Fkl0ster

אם אתנסח מחדש, אבחר לומר שיש מקרים לכאן ולכאן. אכן, כל מקרה לגופו, אבל פעמים רבות המצב הוא שעדיף לבחור בזנב האריות, במיוחד כשיש הפרש "איכותי" בין חברות. אם יש חברה שהרוויחה את הייחוד שלה בשוק בזכות טיב מוצריה, זה ישתקף גם במוצרי הכניסה מטעמים ברורים. זה קיים גם במוצרים חשמליים - למשל, כמעט ולא תמצא מוצר של PHILIPS שאינו מרגיש מושקע, מבטריות, דרך מפזרי חום, קומקום חשמלי וכו'.

תודה! נכון, היא בין מיני לסופר-מיני, אבל כזכור שתי אלו קטגוריות נזילות באירופה. זה מובן גם מהשם (סופר מיני היא רק מיני מגודלת) וגם מהכנוי האמריקאי שאינו יוצר בידול בין שתי תתי-הקטגוריות הללו (subcompact).

1.2 ידנית. אני חושב שנבון לקנות את גרסאות הכניסה של מוצרים\חברות איכותיים יותר מאשר ההיפך (להיות זנב לאריות עדיף מאשר להיות ראש לשועלים). אני נהנה ממכנה משותף שהרכב שלי חולק עם רכבים יקרים בהרבה.

התכוונתי סוכן ביטוח ולא חברת ביטוח. בכל אופן, שלחו לי הבוקר העתק של הפוליסה במייל. זה נראה לגיטימי. מה שכן, בהחלט לא מעודד לדעת שעם הסוכנות הזו אצטרך להתעסק במידה ויקרה משהו.. אגב, סליחה על הפרנואידיות, אבל איך אני מוודא שמה שקיבלתי מהסוכנות אינו זיוף? אפשר להתקשר לחברת הביטוח עצמה ולשאול אם אני מבוטח שם?

ראשית, הכל יחסי. שנית, אתה מדבר על החדשה? כי היא עולם אחר לעומת הישנה, בייחוד בהיבט הטכנולוגי. יש לזכור שמדובר באותו רכב שעל גביו תתבססנה גרסאות יקרות עד מאד של מיני עצמה וגם של BMW בעתיד (הפלטפורמה הטרייה שמכונה UKL1 והמנועים החדשים ישמשו את סדרה 2).

1.2. גם הוא, כמו האחרים, מהווה פיתוח מקורי של BMW.

