה ממש טועה. בכל תעשייה מייצרים חלקים שיתקלקלו אחרי x זמן. למעשה, עושים חישובים ובדיקות שהרכיב יתקלקל אחרי הx זמן הזה כדי להרוויח. פעם פעם, כשנורותתהלהט הראשונות יצאו לייצור המוני, חוט הלהט היה עבה הרבה יותר והנורות לא נשרפו. ישבו, חשבו, והחליטו לייצר נורות עם חוט להט דק שלא יחזיק מעבר לx זמן, כדי שהצרכן יקנה ב10 שנים 10 נורות ולא אחת (המספרים לדוגמא). השיטה הזאת חילחלה לכל התעשיות. תפתח מנוע בעירה ישן, תראה איך הוא בנוי- הכל ברזל יצוק. מנוע כזה, עם שמנים מתקדמים של ימינו יהיה אמין פי כמה ממנוע ממוצע עכשווי. לא רוצים לייצר את זה. רוצים שיתקלקל לך ותצטרך לתקן. ודבריי הם לא דברי קונספירציה מומצאת. זה אשכרה משהו שמלמדים בניהול תעשייה. במכלולי בטיחות זה קצת שונה. שם כן משתדלים לייצר באיכות טובה ככל שניתן. כשקורס מכלול בטיחותי השם של החברה באמת הולך לפח. כשנשבר גלגל שיניים במנוע כי הוא עשוי מחרא של סגסוגת אז הכל טוב. כמובן שהבדיקות עומס של החלקים לוקחות בחשבון שהרכב כן יחזיק כמה שנים טובות (אחריות וכאלה), ואז אתה והמזל שלך. יש הסברים על זה בספרות. החל מנורות הלהט שהזכרתי, דרך מקררים, ומגיע גם (כמובן) לתעשיית הרכב. כשמייצרים מיסב אשכרה בודקים שהוא יקרוס תוך 'כך וכך' סיבובים.