Clutch

עם ההתנהגות של הישראלים, אני לא יכול להאשים אותם. בתערוכה הקודמת, אנשים שמעו מוזיקה במכוניות ולקחו לעצמם מזכרות שונות. וכולנו זוכרים את המקרה עם ידית ההילוכים של האיבו (אני לא מתבלבל, נכון?). עיניין אחד הוא להציב מכונית בסוכנות מבוקרת או להביא לעיתונאי שחותם על טופס, ועיניין שני הוא להציב אותו במרכז אולם ענקי עם המוני ישראלים שרק רוצים לדפוק את המניאק שלקח מהם 100 שקל על כרטיס. לצערי הרב, כנראה שמדובר בתופעה "יחודית" לישראל. בתערוכת פרנקפורט לא ראיתי דברים כאלה - הרוב המוחלט של המכוניות (גם היקרות) היו פתוחות ואף אחד לא השחית שם דברים בשלושת הימים שביקרתי בתערוכה.

גם אצלנו בכפר סבא רמזורים רבים נתקעו באדום. היום עמדתי בצומת והמתנתי שהאור יתחלף לירוק, ואחרי כמה דקות של המתנה (כאשר התחלתי כבר לתכנן איך לחצות את הצומת בזהירות...) שלושה מטומטמים עקפו אותי מימין, חתכו וחצו את הצומת כשהיו מכוניות במרחק די קרוב. פשוט ביזיון.

הייתי אומר שתופעת העיצוב המשוכפל תקפה לגבי רוב יצרני היוקרה כיום. גם ב.מ.וו סדרה 7 נושאת יותר מדימיון אקראי לסדרה 5 החדשה - לפחות בתמונות. במציאות, כמו בהרבה מקרים, המכונית נראית מרשימה בהרבה - ואין לי תשובה למה. קוראים לזה brand identity. לקוחות אוהבים לחשוב שיש להם A8 קטנה, ואודי בוודאי מוכרים יותר A4 מ-A8. ה-A8 מעולם לא נועדה עבור טיפוסים שרוצים להשוויץ בעושר שלהם, ותמיד היתה הצנועה ביותר בחבורה (הכל יחסי, כמובן).

מהפרסומים בתקשורת משרד האיכות הסביבה יכריז בימים הקרובים על "דירוג קרינה" למכוניות היברידיות. הם הסתכנו בתביעות כשהוציאו את המיסוי הירוק - אין שום סיבה שתהיה להם בעיה עם זה.

הקרינה האלקטרומגנטית היא קרינה בלתי מייננת. כרגע, אין הוכחות מדעיות לנזקים שהיא גורמת, וההמלצות שניתנות הן בגדר... המלצות. כלומר, להמנע מחשיפה לקרינה שהשפעותיה לא ידועות. עוד שאלה מרכזית: האמנם הקרינה המדוברת לא קיימת גם במכוניות בנזין קונבנציונליות? גם בהן יש רכיבים חשמליים שיוצרים שדות אלקטרומגנטיים. למעשה, כמעט כל מכשיר חשמלי יוצר שדה כזה - בין היתר, מסך המחשב והמטען לסלולרי. מה שמעניין אותי בנושא זה איך ארה"ב, ארץ לידת התביעות והאזהרות הבריאותיות, לא הקדימה את ישראל בעיניין הזה. אחרי הכל, השוק ההיברידי בישראל מצומצם יחסי למימדי התופעה בארה"ב - שם נמכרים הרבה יותר דגמים היברידיים והם פופולריים מאוד. מה שגורם לי לחשוב שמדובר בעוד ניסיון מקומי להיות פסודו-ירוק: כמו המיסוי הירוק, אשר כמעט ולא מחשיב פליטות פחמן דו חמצני במסגרת הנוסחה לחישוב הציון.

כמו כל דבר בעולם השיפורים (ובכלל), אם זה זול זה נראה לא טוב. אז כן, פסי לדים על מיצובישי קולט הם גורם מוכח מדעית להקאה. אבל כשהם מגיעים עם הרכב, יש להם גם אפקט ויזואלי וגם אפקט בטיחותי. נורות הלד בולטות הרבה יותר מנורות רגילות, והן חסכוניות משמעותית ביחס לנורות קסנון או הלוגן. לכן, באירופה משתמשים בהם יותר ויותר כתחליף לתאורת יום (daytime running lights) קונבנציונלית. מדובר ביתרון בטיחותי משמעותי - הלדים הללו יקפצו לך לעין הרבה יותר מהר מנורת הלוגן דהויה באמצע היום.