המשך הסאגה. משנפתח אותו חלון הזדמנויות מדובר, הפכה האאודי הקטנה ל"חשודה המיידית". היא הייתה לאיכותית ולחזקה ביותר מבין כל המכוניות בשוק, במחיר שלה. הבעיה היא, שכשם שהיה לה יתרון גדול בשני תחומים אלו, כן היה לה חסרון גדול בתחום האבזור. הרכב פשוט הגיע ערום לגמרי; מילא שלא הייתה מולטימדיה, לא מחשב דרך, לא דיבורית מובנית, לא חיישן לחץ אוויר, לא פנסי ערפל, לא התנעה באמצעות כפתור ולא תאורת אווירה, אלא שגם שעון חום לא טרחו לשים! למרות שנורא רציתי להתמסר לאאודי, הלאון שחנתה כמה מטרים בסוכנות הסמוכה לה לחשה באוזני, בחן אותי.. הלאון הייתה לשיקוף הופכי של האאודי – רשימת אבזור בלתי נגמרת, אבל על חשבון איכות וכוח. איך שלא סובבתי את זה, היה לי הרושם שהיא מציעה חבילה מאוזנת יותר. הבעיה שלה, אותה הבנתי כשנכנסתי למיני, היא שהיא לא רכב יוקרה. היא איכותית למדי – כנראה מהמכוניות האיכותיות ביותר בסגמנט שלה והעסקה הכי טובה למשפחתית קומפקטית עבור סכום שלא רחוק בהרבה מ-100 אלפיות. עם זאת, חסר לה את מה שצריך על מנת להיחשב רכב יוקרה ואני לא מדבר על סמל. זוכרים את מה שמשה דיין אמר על הגנרלים של צה"ל? משהו בסגנון, טוב למתן סוסים דוהרים מלדחוק בבהמות עצלות. זה בערך המצב שממנו נהנית מיני – בהיעדר פלטפורמה המונית, ל-BMW אין ברירה אלא לתת לטכנולוגיה המתקדמת שהיא מפתחת עבור ספינות הדגל שלה לחלחל אט אט מטה. לעומת זאת, לאאודי יש את הפלטפורמה ההמונית של VW להישען עליה. BMW היא סוס דוהר שיש למתן בעוד אאודי היא בהמה עצלה שיש לדחוק בה (במובן המטאפורי לגמרי). הבנתי ביני לבין עצמי, שאם כבר לקנות VAG, אז אחת מהעממיות דווקא. להערכתי, כל קונצרן VAG "נמתח כלפי מעלה" בשביל אאודי, במובן זה שאי אפשר לבנות מכוניות יוקרה מוכשרות תוך הישענות על פלטפורמה בסיסית שיש בה פגמים מהותיים; או לחילופין, כמו שמורה הנהיגה שלי אהב להתרברב על האוקטביה שלו: יש כאן חלקים שמוטבע עליהם הסמל של אאודי. זו גם הסיבה שמוצרי VAG מרגישים כמלוטשים והמהוקצעים ביותר מבין העממיות, עד כדי כנויין "חצי פרימיום". אבל אני לא מוכן להסתפק בחצי - לא הפעם! לענייננו, המיני נחתה בארץ ממש לאחרונה וכמו החלק האחרון בפאזל, היא נפלה בדיוק למקום. היה לי ברור שרק יצרן פרימיום מוכח יכול לבנות רכב שיענה לקריטריונים שהצבתי. עם המיני הבנתי לראשונה מה מנע ממני לחתום על טופס הזמנה של האאודי – היה חסר לי כל אותו מערך מאפיינים שעושה רכב פרימיום למה שהוא, מלבד איכות חומרים. בין השאר, אין מדובר רק באבזור שעונה על רף ציפיות מינימלי ומתבקש, אלא גם באבזור פרימיום, מה שלא היה באאודי בגרסאת הבסיס ובוודאי לא בלאון. אסביר למה אני מתכוון בכך: כשאני לוחץ על שלט הרכב לפתיחה בלילה, נורה הדולקת באור לבן ונעים מאירה את ידית הכניסה, על מנת להקל את מציאתה. עם פתיחת הדלת מקבלת את פניך תאורת אווירה שמוסיפה עד מאד לניחוח היוקרה – אור עדין מאיר את ידיות הדלתות והמשענת שיש להן ליד, את רגליי הנוסעים מקדימה ואת התא הקטן לאחסון חפצים ליד ידית ההילוכים. הרכב