TShavit

CX25GTI, אתה קצת מזכיר לי את הבדיחה ההיא עם הזבוב שתלשו לו רגליים. "טיב" זה משהו שצריך להוכיח, והוא מתבטא לא רק ברגש בהגה, נוחות המיתלים או כמה מתגים יש על ההגה. באחת התכניות של טופ-גיר בעונה האחרונה, הם הדגישו בדיוק את הנקודה הזו כאשר הטילו על חברי הצוות לקנות מכוניות ישנות של בריטיש-ליילנד. אמת המידה שנגדה התחרו היתה איזה דטסון ישנה שהסטיג עשה איתה זמני-הקפה. כמו שהסביר את זה קלרקסון, כשהגיעה המכונית הזו לשוק היא פתאום הראתה לבריטים שמכוניות יכולות לנסוע בלי להתפרק ולהתניע גם בחורף הקר, פעם אחר פעם, בלי בעיות. השוק הישראלי אולי לא כזה מתוחכם, אבל גם לא כזה מטומטם כמו שמנסים להציג אותו. הפיאט פונטו והאופל קורסה אולי לא היו כאלו להיטים, אבל הם עוד נמכרו כל עוד הוצעו עם תיבות אוטומטיות. ברגע שהקורסה החדשה הופיעה עם תיבה רובוטית בלבד היא נעלמה, והגרנדה פונטו פשוט לא קיימת בשוק (וזה שיש לה מנועים חלשים בטח לא עוזר). אני כבר לא מדבר על מה ששער האירו עשה לתוצרת האירופית. עובדה שלמרות ה"נהייה העיוורת" אחרי כל מה שיפני, היאריס הפסיקה להיות גורם בשוק הסופרמיני שלנו ברגע שהופיע הדגם החדש עם תיבה רובוטית. ולגבי מה שקורה עם טויוטה בארה"ב - זה באמת מקרה קלסי של "זבוב בלי רגליים לא שומע". כל השוק בנפילה שם בגלל מחירי הדלק, וסגמנט הטנדרים ורכבי הפנאי הגדולים פשוט מתפרק. פורד, GM וקרייזלר איבדו השנה מכירות בשיעורים של 15-25%, הרבה יותר מטויוטה. ברור שחברות כמו הונדה, שתמהיל הדגמים שלה אינו כולל אף טנדר גדול וגם לא מנוע V8 אחד לרפואה בהיצע כולו, יושפעו הרבה פחות ואולי אפילו ירוויחו מהשינוי באופי והרכב השוק. ד"ר פולצ'וק: כשאתה אומר שפריוס עדיפה מבחינת השוק הפרטי, האם כוונתך לצרכן או ליבואן? טל

ושכחת לציין עוד אפשרויות: אולי תהיה מלחמה במפרץ? אולי תפרוץ מגיפה כלל-עולמות? אולי תהיה בצורת? אולי הציפורים ישתגעו ויתחילו לתקוף אותנו? עוד לא הבנתי איפה הגזמתי. לעומת זאת, מי שהגזים ובגדול זה אתה בתגובתך הקודמת. כן, יש לעתים הפתעות, כמו מלחמת המפרץ למשל. אני גם בטוח שאף אחד בארה"ב לא חזה לפני 3 שנים את מה שקורה היום בשוק האמריקני בגלל מחירי הדלק. ובכל זאת: אלו אירועים חריגים. פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים לא מתרחשים בן-לילה, ושום כוח שבעולם לא יביא לכך ש-50% מכלל צי הרכב יהיה חשמלי בתוך 3 שנים. גם לא 20% ולא 10%. אז נכון, זו לא תעודת ביטוח, אבל אפשר בהחלט לבצע הערכות, ולגיטימי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן שמי שעומד לפני הוצאה כבדה כל כך ינסה לתכנן את מהלכיו הפיננסיים כמה שאפשר טוב ונכון יותר. ובענין הזה, אגב: לך לאתר של CAR הבריטי, ל-Car Data. זהו מדריך מכוניות חדשות שלהם. לכל מכונית שנמכרת כחדשה בבריטניה, כולל דגמים חדשים לגמרי, כולל דגמים שנמכרים בכמויות זעירות כמו מייבאך, כולל מכוניות אקזוטיות כמו פרארי, כולל מכוניות היברידיות, מופיע יחד עם נתון המחיר גם נתון הערך המשוער אחרי 3 שנים. נראה לך מופרך? גם ב-Autocar מופיעים בבסיס הנתונים של מכוניות חדשות אחוזי שמירת הערך אחרי 3 שנים. כולל עבור הפריוס. ממש שרלטנים, המגזינים הבריטיים האלה, הא? לד"ר פוליצ'וק: אתה מצטט משפטים מספרי לימוד, שהקשר בינם לבין המציאות הוא תיאורטי בלבד. קל מאד לומר "תוריד מחירים ותשתלט על השוק", לבצע בפועל זה סיפור אחר לגמרי. ולהגדיר את טויוטה כ"מדשדשת" בישראל זו הגזמה פראית. יחסית למאזדה כל המותגים מדשדשים כאן, וכולנו יודעים שמאזדה אצלנו היא תופעה יוצאת-דופן ללא אח ורע בשום מקום בעולם. העובדה שטויוטה נמצאת היכן שהיא נמצאת גם השנה, בשוק שכל כך מוטה לתיבות אוטומטיות, למרות התיבה הרובוטית של הקורולה (והיאריס), מעידה דווקא על העבודה הטובה שעשה היבואן כאן במשך השנים הקודמות: ראה מה קרה למותגים אחרים בשוק בגלל תיבות רובוטיות, כמו אופל ופיאט. אני מציע גם שתראה היכן מדורגת טויוטה באירופה. טל

