אמיר שליט

ויטלי, גם שופט שיהא מונח לפניו תיק עם טענותיך וטענות הצד השני, עוד לא יודע מה להחליט לפני שהצדדים מתכתשים קצת לפניו. וכל מילה שתאמרו, יש לה משמעות שיכולה לשנות לכאן ולכאן. זה לא חשוב רק מה אתה אומר, זה חשוב מאוד מה הצד השני אומר, כי בלעדיו התמונה לא מושלמת. ואם הצד השני משקר, ממילא לא חשוב מה אמרת, אלא מה שיכנע את השופט טוב יותר. (ראה בפס"ד למעלה, שהשופט קובע שאינו מאמין לגירסת צד מסוים, יכול להיות שהוא דובר אמת, אבל לא כך חשב השופט).

מיכאל, האודי אומנם תובע את הראל, אבל הוא תובע את הראל כמבטחת ההונדה. בזה מסתיים תיק 820. ההונדה תובע את הרנו ובמקרה יצא שגם את הראל. תיק 949. רק במהלך ההמשפט התברר שהראל היא המבטחת של הרנו (סעיף 9). שים לב שבמקור היה מדובר בשני דיונים נפרדים ורק במהלך המשפט הם אוחדו. לענין תאונת השרשרת אין משמעות העובדה היא שהשופטת קובעת: יש תאונה בין ההונדה לאודי וסיבותיה שלה וחלוקת האחריות. יש תאונה בין הרנו להונדה וסיבותיה שלה וחלוקת האחריות. והכי חשוב בכל הסיפור שאתה מפספס כאן: זה שהשופטת קבעה שהאודי אשם ב- 20 אחוז בגלל בלימת פתאום. כלומר השופטת קובעת שאם לא היית בולם פתאומית, כנראה לא היו נכנסים בך מאחור. (כנראה שהתכוונה שהיה אמור לנסוע לאט יותר בדרך) זה שנכנסו אח"כ בשרשרת לא משנה את העובדה שהאודי בלם פתאום ולכן הוא בעל אשם תורם. השופטת לא פסקה שום פיצוי ושום קשר בין הרנו לבין האודי. ושים לב מה קובעת השופטת בסעיף 13. היא דוחה את הטענה שהרנו דחף את ההונדה על האודי. וברגע שקבעה כך היא בעצם קבעה שיש כאן שני אירועים נפרדים לחלוטין שבמקרה אירעו באותו מקום ובאותו מועד. __________________________________ זה שאתה מגלה אמפטיה לפותח השירשור, זה יפה. גם אני מגלה אמפטיה כלפיו, גם אני חושב שאינו אשם, אבל זה עדיין לא אומר שצריך לפזר חיזוקים של תהיה בטוח בעצמך מאה אחוז, או 10,000 אחוז. חשוב להציג את הדברים מציאותיים, והמציאות היא שיכול להיות גם שהוא לא 100 אחוז צודק, והוא צריך להיות מודע לזה כאפשרות קיימת ולשקול צעדיו מראש לנוכח אפשרות זאת. איני מכיר את השואל ואיני יודע עד כמה הוא שוקל תשובות כאן כערבון מוגבל. יש כאן באתר יותר מידי תמימים שרואים תשובה וחושבים שהיא מוחלטת וסופית ואח"כ יכולים לנחול אכזבה ומפלה. ובינתיים שתהיה לך שנה טובה וחתימה טובה

