אמיר שליט

אני נתתי כאן רק "טיפ" של חומר למחשבה. הם לא יצטרכו להוכיח שזה נכון, כי כתבת את זה - ומבחינתם זאת הוכחה. אני מניח שאם תכתוב 200 הם לא יתעסקו בזה ויבינו שזאת הגזמה, אבל 120 או 130 זה בהחלט סביר. כן, שמעתי על PROXY. בסופו של דבר גם על זה יתגברו.

אני מניח שלאורך הכביש יוצבו מצלמות, הרי אף אחד לא יעצור כדי לשלם, הגיוני שיהיה שילוט מואר כמה עולה לשלם כרגע, וכל מי שיכנס לכביש ידע את המחיר, (ואם לא שם לב - זבש"ו). יהיו מצלמות (כמו בכביש 6) שיצלמו את המספרים או פסקל וכד'. אפשרות שנראית סבירה - מי שנכנס לכביש עם 4 נוסעים, צריך להינס דרך נתיב מסויים שבו יש מצלמות המצלמות את הרכב והיושבים בו. בעצם כניסתך לנתיב המסויים, אתה מצהיר שאתה עם 4 נוסעים. לאחר מכן יבוצע ניתוח של התמונות, ואם אכן יתברר שיש ברכב 4 נוסעים תהיה פטור מתשלום. אני מניח שהמצלמות לא ממש יזהו אם יש לך 4 בובות או 4 נוסעים. אם תיכנס בנתיב אחר, שוב זאת תהיה בעיה שלך. אני מדגיש, מדובר רק על נתיב הכניסה, ולא על הנסיעה עצמה בכביש. זה רק רעיון אפשרי אחד, אבל בהחלט יכולים להיות פתרונות טכנולוגיים נוספים

לא מזמן היו כתבות בעיתונות על כך שמשטרת ישראל רוצה שתהיה לה גישה ישירה לכל כתובות המייל ובעלייהן, לכל מספרי הטלפון הקווי והסלולרי, לכל מספרי הברזל של הסלולר ועוד כהנה וכהנה מאגרים שיתנו להם מידע בלחיצת כפתור מי עומד מאחורי כל פיפס. לא מן הנמנע שכשמישהו כותב בפורום כלשהו, על עבירה שביצע, שגם שוטרים קוראים מה כתוב כאן. כיום בשביל לאתר מי עומד מאחורי הודעתך, הם צריכים צו שופט שיורה לחברת האינטרנט להסגיר מי עומד מאחורי ה-IP של הודעה זאת או האי מייל וכו' וכו'. אם היום שוטר יגיד לשופט שהוא צריך צו כי יש מישהו שנסע 120, השופט יזרוק אותו מכל מדרגות בית-המשפט. אבל כמו שהדברים מתנהלים במדינה, המשטרה תקבל בקרוב תיקון לחקיקה ויתאפשר לה באופן ישיר ומיידי לקבל מידע בלי שום בקשה לבית-משפט. וכשיגיעו ימות "האח הגדול" בשביל לרשום לך דו"ח על מהירות, הם יאתרו את פרטיך בלחיצת כפתור מהמשרד, וישלחו לך דו"ח על סמך הודאתך. נכון שכרגע הם מדברים רק על הפשעים הגדולים, אבל בישראל כמו בישראל, בסופו של דבר הגבולות נפרצים והרבה יותר קל לחפש את עמך על דברים אחרים. לכן, אני חושב שאם למישהו יש שאלה שעולה מעבירת תנועה וכד', כראי שלא יודה בזה כאן בפומבי, כי בסופו של דבר זה עלול להתנקם בשואל עצמו מכיוון לא צפוי.

אם אתה טס לאירופה, אתה צודק. אם אתה טס לארה"ב/סין וכד', מחיר לעסקים הוא בערך כפול מתיירים ובראשונה עוד יותר יקר, במצב שכזה, כניסה לטרקלין עדיין משאירה לך הפרש גדול במחיר. חוץ מזה, ה-300 דולר באל-על, זה לא לכניסה חד פעמית - זה לשנה אפילו אם תטוס 28 פעמים. _______________ מעבר לאמור, אני חושב שהדיון בטרקלינים הוא גלישה מהנושא של השרשור. ענין הטרקלינים הובא כדוגמא לנקודה מסויימת בנושא העיקרי של השרשור ופתאום הן הופכות למיני נושא בתוך הנושא העיקרי. אנחנו גורמים בכך להסטה של הדיון העיקרי.

DISCOVER, יש אפשרות לרכוש רק כניסה לטרקליני אחמי"ם למיניהם (בנתב"ג מדובר על טרקלין VIP, מצדה, דן ועוד. לאל-על יש את טרקלין המלך דוד). בעבר פורסם גם ע"י חברות האשראי אפשרות לכניסה חד פעמית במחיר של כ-100 דולר. (ה-300 דולר זכורים לי ממשהו הקשור לאל-על - טרקלין המלך דוד). נכון שנוסעי עסקים וראשונה מקבלים זאת בחינם, אבל הם שילמו על הכרטיס פי 2 ופי 3, זה רק מחזק את הענין בדיוק כמו שאמר nitch.