לא ברור לי למה לחובבי רכב כל כך קשה לקבל שלאחוז ניכר באוכלוסיה יש קריטריונים שונים משלהם. מה לעשות ורבים נוהגים כי הם צריכים, לא כי הם אוהבים את זה, והדרישות שלהם מהמכונית שלהם פחות או יותר זהות לדרישות מהסלולרי. אני מנחש שאתה מדבר בסלולרי כי אתה צריך וזה נוח ושימושי, לא כי אתה אוהב לדבר בסלולרי. במקרה של טויוטה פריוס, במיוחד, השיקולים הכלכליים הינם בעלי משמעות מלכתחילה. הרי יש שתי סיבות לקניית מכונית כזו: או שבאמת אכפת לך מאיכות הסביבה, או שאתה עושה חשבון כלכלי של צריכת דלק נמוכה יותר. אני מנחש שחלק ניכר מאד מרוכשי הפריוס לא ממש מוטרדים מאיכות הסביבה, ואם כך הדבר הרי שלשיקולים כמו עלות כוללת של הבעלות - חישוב אליו נכנס אובדן הערך - יהיה משנה חשיבות. ובעצם, אפילו אם רק ענין איכות הסביבה עומד לנגד עיניך, נושא שמירת הערך ואורך חיי הרכב הוא בעל משמעות קריטית. הרי אם מחזור החיים של הפריוס הוא 8 שנים בלבד, כל התחשיב של תרומתה לסביבה משתבש. הרי על כל מכונית אחת שחיה 16 שנים צריך יהיה לייצר שתי פריוס! יש לך מושג כמה CO2 צורך תהליך הייצור עצמו? ומה עם הליך הגריטה? בקיצור, העסק לא כזה פשוט. טל

ד"ר, אתה הרי לא מתאר לעצמך שאמרתי את מה שאמרתי מתוך ניחוש או שמועה, נכון? בהערכה שלך הבאת מצד אחד את עלות השיווק, אך לא התייחסת לנושא הכמויות. אין דמיון בין כמות הפריסוים שנמכרת באירופה למה שנמכר בישראל, וזה אומר שמראש יש לדילר סיכוי טוב לקבל את המכונית במחיר נמוך יותר - וכל ההוצאות הנלוות נמוכות יותר פר מכונית. לא סתם מחירי מכוניות בארה"ב, השוק הגדול בעולם, נמוכים בהרבה מאשר בכל מקום אחר. טל

ד"ר פוליצ'וק, אתה מבצע את אותה הטעות של רבים וטובים כאשר אתה משווה לשוק האמריקני. מדובר בשוק בועה שכל קשר בינו לבין שאר העולם הוא מקרי בהחלט. בדוק כמה עולה פריוס באירופה, אבסולוטית ויחסית למכוניות אחרות, ותקבל מושג יותר טוב על המחיר הריאלי שלה. טל

שאלה עבור חבר: איך מצבה של הפריוס בשוק כמשומשת (הכוונה לסחירות וכו')? יש כבר מידע/נסיון? תודה לעונים. טל

אני לא מבין... אני היחיד שמפריע לו שפותח השרשור ועוד כמה קוראים ל-GT-R "הסקייליין החדשה"? זו לא סקייליין! אין כל קשר בין ה-GT-R הנוכחי לסקייליין הנוכחית. כלום. טל

אני ממש לא מאמין שאני קורא את זה... בגלל פקידים עם גישה פרובינציאלית כמו שלך אנחנו תקועים איפה שאנחנו תקועים. הספורט המוטורי בישראל לא צריך גננת, ולא העוסקים בו. מאיפה אתה מוציא ביטויים כאלו? "להתפרע על המסלול"... ממש אוי ואבוי. אני באמת מציע שנתחיל ספורט מוטורי קודם כל מקארטינג בלבד, ואז, אחרי כמה שנים ש"נתרגל" ואחרי שעם ישראל יתחנך, נעבור הלאה למכוניות מתנגשות בלונה-פארק. טל

ממש לא מסכים עמך. קודם כל, אוסטרליה לא מיצגת את מה שקורה באירופה או ארה"ב. שם פשוט אין צורך ברשיון מירוץ, נקודה. אתה נכנס לאתר של מסלול מונזה, רואה מתי יש תאריכים פנויים (ה-31 לחודש זה, למשל), בא, מראה רשיון רגיל, משלם, עולה על המסלול. ז-ה-ו. אף אחד, אגב, לא קורא לזה בכלל ספורט. ימי מסלול, זה הכל. מעבר לכך, כנראה לא הבנת עד הסוף את המשמעויות. למעט הרשיון הדואלי, כל הכללים של נהיגה ספורטיבית חלים על נהיגה עממית. זה אומר, בין היתר ולמשל, נוכחות של בוחן שיצטרך לאשר את הכלים לפני הנהיגה, ובעיקר - בסוף האירוע יצטרך כל אחד לעבור דרכו כדי לקבל חזרה את הרשיון הרגיל. ראית דבר כזה אצלך שם באוסטרליה? קל מאד לומר "זה ענין קטן ולא משמעותי" או "אפשר לסדר" כשאתה לוקח כל סעיף בפני עצמו. אבל כשאתה מצרף הכל יחד - רשיון מירוצים לרכב, רשיון מירוצים לך, ביטוח מירוצים, בוחנים, אמבולנס פינוי... אז לא, לרובנו המכריע הפתרון הנוכחי ממש לא יותר טוב ממה שיש היום. כל הנושא הזה הוזנח מההתחלה, ואת המחיר אנחנו משלמים עכשיו. טל

מטופל, חלקית מאד. פתור - לא. ההקלה היחידה שיש לספורט עממי היא שיש לך אפשרות להוציא רשיון תחרותי למכונית בעלת רשיון רגיל, מבלי לבטלו. זה הכל. כל היתר - הצורך רשיון נהיגה תחרותי, רשיון רכב תחרותי, ביטוח מירוצים וכו' - הכל בתוקף! צריך לעמוד בכל הדרישות! זה אומר שאם אני רוצה לקחת את האופנוע שלי (לגביו, אגב, גם כך לא היה צורך בביטול רשיון הרכב) ולקפוץ למסלול לכמה הקפות, עלי לעבור קודם לכן את כל התהליך של הוצאת רשיון עבורי (כולל בדיקות רפואיות וקורס), הוצאת רשיון עבורו, הוצאת ביטוח מתאים - ואז, ורק אז, אוכל לעלות על מסלול. לעומת זאת, אם בא לי לעלות על מסלול באירופה עם המיניוואן שלי אני מגיע ביום המיועד לכך, משלם כמה לירות, חותם על טופס שחרור מאחריות, מציג את רשיון הנהיגה שלי וזהו בערך. מבין את ההבדל? טל