מיכאל היקר והנכבד. ניכר שלא התעמקת בפסק הדין ולא ניתחת את הכתוב בו. זה שמדובר בתאונת שרשרת הוא לא החלק העיקרי כדי לרדת לשורש הדברים. יש רכב אודי שנסע ראשון ובלם בפתאומיות בגלל ניידת שבלמה פתאומית לפניו. רכב הונדה נסע שני ונכנס בתוך האודי (סעיף 5 לפסה"ד). רכב רנו נסע שלישי ונכנס בתוך ההונדה. שים לב מה כותב השופט בסעיף 15 - עיקר האחריות לתאונה על ההונדה שלא שמרה מרחק, יחד עם זאת בשל בלימת הפתע של האודי .... לאודי אשם תורם ציטוט סעיף 15: "בזיקה לכל האמור לעיל, הרי שבמפגש שבין רכב האודי לרכב ההונדה, עיקר האחריות לתאונה רובצת כאמור לפתחו של רכב ההונדה, כאשר לא שמר מרחק ולא נסע בזהירות המתאימה, יחד עם זאת, בשל בלימת הפתע שבלם רכב האודי, הרי שהאחריות לתאונה מחולקת כך שלרכב ההונדה 80% מהאחריות לתאונה ולרכב האודי אשם תורם, אותו אאמוד בשיעור של 20%." ________________________ רק אח"כ נכנס ענין הרנו ושם קובע השופט מה בין ההונדה לרנו ולא מה בין הרנו לאודי, כך שאפשר לומר שהשופט חילק את זה למעשה לשני מקרים נפרדים שעלו בפניו באותו דיון. שים לב שהאודי תובע רק את ההונדה (תיק 820) ולא תובע את הרנו. ההונדה תובע רק את הרנו (תיק 949). לכאורה שתי תאונות שהתרחשו באותו רגע באותו מקום. ועוד נקודה - לקרוא פס"ד, זה לא דבר שעושים בריפרוף, קריאת פס"ד דורשת התעמקות בין השורות,שכן מהם ניתן להבין בדיוק את הלך הדברים ופסק הדין נבנה נדבך על נדבך. נכון שאפשר להגיש עיריעור, אבל כל זה עדיין לא משנה את העובדה ששופט קבע אשם תורם, וזה אינו המקרה היחיד שכך קובעים שופטים. לכן, לפני שמפזרים למישהו סיסמאות של בטוח ב- 10,000 אחוז שאתה צודק ותצא מזה, צריך להראות גם את האפשרות השניה שמבחינה חוקית עדיין קיימת ומקובלת.

שניר, לא אמרתי שאי אפשר לצאת בעונש מופחת / קל צריך לקחת בחשבון גם את הגרוע מכל. הכל תלוי מי השופט בדיון שלך, מי התובע, מה העבירה, מה הנסיבות שלה יש מקרים דומים, אבל לא זהים, ולכן פסיק קטן בעובדות, יכול לשנות הכל מקצה לקצה. ___________________________ לא משנות כרגע העובדות בהיותי בצבא, הוזמנתי להישפט על עבירת מהירות שלכאורה ביצעתי. באותו יום ישב בדין מישהו שאין לי מושג מה שמו, אבל הוא פשוט קטל את כל העומדים לדין ונתן עונשים כל כך חמורים שאפשר היה להתאבד. מאסרים של 35 יום, שלילות ארוכות (גם של האזרחי), היה ממש פחד. הגיע תורי - עליתי , כפרתי בעובדות, באשמה, באמא שלו, באמא שלי, בהכל. המתלונן, שהיה קצין מ.צ. נקרא לעלות ולתת עדות - הוא לא היה באולם. נדחה להוכחות. כעבור חודשייים, אותו אולם - שופט אחר. קצין המ.צ. שהגיע לשם זיהה אותי כמעט מיד, למרות שעברה כמעט שנה מהעבירה. באותו יום השופט האחר (היה צבי גורפינקל) נתן עונשים מתונים, הגיע תורי, עליתי. שוב כפרתי, ולא משנה מה אמרתי, ומה אמר קצין מ.צ. קבלתי קנס כספי קטן יחסית ובזה נגמר הדיון. הכל תלוי מי השופט.

