אמיר שליט

ליאור, דבריך אינם סותרים את מה שכתבתי בהודעתי, אתה רק מחזק אותן. ולענין בקשה מבית משפט: א. זה ברור שבלי צו שופט לא יספקו נתונים, (לפחות לא באופן רשמי). ב. הסיכויים ששופט לא יאשר בקשה כזאת שואפים לאפס. ג. הרבה פעמים השופט לא יודע על מה הוא חותם, או חותם "בלנקו". כך שלהגיד שבלי צו בית משפט, זה יפה לפרוטוקול. מה שחשוב זה מה התוצאה בפועל - ובפועל כשהמשטרה תרצה נותנים - היא תקבל אותן. ואחרי שיש לה את הנתונים, תמיד תעלה השאלה היותר חשובה: עד כמה הנתונים האלה יהיו תקפים וקבילים בבית-משפט, וזה מה שיותר חשוב. (למדוד מהירות בלייזר גם אני יכול, ויש לי את האמצעים ברכב לעשות זאת, אבל ברור שזה לא קביל בבית-משפט).

עד כמה שזכור לי, אסור לך לבוא על מדים לדיון בבית-משפט אזרחי.

על פי פרסום בעיתון שעלה בעקבות תאונה קשה שהיתה לא מזמן בכביש 6. חברת דרך ארץ מפעילה בכביש 6 מערכות לייזר למדידת מהירות. המערכות המותקנות שם, הן קבועות ונועדו לצורכי סטטיסטיקות של חברת דרך ארץ. מתברר מהכתבה, שכאשר משטרת ישראל פונה אליהם ומבקשת נתונים, הם מעבירים אליה את המידע שברשותם. היות והמערכות גם מצלמות, יש בידי המשטרה תעוד מצולם של מי שנסע מהר. נניח שהקריאות מדוייקות ומהימנות ביותר. השאלה עד כמה זה קביל בביתי-משפט, זאת שאלה אחרת.

בעיקרון, כל מכון טסטים יכול לאשר לך שינוי מידה בתנאי שהמידה שאתה מחליף היא מידה מאושרת להחלפה. במילים אחרות - לא כל מידה מאושרת גם אם נראה שהיא מתאימה. שינוי מידה ללא רישום ברישיון הרכב, יכול לגרור להורדה מהכביש במקרה של ביקורת, וכן לבעיות עם הביטוח במקרה של תאונה.

אגרת הטסט היא אותה אגרת טסט שהית צריך לשלם לפני 8 חודשים. אולי יש עידכון מדדים או משהו כזה, אבל האגרה היא במלואה גם אם נשאר לך רק יום אחד לתוקף. לידיעתך, אם לא תעשה לרכב טסט במשך שנתיים, תהיה חייב לשלם אגרות של שתי שנים. ואם לא עשית טסט 8 שנים - תשלם אגרות של 8 שנים. הדרך היחידה להימנע מתשלום אגרות על רכב שעומד ללא טסט, הוא להפקיד את רישיונותיו במשרד הרישוי. אתה יכול להפקיד רישיון של רכב עם טסט, ואז תקבל חזרה זיכוי כספי יחסית לתקופה שעמד +- (חריג לנ"ל, הוא רכב שעובר למעמד אספנות, ואני מניח שהרכב שלך עוד לא בן 30 שנה). לגבי ביטוחים - תעשה סקר בין 4-5 סוכנים, תראה שתקבל 3 הצעות מחיר שונות. אצלי במקרה מסויים היה פער בין סוכן לסוכן של 10,000 שקל.