תגיד, מה דעתך על הרעיון הפרוע הבא - לקרוא את מה שכותבים לך? אולי לא כל הזמן, אבל לפחות מפעם לפעם... ככה היית יודע שבאמירה החוזרת שלך אתה: א) לא מחדש שוב דבר, ברמה העקרונית. ראה שוב את הציטוט ממה שכתבתי לפני יותר מ-3 שנים. ב) טועה בחלק מהדברים. אם אתה רוצה - קבל את זה, אם לא - זכותך: במקרים רבים ההתאחדות שמנפיקה את הרשיון לא קשורה במאום ל-FIA, בודאי בתחרויות מקומיות אפילו אם הן ענקיות, כמו בארה"ב למשל. כמו כן, בסוגים רבים של מירוצים אין צורך כלל ברשיון נהיגה רגיל. זה לא משהו שאני חושב - זה משהו שאני יודע. תחום הספורט המוטורי כולל הרבה יותר מאשר מירוצי ראלי, ידידי. לגבי בדיקות רפואיות. בישראל, תחום הספורט הרשמי והמאורגן כפוף לתקנות כלליות בתחום הספורט. חלק מהתקנות הללו דורשות בדיקות רפואיות, באופן די מפורט. שלא תהיה טעות, זה לא רק לגבי כדורגל או כדורסל או אתלטיקה: זה נכון גם לגבי ענפים כמו גולף או שחמט! אני מצרף את קובץ התקנות לבדיקות רפואיות, אם זה מענין אותך. חוק הנהיגה הספורטיבית מציב אותנו בתוך המסגרת הזו, של הספורט המאורגן תחת משרד החינוך. בנוסף, נוסח החוק מגדיר כי את הבדיקות הרפואיות יקבע השר הממונה (=שר החינוך, התרבות והספורט) בהסכמת שר הבריאות. במלים אחרות - שר הבריאות (=אנשי המקצוע שלו) הוא שקובע בסופו של דבר. כל זה כתוב בחוק, סעיף 7 (ד) (3): "הרשות המוסמכת לא תיתן רשיון לנהיגה ספורטיבית... אלא אם המבקש כשיר מבחינה רפואית... על פי כללים שקבע השר, בהסכמת שר הבריאות"... אז עכשיו תחליט אם אתה רוצה להמשיך להאשים פקידים אלמוניים שמנסים להכשיל... קובי: אני בהחלט בעד לשלוח מכתבים. לא יודע כמה זה יעזור, אבל בודאי לא יזיק. לגבי באופן אישי, כל מה שכתבתי כאן ידוע היטב ליובל. לא אמרתי שום דבר חדש ולא המצאתי את הגלגל. הסיוע האמיתי יבוא אם נציגי ספורטאים - ראשי התאחדויות, חברי ועד וכו' - יגיעו יחד עימו לחלק מהפגישות, ו/או ידרשו פגישה עם שר הספורט + מנכ"ל המשרד + מנכ"ל מנהל הספורט. שוב, לא יודע כמה זה יעזור כאשר משרדי משלה אחרים עושים לנו צרות. טל תקנותבדיקותרפואיות2008.doc

אני לא מומחה לצלילה, אריה. אבל העסק פשוט במקרה שלנו: ככה כתוב בחוק. ציטוט מתוך חוק הנהיגה הספורטיבית התשס"ו - 2005, סעיף 7א: "לא ינהג אדם בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, אלא אם כן בידו רישיון תקף לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי מאותו סוג, שנתנה לו הרשות המוסמכת לפי הוראות סעיף זה". הרשות המוסמכת הנ"ל מוגדרת קודם לכן, בסעיפים 1 ו-3: הרשות לנהיגה ספורטיבית אשר מוקמת בתוך משרד החינוך, התרבות והספורט. אגב, אני ממש לא חושב שזו הבעיה העיקרית שלנו. אז המדינה תנפיק את הרשיונות, ביג דיל. יש דברים שהרבה יותר מטרידים אותי, כמו למשל העובדה שמעשית לא תהיה לך אפשרות לעלות עם הרכב הפרטי שלך על מסלול מירוצים סתם ככה באמצע השבוע לכמה הקפות כדי להוציא מרץ. כמו למשל העובדה שכל נושא הביטוח עוד לא סגור. כמו למשל... טוב, נו, הרשימה ארוכה. חלק מהדברים נכתבו קודם. טל עריכה: וכדי ששוב לא יאשימו אותי שאני נזכר עכשיו, הנה ציטוט מתוך מה שכתבתי אז, בפברואר 2005: "אחת הסוגיות המציקות העולה מן החוק היא הכמות האדירה של הליכים ונוהלים ביורוקרטיים... נתחיל מהנהגים: אלו ידרשו, כאמור, להחזיק ברשיון תחרותי לגבי סוג הרכב הרלבנטי. לא ברור עדיין מהם הקריטריונים על-פיהם ינתן הרשיון – אלו יקבעו בהמשך – אך הרשיון ינתן, כאמור, על-ידי הרשות הממשלתית שתוקם, וכבר כאן אנו מוטרדים... בחו"ל, מי שמעניק רשיונות הוא בדרך כלל גורם ספורטיבי, לא ממשלתי – ההתאחדות הרלבנטית, ובמקרים רבים אף מועדונים מקומיים"...

זלמן, חבל שאתה ממהר להגיב בלי לקרוא בעיון. שים לב מה אתה כתבת: "ובקשר לרשיון הנהיגה זה רשיון לנהיגת רכב על הכביש רגיל ובלי הגבלות למינהן". זה, מה לעשות, פשוט לא נכון ולכן כתבתי לך במפורש "נסה להשתתף במירוץ בבריטניה, ארה"ב, צרפת, גרמניה או כל מדינה מערבית אחרת רק עם רשיון נהיגה רגיל, ונראה כמה רחוק תגיע. בכל המקומות האלו צריך רשיון מירוצים, שהוא נפרד ולא קשור לרשיון הנהיגה הרגיל". בשום מקום לא אמרתי שאת רשיון המירוצים הזה מוציאה המדינה - אבל אתה צריך אותו. זה מה שאמרתי, ומה שאתה כותב רק מצדיק את זה. מה שצריך לעשות כדי לקבל את רשיון המירוצים זה ענין אחר - כמינימום צריך לעבור בדיקות רפואיות, ובמקרים רבים גם קורס כלשהו (לרוב משהו קצר וללא צורך להבחן או משהו כזה). מה שקורה אצלנו הוא שאת הרשיון מוציאה המדינה, במקום התאחדות כזו או אחרת. זה לא נובע מגחמה של פקיד אלא מהעובדה שספורט מוטורי הוגדר כחוק. ברגע שהפעילות מעוגנת ומוגדרת תחת חוק, וברגע שקיים רשיון שמוגדר בחוק במפורש ובמדוייק - בדוק את נוסח החוק שעבר - הרשיון הזה הופך להיות מסמך ממשלתי. בתחילת תהליך כתיבת התקנות עוד ניסינו להגדיר שההתאחדויות השונות יוציאו את הרשיונות, אבל היועצים המשפטיים מכל עבר פסלו זאת על הסף - בגלל שמדובר בחוק. אז לסיכום: עצם קיום רשיון מירוצים אינו המצאה של אף פקיד. הוא קיים גם בחו"ל (וגם שם יש כל מיני דרגות והגדרות, ועל כל ענף אתה צריך להוציא רשיון נפרד ולשלם בנפרד, בדרך כלל, ולפעמים אלו סכומים לא מבוטלים). הוצאת הרשיון הזה אצלנו על ידי המדינה היא פועל יוצא של קיום הפעילות תחת חוק מדינה. טוב, לא טוב - אלו העובדות. אגב, סתם לידע כללי: ההתאחדות שמוציאה את הרשיון לא בהכרח כפופה ל-FIA (או FIM או ארגון בינלאומי אחר). וקיימים סוגי מירוצים רבים בהם אין צורך כלל ברשיון נהיגה רגיל. היו אלופי עולם כאלה. טל