ארנון, אני מניח שהמדינה לא עד כדי כך מטומטמת בהחלטותיה. לדבריך המדינה צריכה לסלול כביש לתחבורה ציבורית ורכבים בעלי 4 נוסעים, ושיזם פרטי יבנה כביש נוסף לעשירים. אילו באמת היו מחלקים את הפרויקט לשניים, זאת היתה השגיאה הגדולה והבכיה לדורות, כי אז באמת המדינה היתה חוסכת, ולצורך הדוגמה סוללת כביש ברוחב 6 מטר לתחבורה ציבורית ורכב עם 4 נוסעים. במפרט ליזם הפרטי נשאר רק רכב לעשירים וגם הוא יבנה כביש ברוחב 6 מטר. בעוד 10 שנים המדינה תהיה עם 10 מליון תושבים ופתאום היא תגלה שהכביש לתחבורה ציבורית אינו מספיק לנפחי תנועה החדשים והיא תצטרך לממן שוב הרחבת כביש לצורך זה. לא בטוח שיהיה מקום פיזי להרחיב וגם אם כן, זה יעלה למדינה הון עתק. מצד שני, אם רואים נכון את הנולד, אזי היזם הפרטי יבנה היום כביש ברוחב 24 מטר, והוא יחסוך למדינה את העלויות של הקמת הכביש של 6 מטר. היזם הפרטי גם יבין וידע שאם נפחי התנועה של תחבורה ציבורית ורכב 4 נוסעים, עולים ועולים בצורה כזאת שהעשירים שמשלמים מוצאים את עצמם שוב בנתיב איטי, ושהמהירות יורדת ל- 40 קמ"ש, מהר מאוד הוא ימצא עצמו עם תלונות של עשירים מפונקים שגוררים אותו לבתי משפט על כך שאינו עומד ביעדים שהוגדרו לו, ויותר גרוע, ימצא עצמו מול כאלה שלא רוצים לשלם. היזם שיבין זאת, יצטרך לחשוב על פתרונות הולמים, ואם המשמעות היא הרחבת הכביש והוספת עוד נתיבים. אז הוא יעשה זאת על חשבונו, אחרת אחרי 12 שנים הוא יתחיל להפסיד. כך שאיך שלא תסובב את זה, היזם קודם כל בונה כביש בחינם לתחבורה הציבורית ולרכב עם 4 נוסעים, שתמיד יסעו שם בחינם, בכל נפח תנועה ובכל שעה, ואותם ממש לא יעניין אם העשירים נמצאים שם וכמה הם משלמים. הבעיה תשאר של היזם שיצטרך למצוא איך גם העשירים נהנים מהכביש הזה באופן שיותיר ליזם רווחים ראויים.

כידוע לכם, מעל 90 אחוז מהקרקעות במדינה, הן אדמות מינהל ושייכות למינהל מקרקעי ישראל. המינהל משכיר לנו (לקבלנים שמעבירים לנו את הזכויות האלה) את הקרקע בחכירה ל- 49 שנה, אם אופציה לעוד 49 שנה. באופן עקרוני, כעבור 49 שנה, למינהל יש זכות להגיד לנו שנפנה את המקום. זה שעל הקרקע יש בית, לא מענין כל כך את המינהל. העובדה שעוד לא שמענו על מישהו שלא חידשו לו חוזה לעוד 49 שנה, נובעת מהעובדה שאם יש מישהו שמוכן לשלם את דמי החכירה (מהוון או לא מהוון), אז ברור שהמינהל שמח לקבל כסף ומאריך את החוזה. חשוב לשים לב, ברוב המקרים אנחנו שוכרים (חוכרים) את הקרקע מהמינהל ורק אח"כ בונים עליה. גם כאן, אפשר לראות שבעצם המדינה "משכירה" את הקרקע לתקופה של 30 שנה, אלה שבמקרה הזה אין אופציה לעוד 30 שנה. הגיוני שכעבור 30 שנה, המדינה לא תתן לזה להיות חינמי, אלה תפרסם מכרז חדש להפעלת הכביש, אלה שהפעם תקופות ההפעלה יהיו קצרות יותר, אני מניח שלא יותר מ-5 שנים. ולכל אלה שמפריע להם שהעשירים משלמים ועוקפים את שאר העם: לטיסה לחו"ל צריך להגיע כ- 4 שעות לפני המראה. אבל אם יש לך 300 דולר מיותרים, אתה בהחלט יכול לרכוש את הזכות השנתית להגיע לטיסה רק שעה וחצי לפני המראה. אהההההה ... שיט..... שוב פעם העו"ד ירוויח עוד 2.5 שעות עבודה... ואם אתה ממש עשיר ויש לך מטוס פרטי, אתה בכלל לא ממתין לכלום.