יצא לי כבר לקנות סמלים מ-eBay ואני יכול להעיד שיש מבחר גדול, מאיכויות שונות ובמחירים שונים. כולם יהיו זולים יותר מהמחירים שתקבל בישראל.

גם במצב אידיאלי כזה (זה לא כך - אנשים ירצו להטעין גם בערב, להכריח את כולם להטעין את רכבם בלילה זה בגדר הבלתי אפשרי) יווצר עומס. המערכת של בטר פלייס מפזרת את העומס הזה בצורה חכמה - הצרכן הפרטי שרואה רק את עצמו ולא את הכלל, לא מסוגל לעשות זאת. זה לאו דווקא רע, אני פשוט אומר שאתה לא רואה את התמונה הכוללת.

בהקשר הזה, מחקרים שונים הראו כי כביש סטרילי ורחב לאורך כל קטעיו, עם הפרדה מושלמת מהולכי הרגל ומהמכוניות שמגיעות מהצד הנגדי, הוא הכביש המסוכן יותר, מכיוון שהוא מעודד את הנוהגים בו "להרגע" ומשכיח מהם את העובדה שהם נוהגים במהירויות גבוהות יחסית. בניסוי שערכו בפלורידה, באחד מהכבישים הכי מסוכנים בארה"ב, מצאו תגלית מעניינת: היו יותר תאונות בחלק ה"סטרילי" והרחב של הכביש, עם הפרדה בולטת ומורגשת מהולכי הרגל, מאשר החלק השני והצר יותר, בו חנו מכוניות בצידי הדרך והולכי הרגל יצרו מגע קרוב יותר עם המכוניות. הנהגים פשוט הרגישו בטוחים פחות והיו מרוכזים יותר בנעשה על הכביש, ולא בנעשה בתיק האיפור. אני לא אומר שכביש הערבה צריך להיות עמוס במכוניות חונות ובהולכי רגל, אבל אני גם לא חושב שצריך להפוך אותו לכביש מהיר ו"נקי". קודם כל, יהיו לכך השלכות סביבתיות. שנית, על פי רוב הנסיעה לאילת או לישובים סביבה היא נסיעה ארוכה של למעלה מ-3 שעות. אחרי 3 שעות על כביש מונוטוני, נהגים יכולים להיות מסוכנים יותר מנהג מרוכז בכביש מפותל. צריך למצוא פשרה באמצע: כלומר, כביש שיאפשר עקיפה ומרווח בטחון מספיק עבור הנהגים, אבל גם לא יתן להם "להרדם".

1. זה נכון. 2. לאו דווקא. האם זה משנה לך אם המכונית שלך נוסעת 500 או 160 ק"מ, כאשר בכל מקרה אתה יכול לתדלק או להחליף את הסוללה - היפותטית, באותה עלות? 3. בטר פלייס מבטיחים השפעה זניחה על תחנות הכוח באמצעות רכישת חשמל מחוץ לשעות העומס. 4. שוב, מכיוון שהחשמל נרכש בשעות הלילה, אין סיבה שתעריפי החשמל יעלו. לפחות לא עבור הצרכן הפרטי. 5. לא הוכחה השפעת הקרינה הזו. ישראל היא המדינה הראשונה שעוסקת בדבר - אפילו ארה"ב, בירת התביעות היצוגיות, לא פתיחה שיטה למדידה כזו. חוץ מזה, זיהום אוויר ממכוניות בערים הורג עשרות אלפי אנשים בשנה. 6. תהליך החלפת הסוללה אורך פחות זמן מתדלוק. 7. גם מכוניות מימן מבוססות תאי דלק יעשו זאת. בסופו של דבר, גם אני תומך במכוניות תא דלק, אבל מדובר יותר בחלום אידילי. כיום אין אפשרות ריאלית וכלכלית להפיק מימן לשימושים כאלה מבלי להשתמש בדלקים מתכלים. אני בהחלט לא מחובבי המכוניות החשמליות, אבל כפתרון עבור ההמונים בארצות מסויימות, הרעיון של בטר פלייס יכול לעבוד. תחשבו על מה שג'יי לנו אמר: ברגע שכולם יעברו לאמצעי הנעה אלטרנטיביים ו"סטריליים", יניחו לחובבי הרכב ה"אמיתיים" כמו שהניחו לחובבי הסוסים: מחירי הדלק ירדו ובכלל, יסתכלו עלינו לא כמו על מזהמים רעים אלא כעל משמרי מסורת ותרבות, בדיוק כמו שאף אחד לא מתלונן על צואה של סוסים. החלום האידיאלי של טעינה דרך השקע הביתי ותשלום ישיר לחברת החשמל ככל הנראה לא יצא לפועל. כשאתה מכניס את המכונית לטעינה באמצע היום או בשעות הערב, אתה יוצר עומס על תשתית החשמל הארצית. המערכת של בטר פלייס רוכשת אנרגיה בשעות הלילה ויוצרת עומס מינימלי. סביר להניח שהממשלות יאסרו טעינה ביתית כזאת, לפחות באופן המוני. שנית, סביר להניח שהטעינה בבית תהיה איטית משמעותית מטעינה במתקנים יעודיים.