אני סקרן לדעת: מיהם האנשים המסתוריים האלו ש"מתקפלים ו"נותנים יד"? אפשר לדעת על מי אתה מדבר? הייתי מציע שלפחות תפנה את האצבע המאשימה למי שבאמת אשם - הפקידים שממציאים כל מיני דרישות חדשות לבקרים. נושא הבדיקות הרפואיות היה סגור ומסוכם - בעקרון אותן בדיקות בהן מחוייב כל ענף ספורט אחר - עד שפתאום צץ איזה פקידון חדש והחליט שהוא יודע יותר טוב מכולם. בינתיים לא שמעתי על אף אחד שהסכים לקבל את הגזירה הזו, ואין סיכוי בעולם שהיא תגיע להיות תקנה. אשמח גם לדעת מהי בדיוק "הדרך שלנו" שעליה אתה מדבר. ואגב, כדאי שתבדוק את העובדות שלך. נסה להשתתף במירוץ בבריטניה, ארה"ב, צרפת, גרמניה או כל מדינה מערבית אחרת רק עם רשיון נהיגה רגיל, ונראה כמה רחוק תגיע. בכל המקומות האלו צריך רשיון מירוצים, שהוא נפרד ולא קשור לרשיון הנהיגה הרגיל. טל

למרשל: תעשה מה שאתה מוצא לנכון. הדעה שלך טובה לפחות כמו הדעה שלי. אני אמרתי באיזשהו מקום שהכל בסדר? קרא מה שכתבתי קודם: אנחנו נמצאים במצב של מלחמה במפל מים. תרביץ, תכה, תצעק, למים זה לא יזיז. רוצה להגיש בג"צ? אני בטח לא אומר לך לא לעשות את זה, אם אתה סבור שזה יביא תועלת. יובל עושה את מה שהוא עושה קודם כל כי הוא יועץ בשכר של משרד התרבות, החינוך והספורט. לא לך ולא לי יש סמכות לומר לו מה לעשות. הוא פועל למיטב הבנתו, ועד כמה שאני ראיתי גם תוך כדי התייעצות שוטפת עם גורמים רבים בענף, שמקבלים טיוטות של תקנות שונות להערות או שמוזמנים לישיבות. זה שאתה אומר פה "לא מספיק שיובל מייצג את הספורטאים" זה טוב ויפה, אבל איזו משמעות אמיתית יש לזה? אתה רוצה ללכת יחד איתו לפגישות ולדיונים? קדימה, אף אחד לא עוצר אותך. עד עכשיו לא ראיתי נהירה של מייצגי הספורט לעשרות הדיונים המייגעים שנערכו מול כל העולם ושכנתו. איפה הייתם בישיבה וועדת החינוך האחרונה? משיהו מנע ממך או מכל אחד אחר להגיע ולומר את דעתכם? ואגב, קרא את דבריו של ניר לביא, מן הסתם לא מאוהדיו הגדולים של יובל, מהם נראה כי הוא חושב שבעצם יובל דוחף את האף שלו לעניינים לא לו ושגם את מה שהוא עושה לא היה צריך לעשות... ועכשיו גם אגיב ישירות לניר, ואני מתאפק לא להשתמש במלים חריפות. ניר, אתה חצוף. כשאתה משתמש במלים "גילוי נאות" בטון של רפי גינת שתיכף עומד לבשר על גילוי קוליפורמים, כדאי שתבין את המשמעות של הביטוי הזה. גילוי נאות נדרש במקרה בו: א) קיים מידע שאינו נחלת הכלל, ו-ב) קים חשש לניגוד אינטרסים. אז לגבי א), העובדה שהייתי חבר בצוות היגוי במנהל הספורט (על חשבון זמני הפרטי, ללא תשלום) גלויה וידועה. ולגבי ב), גם אם צוות ההיגוי הזה היה עדיין פעיל - הוא חדל לפעול לפני חודשים ארוכים - איזה ניגוד אינטרסים יש כאן שבגללו נדרש גילוי נאות? אתה שם מלים בפי שלא אמרתי, לוקה בהבנת הנקרא (או שלא טרחת כלל לקרוא בעיון את מה שכתבתי קודם), ושוכח כמה עובדות בסיסיות. "גחמה פרטית"? "אגו מנייאק"? איפה שמעת כאלו דברים ממני? את זה אמרו אנשים אחרים על דני לוי - בעיקר החברים שלו ב-IRDA. אני הייתי זה שהתייצב לצידו, ופרגן לו לאורך כל הדרך. כשהתבקשתי הצטרפתי להתאחדות שהקים כסגנו, וגם באותו צוות היגוי הייתי חבר יחד איתו. זה לא אומר שאין לי ביקורת עליו - אבל צריך לדעת להפריד בין ביקורת לבין פרגון. מעולם לא טענתי, ואני לא טוען גם עכשיו, שההליכה בדרך החוק היתה טעות. הבעיה שלי היתה עם התכולה של החוק (בחלקה), ועם דברים שלא נכללו בו. הביקורת שלי לא צצה לפתע היום - היא נכתבה והודפסה, שחור על גבי לבן, לפני למעלה משלוש שנים (אילו היית טורח להציץ בקבצים שצירפתי קודם היית יודע זאת), וגם זאת א-ח-ר-י שהעליתי את הדברים אישית בפניו של דני לוי. אני לא אומר היום שום דבר שלא אמרתי אז, ואני לא חכם בדיעבד. ושוב, אם היית טורח לקרוא בעיון את דברי הקודמים היית רואה שהבעיה שיש לי עכשיו עם דני לוי היא המתקפות החוזרות ונשנות שלו על יובל מלמד, כאילו יובל הוא שורש כל הצרות והבעיות שיש לנו עכשיו. זהו חוסר הגינות ממדרגה ראשונה, במיוחד כאשר