ואני כתבתי בתגובה מעליו ששום דבר לא בטוח וששופט יכול לקבוע אשם תורם, אם ימצא לנכון שכך הדבר. אבל למה להתווכח עם מיכאל שבטוח ב- 10000%. ולכן צרפתי לכם פסק דין של שופט ושימו לב בעיקר לסעיפים 15 ו- 16 בפסיקתו. http://web1.nevo.co.il/Psika_word/shalom/ss06000949-185.doc

לפני הרבה שנים, ישבתי להנאתי באולם משפטים ושמעתי דיונים בסרט נע בעניני תעבורה. אחד שהגיע עם עו"ד ולמרות הכל יצא אשם ללא הנחות. ואז ביקש העו"ד להתחשב במרשו ולא להטיל עליו קנס כבד כי הוא לא במצב כלכלי הכי טוב. השופט שמע, ושאל את עו"ד, בשביל לקוות שיצא זכאי היה לו כסף לשלם לעו"ד אבל בשביל לצאת אשם אין לו כסף ??? אני זוכר שבמקרה ההוא השופט נתן עונש שאיך שלא תסובב את זה יצאת דפוק. היות ואני לא זוכר מדוייק אני אתן כדוגמה אבל זה היה באמת כבד וחמור 5,000 שקל קנס ו-10 חודשי שלילה או 30,000 שקל קנס וחצי שנה שלילה. עד אז ידעתי ששופטים מאפשרים להמיר קנס בימי מאסר, ולכן הופתעתי מאוד מהיצירתיות של השופט.

חברות הביטוח עובדות בד"כ לפי מחירון לוי יצחק וגם תחשיבי הפחת שלהם מבוססים עליו. http://www.winwin.co.il/c/MhTelemeserForm.asp?Error=NoCookie&BaseUrl=%2FSearchIn%2Easp%3FZ%3DC%26TZ%3DMhValue&ERT= כנס לקישור, ובמחיר שיחת טלפון, תוכל להזין את כל הפרמטרים של הרכב שלך ערב התאונה, ולדעת כמה הוא שווה. שים לב שיש לך אפשרות לשיקלול מחיר - תשתמש בה

vitali, לעניות דעתי אין לך מה לחשוש מתביעה. מצד שני צריך לזכור שלמרות שהוא מאחור והוא הפוגע בך ויש לו אשמה וודאית של אי שמירת מרחק, יש גם דבר שנקרא אשמה תורמת - כלומר: עד כמה הנהיגה שלך גרמה לכך שתתרחש תאונה. הרי ברור לך שבמצב תאורטי אם אני נוסע בכביש וסתם כך בולם פתאום, יש סבירות גבוהה שרכב מאחורי יכנס בי. יכול להיות שמי שמאחורי לא שמר מרחק, אבל גם בלימת הפתאום שלי היא לא במקום ולכן יש לי אשמה תורמת. כאשר יש אשמה תורמת, בתי משפט נוהגים לקבוע כמה היא תרמה לאירוע. אם היא תרמה 30 אחוז, יוקטן הפיצוי בהתאמה. לפי התיאור שלך, נראה שאתה לא צריך לחשוש, אבל תמיד צריך לקחת בחשבון שלשקרנים יש איזה חוש מוצלח יותר לשכנע את השופט שאתה גם אשם, במקרה שכזה, אם יצליח לשכנע שופט בכך ואתה לא תוכל לסתור את טענותיו, יש סבירות ששופט במקרה הגרוע יקבע שהיתה לך אשמה תורמת.

היום כבר לא רואים כלים כבדים על בנזין, אבל עד לפני 20 שנה אפשר היה למצוא בקלות המון כלים כאלה שעובדים על בנזין. החל ממשאיות צבאיות ועד למשאיות אזרחיות

כן, אני יודע. זה לא יקרה כל כך מהר בעשור הקרוב. גם במטוסים עם טייס אוטומטי, עדיין הטייס צריך להיות טייס, ולהתערב כשצריך. חוץ מזה, בכביש יש גם הולכי רגל, כלבים, חתולים, ולפעמים גם ילד שרץ אחרי כדור. לאלה עדיין אין צ'יפ מחשב ולכן מחשב הרכב לא ידע לזהות ולהמנע.