נסה לחפש אזכור לכך בספר הרכב או במכסה תא הדלק.

כפתורי המזגן הם בעיה סדרתית ב-205, ויקרה למדי בתיקון. זה קרה לנו ב-205 של המשפחה. מדובר בתקלה יקרה למדי לתיקון אם תבחר להשתמש ברכיבים מקוריים. אני לא זוכר מחירים ולא רוצה לזרוק סתם, אבל אם תתקשר למוסך הם יוכלו להגיד לך מיד. בכל אופן, זה לא עיניין של מאות בודדות. תנסה ליצור קשר עם פירוקיות, אם מדובר בהחלפת פאנל המזגן בלבד אולי יהיה לך מזל.

מדובר בצמיגים בינוניים למדי. כדאי להשקיע בסט טוב יותר. אחרי הכל, זאת השקעה של פעם בכמה שנים וההפרש במחירים לא מכסה על ההפרש באיכות. לגבי דגמים ספציפיים וחברות, אני אשאיר את זה למומחים כאן

קודם כל, יש דבר כזה קלאץ' קצר. קלאצ'ים שונים מגיבים בדרגות רגישות (וקושי) שונות. ואם אין דבר כזה, למה אתה טוען שיש לך קלאץ' קצר מאוד? שנית, הצורה שבה אתה נוהג היא מתכון בטוח לסיום מהיר של חייו של הקלאץ'. רצוי להמנע ככל האפשר מהזחילות הללו, על חצי קלאץ', כמו שרוב מורי הנהיגה מלמדים. הסיבה לכך פשוטה: זה יותר קל, ובמכוניות דיזל זאת פרוצדורה מקובלת ואפשרית. אני, מנגד, למדתי על רכב בנזין, ואותי לימדו להמנע ממשחקים כאלה. מצב "נקודת ההפרדה", בכל מצב, שוחק את הקלאץ' מהר יותר. אין שום בעיה בעלייה לכ-2,000 סל"ד ועזיבה הדרגתית ומדודה של הקלאץ' - זאת לא "פתיחה" והיא שוחקת את הקלאץ' פחות מדגירה על נקודת החיכוך. במנועי דיזל מדובר בסיפור שונה.

קרוב לוודאי שליסינג לא תוכל לעשות, אבל חברות יבוא אישי רבות מציעות מסלולי מימון שונים. אתה יכול גם לפנות לבנק שלך. ספציפית לגבי המוסטנג, היבוא שלה נאסר על ידי משרד התחבורה בשל היעדר פנסים המתאימים לתקינה האירופאית.

מאזדה 6 ה"מתוחה" אכן תגיע לארץ בקרוב, אבל מדובר בשינויים קומסטיים בלבד בשלב הזה. מאוחר יותר יגיע אליה המנוע המחודש, וזה מה שחשוב יותר. סביבות יולי-אוגוסט אם אני לא טועה.