כולנו יודעים שמעורבת כאן איבה אישית. דני, אם לא שמת לב, טוען - בניגוד לדעת אחרים כאן, כולל שלך - שיובל הוא זה שצריך להחלם את כל מלחמתנו, לא לוותר על אף שעל, להשכב על הגדר, וכל מה שלא בסדר - הוא אשמתו הבלעדית של יובל. אותי זה מקומם, לא פחות, כאשר אני יודע בדיוק מה יובל עושה וכמה הוא נלחם עבור הספורט. מי שלא היה מעורב בהליכי חקיקה - ועוד מסובכת כזו, בנושא שלמעשה אינו מוכר לאיש - לא יכול להבין כמה ביורוקרטיה מעורבת בתהליך, ועם איזה אנשים חסרי-מושג צריך להתעסק. אני חושב שיש בביקורת של דני אפילו צביעות, ולכן העליתי את מה שהוא עצמו טען בזמנו לגבי החוק - "קודם נעביר ואז נתקן". היום הוא בא בביקורת כלפי אותה גישה בדיוק, למרות שיש פער עצום בין העבודה המאד-יסודית שנעשית בכתיבת התקנות כיום לבין הכתיבה החפוזה של החוק דאז, שהוכן עם טעויות רבות (ושוב, אל תגיד לי "מה אתה מזדעק היום" - כאמור, כתבתי את זה בדיוק כבר בתחילת 2005). שלא לדבר על כך שלשנות חוק הרבה יותר קשה מאשר לשנות תקנות. אני גם יודע שכאשר דני ישב בצוות ההיגוי, גם הוא ויתר פה-ושם כשהבין שאין טעם להלחם או כאשר חשב שעם החלטה כזו או אחרת אפשר לחיות. עכשיו, כאשר הוא בחוץ, הוא מדבר בלשון אחרת. לא לענין! אני מבין מאד לליבו ומי כמוני יודע כמה הספורט המוטורי זורם בדמו, כמו שאמרת. זה לא נותן לגיטימציה לתקיפות האישיות החזורות ונשנות על יובל! אבל - וזה אבל גדול - כל זה לא פוגע כהוא זה בהערכה שאני חש כלפי דני בעבור כל מה שעשה. נדמה לי שכיום גם רבים מאלו שתקפו אותו בעבר בצורה בוטה וגסה מבינים שלפעמים יש צורך במנהיג ריכוזי, בולודוזר כמוהו שמסוגל לדחוף קדימה ללא לאות. לגבי הדברים שכתבת על יובל, אני מתקשה להאמין למה שאני קורא. אני לא יודע על איזה "שכרון כוח" אתה מדבר. יובל נמצא שם בדיונים האלו. אתה - לא. וגם לא אף אחד אחר. אף אחד אחר לא נלחם. האם היית רוצה שכאשר יובל יושב עם נציגי המשטרה, הוא לא יתווכח איתם על רצונם למנוע ממי שרשיונו נשלל להשתתף במירוצים? שכאשר הוא בדיון עם אנשי משרד הבריאות, הוא יאמר לעצמו "בדיקות רפואיות זה הצד שלהם, אני שותק?" אתה מוכן לחיות עם מצב בו איש לא יכול לנהוג ברכב תחרותי אלא אם עבר אבחון במכון שתפקידו להחליט אם לאנשים עם בעיות נפשיות מותר לנהוג? אחר כך, אחרי שהתקנות האלו יאושרו, תקום לצעוק שאי אפשר לעשות כך ספורט מוטורי, ודני לוי יכתוב "איפה היה היועץ". תהרוג אותי אם אני מבין את הגישה שלך כלפי יובל. זו כפיות טובה, לא פחות. גועל נפש. יודע מה? אני כן אשתמש במלים חריפות. לא מגיע לך להינות מהפירות של העבודה שלו. אולי באמת כדאי שתחכה בתור באותו מכון יחד עם כל בעלי פרופיל 21 מהצבא, ושאיזה פסיכיאטר יחליט אם מותר או אסור לך להשתתף במירוצים, כדי להבין את זה. טל

לא מדוייק, אריה. ליובל מקשיבים, ומקשיבים הרבה - כי הוא בעל תפקיד רשמי. הוא בהחלט מייצג את הספורטאים מהצד המקצועי, אבל גם לוקח את זה הלאה ודואג לאינטרסים הרבה מעבר להגדרה היבשה של תפקידו. לא סתם כתבתי קודם שכולנו חייבים לו תודה ענקית: הוא זה שנלחם את מלחמתנו, בעקביות ואכפתיות מעוררות השתאות. מעבר לכך, אני באמת לא חשוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקבל כל גחמה שאיזה פקיד חדש מפליץ. אתה יודע על איזה מכון מדובר שדרכו משרד הבריאות רוצה להעביר כל נהג בתחום הספורטיבי? נראה לך שיש קצה של סיכוי שזה יעבוד? נראה לך שיש איזשהו סיכוי שעם דרישה כזו יהיה סוג כלשהו של ספורט מוטורי עממי בישראל? או, כדוגמה אחרת, היית מוכן לחיות עם מצב שבו נהג שרשיונו נשלל מנהלתית ואחר כך יוצא זכאי במשפט מאבד אליפות כי בינתיים לא יכל להשתתף בשני סבבים? זה מה שהמשטרה רוצה, חביבי. ואם זה מה שהיא רוצה זה מה שיהיה, כשהיחיד שיכול למנוע זאת הוא היועץ המשפטי לממשלה - ובגלל ההתעקשות של יובל, הנושא אכן הועבר אליו. ואני כבר מודיע לך שאם בכל זאת התקנה הזו תגיע כך לוועדת החינוך, אני אישית מתכוון להתייצב לדיון ולהביע את התנגדותי הנמרצת. טל

