אין ספק שהפתרון הנכון, הטוב והאולטימטיבי לבעיה של איציק הוא אחד: הלי-קויל. אבל, ופה האבל הוא גדול: הוא צריך למצוא משהו שיודע בדיוק מה הוא עושה. משהו שיודע לשחות בבריכה הזאת שנקראת הלי - קויל. הפטנט הזה קיים כבר עשרות שנים ונועד בעצם לתת פתרון למצבים בהם דרוש תיקון הברגה מהיר, "בשטח" אם תרצו, מבלי לפרק את החלק או אם לפרק - אז לבצע התיקון במקום, ללא הצורך להביאו לבית מלאכה/חרט. זה התחיל בתחום התעופה, חלל, ים ורק אחר כך מיכון ואוטומוטיבי. במקרו הוא מתחלק ל- 3 קבוצות: מתכת ברזלית (יציקה אפורה, ברזל מחושל וכו'), מתכת אל ברזלית (אלומיניום על שלל הסגסוגות שלו, נתכי נחושת וכו') וקבוצת החומרים הפלסטיים (אוקולון וכו'). לכול קבוצה יש כמובן תתי קבוצות ובעצם הבעיה אשר לפניה ניצב מי שרוצה לתקן עם הלי - קויל היא ההתאמה המדויקת שיש לבצע בין הסליל, החתך של ההברזה, כוח המומנט הנדרש מהאוגן כמובן ובין הגוף אותו רוצים לתקן. המשתנים של ההברזה הם בפסיעה, עומק ומעלות. עוד יתרון בפטנט הזה הוא שבתיקון עם הלי-קויל חוזרים בעצם להשתמש (שים לב, ariel-s) באותו בורג בדיוק. יש בלוקים של מנוע וראשי מנוע הבאים מן היצרן מוכנים להרכבה כאשר כול התבריגים כבר מצוידים מראש בהלי-קויל, מובנים בבית החרושת ומסופקים ליצרן המנוע. כנראה על מנת למנוע פגיעה עתידית בהברגה. כך ראיתי גם מדחסים, כלי נשק וחלקי מטוס. הלי קויל נותן את הפתרון החזק ביותר: אם נקפיד על התאמה מדויקת בין סוג המתכת לבין סוג הסליל - הרי נקבל תבריג אשר מבחינה פיסיקלית הרבה יותר חזק מן המקור; תאורטית, תבריג בורג יחרש לפני שסליל ה- הלי קויל יפגע, אם בכלל. יש טבלאות רבות בנושא ההתאמה ויצרנים רבים קמו ומנסים לייצר את השיטה שלהם להלי - קויל. ראיתי פעם טבלת התאמה מקורית של המפתח הגרמני ל- הלי קויל וחטפתי חולשה מהפירוט והמגוון הרב בנושא. אז זהו. אין הרבה אנשים בארץ שמבינים בנושא זה והבעיה תהיה למצוא אחד ששוחה בחומר.
עכשיו אני הולך לשתות קצת מים.