מכבד אותך וכמו קורא לך: בוא, היכנס, התרווח. תהנה לך. כפתור ההתנעה מאיר עצמו באור יקרות וממתין לפקודתך, כמו היית טייס בקוקפיט. ההתנעה מתבצעת בשקט מופתי וכל הבקרות מתעוררות לחיים ומתכווננות למצב האחרון בו עזבת אותן. המוסיקה זורמת כמו יין ובאיכות נהדרת המלווה באמצעות שני סאב-וופרים המושתלים מתחת לכסאות הנוסעים, שכשלעצמם מאד נוחים. תנוחת הנהיגה קרובה לשלמות וכל מה שאתה נוגע בו מרגיש יקר. פשוט חיבוק לאגו. מערכת המולטימדיה מעוגנת עמוק בתשתית ההנדסית של הרכב ומאפשרת לשנות ולהגדיר שלל מצבים ומאפיינים עד לפרטי פרטים, א-לה iDrive של BMW, כמו למשל האם אני מעוניין שתא המטען ייפתח יחד עם הדלתות האחרות, או עד כמה בהירה ארצה שתהא תאורת האווירה. מכסה התדלוק זוכה למנעול משלו, משל היה דלת נוספת. הרכב יודע לבדוק לעצמו את מצב שמן המנוע – לוחצים על כפתור והופ, מבלי להתלכלך או לצאת מפנים הרכב, יתקבל דיווח בזמן אמת על מפלס הנוזל החשוב. מכסה המנוע אינו רק מונח על תמוכות טלסקופיות כמקובל בשוק היוקרה, אלא שהוא כבר לא מסתפק באותו מנגנון ארכאי שדורש מהנהג ללכלך את ידיו בפיח בזמן שהוא מחפש אחר הלשונית המכאנית בתחתיתו. מכסה המנוע נפתח כפי שנפתחת דלת תא המטען – אחרי שחרור הנעילה נדרשת רק הרמה שלו. כל המאפיינים הללו ירדו הישר מ-BMW יותר גדולות ויקרות. הרשימה אגב ממשיכה ואני מגלה דברים חדשים וטאצ'ים קטנים שלא ידעתי עליהם כל הזמן ושפשוט מקלים על החיים (למשל, שאפשר לבקש מהרכב שיוריד חלונות באופן אוטומטי – ואני לא מדבר על לחיצה ארוכה עם השלט כמו במכוניות רגילות – וזאת על מנת לאפשר כניסה נוחה יותר לרכב מבלי שהשמשות יפריעו, שכן יש לו חלונות frameless). בד ובד, הרכב נהנה מאיכות חומרים גבוהה ביותר. גומי איכותי ועבה עוטף את כל הדשבורד ואת דפנות מערך השליטה והמידע. כל הפקדים והבקרות נעשים מכפתורים שמעניקים היזון חוזר משביע רצון והם עשויים כרום ברובם. איכות ההרכבה גבוהה והרכב מרגיש כמו "לבנה" שנעה על הכביש (אין על הגרמנים, כבר אמרתי?) ובאופן כללי, רמת העידון והליטוש מאד מרשימה. כל הפעולות נעשות בשקט מופתי וללא רעשי לוואי מכאניים המסגירים חסכון במשאבים הנדסיים וחומריים, תוך שימורה של רמת בידוד רעשים ונוחות מפתיעים מאד ביחס לקוטנו של המרכב. אין ספק שמדובר ברכב שה-Engineering Depth ממנו הוא נהנה הוא מהטובים שיש עד 250,000 ש"ח לפחות. "ואיך זה נוסע ומתנהג?" אתם בטח שואלים. ובכן, אני כרגע בתקופת הרצה, אבל מה שאפשר לומר עד עכשיו בהחלט חיובי: יש כוח זמין ובשפע (18 וחצי קג"מ ב-1400 סל"ד ואידך זיל גמור) ומנסיעה תזזיתית אחת שביצעתי, אני יכול לאשש שמה שאמרו על המיני נכון! ה-Turn-In חד והחלטי, ההגה בעל משקל ראוי (בעיר זה פחות נוח), ההילוך הראשון קצר למדי והחמישי והשישי ארוכים למדי אבל השאר spot on, האחיזה גבוהה מאד ומשרה ביטחון (בייחוד בהתחשב במידת הצמיגים הקטנה, שנועדה לשפר את הנוחות ולהפחית רעשי כביש וצריכת דלק) והרכב עושה רושם של בעל פוטנציאל טוב להיעשות שותף נאמן לנהג שאוהב לנהוג.