אני לא מעורב בתהליך עצמו. מפעם לפעם פונים אלי להתייעצות בתחום מקצועי כזה או אחר, ומפעם לפעם אני מנסה להתעדכן. הבעיה המרכזית שלנו, כפי שאני רואה אותה, היא שהתהליך הנוכחי הוא כמו ללכת מכות עם מפל מים. כמה שלא תהיה חזק ותלחם במרץ, זה לא יעזור. לכן גם אני לא בטוח שבג"צ יועיל במקרה זה. אני לא מספיק מכיר את החוק כדי להבין איך בג"צ יכול לכופף את היד לכל משרדי הממשלה השונים. הנה דוגמה קלסית וטריה למה שאנו עומדים מולו. אתמול היתה פגישה עם משרד הבריאות כדי לסגור סופית את נושא בדיקות רפואיות. בגדול הנושא כבר סוכם והוסכם על דעת כולם מזמן - אבל פתאום הופיע איזה מנכ"ל חדש, והוא שינה את הכל. פתאום, אתמול, הוא הציג דרישה חדשה שפשוט לא תעלה על הדעת. שמעתי על הנושא ברפרוף אבל הנה התקציר למיטב הבנתי. מכירים את המקום ההוא אליו הולכים בעלי פרופיל 21 כשהם רוצים להוציא רשיון נהיגה על משאית, או על אופנוע כבד? ובכן אותו מנכ"ל חדש רוצה שכל מי שרוצה רשיון נהיגה תחרותית יעבור דרך שם! יש לי לומר כמה דברים בענין הזה: 1. לכל מי שחושב שה"יועץ" לא נלחם - אתמול כמעט זרקו את יובל מחדר הישיבות מרוב צעקות שהוא הקים. 2. בחוק הנהיגה הספורטיבית כתוב שנושא כשירות רפואיות יקבע בהסכמת שר הבריאות. לא בהתייעצות - בהסכמת. (להבדיל, למשל, ממה שנקבע לגבי ביטוח, שם נוסח החוק קובע כי שר הספורט הוא שקובע את ההוראות "בהתייעצות עם המפקח על הביטוח".) זה אומר, בתכל'ס, שמשרד הבריאות קובע ושר הספורט ונציגיו יכולים לעשות שמיניות באוויר. זו דוגמה אחת מיני רבות למה שצריכים להתמודד איתו כיום בגלל החוק הזה וניסוחו. 3. ברור לגמרי שאנחנו לא נקבל קביעה כזו. אין מצב. מצד שני, ברור שזה יגרום לעוד עיכובים. 4. מה בג"ץ יכול לעשות במקרה כזה? למי הוא יכופף את היד ועל סמך מה? הרי משרד הבריאות פועל לפי שיקול דעתו המקצועי, ושיקול הדעת הזה קובע לפי החוק. בג"צ יכול לומר לנו "נו מה אתם רוצים, משרד הבריאות פועל לפי החוק, הוא הגורם הממונה. אתם אלו שמעכבים ועושים צרות ולא מוכנים לקדם את הענינים". זו, כמובן, רק דוגמה אחת. בעיות מהסוג הזה יש על כל צעד ושעל. טל

אני לא מבין מה אתה מנסה לומר. מה זאת אומרת "לא רצינו חוק"? אתה היית הבולדוזר שדחף את החוק הזה ועכשיו אתה מתכחש לזה? גם אם זה היה כתוצאה של החלטת "הרע במיעוטו", העובדה היא שכך הוחלט וכך פעלת. האם אתה מכחיש שכאשר הצגתי בפניך את הסתיגויותי אמרת לי (תוך שאתה מסביר שכך המליץ גם רון דרור, אגב) "מה שחשוב עכשיו זה להעביר את החוק, את מה שצריך לתקן נתקן אחר כך"? אז אני מבין שהגישה הזו בסדר כאשר היא מגיעה מצידך, אבל כאשר אתה כבר אינך עוסק בכך ואותה גישה בדיוק מאומצת על-ידי היועץ שנוא נפשך, אז היא כבר לא בסדר... האם יתכן שמרוב שנאה אליו אתה כבר לא מסוגל להיות אובייקטיבי? האם יתכן שאולי לא חשבתם עד הסוף על ההשלכות של הליכה בכיוון הזה של חוק, והיום אנחנו משלמים את המחיר? וכדי שלא תאמר שאני חכם לאחר מעשה, אני מצרף כאן בקובץ את מה שכתבתי ב'אוטו' בפברואר 2005, לאחר שחוק הנהיגה הספורטיבית עבר בקריאה ראשונה בכנסת. לאותה כתבה צורף גם ראיון עמך, עם טקסט שמפרגן לך כאבי החוק (הכותרת היא "האב ליד העריסה")... אני מביא גם את אותו ראיון (שלא אני כתבתיו אלא יואל פלרמן). לנושא רשיונות וגילאים: הנושא אכן הוגדר בחוק (ב"תוספת"). שאזכיר לך כיצד הוגדר? לפי הספקי מנוע, בצורה בלתי רציונלית לחלוטין ושאינה תואמת כלל את המתרחש בעולם. רק לאחר מכן, במסגרת מנהל הספורט, בישיבות הועודה שהיית גם אתה חבר בה, לאחר שעבדך הנאמן הקים צעקות ובלחצו, שונו ההגדרות במסגרת אותה "תוספת" כך שדרגות הרשיון נקבעו לפי נפחי מנוע ולא הספקים, עם גילאים הרבה יותר נמוכים התואמים בצורה טובה יותר את הנעשה בעולם ותוך ביטול מוחלט של הצורך ברשיון של משרד התחבורה כאשר מדובר על נהיגה במסלולים סגורים. זה לקח לא מעט זמן והרבה דיונים הלוך ושוב עם יועצים למיניהם. רוצה דוגמה לתחום נוסף שכלל לא טופל במסגרת חוק הנהיגה הספורטיבית? ספורט עממי (ושוב, יש לכך התיחסות מלאה בכתבה שלי המצורפת כאן, מלפני יותר מ-3 שנים). נכון להיום הנושא עדיין לא פתור - לא יהיה כאן מצב כמו בחו"ל, בו תוכל להגיע למסלול סתם כך ולעלות עליו לכמה סיבובים. בשביל זה צריך יהיה רשיון נהיגה ספורטיבית, ורשיון כלי תחרותי, ויהיה תהליך מסורבל להפליא של התליית רשיון הרכב הרגיל למשך הפעילות הספורטיבית - וכדי לקבלו חזרה צריך יהיה לעבור בחינה על-ידי בוחן נהיגה ספורטיבית... נראה לך שנראה הרבה אנשים מגיעים עם האימפרזות שלהם להרביץ כמה הקפות על המסלול? להזכירך, אחד השיקולים החשובים בעצם מיסוד ספורט מוטורי הוא בהורדת נהגים משתוללים מהכביש. נראה לך שזה הכיוון אליו אנו הולכים? ושוב, גם לכך התייחסתי כבר אז, זה לא שאני חכם בדיעבד. הנה קצת מה שכתבתי לפני שלוש שנים: "ספורט מוטורי רציני יקום כאן רק על בסיס רחב של פעילות עממית וזולה – ונכון לעכשיו, הצעת החוק הזו מונעת, הלכה למעשה, פעילות שכזו". מגיע לך המון קרדיט, דני, על זה שבכלל הגענו עד הלום. אבל לבוא היום ולתקוף את יובל מלמד על שאינו בוחר לעלות על בריקדות על כל צעד ושעל, וזאת לגבי אותם מקרים בהם הוא נוקט בדיוק באותה טקטיקה בה את נקטת בזמנו? כאשר הוא נאלץ להתמודד עם הדייסה שאתה בישלת? זו כבר הגזמה, לטעמי. במיוחד כאשר בתקופה שכן ישבת בוועדה נקטת באותה טקטיקה בדיוק: על חלק מהדברים ויתרת (בצדק או שלא בצדק, לא משנה). אני חושב שכמו שידעת לקחת אחריות להתקדמות הענקית שהושגה בזכותך, כך אתה צריך לדעת לקחת אחריות גם לכמה מהאספקטים הפחות-חיוביים של החוק הזה. ולדעתי, כולנו חייבים תודה ענקית ליובל שנלחם את מלחמתנו, לעתים קרובות לבדו, באופן מעורר הערצה. לא. אני אומר שאם לאורך כל הדרך מיום שהחלה פעילות כתיבת התקנות לפני שנתיים היינו נשכבים על הגב ופותחים את הרגליים, במקום לנהל ויכוחים מול כל העולם שאין לו מושג על מה הוא מדבר, כבר מזמן היינו עם תקנות מאושרות - ובלי ספורט מוטורי. טל Hok Hasport Dani.doc Hok Hasport.doc