לא נכון. אם נתרגל תרבות נהיגה חדשה ונלמד להבין שהכביש שלי הוא בדיוק כמו הכביש החוצה שהוא שלך, אזי אני אקח אחריות להגיע בשלום הביתה, ואתה תיקח אחריות להגיע בשלום הבייתה, ואף אחד מאיתנו לא יסמוך על הרמזור או התמרור, כי כולנו נדאג לכולנו. יהיה ברור לנו לחלוטין שאם לא נשמור על עצמנו, לא יהיו 500 הרוגים בשנה, אלא 5,000. יהיה ברור לכולנו שלא הכביש אשם, לא התמרור אשם, אלא רק אני ואתה אשמים. ובגלל שנחשוש להיות בין 5,000 ההרוגים, אנחנו נדאג לעצמנו ובכך אולי יהיו רק 200 הרוגים. זה לא תהליך שקורה ביום אחד,זה תהליך ארוך.

בדיוק כמו שאמר WILL, אפשרות שתעמוד לזכותכם לפנים משורת הדין שלא לקחתם את המכתב הרשום, היא שחס וחלילה הייתם מאושפזים בבית-חולים תקופה ארוכה. זאת סיבה עיקרית ומקובלת שבגינה נוהגים להחזיר את הדו"ח לקדמותו, (כלומר לסכום המקורי) ואלה הן הסיבות המקובלות להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרכם.

הרעיון של מרחב משותף הוא רעיון טוב ויפה והגיוני ביותר. זה המצב אידאלי שבו חלוקת האחריות על הקורה בכביש היא שווה בין כולם, ללא זכות קדימה. במצב הזה ההתנהגות האחראית מובילה לזכות הוויתור למען השני, ורק כך בעצם תתקדם התנועה. גם בארה"ב שבה בהרבה מקומות מותרת פניה ימינה ברמזור אדום, פירושו שמותר לך לפנות ימינה, אבל רק אם אין אחרים שמשתמשים באותה הדרך. מה שאומר שאם אני רוצה לפנות ימינה ברמזור אדום, אני צריך לקחת אחריות ולוודא שאיני מפריע לאחר.

מעבר לאופניים והקטנוע אם אתה לא מהמפונקים שמזיז את הרכב כדי לנסוע 100 מטר לכל חור ולחפש חניה חדשה, אז בהחלט מונית. קח את הוצאות הביטוחים והטסט שהם פקטור קבוע ותוסיף להם תחשיב משוער של תיקונים לא צפויים, (ויהיו לך הרבה כאלה, החל ממצבר וצמיגים, ועד לתקלות משמעותיות יותר ברכב), תוסיף לזה את חשבון הדלק וכמובן תשלום עבור חניה ואת הדלק שמתבזבז בעיקר כדי לעשות סיבובים ולמצוא חניה בחינם, להתייאש מלמצוא ובסוף גם לשלם עבור חניה שנמצאת לצערך מרוחקת מהמקום שרצית להגיע אליו. תוסיף לזה את ירידת מחירון הרכב, ובסיכום שנתי תגלה שהמונית לא רק יותר חסכונית, היא גם יותר נוחה. כל זה בהנחה שאתה לא מזמין מונית אליך, אלא יורד לאסוף מהכביש.

בעבר קראתי כתבה בענין שאמרה כי אם אתה עומד במקום מסויים מעל דקה אחת, עדיף לכבות את המנוע. מעבר לדקה אחת, צריכת הדלק של ההתנעה, כבר תהיה חסכונית יותר מאשר אם תשאיר את המכונית מונעת ל-2-3 דקות, בוודאי שאם זה ליותר. בתחשיב לקחו את הכל בחשבון, כולל את הבלאי של חלקי המנוע וכיו"ב. ושום מנוע לא מתקרר ב-15 דקות. ואם אתה עומד 15 דקות ברור שעדיף לכבות כי כבר מעבר לדקה אתה מתחיל להפסיד. לא מכבים מנוע ברמזור אדום. עמידה ברמזור אדום, היא חלק מפעולת הנהיגה, וכאשר נוהגים המנוע חייב להיות פועל.

