רב תודות על התגובות האינפורמטיביות...
כאמור, לעולם המוטוריקה התוודעתי בכתה ג' כאשר קראתי בעצמי את ספר התאוריה של הדוד המבוגר ושיננתי אותו מרוב אהבה לחלק הטכני שבו. התחלתי עוד אז לקרוא מגזיני אוטו ויש תכנים שאני זוכר את מיקומם וחלקם בעל פה. כל הרקע שאני מביא כאן הוא כדי להדגים לכם שמדובר כאן במישהו שיודע להעריך את מה שה-CTi מייצגת. הסטיגמה של האוטו הנפלא הזה היא של "אוטו פשע" (עם כיתוב no fear מקדימה וכונס אוויר custom made - שני סממנים שאף קיימים על היחידה הספציפית העומדת למכירה), כזה הנועד להרשים בחורות בנות טיפש-עשרה שחושבות שקבריולט זה מזה קול, כאילו כזה.
שאלתי היא כזו: אני בתחילת חיי כבוגר, כך שהוצאות על תחזוקת הרכב, מוטב כי יושקעו במקומות אחרים (לא חסרים כאלו). הלב רוצה את הפיז'ו, רוצה את ההנאה המוטורית וכל ה"פוזה", גם אם השלילית בעיני ג'ו הממוצע (דימוי הערס המצוי, ממנו רחוק אני עשרות מונים, או ק"מ, בהקשר שלנו כאן ), חרף העובדה ששאר הסובבים אותי, משפחה וחברים, לא מבינים בדיוק מזו הנאה מוטורית.
אבל השכל מושך לצד השני, לכיוון יפנו-1400 אוטומטית, יעילה, אמינה, חסכונית, סחירה, אך גם כמובן "אפרורית" ואנאליטית למדי, כפי שרבים מחולי ההגה (במושג הטהור של הביטוי) חשים ובצדק.
אני יודע שמאחר וזה רכב ראשון, ואני צעיר, לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים להיות בעלים של סופר מיני אגדית ועוד קבריולט, כדוגמת ה-CTi המדוברת. מצד שני, אני זקוק לכל טיפת שקל אפשרית בחשבון הבנק, ולכן עלי לתכנן את צעדי האסטרטגיים תוך התחשבות בשיקולים "יבשים" גרידא...או במילים אחרות: כ-ס-ף.
אני מודע לעובדה שאין זה ממקומם של חברי פורום זה להיות מעורבים בהחלטה אישית שכזו, אך עם זאת, אשמח לשמוע כל side note מאנשים ברי נסיון, כאלו שכבר עברו כברת דרך בחייהם המוטוריים. כל מי שמוכן לזרוק את הטיפ, העיצה, לשטח ולגולל את סיפורו, או לפרוס בפני את נסיונו, יותר ממוזמן.