דני ידידי, קודם כל, אל תשים מלים בפי. לא התייחסתי לכלל "חבילת הזיכויים" כדבריך, אלא לנקודה האחת הספציפית שאתה עלית - ענין שלילת הרשיון. אישית אני באמת חושב שזו נקודה שולית (אם אכן, כמו שזכור לי, מדובר על עבירות חמורות בלבד). כמו שאמרתי - לא נכון, לא טוב, אבל רחוק מלהיות קריטי. זה לא ישפיע על הרוב המכריע של העוסקים בספורט ולא ישנה דבר מבחינת אופן העיסוק בספורט. ולגבי היתר - אני מוצא את זה למוזר שדווקא אתה, זה שדחף ללא לאות לכיוון פתרון בעיית הספורט המוטורי באמצעות חקיקה, מזדעק עכשיו על כל התקנות הנלוות. מתברר שכך זה במדינת ישראל - כאשר רשיון נהיגה תחרותי הופך להיות מסמך ממשלתי, כבר אי אפשר להעביר אותו בקלות ובמהירות ולכל העולם ושכנו יש מה לומר בענין. יכול להיות שאתה וחבריך לא חשבתם עד הסוף כאשר הגעתם למסקנה שחוק הוא הפתרון הנכון? או שצריך לרוץ ולהעביר את החוק ו"נסתדר אחר כך"? איני רוצה שישתמע מדברי כאילו אני חכם יותר, אבל אני כן רוצה שוב להזכיר לך את השיחה בינינו טרם העברת החוק, וגם כתבתי אז טור שהתפרסם ב'אוטו' כנגד החוק המוצע. אין כל הבדל בין השיטה שדגלת בה אז למה שמתרחש כיום, וקצת מוזר לי שאתה פתאום משנה את עורך בצורה כזו. אז אמרת בדיוק את מה שאני אומר היום: "בואו וננצל את ההזדמנות ונעביר את החוק עכשיו, אחרת זה יתעכב שנים. נשנה את מה שצריך אחר כך". אני לא אומר שהתפשרת על הכל, חלילה, אבל בהחלט דגלת והצהרת בשיטה שאומרת "נסתדר תוך כדי תנועה". ומה קורה היום? נראה לך שנעשים ויתורים גורפים על כל צעד ושעל? זה ממש לא כך. אני יודע זאת מבשרי, ואני חושב שגם אתה יודע זאת מהתקופה בה היית חבר בצוות המייעץ. אני סבור שאתה יודע היטב איזה מלחמות נעשו - והצליחו - על נושאי גילאי-מינימום לקבלת רשיונות, למשל, או ביטול הקשר בין רשיון נהיגה רגיל לתחרותי כאשר מדובר במסלול סגור, וזאת רק כדוגמה קטנה על קצה המזלג. ואגב, גם אז, באותן ישיבות, לא חלקת על השיטה שאומרת שאפשר לוותר פה ושם כדי להתקדם הלאה. יתירה מזאת: למיטב הזכור לי, אני הייתי זה שנהג לצעוק ולהתווכח הרבה יותר ממך, עד כדי כך שהעו"ד שניהל את הישיבות כבר היה מתפלא וצוחק כשהייתי מקבל סעיף כזה או אחר בלי ויכוח... השאלה היא באמת איפה הגבול. האם צודק ניר לביא באומרו שאסור לוותר ולהתפשר על כלום? עדיף לחכות עוד ועוד? ולא, ניר, זה ממש לא יהיה "עוד שנה". עוד שנה זה איפה שאנו נמצאים כבר היום. ראה איזה עיכובים יש גם בלי שזה בא מאתנו. טל