בטוח שלא. אם פעם הייתי רואה מנורה נדלקת ורץ לתדלק בהזדמנות ראשונה ומכניס 55-58 ליטר, מאז ידעתי שאחרי מנורה יש לי בערך עוד 100 ק"מ והייתי מתדלק בד"כ 68-70 ליטר. להגיע ממש לריק כבר לא קרה לי שוב, רק פעם נוספת הגעתי ל-71,5 ליטר, מה שאומר שהייתי ממש קרוב להתקע. ואתה יודע מה, אתה מוכן להתערב שנכנס אצלך ברכב יותר ממה שאתה חושב ? אם כן, חכה לשבוע הבא. אלא אם כן פתאום משהו יעבור ל- ON, כמו שחנן אומר. שנה טובה

נכון שמחשב רכב הוא רכיב אלקטרוני, אבל דווקא בגלל זה קל יותר לתכנן לו אורך חיים. כבר שמעתי על חברה (לא מכוניות) שהיתה מכניסה תיכנות לרכיב באיזה תאריך לשבוק חיים. להזכירך, היום כמעט כל חלק מתוכנן עם אורך חיים מוגדר, כי היצרן צריך להרוויח עלינו חלקי חילוף. נתתי את מחשב הרכב כדוגמה, לחלק יקר. הרבה יותר זול להחליף משאבת מים או מגבר בלם.

אני לא יודע מה גודל המיכל שלך, וכמה ליטר נכנס בצנרת. ברכב שלי,היצרן כותב שמיכל הדלק הוא 60 ליטר. יום אחד שכחתי לתדלק למרות שכבר ניצנץ למיכל ריק, ועוד נסעתי בלי להרגיש 50 ק"מ. למזלי הרכב נתקע בתוך צומת חולון, כמה מאות מטרים מתחנת דלק. בנידנודי הרכב ובשיעולים וגימגומים התנעתי והצלחתי כמעט להגיע לתוך התחנה. את הסוף כבר דחפתי בעזרת הנוסע שהיה איתי. חנקתי את מיכל הדלק בתידלוק איטי והשתדלתי להכניס עוד ועוד עד שכבר לא היה מקום לכלום. ואתה יודע כמה נכנס? - 73 ליטר. לא 60, לא 65, לא 70, בדיוק 73 ליטר. אפילו המתדלק היה מופתע ולא הבין מאיפה נכנס עוד ועוד. היצרן שלך אומר שנכנס 50, תרוקן מיכל עד הסוף, ואז תמלא ותדע. שנה טובה

בוקי אתה צודק. זה ברור. אני מתייחס למצב התאורטי, שגם אם הוא ירכיב מנוע חדש (אפילו בחינם), כל התיקונים מסביב, יעלו יותר מכל דבר אחר, כי מנוע בדרך כלל הוא בין הדברים הפחות מתקלקלים ברכב. אגב, אני מכיר אחד, שהחזיק קורטינה שנת 67 או 66 ובשנת 81 כשנגמר המנוע, הוא החליט שהוא לא משפץ ביקש ושילם תבין ותקילין שיביאו לו מנוע חדש בניילון, ואכן הביאו במיוחד מחו"ל.

בטכנולוגיות של היום, עם טיפולים בזמן, עם שמנים איכותיים, ונהיגה שלא מתעללת ברכב, אין בעיה לעשות חצי מיליון ק"מ בדגמים מסויימים. ברור שדייהטסו קורה, לא תעשה את מה שיכולה לעשות מרצדס. לגבי החלפת מנוע- כשאתה מחליף למנוע חדש, (לא משופץ), יש לך מנוע חדש, שאמור לתפקד כמו מנוע חדש. אבל, וזה האבל הגדול ביותר: כל יתר הרכב שלך נשאר ישן, משאבת מים, רדיאטור, מחשב, תיבת הילוכים, מערכת בלמים, מגבר בלם, הגה כוח, מזגן, נעילת דלתות, חלונות חשמל וכל יתר הדברים שברכב כבר עבדו קשה, עבדו אלפי פעמים, אולי עשרות אלפי פעמים (תלוי בגיל הרכב ובעברו הקודם: השכרה/חברה). כל אחד מהדברים האלה מתקלקל, ועולה הרבה כסף לתקן. נסעתי ברכב ישן שגמע קילומטרים רבים מאוד לפני. הדבר היחיד שהיה תקין ברכב, זה המנוע. אבל כל דבר מסביבו רק התקלקל כל הזמן. זה ההבדל בין לקנות רכב עם 250,000 ק"מ, לבין לקנות רכב עם 100,000 ק"מ. לא המנוע, צריך להטריד אותך, אלא כל היתר. לפעמים התיקונים של כל היתר עולים הרבה הרבה יותר ממנוע חדש, לפעמים הם עולים יותר מכל הרכב. קח לדוגמה מחשב לוולוו: רכב בן 10 שנים, יכול לעלות כיום בסביבות ה-30,000 ש"ח, אבל אם רק ילך לך מחשב ברכב, יתכן והחלפה לחדש תגלח לך 10,000 ש"ח.