השאלה היא האם מרווח טיפולים של 30 אלף\שנתיים הוא הגורם למצב בו המנוע נראה בהודעה הראשית או שמא רק זרז לגורם אחר. יחי ההבדל הקטן. אצלנו בפנדה הוחלפו לאחרונה השמן והפילטר אחרי 30 אלף\שנתיים, והשמן יצא נוזלי, ללא סימני בוצה. הוא הוחלף בשמן איטלקי איכותי של AGIP והמסנן החדש הוא מקורי כמובן.

חחח ענק! זיו, אין סיכוי שתמצא את המידע הזה. הוא חסוי.

שלום רב, החלטתי להתפתות לרכוש פוליסה מאחת מחברות הביטוח הרבות שיש להן פרסום באינטרנט, מאחר והיא נתנה לי את ההצעה הזולה ביותר. כבר מעל לשבוע שאני מנסה לקבל העתק של הפוליסה לידי, אלא שחברת הביטוח מבטיחה ומבטיחה אבל לא מקיימת. הם טוענים שהם ממתינים לקבל אישור להנחה מיוחדת, ושבנתיים הפוליסה תקפה. כבר פעמיים טענו שישלחו את ההעתק תוך פרק זמן קצוב אך כשלו לעמוד בו. האם זה מקובל שלוקח זמן כזה "לקבל הנחה" ולהפיק פוליסה? אני חושב שעובדים עלי ושחברת הביטוח פשוט לא מסוגלת להשיג את המחיר הנמוך שהיא הבטיחה ובנתיים אני מסתובב בלי מקיף בכל הזמן הזה. מה דעת חברי הפורום המנוסים? האם יש גורם אובייקטיבי בענף הביטוח או מפקח שניתן לפנות אליו על מנת שיבדוק את הסוגייה הזו? מה אתם ממליצים לי לעשות? תודה רבה.

אין דוגמאות למנועים שנראו כך אחרי 15,000 ק"מ?

עופר, אני מסכים עם הסיפא שלך לחלוטין, על פיה פרימיום צריך להתבטא בהרבה מעבר לאיכות החומרים בתא הנוסעים. זו בדיוק המסקנה אליה הגעתי בעצמי וגם הסיבה שיש לי סמלון של מיני בצד ולא של אאודי (ולאור הרקע לעיל ברור כמה היה קשה לי "לשחרר" אותה)! בנוגע ללאון, ברור שאם יש הפרש דורי בין ה-A3 ההיא ללאון, הפערים מצטמצמים (מאפיינים שהיו מנת חלקם של רכבי יוקרה בעבר הם לחם חוק ברכבים של היום). זה לא כל כך הוגן להשוות את הלאון של היום ל-A3 הקודמת לדוגמא.. למען האמת, הלאון של היום מבצעת היטב ומהווה תמורה מעולה לכסף; יותר מכך, היא קרצה לי עד מאד בבואי להכריע מה יהיה הרכב הבא שלי. אני אתייחס לכך בדיווח הבא, ברגע שיהיה לי זמן.

ה-A קלאס היא לא סופר-מיני. Nice try..