אני מוכן לחיות עם זה שאין תקציב לרכבת לאילת (וגם אם יהיה - עדיין ינהגו לשם) ושאי אפשר להרחיב את כל הכביש או לשים גדרות הפרדה בין הנתיבים בכל האיזורים, אבל למה לא פותרים את זה בדרך האמריקאית? בארה"ב ישנם כבישים דו סטריים בעלי שני נתיבים בלבד, כאשר כל כמה קילומטרים הכביש מתפצל לשני נתיבים לכל כיוון כך שאפשר לעקוף בבטחה. ישנם שלטים שמודיעים על כך מראש. זה פתרון זול יחסית, שלא ישאיר את הכבישים ריקים לגמרי מצד אחד, ומצד שני גם יאפשר עקיפות בטוחות. אז למה לא בעצם? וזה בלי קשר לתאונה. יכול להיות שבמקרה הזה לא היתה מעורבת עקיפה, אבל במאות מקרים אחרים כן.

בדיוק מה שהם יעשו אם הרכב הבנזיני שלהם יתקע בלי דלק. כלומר, יתקשרו לחברת הליסינג בטר פלייס מדגישים את התוכנה שתהיה ברכב, שתכונה AutOS, ותיתן לנהג את כל המידע לגבי תחנות קרובות והטווח שנותר לו. אם הוא יבחר להתעלם מהתראות אלה, הוא ישא במחיר - בדיוק כמו שהתעלמות מהנורית בפוקוס תגרור לבילוי ארוך מהצפוי עם הילדים. דווקא בישראל זאת לא בעיה. בטר פלייס מדברים על 100 תחנות החלפה ב-2011, בשת"פ עם החברות דור אלון ופז. עבור מדינה קטנה כמו שלנו, זה מספיק כדי לחבר אפיקי תנועה מרכזיים. צריך גם לזכור שבנסיעה מנהלתית, המכונית תטען במשרד או בתחנות טעינה במקומות בילוי. בטר פלייס אכן מדברים על חוזה, בו הם מתחייבים לאחוז מסויים מהטווח המקורי של הסוללה. התנאים יהיו זהים לכל חוזה אחר: אתה מתחייב לשלם, בטר פלייס מתחייבים להעניק לך את השירות והתשתית שלהם. כרגע, אין הצדקה לדבר על מונופול בהקשר של בטר פלייס. תהיה סטנדרטיזציה של שקעי הטעינה, כך שכל מתחרה שמעוניין יהיה להקים רשת תשתית מתחרה יוכל לעשות זאת, כך הם טוענים. הם אפילו אומרים שתחרות היא האינטרס שלהם. על מחירים הם לא מדברים, אבל במסיבת העיתונאים שי אגסי טען שמדובר במחירים נמוכים ממה שהיה בקיץ 2008, ובערך ברמה של המחירים של היום. כל זאת עד שהטכנולוגיה תבשיל ואז המחירים ירדו. אתה לא תטעין את הסוללה בשקע הביתי שלך, בטר פלייס לא תאפשר זאת. מתקן הטעינה מופעל באמצעות כרטיס אישי והחיוב יעשה, כנראה, במודל של קילומטרים ש"נטענו". לגבי הגניבה, הנושא הזה לא שונה ממכוניות רגילות. גם מנוע של אודי S8 הוא רכיב יקר במיוחד, ובכל זאת - אנשים חיים עם זה. להוציא סוללה הוא לא עיניין של מה בכך - זה לא כמו לגנוב 4 טסות הרכב עצמו, מן הסתם, יהיה מוגן, ויתכן כי הסוללה עצמה תכלול אמצעי הגנה או מעקב. כנראה שבטר פלייס יפעילו ביטוח משלהם שיכלל במחיר של החבילה. כרגע הם לא נוקבים במחירים מדוייקים (דהמרקר דיברו על כ-85 אלף שקלים ללא סוללה עבור הפלואנס ZEV, אבל בשיחה עם בטר פלייס הם טענו שמדובר בתרגום לא מדוייק ממחירים אמריקאיים), אבל עלות הנסיעה עצמה צפויה להיות מקבילה למנועי בנזין. המכונית עצמה כנראה תהיה מעט יותר זולה בשל הקלות המס בישראל. כדאי לזכור שהקלות המס הללו יוסרו עם הזמן. תודה לך על הביקורת. אני כותב לאתר בשם The Truth About Cars, לא The Truth About Batteries. לכן, מצאתי לנכון לדבר גם על אספקטים דינמיים. זה לא תלוש לחלוטין מהמציאות; הבעיות שציינתי בכתבה ישתקפו גם בפלואנס ZEV. אפילו בטסלה רודסטר אפשר להרגיש פגיעה ביכולת הדינמית בגלל הסוללות. כדאי לזכור שהפלואנס ZEV היא מכונית המבוססת על הפלואנס הרגילה, שבתורה מבוססת על המגאן, כך שבאופן עקרוני היא תצטרך להתמודד עם אותן בעיות של הלגונה המומרת. ניגשתי למכונית בהנחה שההסבה אמנם ארעית, אך מושקעת בצורה כזאת שהציבור שנוהג בה יוכל להתרשם בצורה חיובית ככל האפשר. ואגב, לא מדובר ב"שכונה" לגמרי. הסבה אותה חברה אמריקאית בשם FEV, ולצורך העיניין המכונית עברה תקינה אירופאית מיוחדת שעלתה סכום כסף בלתי מבוטל. שמת לב שלא ביקרתי את המכונית על איכות הפלסטיקים על הקונסולה של התיבה. ברור לי שאלמנטים כאלה הם זמניים. אבל בעיית חלוקת המשקל היא בעיה שתהיה בכל המכוניות של בטר פלייס, לפחות בשלב זה כשהן יהיו בחלקו האחורי של תא המטען. בעתיד הסוללות צפויות להיות מאוחסנות מתחת לרכב (שזאת תצורה בעייתית בפני עצמה, אך על כך בפעם אחרת). חלוקת המשקל הבעייתית תרדוף את המכונית הסדרתית בכל הקשור להתנהגות ונוחות. אני, באופן אישי, לא חובב גדול של תחושת השקט המוחלט. אולי בגיל 80. בכל אופן, אני מבין שזה מה שהקהל הרחב מחפש ולמטרות האלה, המכונית אכן מרשימה - אך לא יותר מרשימה מרוב המכוניות החשמליות שנוצרו עד כה. נכון, היא יותר מרווחת מרוב המכוניות הללו (וציינתי זאת בכתבה), אך היא כשלעצמה לא מהווה חידוש כלשהו. מכוניות כאלה עשו כבר מלפני יותר מ-100 שנים. התייחסתי לשאלתך בכתבה. הרפיית דוושת התאוצה מפעילה את מערכת הבלימה הרגנטיבית; לחיצה על הבלם מפעילה את מעצורי הדיסקים הקונבנציונליים. וזה נושא בעייתי, מכיוון שבלימת המנוע חלשה יחסית ורוב הנהגים לא ינצלו אותה כמו שצריך, ויפסידו אנרגיה חיונית שבתורה תקטין את הטווח. בימים הקרובים (אולי אפילו מחר) יפורסם ראיון שלי עם טל אגסי, שיענה לכם על חלק מהשאלות בנושא.