גם עבירת תעבורה נחשבת לעבירה פלילית. נכון שזה לא מה שמחפשים כשמבקשים תעודת יושר, אבל זה עדיין נחשב פלילי. ולכן, תבדוק בכל זאת מה סיכויך לקבל עו"ד ע"ח הצבא. מניסיון של חבר שהואשם על דיבור בטלפון - הוא חיפש את התובעת די הרבה, ולבסוף הגיע למשרדה וחיכה וחיכה עד שבסוף דיברה איתו. הייתי איתו ושמעתי את דרך התבטאותה המאוד מתנשאת. הוא אמר שאולי הוא גירד באוזן, שאולי סתם הרים יד, אבל בטוח לא דיבר בטלפון והיא יכולה לבדוק בפלט שיחות נכנסות/יוצאות שתקבל מחברת הסלולר. וכמה שהוא הסביר לה, בסופו של דבר היא אמרה לו: זה יהא האישום שאני אגיש. תגיע לדיון תגיד מה שאתה רוצה, אם תגיד בדבריך שגרדת באוזן או אולי הרמת יד באויר, תוך כדי הדיון אהיה מוכנה לשנות את האשמה לכך שלא החזקת הגה בשתי ידיים, אם תסכים מיד, העונש שלך יהיה על זה, וזה עונש קל יותר.

ב-20,000 - 30,000 שקל, הייתי שוקל לקנות אחת כזאת. מנסיון בצבא - נפח איחסון, משטח העמסה, נוחות בהעמסה - כל אלה פשוט מעולים. ולדעתי, בריקשה, הרבה יותר מאשר בסוברית.

במקרה הזה, גוגל היה חוסך לך שעתיים וחצי המתנה לתשובה http://www.google.co.il/search?as_q=HUMMER&hl=iw&num=100&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&as_epq=RENT&as_oq=&as_eq=&lr=&as_ft=i&as_filetype=&as_qdr=all&as_occt=any&as_dt=i&as_sitesearch=&as_rights= בארץ וגם בחו"ל

תשובה: לא

בוקי, נכון, לא הייתי בטוח אם הוא שואל ספציפית לרכב הזה, או באופן כללי. לכן עניתי בכלליות

אני לא מבין מה ההיגיון לעשות סיבוב בכיכר, ואז לעשות עוד סיבוב אחד בכיכר. פעמיים פיספסת את היציאה שחיפשת ? כנראה שרצית לבדוק אי אילו ביצועים. יכול להיות שלא נסעת מהר, אבל את חשדם של השוטרים לתימרונים שלך, וודאי עוררת. להזכירך, כאשר שוטר רושם לך שנהגת לא בהתאם לתנאי הדרך, או שגרמת הפרעה לתנועה, כל דבר שכזה הוא יחסי ונתון לשיקול הדעת של השוטר וגם למוטיבציה שלו. שוטר אחד יכול להחליט שמהירות 20 בכיכר מהווה הפרעה לתנועה, שוטר אחר יכול להחליט שמהירות 40 זה מהיר מידי ולא תואם את תנאי הדרך. הם לא מודדים את מהירותך עם מיכשור, מדובר בפירוש בהתרשמות אישית של השוטר האם אופן נהיגתך נראה סביר באותה העת ובהתאם למקום. מה עוד, שאתה הולך לעשות את הסיבובים האלה בדיוק במקום שמועד לפורענות, בדיוק במקום ששכנים מהסביבה כל הזמן מתלוננים, בדיוק במקום שהמשטרה נמצאת שם יחסית הרבה כדי למנוע מעשים כאלה. כתבו על זה בעיתונות יותר מפעם אחת. למה למשל לא הלכת לעשות סיבובים בכיכר קוגל ?

כנס לקישור מהודעה 2, תבחר איזה כלי רכב שאתה רוצה, ובעמוד שיפתח תוכל לעיין בנתונים טכניים (technical sheet). יש לך החל מ- 49 סמ"ק ועד 1400, מנועי בנזין ודיזל כידון והגה כוח וגם 4x4

החכם עיניו בראשו, ויכלכל צעדיו בתבונה. חשוב שתבין ותזכור. זה לא חשוב מה אתה חושב ועושה, זה חשוב מה חושב השוטר מהצד שפתאום מגיח למקום ורואה. אין הרבה מה לעשות. תריץ חיפוש בפורום ותראה שלל מקרים ותגובות בענינינים דומים.