כשאני קורא את הכתבה הנ"ל (מדה-מרקר), גם אני ברגע הראשון מתקומם וחושב על העשירים שלהם זה לא יזיז ועל מעמד הביניים שזה כן יציק לו אבל ישתמש באופן מושכל, וכמובן חושב שימנע שימוש מהמעמד הנמוך יותר. ובמובן מסויים זה מקומם, כי זאת תגובה טבעית שלנו להתקומם קצת על משהו שמוציא מאיתנו כסף. אבל.. במחשבה שניה ומעמיקה ובניתוח היבטים שונים לבעיות המתרחשות עלינו מבחינה אורבנית ומבחינה תעבורתית, נראה שפשוט אין דבר נכון יותר לעשותו ובמיוחד שזאת לא תהיה הגזירה האחרונה על בעלי הרכב. במאמר שהתפרסם החודש ועוסק בנושאי חניה, יש סקירה מקיפה בעיקר על העיר ת"א. להלן ציטוט מהמאמר: "מספר מקומות החניה בת"א מגיע ל- 260,000, בעוד שהביקוש עומד על 360,000 מקומות" הנה נתון מהמאמר המתבסס על מחקר ותצפיות שערכה העיריה משך מספר חודשים: "מרח' אבן גבירול עד הים, חסרים בשעות הבוקר 2,000 מקומות חניה, בשעות הצהריים 11,900 מקומות חניה ובשעות הערב חסרים 18,100 מקומות חניה". ואני מזכיר לכולם, שכבר דובר יותר מפעם אחת על כך שבכניסה לת"א תונהג "אגרת גודש" וככל שהעיר תהיה יותר מחוסרת חניות וככל שעומס התנועה יעלה בעיר, כך גם מחיר האגרה יעלה ויעלה באופן דיפרנציאלי. ולא לשכוח שכל זה מביא עומס רב של זיהום אויר חמור בעיר. ולכן, כל הפטנטים של מיסוי נוסף ואגרות ותשלומים שונים ומשונים, הם רק דרכים שונות למנוע מבעלי הרכבים מלבוא עם רכבים לעיר ת"א. כי אם אתה מאוד רוצה לבוא לעיר בשעות העומס, אז תשלם אגרה גבוהה כדי לנסוע מהר, תשלם אגרה גבוהה כדי להיכנס לעיר, ותשלם תעריף חניה יקר מאוד. ואז בעצם אנשים יעשו חשבון פשוט: הדלק רק 30 שקל, אבל האגרות והחניות עוד 150-200 שקל, אז אולי כדאי להשאיר את הרכב, לנסוע בתחבורה ציבורית מהירה ויעילה, לא להשתגע בלחפש חניה או בסוף לחנות קילומטר מהיעד וללכת ברגל. זה בדיוק מה שהמדינה רוצה - שתשאיר את הרכב בבית/בחניה. כי לא משנה כמה כבישים המדינה תסלול בחינם למען התושבים - זה אף פעם לא יהיה מספיק. והתהליך הזה של עוד סלילה ועוד סלילה רק גורם לעוד ועוד מכוניות לנסוע ולסתום שוב את הכבישים. לדעתי, סמוך למועד הפעלת הכביש הזה, גם עיריית ת"א תתחיל להנהיג אגרת גודש.

זאת הבעיה הכי קטנה, כי זה רק 100 שקל. אל תשכח שהלקוח מימן לעו"ד את ה-ב.מ.וו סידרה 7. אל תשכח שהלקוח מימן לעו"ד את השעון זהב ויהלומים, את העט נובע שעולה 7,000 דולר ועשוי משנהב, אל תשכח שאתה ממן לעו"ד את הוילה בסביון/ קיסריה / או פנטהאוז בצפון ת"א ב2.5 מיליון דולר. אל תשכח שגם לאשת העו"ד הלקוח דואג, כי בדיוק היום יש לה יום הולדת והיא קיבלה ענק פנינים. אז אתה מדבר על 100 שקל ??? כשאני נפגש עם עו"ד כדי לקבל חוו"ד או יעוץ בנושאי עבודה, הוא תמיד פותח את השיחה בזה שאני עכשיו בדיוק עוזר לו לממן החלפת ריהוט במשרד, לריהוט יותר מפואר ויוקרתי, עוזר לו לממן את הג'יפ לילד שעכשיו מתגייס וכו'. (ברצינות).

נמצאה הכתבה: http://cars.walla.co.il/?w=/4705/1157814 שימו לב לציטוטים נבחרים מפיו של המנכ"ל: "מי שייסע בו הם נוסעי התחבורה הציבורית - שלא משלמים - ואנשים שיש להם כסף". "עו"ד שלא רוצה לאחר לפגישה בעיר ישלם הרבה, מכיוון שהנסיעה בנתיב שוות ערך לשעת עבודה שלו, והביקושים אדירים". "אנחנו מדברים על אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי גבוה כשאנחנו למעשה שולטים במחיר". "בניגוד לכביש 6 שמחיריו בפיקוח, והוא מקבל אליו כל נוסע - בנתיב המהיר אני גם מונופול וגם יכול לבצע אפליה בכניסה". "תמחור הנסיעה הפוטנציאלי הגיע למספרים גבוהים". _______________ ואם ננתח נכון את האמור בכתבה, אנחנו מבינים שמי שישלם עבור נסיעה בכביש, בעצם צריך גם ללמן את ההסעות (שאטלים) שיהיו בחינם. לדעתי - הם לא יתביישו לבקש 50-100 שקל על נסיעה בשעה 7 בבוקר. ונכון, הם בפירוש רוצים שבכביש הזה יסעו רק מי ש- 50 שקל בשבילו זה אפילו כסף קטן בשביל פיצוחים. אם נמעיט לרגע ונניח ששעת עבודה של עו"ד מהישוב = 100 דולר, אז ברור שהוא יהיה מוכן לשלם גם 100 שקל כדי להגיע בזמן. ______________ ולשאלה איך אוכפים דבר כזה? בדיוק כמו שאוכפים בכביש 6.