בוקר טוב. איזה סרט אתה עושה, מה יותר פשוט מאשר שתגיד למנהל הסניף שאתה רוצה לראות איך זה נראה על הרכב ולהחליט קח לוחית אירו]אית, ולוחית אמריקאית, תתקין פעם את זאת ופעם את זאת, ותראה מה יושב יותר טוב על הרכב. בינתיים הרכב יחכה להחלטה שלך. כל הסיפור יעלה לך עוד 50 שקל. הוא לא צריך להכין לוחית במיוחד בשבילך. לוחית אירופאית יש לו בשפע מוכנות, והוא יכול לשם הדגמה, לשים סתם לוחית שתראה איך זה. שנה טובה.

תריץ בגוגל "micro car" וגם "microcar" ותראה שהזאטוט ההולנדי לא לבד בעולם.

תומר אם אתה מחפש האמר לשטח טכני רק H-3. ולבקשתך - להשכרה לנהיגה עצמית עדיין אין בארץ, לפחות לא ממה שאני יודע. אם אתה רוצה עם נהג, (האמר לשטח, לא לחתונה) אני יכול לבדוק לך, (פעם אחרונה שדיברתי איתו, חלפה כמעט שנה). ממה ששמעתי אז הוא מבקש 1200 דולר ליום, הבנזין עליך, חילוץ עליך (אם יצטרכו), צמיגים אם נקרעים עליך. לקחת בחשבון, שיש מקרים שהנהג יגיד- את זה אני לא עושה, אם לפי שיקול דעתו המקצועי זה מסוכן, או יכול לגרום לחבלה. עד כמה שישמע לך מוזר, מה שיכול לעשות ג'יפ סופה קטן, לפעמים לא יכול לעשות האמר גדול, ולפעמים להיפך. שאלתי בזמנו את בעל ההאמר , אם הוא מוכן לתת את ההאמר בלי נהג- התשובה היתה שתמורת 5,000 דולר ליום וערבות בנקאית של 100,000, הוא מוכן להסתכן. לא יודע עד כמה זה היה אמיתי, אבל מבחינתי זה סוג של אמירה שבעצם בלי נהג אין מצב. בהתחשב בעובדה שבחו"ל מבקשים על יום השכרה 400 דולר, ולאור העובדה שאצלנו האמר עולה יותר מכפול מאשר בחו"ל, נראה לי שמחיר של 1,200 דולר זה סביר לבקש. השאלה אם יש מי שמוכן לשלם ? בכל מקרה, לשישי הקרוב, אפילו אם אני מאוד ארצה לעזור לך למצוא אותו, אין לי זמן עד אחרי סוכות.

יוני, הכתבה לא מול עיני, ואני לא מוצא אותה, יתכן וזה באמת לא לייזר, ויתכן שכן (אני לא זוכר בוודאות), בכל אופן, גם אם זה לייזר,לא נראה לי ששופט יסכים לקבל מדידות אלה כאשר לא מבוצעות בדיקות למכשירים כפי שעושים שוטרים לפני משימה ואחרי משימה.

אני לא חושב שיש בעיה לפרסם את שם השוטר שחתם על הדו"ח, אבל נראה לי שלא נכון להשתמש במידע פנים ולפרסם כמה פעמים הוא היה בבית משפט.