אני לא מוצא כרגע את המקור, אבל למיטב זכרוני, תייר שמביא רכב לארץ, הנוהל לגביו דומה כמו לתושב ישראלי שבא לביקור ומביא רכב, כלומר תשלום ערבות בגובה המיסים, והתחייבות להוציא את הרכב תוך חצי שנה. לאחר מכן תחולט הערבות. כמו-כן הדבר דורש ביטוח רכב בערכו המלא בישראל, כלומר כולל מיסים. הכי נכון לבדוק עם המכס ולקבל מהם אישור בכתב. בכל מקרה, אני מניח שחצי שנה זה מספיק זמן לפחחות.

http://www.mof.gov.il/taxes/ בעמוד שנפתח- בסרגל הכחול משמאל בחר: מכס > יבוא אישי > מדריכים בעמוד שיפתח בחר: יבוא אישי של רכב רד קצת יותר מאמצע העמוד - יש לך טבלאות חישוב ומענה לכל שאלותיך. הנושא נטחן פעמים רבות בפורום, בצע חיפוש. אני לא חושב ששיעור המיסים ליבואן רשמי שונה, מה ששונה בעיקר זה המחיר שהיבואן מקבל מהיצרן על הרכב, לפיכך גם המיסוי המוחלט על הרכב, קטן יותר. צא ולמד, שעל פי פרסומים המכוניות שנמכרו לשרים ובכירים במכרז האחרון - נמכרו בערך בהנחה משמעותית לעומת מחירם לצרכן, מה שיכול אולי ללמד כמה באמת משלם היבואן על רכב. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3446212,00.html, כאן כתוב שהמחיר היה נמוך בעשרות אחוזים, (כלומר לפחות 20 אחוז), אבל במקום אחר קראתי על 30 אחוז.

הוא עשה משהו שקודם כל היה טוב בשבילו ______________ רוני, השיטה שלך נכונה, הגיונית וטובה. בדיוק בגלל זה האוצר לו יסכים, כי הוא ירוויח פחות.

לי זכור שענין ההחלפה לקבוצות רישוי לפי ערך הרכב התעורר במידה רבה יותר גם בגלל רכב שרצה לקנות הרב הראשי לישראל בתקופה שעוד הלכו לפי נפח מנוע. הרב הראשי רצה לקנות קרייזלר סרטוגה שעלתה פחות מהרכבים המאושרים וזאת למרות שהיתה בעלת נפח מנוע גדול יותר. (נדמה לי שמה שהיה מאושר אז, זה עד נפח 2000). אני לא זוכר איך נגמר הסיפור הספציפי הזה, אבל אני כן זוכר שזה די היה קטליזטור לשנות את השיטה. פעם המדינה היתה בכיס של הדתיים, והם יכלו לקבוע כמעט כל מה שרצו במחיר הפלת מממשלה בקלי קלות. מישהו זוכר למה נפלה ממשלת רבין הראשונה? - כי ה-F16 הראשון שקיבלנו מארה"ב, נחת בארץ עם כניסת שבת, ואוי ואבוי לכולנו - נגרם חילול שבת ע"י ראש הממשלה שהלך לקבל את פני המטוס. אז מכונית- שתפיל ממשלה זה כבר יותר מידי