הקישור לכתבה שמופיע כאן מביא בעצם מידע מאוד דליל על מה שיקרה באמת בנתיב הזה. את הכתבה המקיפה אני אמצא יותר מאוחר ואצרף קישור ולהלן עיקרי הדברים החשובים שעלו בכתבה שקראתי: היזם יכול לגבות איזה מחיר שהוא רוצה. אם הוא צריך לשמור על מהירות 70 לפחות, ברור לו שככל שיש יותר מכוניות בכביש, המהירות יורדת ולכן כדי להרחיק נהגים, הוא יעלה את המחיר עוד ועוד ועוד, ואין שום הגבלה למחיר המקסימום. אמר מנכ"ל החברה - אם עו"ד שממהר לפגישה בת"א מבין ששעה בפקק גורמת לו להפסיד שעת יעוץ יעוץ במשרד, וברור שעל שעת יעוץ הוא מרוויח עשרות עד מאות דולרים, הוא יסכים לשלם עשרות שקלים כדי להגיע למשרד רגע קודם. זה בפירוש יהיה כביש לעשירים שיכולים. ----------- כנראה שה-5 שקלים בכתבה הנ"ל, הם למי שיסע ב- 2 בלילה. ------------- ולמגיב שלפני: תתפלא, אבל במכרז המקורי היה - כמה המדינה תיתן מענק ליזם שיבנה. כאן פתאום בא יזם ואמר - לא רוצה מענק, אני עוד אשלם לכם, רק תנו לי להקים ומיד.

תצא מנקודת הנחה שהשמאי שלהם יעריך את הנזק כקטן יותר מאשר שמאי שלך, נניח כ- 70 אחוז. אתה לא מתקן בפועל ולכן במקרה הטוב חברת הליסינג תתן לך לא יותר מאשר מחצית מהערכת השמאי שלהם. לא נראה לי שאתה רוצה לקבל שליש מהסכום האמיתי שברור שלא תוכל לעשות עם זה כלום חוץ צאשר לשטוף את הרכב ולאכול גלידה. תבין, ככל שאתה מחפש כביכול "לחסוך" לחברת הביטוח / ליסינג - היא תחסוך עליך עוד יותר. אל תשכח שאם מדובר במוסך הסדא של הליסינג, שעת העבודה עולה להם כמה עשרות שקלים ולא יותר. טמבון כזה שישיגו מפירוקיה יכול לעלות למוסך 200 שקל (אל תשכח, המוסך הוא לקוח קבוע וגדול בפירוקיה) אז אל תתפלא אם כל התיקון יעלה ללליסינג במוסך שלהם כ- 300 שקל. מה אתה תעשה עם 300 שקל ? - כלום. הענין הוא שאם לליסינג זה יעלה בפועל 300 שקל, הם יציעו לך 200 או 170 במזומן ולך לשלום.

אם מיכל הדלק שלך הוא 70 ליטר אז כרגע יש לך מיכל שרק 1.4 אחוז ממנו הם בנזין ושאר ה- 98.6 אחוז הם סולר. אני גם מניח שהרכב לא עומד מאז בתחנת הדלק ומחכה לפתרונות שיעלו באתר. אם אתה נוסע קצת ומשלים עוד ועוד סולר, אתה מקטין עוד יותר את אחוז הבנזין במיכל. לדוגמא: נסעת קצת וחסרים 5 ליטר במיכל, ואתה מתדלק עוד 5 ליטר סולר = ריכוז הבנזין במיכל ירד ל-1.3 אחוז. נסעת עוד קצת ושוב חסרים 5 ליטר במיכל ואתה משלים שוב עוד 5 ליטר סולר = ריכוז הבנזין במיכל יורד ל- 1.2 אחוז. אני במקומך, הייתי מרוקן את המיכל לתוך ג'ריקנים, ממלא מיכל מלא מחדש ובמחיר של 350 שקל +- חוסך לעצמי שאלות, פחדים, וסיכונים שיכולים לעלות אלפי שקלים. למה לשפוך את הסולר לג'ריקנים ? בנזין הוא חומר שמתנדף בקלות. אני מניח שאם תשאיר ג'ריקנים פתוחים, רוב הבנזין יתאדה מעצמו וישאר רק סולר, או לפחות ריכוז הבנזין יקטן משמעותית. ואז כל פעם שהייתי מתדלק, הייתי מוסיף על מיכל כמעט מלא ברכב, 5 ליטר מהסולר המעורב שבג'ריקן. נראה לי שריכוז כל כך נמוך של בנזין בסולר, לא ממש ישפיע. (להבנתי יהיה במיכל פחות מ- 0.1 אחוז בנזין בסולר)

ביטוח מעיקרו של דבר נועד להשיב מצב לקדמותו ולא לתת לך כסף ושהמצב ישאר ללא תיקון. כך גם נוהגות חברות ההשכרה / ליסינג. כלומר, אם תיקנת והגשת חשבונית/קבלה, אתה אמור לקבל את הכסף. אני כותב אמור, כי גם אם הבאת שמאי שלך שהעריך ואישר את התיקון והחשבון עומד במסגרת הערכת השמאי, תמיד יקפוץ פתאום השמאי של הביטוח הנגדי / חברת הליסינג ויטען שהערכת השמאי שלך מופרזת ושהתיקון עולה 30 אחוז פחות. עכשיו לך תתווכח. בכל מקרה, אם אתה לא מתקן בפועל, אתה לכל היותר יכול לקבל את מחיר התיקון ללא מע"מ. חברות ביטוח נוהגות לפצות "גלובלית" את מי שלא מתקן בפועל ולא מציג חשבוניות - הבעיה היא שכאשר מדובר בפיצוי גלובלי, הן מפצות אותך בערך במחצית הסכום שאישר השמאי. אני מניח שכך גם תנהג חברת הליסינג. בכל מקרה - אם אתה מתקן במוסך הסדר של הליסינג - ברוב המקרים לא יגיע שמאי, והתיקון יבוצע לפי השיקול המקצועי של מנהל המוסך, והוא כמובן יודע שצריך לתת לך את התיקון בעלות הנמוכה ביותר. כך למשל מראה ששמאי יאשר במחיר של 900 שקל, תוחלף ע"י המוסך הסדר והם יחייבו את הליסינג אולי רק ב- 200-300 שקלים. כך שבעצם לא נראה לי שאתה רוצה לקבל כסף מזומן בסכום של לדוגמה 300 ש"ח כשהתיקון בהערכת שמאי יעמוד על 900, ואם זה יהיה שמאי של הליסינג, הוא יעריך את התיקון ב- 400.