הדברים שלך, דני, ממחישים בדיוק את הבעיות שלנו. במקרה יצא לי ליטול חלק בדיון אחד עם המשטרה שעסק, בין היתר, בענין הזה בדיוק. למיטב ידיעתי, אגב, בהחלט לא מדובר בכל מקרה של שלילה אלא רק במקרים חמורים, אלא אם הדברים השתנו מאז, אבל לא זו הנקודה שאני רוצה להדגיש. מצד אחד, אתה (וכולם) מקימים צעקה צודקת על העיכובים החוזרים ונשנים. איפה הספורט המוטורי? איך יתכן שזה עוד לא קרה? ומצד שני - אתה צועק, ושוב בצדק, על הסעיף הזה שדרשה המשטרה. והנה בדיוק הדילמה. רוצה לעמוד על הרגליים האחוריות ולהלחם על כל סעיף? החוק לא יעבור גם עוד 5 שנים, ואתה יודע את זה בדיוק כמוני. לפעמים צריך לדעת להתפשר כדי לאפשר לעגלה להמשיך לרוץ קדימה. אז נכון שזה מעצבן ומקומם, אבל באמת שלא יקרה שום דבר דרמטי לספורט המוטורי אם מי שרשיונו נשלל לחצי שנה ומעלה (נניח, זה מה שאני זוכר מאותו דיון) לא יוכל להתחרות. אידאלי? ממש לא. חכם, הוגן, נכון? בטח לא. אבל אני רוצה להזכיר לך שיחה שהיתה בינינו טרם העברת חוק הנהיגה הספורטיבית, כאשר טענתי בפניך כנגד סעיפים כאלו ואחרים בהצעת החוק ובכלל על בעיות איתו. זוכר מה אמרת לי? "קודם כל נעביר את החוק, אחר כך כבר נשנה אותו". אלו היו מלים שלך. הרבה יותר קל לשנות תקנות מאשר חוק, דני. אז האם לא יהיה נכון גם היום קודם כל לרוץ קדימה, לאשר את התקנות, ועם הזמן לתקן את כל העוולות? או שאתה רוצה להמשיך לנגח את הקיר עם הראש, להתווכח עד חורמה עם מקבלי החלטות במשרדי הממשלה השונים שאין להם מושג מה זה ספורט מוטורי, ולא משנה אם יישום החוק ימשיך להתעכב? מה שבטוח זה שאתה פשוט לא יכול לצעוק מצד אחד על זה ששום דבר לא זז - ולצעוק מצד שני על כל סעיף שלא נראה לך ולמה לא נלחמו עליו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. טל

אתה תמים. בואו נקרא לילד בשמו: האנשים שצועקים הכי חזק לגבי סגירת היבוא האישי מארה"ב הן אותן הסוכנויות האפורות שעשו הון עתק מיבוא אישי, והלקוחות עם הכיסים המרופדים היטב שיכולים להרשות לעצמם את רכבי-היוקרה שהגיעו משם. בשביל רוב הציבור זה חסר משמעות, כי אף אחד לא הביא קורולה, מאזדה3 או יונדאי גטץ מארה"ב. טל

יש משהו בסיסי שלא מובן לי. מה לעזאזל אתם מחפשים בכיס של היבואן? מה זה עניינכם? המאזדה6 ב-147,000 לא טובה לכם? לא שווה את הכסף? אם היא כן שווה - לא צריך לעניין אתכם כמה היבואן מרוויח עליה. אם הוא יודע לעשות ביזנס זה ענין שלו, ובסופו של דבר גם אנחנו מרוויחים מזה כי אנחנו מקבלים מכונית שעל פי כל אמת מידה נורמלית היא בסדר גמור, מאובזרת כמו שצריך כולל בתחום הבטיחות, ונכנסת בשווי שימוש 4. היפניות האחרות שיש בתחום הזה רק הן ה-B4 שנחותה מ-6 החדשה כמעט בכל פרמטר (ובודאי באבזור הבטיחות), או האקורד היוצאת כשבמחיר הזה מדובר בגרסת ליסינג הכי בסיסית שאפשר, עם 2 (!) כריות אוויר. אם אתם בכל זאת חושבים שה-6 לא שווה את המחיר, לא חסרות אופציות אחרות. תצביעו ברגליים. פשוט קנו משהו אחר. טל

ולמתקשים באמת... 183.586 מייל/שעה יוצא 295.4 קמ"ש, לא 203. ו-190.07 מייל/שעה זה בערך 305.8 קמ"ש, לא 315. אגב, Qualifying במקרה הנ"ל זה לא מקצה דירוג. אם אתה מנסה לשבור שיא באופן רשמי, ה-Qualifying Run צריך להיות טוב יותר מהשיא הנוכחי, ואז מאפשרים לך - לי סט מוגדר של תקנות - לעשות ריצה נוספת, שהממוצע שלה יחד עם הראשונה הוא התוצאה הרשמית. טל

אנסה להסביר באמצעות דוגמאות (בחיי, אני צריך לכתוב את זה אחת ולתמיד בצורה מסודרת ולהעלות את זה לרשת, ובכל פעם שהשאלה הזו תעלה אתן לינק במקום לכתוב מחדש...). קח גולף דיזל, מנוע 2.0 ל' עם 140 כ"ס. יש למנוע הזה מומנט מירבי של 32.6 קג"מ, שמושגים ב-1,750 סל"ד. מצד שני קח גולף R32, עם מנוע בנזין V6. גם כאן המומנט המירבי הוא 32.6 קג"מ, והם מושגים ב-2,500 סל"ד. ה-R32 קורעת את הדיזל. מ-0 ל-100 היא מהירה יותר בערך ב-3 שניות (6.5 שנ' לעומת 9.3, בגרסאות ידניות), ובמהירות המירבית יש הבדל של כמעט 50 קמ"ש. ל-R32 יש אמנם אותו מומנט מירבי, אבל הספק מקסימלי של 250 כ"ס. הפרש של 110 כ"ס, כמעט 80% יותר. ואגב, אם היינו נותנים ל-R32 יחסי העברה סופר-קצרים שמגבילים אותה לאותה מהירות מקסימלית כמו ה-TDI, ההפרשים ב-0 ל-100 היו עוד יותר דרמטיים. דוגמה קצת אחרת: קיה מג'נטיס דיזל מול בנזין. שתיהן 2.0 ל'. לבנזין יש 144 כ"ס, לדיזל 140 כ"ס. לבנזין יתרון קל ב-0 ל-100 (הפרש של 2 עשיריות בגרסה הידנית) וגם 8 קמ"ש יותר במהירות המירבית. זאת למרות שבמומנט יש לדיזל יתרון מכריע - 31.1 קג"מ ב-1,800 סל"ד לעומת 19.3 קג"מ שמגיעים רק ב-4,250 סל"ד. מישהו עוד חושב שהאמירה הפשטנית "מומנט=תאוצה" נכונה? טל

דיסקבר, אתה לא קם מספיק מוקדם, ידידי... טל