עוד כמה יצירות: http://www.vtl.piaggio.com/vetturette.htm

הבאתי את בית העלמין כדוגמה אמרתי עזוב סמנטיקה. אגב, לידיעתך, קרקע בית העלמין בבת-ים, היא קרקע בבעלות פרטית לחלוטין של החברה קדישא. לא בעלות ציבורית, לא עירונית, לא ממשלתית, אני יודע אפילו שחלק מהמקרקע הם השכירו למשרד הביטחון לצורך בסיס צבאי (לא בית העלמין הצבאי) שגבל בזמנו בשטח של בית העלמין (לא יודע מה כיום). כאשר שטח קרקע מופיע בתב"ע כשטח פרטי וביעוד לחניה, זכותו של בעל הקרע לגדר את השטח ולא לאפשר חניה, אבל זכותו של בעל השטח להכשיר את הקרקע ולגבות תשלום. החלטה של רשות מקומית למנוע תשלום, אינה מעוגנת בדין, היא מעוגנת בפירצה. החלטה שכזאת כמוה בדיוק כמו שטח מיועד לנופש וספורט. אם תקים קאנטרי פרטי על הקרקע הפרטית שלך, המועצה תקבע שהקאנטרי יהא ללא תשלום ?? אילו חניון בית חולים וולפסון היה מאשרר חניון בתשלום בתקופת מוטי ששון - גם שם היה חניון חינם מול וולפסון היה חניון חינם - ועיריית ת"א הפכה אותו לתשלום. כמה אנשים באים לבי"ח לראות את יקירם הגוסס או גופת נפטר וגם משלמים חניה. אמרתי עזוב סמנטיקה, כי הענין הוא טכני ולא סמנטי. לעומת זאת באיכילוב התחילו את התיכנון מהחניה, כדי שיהיה לעירייה עוד כסף. את בי"ח אסותא הנבנה עכשיו בקריית עתידים, מראש לא נתנו לבי"ח את החניון שיוקם, כדי שהכסף לא יכנס לבי"ח. החלטות שכאלה הן לא סמנטיות - כי אחרת אף רשות מקומית לא היתה מנתקת את המים לחייבים במצוקה. אף רשות לא היתה זורקת מחוסרי כל לרחוב בגלל עיקול דירה על חובות ארנונה ומים, גם מי שגר בדיור ציבורי נזרק לרחוב בסופו של דבר אם אין ידו משגת לשלם את מעט הכסף שהמדינה דורשת ממנו. ואם כבר בתי עלמין וחניות - בבית העלמין בקרית שאול, יש כוונה להפוך את החניה בכניסה לחניה בתשלום. מבחינת עיריית ת"א זה יהיה בסדר גמור, אבל מסתבר שיש גם איזו נגיעת שטח לרמת השרון, והם לא כל כך מסכימים בעיקר בגלל סמנטיקה. (לא מכיר את כל הפרטים במדוייק). בבת-ים פועל חניון בתשלום. לעומת זאת בכניסה לבית העלמין מהצד של ראשון לציון, אין תשלום. אין תשלום כי השטח במקום מעולם לא נקבע כמיועד לחניית כלי רכב, אלא כדרך וחלקו אפילו בבעלות משהב"ט בגלל הכניסה לבית העלמין הצבאי. ובאשר לקרקע יעודית - אמרתי בפירוש: בתב"ע השטח מופיע כשטח פרטי ביעוד התואם למהות הבקשה בפועל. ותתפלא, חצי דבר אני מבין בענינים אלה, אולי יותר מחצי דבר אבל בטח אתה מבין שניים וחצי דברים אז אין מקום להתווכח איתך. עו"ד גדולים, מבינים את הבעיתיות והם מנוטרלי סמנטיקה, אתה רואה דברים כנראה יותר טוב מעו"ד רבים אחרים שמבינים שהתהליך ארוך. גם להגן על איוון דמנייוק היה בעיה סמנטית ובכל זאת קם עו"ד ישראלי- יהודי, להגן על מי שנחשד בטבח. הבעיה היא לא אם זה בית עלמין או לא - הבעיה היא עקרונית, ובעיקרון אין סמנטיקה.