BMW Z3 1900 אוטומט. מחירון לוי יצחק היה כ- 150,000 ש"ח לפני שיקלול. המצחיק היה, שברשיון הרכב היה כתוב שמותר 2 נוסעים ליד הנהג ומי שמכיר את ה Z3 יודע שאי אפשר אפילו באקרובטיקה להושיב יותר מאחד.

תעשה הפרדה מוחלטת בין הרכב לבין רשיון הנהיגה. כאשר משרד הרישוי קובע לך הגבלה ברישיון, ההגבלה הזאת נכונה לגביך לגבי כל סוכי הרכב, ולא רק על הרכב שלך. אין שום בעיה שתנהג ברכב שלי, של אבא, של חברים, של שכנים ובלבד שהוא אוטומטי. (בהנחה שאינך נדרש למיתקונים מיוחדים). מי שקובע את סוג הרישיון המתאים למצבך זה משרד הרישוי כמובן בהתאם לאישורים רפואיים שהוצגו לפניהם. אם אתה סובר שמצבך הרפואי מאפשר לך לנבוג ברכב רגיל ללא על מגבלה, משרד הרישוי יכול להפנות אותך לבדיקות במכון הארצי. קח בחשבון שאם תמצא כשיר, הם בהחלט יכולים להעביר את התוצאות לביטוח לאומי ושם עוד מישהו עלול לחשוב פעמיים אם באמת מגיע לך סיוע לרכב אוטומטי מסויים שעולה יותר, או שצריך להקטין את אחוזי הנכות כי אתה פחות מוגבל וכך גם הרכב הסיוע לרכב יקטן בהתאמה. סוג וגובה הסיוע שאתה מקבל מביטוח לאומי לרכישת רכב, הוא לא בהתאם לרישיון שלך, אלא בהתאם למוגבלות שלך. יש הרבה נכים שמוציאים רשיון רק לאחר שהפכו לנכים. פתגם שאמרו חכמים לפנינו: טיפש אחד זורק אבן לבור, 10 חכמים לא יצליחו להוציא אותה. אז לפני שאתה משנה משהו, תחשוב טוב, כי להזיז החלטה של ביטוח לאומי שפתאום תהיה לרעתך, תעלה לך הרבה מאוד כסף, עורכי-דין, רופאים, חוו""ד פרטיות, ואפילו משפטים, והכל על חשבונך. והתהליך יכול לקחת שנים. אל תשכח שכל ההוצאות האלה הן על חשבונך, בעוד שהביטוח לאומי לא מוציא אגורה כי כולם שכירים אצלו או עובדים על חוזה. רק אם אתה בטוח שהשינוי לא יפגע בך, גם לא בעתיד, תנסה, אחרת חושבני שכדאי להימנע מהתהליך. לגבי מי נוהג ברכב שנרכש בסיוע הביטוח לאומי - בעיקרון אין הגבלה, בפרט אם מדובר בבני משפחה מקירבה ראשונה. הגבלות שימוש ברכב קיימות במקרים מיוחדים בעיקר ברכבים שיש בהם מיתקונים מיוחדים.

הבעיה היא לא הסוכן יש חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח רכבים מסויימים בגלל סיכון גדול יותר לגניבה או נזקים (חיתוך הגג). את הבעיה הזאת חוויתי בעצמי, כאשר חברת הביטוח הסכימה לבטח בתנאי שיהיה סעיף חריג - שפריצה לרכב באמצעות חיתוך הגג אינה מכוסה, וכמו כן נזק הנובע מחיתוך הגג אינו מכוסה. המשכתי לחפש ובסופו של דבר נמצאה חברה שהסכימה אבל ביקשה 17,000 !!! שקל לשנה. בסופו של דבר, דרך סוכן של חבר (שמחזיק אצלו תיק ביטוח די שמן) הצלחתי להשיג מחיר שפוי יותר של 7,000 שקל לשנה נכון לשנת 2000, (רק עבור מקיף, ללא חובה), ולא היו סעיפי החרגה בפוליסה. הפוליסה נרשמה גם על שם החבר אחרת אי אפשר היה להשיג את המחיר הזה.

הגיוני מאוד שביקשו כ- 3000 ש"ח מה הסיכוי שלך לעשות תאונה עם נפגעים בגוף ? מה הסיכוי שלך לעשות תאונה עם נזקי רכוש ? סביר להניח שהסיכוי לנזקי רכוש, הוא גדול יותר מאשר לנזקי גוף. רק עבור ביטוח חובה,אתה נדרש לשלם עבור נהג חדש ונהג צעיר תוספת של יותר מ- 1,000 שקל. (דגמתי מקרית רכב של 1800 סמ"ק עם נהג ותיק בן 45 לעומת נהג חדש וצעיר). http://www.mof.gov.il/hon/2001/insurance/car.asp ואם עבור נזקי גוף שסטטיסטית הסיכוי שלך לעשותן הוא קטן יותר מאשר נזקי רכוש, אזי סביר והגיוני שחברת הביטוח תבקש עבור ביטוח מקיף תוספת של כ- 2,000 שקל. ובסה"כ תוספת של כ- 3,000 ש"ח.