אני לא נוהג לכתוב אודות רכב שזה עתה קיבלתי, אבל הפעם אחרוג ממנהגי. מאז שהייתי נער פינטזתי באופן עקבי על שני דברים שלצערי היו ונותרו שני קווים מקבילים: על רכב יוקרה ועל אלפא רומיאו (אם כי את האחרונה אין צורך להזכיר שהרי זה מובן מאליו שנערים בעלי תשוקה מוטורית חולמים על אלפא). בימים ההם של סוף שנות ה-90, יוקרה בהכרח הייתה כרוכה בגודל ותג מחיר מפלצתי שמתי מעט יכלו לעמוד בו. חשבתי לעצמי, מדוע שהיצרנים לא יבנו מכונית יוקרה בקטן? מדוע שלא יציעו את האיכויות הללו באריזה קומפקטית מאד? כך המחיר ירד מחד ומאידך לא אצטרך להיסחב עם גודל מיותר. יצרן רכבי היוקרה שמשך את תשומת ליבי דאז היה בעיקר אאודי, מפני שב.מ.וו ומרצדס היו יקרות להחריד והוא היה ליצרן היחידי בעל כושר וקומה שנחשבו למסוגלים לעמוד מול שני היצרנים הללו בלא לחוש בושה, ואשר החל למכור את מוצריו מתג מחיר נמוך יחסית אליהן (A3 דאז). המתנתי בכליון עיניים לחדירתם של יצרני היוקרה לסגמנט קטן עוד יותר מכך, אם כי גם אני לא ידעתי עד כמה היו מחשבותיי נבואיות. מה רבה הייתה ההפתעה שדווקא מכיוון ב.מ.וו באה הסנונית הראשונה בדמות המיני. אם תאמר האמת, הרי שהמיני מעולם לא משכה את תשומת ליבי – היא לא באמת הרגישה לי כמו ב.מ.וו מהשורה. רק עם נסיון כניסתה של אאודי עם ה-A2 לשוק החדש שב.מ.וו הייתה לחלוצה בו, החל עולה רף ההתלהבות שלי: הנה ראיתי לפני כיצד הפנטזיות שלי החלו קורמות עור וגידים של ממש. הדגם הזה לצערי, נחל כשלון מסחרי ולא הגיע לארץ כלל. כמעט עשור חלף עד הנסיון השני של אאודי שצלח: ה-A1. ידעתי שהנה לראשונה יש רכב יוקרה "אמיתי" בקטן, מאחר והיה לי ברור שאין סיכוי שאאודי היו מרשים לסמל שלהם להתנוסס בגאון על רכב שאינו מיישר קו עם שאר המוצרים שלהם ועם פילוסופיית העולם שלהם. הייתי נלהב – סוף סוף, "מרצדס" קטנה. אני מצד אחד התקרבתי יותר ויותר מבחינה כלכלית אל החלום והוא מצידו גם התקרב אלי, אבל עדיין היה רחוק מכדי מימוש. בסוף 2011 התרחשה התפנית המיוחלת, כמו על פי תוכנית אסטרטגית מגובשת וידועה מראש, המתממשת לנגד עיניך. דלק מוטורס החליפה את קמור כיבואן ב.מ.וו והציגה תוכנית שיווקית שונה מהיסוד; לא עוד יוקרה עם מחירים מפלצתיים שמתגמדים "מתחת לשולחן" בזמן סגירת העסקה, אלא יוקרה יקרה עם שקיפות מחירים מלאה. שוק היוקרה כולו עבר טלטלה וה-A1 של אאודי החלה להימכר לראשונה במחיר פורץ דרך של מכונית משפחתית בסיסית, תמחור שיישר קו עם המיני ONE הקודמת. הייתי באקסטזה. נכנסתי לאולם התצוגה הקר, השקט והסטרילי של אאודי בפעם הראשונה בחיי, כשברקע נשמעו השורות הבאות מתוך אותו שיר מפורסם של רדיו-הד: ?What the hell am I doing here I don't belong here *קרדיט והשראה יש לתת לקלארקסון בסרטון האדיר שלו I have to have a Ferrari: נכנסתי לתוך הרכב ולא רציתי לצאת ממנו. הוא הותיר בי רושם אדיר: זו אאודי לכל דבר, רק בקטן – איזה כיף, בדיוק מה שרציתי! קיבלתי לידי קטלוג לועזי מרשים, מודפס בצורה איכותית ביותר. הכל מוקפד, הכל מדוקדק – ממש טופ נוצ'. האיכות העניינית והלא מתיימרת פשוט קנתה אותי. הזמנתי נסיעת מבחן, אלא שלאחר היסוסים והתלבטויות ביטלתי אותה. חששתי להוציא סכום כזה על רכב ראשון. בצעד של קיפול הזנב בין הרגליים, התחלתי לחפש אחר רכב קטן וזול לאחזקה, אבל איכותי ככל הניתן. הפשרה נמצאה בדמות הפנדה החדשה, שגילמה איכויות של רכב גדול באריזה קטנה ובמחיר קטן במיוחד. אהמ, מזכיר לכם משהו? בכל תקופת הבעלות על הפנדה, הרצון להגשים את החלום לא מש מליבי. מזה שנתיים היא שירתה אותי בנאמנות, עד אשר הזדמן סידור במסגרתו מצאה הפנדה בית חדש בתוך המשפחה (היא עדיין ממשיכה להתגלגל, אגב. סיכום האחזקה שלה יינתן בתום תקופת הבעלות עליה). חלון ההזדמנויות לרכישת רכב חדש העונה על הקריטריונים שראשיתם התבסס עוד לפני כ-15 שנה, נפתח אפוא. המשך יבוא.

מה עם הסיבה "זה רכב ייחודי\נדיר ולכן תתכונן לשלם הרבה יותר"? אני מתקשה להאמין שדלק ימכרו את גרסאת הבסיס בתוספת פרמייה שולית בלבד לעומת ה-3 עם מנוע ה-2 ל'.