המודל הוא לא פר סוללה, אלא פר קילומטרים. כלומר, אתה משלם על מספר הקילומטרים שאתה נוסע במספר "חבילות" - כמות מוגדרת מראש או עם מחירים משתנים בהתאם לעלויות שהחברה קובעת. מה שהם מאוד מדגישים זה שהתהליך שקוף עבור הצרכן ואת כולו מנהלת תוכנה חכמה.

הלב של הפתרון של בטר פלייס הוא תחנות ההחלפה שיאפשרו לך להחליף סוללה תוך דקות. טעינה תתבצע כשאתה לא תהיה ברכב, למשל בעבודה.

הדיון בסוגיית בטר פלייס הוא ארוך ומייגע, אבל בכל מקרה, אין מה ללמוד על תוצאות הפרוייקט מנסיעת המבחן הזו. מדובר במכונית שונה מהתוצר המוגמר, שעברה הסבה די "שכונתית" להנעה חשמלית. אתם מוזמנים לקרוא את ההתרשמות האישית שלי מההשקה של מרכז המבקרים כאן: http://www.thetruthaboutcars.com/review-project-better-place-renault-laguna-ev-mule/

לא מדוייק, ההגה של הספיריט הוא הידראולי-חשמלי, בדומה למנגנון שיש בוואגים רבים.

עד כמה שידוע לי, הפריוס השחורה היא לא מכונית הדגמה. לפני כשבוע ראיתי מאזדה 6 עם המספר 88-888-65.

מבחינת נהיגה, מדובר בהבדל של שמיים וארץ. הספיריט הרבה יותר נעימה מה-1.6 האנמי.

שגיאת ניסוח. מן הסתם לא התכוונתי שהפקיד במכון הגריטה מבצע את ההחלטה הזאת