עמית, לדעתי הרעיון של התחייבות אישית של הנהג שיחליף מנורה או דבר פעוט, אולי טוב באנגליה, אבל כאן בישראל הרכב יגיע לטסט הבא עם אותה מנורה שרופה. זה משהו בתרבות שלנו לתקן מחר-כך (השגיאה במקור). אני כבר עשרות פעמים עשיתי טסט לרכבים שברשותי ובאופן עקרוני תמיד לפני טסט מתכנן שיצא גם טיפול תקופתי לרכב ומדגיש בפני המוסך שהרכב גומר טיפול והולך לטסט, אז אם יש ליקויים, לתקן הכל שלא אחזור לחינם. לפעמים יש ליקויים קטנים - אבל מתברר שהם קיימים בפועל כמו מנורה שרופה, או לוחית רישוי דהויה. כל אלה מתוקנים במקום. על תיקונים שוליים שכאלה אפילו לא מכשילים, אבל מוודאים שקודם תוקן הליקוי לפני שמחתיחמים לי רשיונות.

מתוך תקנות התעבורה: חלק ז': שיטת הניקוד בעבירות תעבורה סיכום נקודות וצבירתן 547. (א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שנרשמות לו נקודות חדשות. (ב) נקודות שחויב בהן נהג לפי, יעמדו בתוקפן במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה (להלן- תקופת הצבירה), ומועד רישומן לא יובא בחשבון לעניין חישוב תקופת הצבירה. כמו שאני מבין את השאלה ואת הכתוב בתקנות, אם ב- 15 לינואר 2004 צברת 4 נקודות, ב- 10 לאוקטובר 2004 צברת עוד 4 נקודות ועד לתאריך 14 לינואר 2006 הגעת ל10 נקודות, אזי הניקוד שנרשם לך ב- 15 לינואר 2004 ימחק ולמעשה תקופת הצבירה שלך תתחיל מיום 10 לאוקטובר 2004. ומכאן שביום 15 לינואר 2006 יתרת הנקודות שלך עומדת על 6 נקודות. אבל אם נניח לרגע שביום 14 לינואר 2006 בדיוק הצלחת לצבור עוד 2 נקודות ולהגיע ל- 12, למרות שביום 15 לינואר 2006 הניקוד שלך יעמוד רק על 8 נקודות, כי העבירה הראשונה כבר יצאה מהחשבון, עדיין תהיה חייב לעבור אמצעי תיקון. גם כאן נראה שאתה מתחיל תקופת צבירה חדשה שהיא החל מיום 10 לאוקטובר 2004. הגיוני שלפי דרך זאת נעשה גם חישוב לגבי תקופת ההארכה של 4 שנים.

שניר צודק ! גם אם תנאי הדרך מאפשרים לעשות פרסה במקום שאסור, עדיין מדובר כאן בכוונה תחילה. ושוטר שאמור להוות דוגמה, בוודאי צריך להיזהר שבעתיים. גם אם הוא היה באירוע מבצעי שמחייב מיד לבצע פרסה ולרדוף אחרי רוצח/שודד/מחבל, עדיין הוא מבצע פרסה מתוך כוונה תחילה ועדיין הוא נדרש לתשומת לב יתרה בעיקר כי הוא מודע לכך שהוא הולך לעשות עבירה במתכוון.

מנסיון אישי. אני העמדתי ברחוב רכב ללא טסט. (לפני שנים אחדות) בקשתי לבטח את הרכב כרכב ללא טסט ומראש היה תנאי מודפס בתעודה שהביטוח אינו מכסה מצב נסיעה. אני לא זוכר בדיוק את הניסוח. בנוסף הוצאתי גם ביטוח רכוש וצד ג', ושם היה פירוט נוסף שהרכב ללא טסט, אסור לתנועה וצויין במפורש המקום שהרכב חונה בו. לא זוכר כמה זה עלה - אבל היה הרבה יותר זול מאשר ביטוחים רגילים. (הרכב עמד מס' שנים).