ישנה אסכולה הטוענת שהתייחסות לרכב בעדינות יתר בתקופת ההרצה גם היא שלילית ושאם כבר, יש לנהוג באגרסיביות על מנת להשיג דפוסי אטימה וחיכוך טובים. אתמול הזדמן לי לעשות את כביש בית אורן ולמרות שאני בתקופת ההרצה לא יכולתי לעמוד בפיתוי ונהגתי באופן נמרץ.. היה ממש כיף, צחקתי כמו מפגר. D: מה דעת המומחים? האם אין צורך לתת קצת "פוש" לרכש בשלבי ההרצה? הכל יחסי, כי אני נוהג רגוע ועדין כדרך קבע (הייתי רגיל למכונית מיני אטמוספרית וחלושה שלא היה טעם לדחוק במנוע שלה) כך שגם ה"פוש" שנתתי אתמול נופל כנראה בגדר הנורמלי.

בדיוק באתי לנקוב בתג מחיר של 180 אלף, לאור יחסי תמחור של רכבים "מיוחדים" בהשוואה לחו"ל. במחיר כזה, היא עדיין יקרה מידי

150 אלף?! ברצינות? אתה מסתמך על מחיר הכניסה בבריטניה? הרי ידוע שככל שסקאלת המחירים מאמירה, כך גדל הפער היחסי - וודאי זה האבסולוטי - בין התמחור המקומי לזה האירופאי. זה פשוט נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.. בכל אופן, אם ב-150 אלף עסקינן אני עלול שלא לעמוד בפיתוי, וזאת דווקא אחרי שכבר קניתי רכב חדש.

שבלול, ואחת היא מה גודלו! מאז שיש לי טורבו קטנטן אני מרגיש כאילו כל העולם זז אחורה בזמן שאני מאיץ (וזה עוד כשאני עדין יחסית בגלל תקופת ההרצה)

אין בעיה עם יד שנייה או מחו"ל, אבל מכיוון שאני רוצה רק להתנסות ראשית דבר, אני מעדיף לקנות חדש ובארץ. אחרי שאמצא את מה שאני מחפש ואכנס לשגרה של פרוצדורת שטיפה, אקנה מחו"ל\יד שנייה. מה שיותר חשוב לי הוא למצוא מדריך למתחילים, שמלווה את הקורא צעד צעד. אני הדיוט לגמרי בתחום ומרגיש שנדרש רף ידיעה מסוים על מנת להבין בכלל את ההודעות כאן בפורום. איך אני משיג את הידע ההתחלתי הזה?

נו, זה צ'מפיון. מרגע שנכנסתי לאולם של אודי הם נתנו לי הרגשה שהרכבים שלהם "גדולים" עלי בכמה מידות. בסוף מצאתי את מבוקשי באולם של BMW ואני לא מתחרט לרגע.

קח את זה בקלות. בכל רכב יש מחלות - כן, גם בטובים וביקרים שבהם. אחרי שהבעיה תסתדר אתה תשכח מהסאגה ותוכל להנות מרכב שיש בו אלמנט feel good factor בשפע.. אני נהנה מאד מהבובה הבווארית החדשה שלי.

בסוף סגרת על חבילת הסטייל 5 דלתות? בכמה הוצאת אותה? כמו כן, שתף אותנו בחווית השרות באודי.

גיא מיוחס כנראה מאד מיוחס אם פורשה חפצה בייקרו..

אז ככה, קיבלתי את הרכב החדש שלי ואני רוצה לפנק אותו בשטיפות איכותיות וטיפולים שיגנו על הצבע והברק. התקציב שלי עומד על כ-500 ש"ח ורצוי כמה שפחות כמובן. האם אפשר לקבל הכוונה מהיכן בארץ ניתן לרכוש את הציוד הנדרש? אני מבולבל לגמרי מכל המושגים והשמות שנתקלתי בהם פה בפורום.. לכן, אני צריך לדעת בדיוק מה כדאי לקנות ואיפה. כמו כן, אני זקוק למדריך מפורט וידידותי שמלווה ומסביר צעד צעד ובבהירות למה כל חומר שאקנה משמש, איך משתמשים בו ותחת אלו תנאים. תודה רבה!