ירון, אני אתן לך דוגמה טובה יותר. בא ניקח לדוגמה את בית העלמין ירקון. היום כל המכוניות נכנסות פנימה בחינם. בא נניח שבית העלמין מכשיר מגרש חניה בחינם בכניסה ואף מכין שאטלים לסיבוב בפנים. לבית העלמין יש בתב"ע גם שטח קרקע פנימי שעדיין לא סלול ובתב"ע מיועד לחניית כלי רכב. כל מפרצי החניה בפנים מאושרים כבר כחניית רכב - כך בתוכניות. מחר מחליט בית העלמין שמי שרוצה להיכנס עם רכב לתוך בית העלמין ולחנות בפנים - צריך לשלם 2 שקלים. בית העלמין יגיש תוכנית על שטח הקרקע הפנימי שבתב"ע כבר מצויין שמיועד לחניה כלי רכב ויקבל תשובה שבקשתו לבנות את המגרש (היתר בניה) מאושרת - אך החניה תהיה ללא תשלום. המעבר הזה מחניה חופשית - לחניה בתשלום, מוסיף דרישות לרישיון עסק, כגון בודק ביטחוני, תאורה, אמצעי כיבוי אש וכד'. נניח שבית העלמין יעמוד בכל הדרישות כולל תאורה (שאין שם בכלל בלילה, למעט בחלקה מסויימת). אתה מגיש בקשה לרישיון - ומקבל תשובה שהבקשה מאושרת לחניון ללא תשלום. עזוב רגע סמנטיקה. גם לבית חולים אף אחד לא הולך בשמחה (אלא אם זה לחדר יולדות ). בתי עלמין גובים כסף על כל פיפס שמעבר לסטנדרט, תעקב את רכב הלוויות שלהם במסלול נסיעתו כדי לעצור ליד בית הכנסת של נפטר, או לעצור ליד ביתו, ותגלה שפתאום מה שבחינם עולה מאות שקלים. בתי עלמין מוכרים מקומות באלפי דולרים - כל זה צורם ומרגיז, אבל טכנית, ענינית, חוקית - מותר להם. אין בשום מקום בחוק סעיף שאוסר על הרשות המקומית להתנות את התנאי הזה, אבל גם אין סעיף שקובע אחרת. זה לא המקרה הספציפי- אבל זאת הדוגמה הקולעת יותר

ירון, כאן מדובר בפירוש בפרשנות על חוק. ולכן תמיד אפשר להגיע לבג"צ. אבל לפני שרצים לבג"צ, צריך לעשות תחנות גם בדרך. קל מאוד להגיע למעלה ולסגור כל תחנה אפשרית בדרך, חלק מהתחנות אינן בהליך משפטי אלה בוועדות, אבל גם על וועדות יש עירעורים. חלק מהענין הוא במישור השיפוטי, חלק במישור התיכנוני. לתת להשקיע בעסק את כל דרישות הרישוי, לתת לעסק להתקדם בעבודתו במשך שנתיים ובסוף להחליט שהוא מאושר אך ללא תשלום, זה לא רק דורש לקבוע מה הפרשנות לחוק, זה גם דורש לתבוע פיצויים על שימת מכשול במידה ופרשנותם תתקבל. רק לצורך הדוגמה: תאר לך שאתה רוצה לבנות מלון על קרקע שמיועדת למלונאות בתב"ע. אתה מבצע עבודות הכנה, תוכניות וכו', מגיש לוועדה מקומית לקבל היתר בניה, ומקבל תשובה - מאושר אבל האורחים לא ישלמו. נראה לך הזוי? מתברר שברשות המקומית עליה אני מדבר, זה לא הזוי. אומנם לא מדובר במלון, אבל הרעיון וההקבלה די דומים. אלא שלהבדיל מבנינים שמתחילים לבנות אותם אחרי היתרים, בד"כ בעסקים ברוב המקרים העסק מגיש בקשות לרשיונות תוך כדי עבודתו והתקדמותו בדרישות, והדבר ידוע ומקובל בכל הארץ. זה מקרה ראשון במדינת ישראל, שבו רשות מקומית פירשה את החוק, והוא אכן ניתן לפירוש כזה אך גם לפירוש אחר, וקבעה בהחלטה, שהיא מאשרת את בקשתי - אך לא אוכל לגבות תשלום על השירות המוצע בתחום העסק הספציפי הזה. (אם העסק יהיה במיקום אחר - אין לה התנגדות). ואת כל זה היא עשתה אחרי שעמדתי בכל דרישות הרישוי של גורמים שונים ואחרים ולאחר שהושקע הרבה כסף בדרישות אלה. לא עזר כלום, ובסופו של דבר עזבתי את המקום, אבל מי שהמשיך קיבל צו סגירה שיפוטי, אלא אם הוא מוכן להפעילו ללא תשלום. ברור שאף אחד לא עובד ללא תשלום ומממן מכיסו הוצאות עובדים, שכירות וכו'