יהודה בוקר טוב תחנה לבנה, היא תחנה ללא שם מותג כמו "סונול", "פז", "סד"ש", וכד', תחנה לבנה זאת תחנה שהיא פרטית. אומנם אתה יכול לרכוש את הדלק דרך אחת החברות הגדולות, אבל אתה גם יכול לרכוש אותו באופן פרטי ממחלקים חופשיים. עדיין הדלק צריך להיות דלק תקני ואיכותי. (יש הפרש קטן במחיר הליטר לטובת המחלק החופשי, נדמה לי ש- 10 אג'). כשאתה לוקח מקום שעוד לא קיים, היינו קרקע, ומתכנן להפוך את הקרקע הזאת לתחנת דלק, מדובר בהליך שיכול לקחת כ- 3-5 שנים. בהרבה מקרים אתה לא קונה את הקרקע (כי היא יקרה מאוד) אלא שוכר את הקרקע מהבעלים לתקופות ארוכות של 10-20 שנה. השיקול אם לקנות או לשכור הוא שיקול כלכלי נטו תוך נסיון לחזות את הנולד. קח לדוגמה את תחנת הדלק "סיירים" הנמצאת ביציאה המזרחית של חולון לכיוון כביש 4 דרומה. זאת תחנה מאוד פעילה, מאוד עמוסה ומאוד כדאית, עשרות שנים היא יושבת על מכרה זהב. והנה פתאום בונים את מחלף חולון מזרח שיתחבר לכביש 4 והתכנון גרם לכך שהתנועה לא תעבור דרך התחנת דלק. כלומר מי שירצה לתדלק, יצטרך לעשות כניסה ממש מיוחדת. כלומר, "הספונטניות" שבלהיכנס לתדלק ולהמשיך בלי סיבובים מיותרים, פשוט לא תהיה קיימת יותר. דבר זה כמובן יגרום לירידה בהכנסות התחנה. נקודה זאת לא נעלמה מעיני בעלי התחנה, והם נקטו בכל דרך אפשרית לשנות את הגזירות וליצור שינויים בתוואי, כך שהם לא יפגעו כלכלית. למיטב זכרוני, לא עזרו כל הבקשות והתביעות, ומכאן ברור שתהיה להם ירידה בהכנסות. אם ננתח את המקרה של "סיירים" אז נכון שהם קיימים עשרות שנים וסביר שהם כבר החזירו השקעות וקטפו הרבה פירות, אבל בא נחשוב קצת קדימה, אם נניח נקים תחנה נוספת על כביש 4 תיכף אחרי מחלף ראשל"צ ששם יש ניקוז עצום של תנועה יוצאת דרומה. האם מישהו מבטיח לך שבהתפתחות המואצת שקיימת היום, שדרכים זזות ומתפתחות כל מס' שנים קצר יחסית, ששטחים אורבניים חדשים יוצרים נתיבי תחבורה חדשים ומעקפים חדשים, האם באמת תחנת תדלוק חדשה שתתחיל לתכנן היום ותוקם בעוד 5 שנים, תהיה עדיין תחנה רלוונטית וכדאית גם בעוד 10 שנים או 15 שנה ? אתה אומנם שוכר את הקרקע, אבל את המבנה שתקים שם, הרי לא תוכל להזיז, ואם התחנה שתקים לא בדיוק תשגשג,הרי שזרקת לפח מאות אלפי דולרים. הרי ברור לך שתחנה כושלת לא תרכש ע"י אף גורם. חברות הדלק הגדולות, אינן מתלהבות כיום מהקמת תחנות פרטיות תחת המותג שלהם (זיכיונות). ברוב התחנות הממותגות, יש מנהל תחנה שלרוב הוא אפילו עצמאי והעמלות שלו נגזרות מהיקף פעילות התחנה, כלומר מהיצירתיות שלו לגרום לעוד אנשים להיכנס לתדלק, או ממאמצים ליצור איזה בונוס מסויים לעסק מסויים לתדלק את צי המכוניות שלהם בעיקר אצלו. יש כינוי מקובל למנהל תחנה כזה "אגוראי" כלומר: אוסף אגורות, כיוון שהעמלות המשמעותיות שלו הן כמה אגורות הוא יקבל על כל ליטר שימכור מעבר למכסה מסויימת. אתה יכול להבין שאם "אגוראי" כזה יקבל רק 2 אגורות על כל ליטר מעבר ל-200.000, אז הוא יקבל על מכירת 300,00 ליטר, רק 1,000 שקל. נכון, לאגוראי יש בסיס, אבל ממה שהבנתי הבסיס עומד על כ- 3,000 ש"ח, כך שברור שאגוראי לא ממש מתעשר מניהול תחנה - אבל הוא עדיין מתגאה בתואר מנהל תחנה. יש כמובן את מכירת השמנים, מים וכד' שמשאירים נתח יותר גדול. כאשר התחנה ממותגת, הציוד כגון משאבות ומיכלים, ההקמה והאחזקה שלהן, הביקורת וכד' הכל על חשבון חברת הדלק. לא ראינו הרבה תחנות דלק שקמו ולבסוף נסגרו מחוסר כדאיות כלכלית. תחנות "לבנות" אפשר למצוא בעיקר במגזר הערבי, ובד"כ מדובר בתחנה שקמה על קרקע שהיא ממילא בבעלות מקים התחנה, כך שהוא חוסך לעצמו שכירות או קניה של הקרקע. צריך גם לזכור שאיכשהו יוצא שדווקא במגזר הערבי, מחיר הקרקע זול יותר. ההגיון הסביר אומר שאני ואתה לא נלך לשכור קרקע באזור טייבה, או באזור שפרעם כי היא קרקע זולה ושם נקים תחנה. ההיגיון אומר שנקים תחנה באזור ביקוש, אבל שם כמובן ישחטו אותנו במחיר השכירות או הקניה. לא צריך ללכת רחוק כדי להבין שלפעמים שתי תחנות סמוכות יחסית ובכל זאת למראית עין, אחת נראית משגשגת ואחת שורדת. אם תסע מצומת חולון לכיוון אזור, התחנה הראשונה שתפגוש (נדמה לי פז) תחנה שעברה שיפוץ לא מזמן, בעיקר בגלל שינוי תוואי הדרך, ובכל זאת לא ניכר שהתחנה עמוסה ופעילה, לעומת זאת התחנה הבאה היא בכניסה לחולון מכיוון אזור (נדמה לי דלק) וגם ילד מבין שהתחנה הזאת מאוד פעילה. המרחק בין שתי התחנות הוא פחות מקילומטר אחד, ובכל זאת ההבדלים נראים בעין. עכשיו תבוא ותאמר שבכל הקמת עסק יש סיכונים וצריך לעשות SWOT ולשקול - נכון. אבל כאשר אתה הולך להקים תחנה לבנה, ויש סבירות גדולה שבמרחק לא רב ממך תוקם תחנה ממותגת, הסיכוי שלך להצליח עוד יותר נמוך. אל תשכח שכאשר אתה תחנה ממותגת המופעלת ע"י אגוראי, הרווח לחברת הדלק הוא גדול יותר, הוא לא רק מרוויח עליך את רווח התחנה, הוא מרוויח גם את הרווח ממכירת הבנזין לתחנה (את הרווח שבעצם מרוויח מחלק חופשי שמוכר בזול יותר). ואל תשכח שחברה ממותגת בעלת 200-250 תחנות יכולה להרשות לעצמה להחזיק 10 תחנות שורדות, רק כדי לקבוע עובדה שגם אני בשטח. שים לב, שחברות הדלק גם מפרסמות מידי פעם שהן מעונינות לשכור תחנות פעילות לטווח ארוך, ובעצם ברוב המקרים התחנה שתוצע להשכרה תהיה תחנה לבנה, אם כי היו דברים מעולם שגם תחנה ממתותגת בבעלות חברת דלק אחת, הושכרה לחברת דלק מתחרה. גם לכך נראה שיש סיבה. אסור לחברת דלק אחת להקים תחנות קרובות זו לזו, יש להן הגבלת מרחק. לפעמים חברת דלק מזהה פוטנציאל להקים תחנה במקום חדש, אבל היא לא יכולה בגלל מרחק קטן מתחנה אחרת שלה. לכן היא תעדיף להשכיר את התחנה למותג אחר, ובלבד שתוכל להקים תחנה חדשה במקום קרוב. בחישוב כלכלי, לא נכון ולא כדאי להקים תחנה שמוכרת פחות מ- 250,000 ליטר בחודש. נכון שאם התחנה שלך תמכור 800.000 ליטר בחודש, אתה באמת תחייך כל הזמן, אבל מה הסיכוי למצוא מקום כזה, ולנבא מראש את ההצלחה מול סיכון גבוה בהשקעה שאם לא הצלחת בה, השארת מבנה לבעל הקרקע. אז להיות אגוראי לא רציתי, ולהקים תחנה בטייבה גם לא רציתי. אם כבר להמר על הכסף שלי, אז לפחות בבורסה, שם יש סיכוי טוב להרוויח גם כשיש ירידות

נטחן בפורום עשרות פעמים. תפעיל את מילת הקסם "חיפוש" בסרגל הכלים כאן למעלה (על הפס הכחול) ותגלה שהתשובות חוזרות על עצמן. אילו חיפשת היתה לך תשובה כבר בשעה 20:40. שבת שלום

לפני כשנתיים בדקתי את הנושא. להקים תחנה קטנה "לבנה" בניטרול של מחיר הקרקע עולה לא פחות מ- 500,000 דולר (לא כולל מע"מ). הרווח ברוטו על ליטר בנזין עמד על כחצי שקל (50 אגורות לליטר). הרווח על סולר תאורטית היה גבוה יותר, אבל היות ורוב התחנות נותנות הנחה של 1.7-1.9 ש"ח לליטר, יוצא שגם כאן הרווח לליטר נשאר כ50 אגורות. יש מעט מאוד תחנות בארץ שגובות על סולר מחיר מלא, והן כנראה תקועות במקום של אין ברירה. הרווח שנשאר (0.5 ש"ח), זהו רווח ברוטו. מכאן יש להוריד את כל הוצאות הקיום של התחנה שכירות על הקרקע. שכר עבודה. חשמל, ארנונה, מים, טלפון. עמלות אשראי אחזקה שוטפת (תיקונים קטנים) רו"ח, ביטוח וכנראה שכחתי עוד כמה דברים קטנים. רק לקבלת מושג - שכירות על קרקע יכולה להיות 3,000 -5,000 דולר. השטח הנדרש לתחנה קטנה לפחות 1.5 דונם. קחו למשל שכר עובדים, גם אם נלך על שכר מינימום, ונגלם בו נסיעות, חופשה, וכד', נגיע שזה עולה למעסיק יותר מ- 4,000 ש"ח לחודש. תחנה שתעבוד רק עם שני עובדים במשך שתי משמרות תגיע כבר להוצאות שכר עבודה ל- 4,000 דולר. ארנונה עוד כמה אלפים ארנונה בהתאם לערים השונות אבל גם היא תנגוס נתח משמעותי של אלפים. לא זוכר את כל החשבון המדוייק, כי גם משהו למע"מ יש להוריד מהחצי שקל ברוטו. מה שאני כן זוכר, שתחנה קטנה זאת תחנה שמוכרת לפחות 250,000 ליטר בחודש. כלומר 125,000 שקל רווח ברוטו. מסכום זה יורדות כל ההוצאות ובסוף נשאר לבעל התחנה כ- 20,000 -30,000 שקל לפני מס הכנסה אישי. (אם הוא חברה הוא יכול קצת לשחק עם חלוקת הרווחים אחרת). אז לפני שאתם פותחים עיניים וקופצים תקחו בחשבון שיש גם הרבה מאוד הוצאות.