RRRR צודק בהחלט. מה שלא מגיע לכלל פסיקת בית משפט או שנסגר בפשרה ומקבל תוקף בית-משפט, במצב כזה גם אין צו להוצאות ולכן כל צד נושא בהוצאות שהיו לו על חשבונו. ויש להבדיל בעוד נקודה: יש הוצאות משפט, ויש שכ"ט. הוצאות משפט מתייחסות בד"כ לאגרות שונות, שכר מומחים וכיו"ב. שכ"ט - זה רק מה העו"ד מקבל. ברוב המקרים הוצאות המשפט מוחזרות במלואן. מה שלא מוחזר במלואו זה שכ"ט עו"ד, כיוון שבחוק כתוב: " לא יפחת סכום שכר הטירחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עו"ד בכללי לשכת עורכי הדין....". ואם המפתח לשכ"ט הוא המינימום- ברור שמובילי הצמרת לא יקבלו את הסכומים הגרנדיוזיים שהם מבקשים. "(א) - קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן - התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. לא צריך ללכת רחוק, כאשר רואים את מנהיגי ישראל נעזרים בשורת עו"ד בעלי שם, שכל אחד מהם נוקב במאות אלפים ואולי מיליונים. אח"כ כשהם יוצאים זכאים, הם מבקשים מהמדינה להחזיר להם את הכסף, ובד"כ גם הם לא מקבלים את הכל חזרה. צחי הנגבי ביקש 1,250,000 וקיבל רק 100,000. גם אהוד ברק לא קיבל הכל בפרשת העמותות. אביגדור קהלני ביקש 130,000 דולר וקיבל (זוכה פעמיים על אותו תיק - לא התווכחו איתו על שכ"ט). והנה עוד דוגמה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3182867,00.html השופטים ציינו כי אינם יכולים לחרוג מהתעריפים שקבע המחוקק, אולם מותר להם להוסיף עליהם 50 אחוז כפיצוי, וכך קבעו את הסכום הסופי – 5,122 שקלים.

צודק, סליחה על אי ההבנה, שנה טובה

ירון, נכון, אבל כשאני נותן עיצה, אני משתדל שהדבר לא יתפרש כקביעת מומחה, אלא אם אני יכול להביא לכך קישור למקור, וגם זה לא הופך אותי למומחה, אלא למקור הכוונה לחוק, או לאסמכתא. מה שבעייתי בפורום, זה תשובות של אנשים שאמורות להרגיע את השואל וליצור לו תחושה של תשובה סופית מוחלטת ואין בילתה, ולא תמיד זה כך. זה בעייתי במיוחד כאשר מישהו שעונה, עושה זאת ללא כל מושג מה באמת אומר החוק, ובסה"כ הוא מביע את דעתו ההגיונית, שאולי היא אכן הגיונית, אבל לא תמיד היא רוח החוק. *ובזה מיסתיים הדיון הנ"ל בינכם-תמשיכו בה"פ*

חן שלום תראה לי כאן הודעה אחת שבה אני מתפלסף עם מומחה, או בעל מקצוע. נהפוך הוא, מהם רק למדתי וכשהיה צריך אף ציינתי בפומבי שלמדתי משהו. תראה לי באיזה מקום בפורום אפילו קצה של עיצת אחיתופל שהתקבלה ממני. כך שתגובתך מפליאה אותי מאוד.