Fkl0ster

זה כבר דורש עצה ממישהו שהוא מספיק "זקן" כדי לזכור אופציה שאינה רלוונטית ללוחות PCI-E. אם אני לא טועה (ואני די בטוח שאני לא), האפשרות הזו מתייחסת לאיזו כמות מהזיכרון הראשי של המחשב עצמו (RAM) יהיה רשאי התקן ה-AGP לגשת לצרכיו (אחסון טקסטורות). נהוג היה לקבוע אותו על מחצית מה-RAM, אבל זה היה רלוונטי לימים בהם היחס בין הזיכרון הפנימי לזיכרון כרטיס המסך היה שונה, לטובת הזיכרון הפנימי (נניח, מחשב עם 256MB זיכרון פנימי וכרטיס מסך בעל 32MB או 64MB זיכרון, כך כשהאופציה כוונה ל-128MB זה היה "הגיוני"). על כל פנים, אני מתקשה להאמין שזה רלוונטי לכרטיס מסך בעל גודל זיכרון כמו זה שיש לך; והיה וזה כן רלוונטי, אני מניח שאותה המלצה נותרה עומדת - כוון את האופציה לכדי מחצית מה-RAM, לערך. עריכה: קראתי שהאפשרות המקסימלית היא 256MB - הגיוני עבור לוח מתקופה בה ה"ממוצע" ל-RAM לא עלה על 512MB, אם כי סביר להניח שזה נתון ממועד הסמוך ליציאתו של הלוח לשוק. הגיוני שעדכון BIOS ירים את התקרה הזאת מעלה - רק בדוק באמת שהוא אכן עושה זאת שלא תעדכן את ה-BIOS לחינם: לצד כל הוצאת גרסא חדשה, יצרן הלוח מפרט מה השינויים שהיא עורכת. בדוק לא רק את השינויים של האחרונה, אלא של כל העדכונים עליהם פסחת. כמובן שהגרסא האחרונה מכילה גם את כל השינויים עד לאותה נקודת זמן, אך לרוב אינה מפרטת על כולם, אלא רק על אלה ביחס לקודמתה. בדוק במדריך למשתמש שקיבלת עם הלוח לצורך קבלת הוראות מדוקדקות איך לפעול. אני משער שהמדריך זמין להורדה מאתר היצרן.

כשאתה אומר שאין ביניהן השוואה אתה מתכוון לכך שאין בכלל בסיס להשוואה (כלומר, הן לא משתייכות לאותה נישה מסוימת גם אם הן כן משתייכות לקטגוריית מכוניות ספורט) או כי האחת טובה משמעותית מהאחרת? ולפותח השרשור - תתחדש; יש תמונות פנים?

ברשותכם, אצטט את עצמי:

אמרתי בעבר ואומר זאת שוב: http://www.hwzone.co.il/community/index.php?topic=358822.0 אלו שטוענים שהם עצמם, כיחידים, מגנים את מקורות הבעיה, מסתפקים בכך ועוברים על סדר היום, שוכחים לרגע שהם פרטים המרכיבים חברה אורגנית; המאזן הכולל של סך השינויים הפוקדים את החברה יחלחל אט אט למעגלים קרובים יותר ויותר אליהם, עד לחוג הקרוב ביותר. זוהי עצימת עיניים לכל דבר ועניין! אני לא משלה את עצמי ומודה שאופתע אם תתגלה יכולתן של שכבות אוכלוסייה בישראל להתאגד תחת מטרת קידום רעיון או מחאה על עוול באופן נחוש ושיטתי, אך כל מי שמסכים עם דעתי ראוי שיעשה את המעט בהשמעת קולו. זכרו, גם כשצ'רצ'יל התריע מבעוד מועד על הסכנה הנאצית הצומחת בלב אירופה, הוא זכה לכינויי גנאי וביקורת גורפת מצד חוגים נרחבים בממשלה אך עמד בפרץ. (למען הסר ספק, אין זו השוואה אלא הקבלה בלבד)

חן צודק, אנחנו - כצרכנים - צריכים שלא לרצות את המחירון הזה. אם נדחה את הקביעות שלו ונהפוך את הקערה על פיה, הוא יתמוסס ויעלם. אני חושב שמקור הבעיה אינו נעוץ ב"לוי יצחק" הפרסונה או המותג כשלעצמו (משמע, אם זה לא היה הוא, היה לנו "לוי יצחק" אחר בדמותו, אבל אין ספק שהיה ו"הצגתו יחידה", כלומר הוא היה בלעדי) אלא קשור קשר ישיר והדוק לבעיות הקשות שיש לצרכן הישראלי. אם היתה קיימת פסיכולוגיה צרכנית, הישראלים היו מתוייגים בתור "חולי נפש" של ממש: מערכת של שיקולים מעוותים מנחה את הישראלי הממוצע בבואו לרכוש דבר מה וכל הנותרים האחרים שהם נורמלים לפי תפיסתי, נאלצים "ליישר קו" בהתאם (ואני מודה שאני אחד מאלו שאימץ את הרעיון המנחה ב"אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם"). מדוע? ובכן, אין בכוחם של אלה להצית מהפכה, לאו דווקא בגלל היותם מיעוט חסר מעוף או בשל חוסר נכונות ליטול יוזמה מתוך עצלות, אלא מהסיבה שהעם הזה חלש מאד ביכולת שלו "לקחת את העיניינים לידיים" (בדיוק מאותה סיבה שזה אינו עם המסוגל "לעלות" על בית הנבחרים שלו. אתם מסוגלים לדמיין את זה קורה? I rest my case...). אנחנו, כאזרחים, בעלי מעורבות וראייה חברתית מנוונות; לוי יצחק "נוצר" (כלומר, ממשיך להתקיים כי השוק מאפשר לו בכך שהוא מאמץ את פסיקותיו) בראש ובראשונה בגלל רצונם העז של הישראלים לא לצאת פראיירים: כדי שלא יווצר מצב בו קונה שילם מחיר גבוה מידי מחברו או מוכר דרש מחיר נמוך מידי מחברו, הם ביקשו לעצמם תכתיב, מין קול מנחה - שופט עליון אם תרצו - שעל פיו תקום או תיפול, במקרה הזה, עסקה. אם רק היינו יכולים להשתחרר מכך מצבנו היה הרבה יותר טוב מבחינות רבות, שכן קיומו של "לוי יצחק" הוא רק סימפטום לבעיה הרחבה הזו שמייצרת גלי הדף בהרבה אספקטים מגוונים בחברה.

אני כמובן יכול להיות טועה, אבל ההשערה שלי לגבי הסיבה שבגינה טויוטה ביקשה להחדיר לשוק הרכב הישראלי את הגיר הרובוטי היא שטויוטה רואה בישראל חלק מהחטיבה האירופאית שלה (התקינה האירופאית מיושמת בארץ בתור התחלה, כמו גם העובדה שאנו מקבלים את הדגמים ה"אירופאיים") או לכל הפחות רואה את אוכלוסיית ישראל כבעלת "מנטליות צרכנית" אירופאית; באירופה, כידוע, תבות הגיר הידניות נפוצות מאד ותרבות הצריכה שמה דגש על חסכנות ועלות אחזקה נמוכה שתבות כאלו התברכו בהן לעומת המקבילות האוטומטיות שלהן,כך שעל הנייר הגיר הרובוטי אמור לתת את הטוב שבשני העולמות. לעומת זאת, השוק האמריקאי שונה לחלוטין ואני משוכנע שטויוטה מודעת להבדל המובחן בין תרבות הצריכה המוטורית האירופאית לזו האמריקאית כאשר זו האחרונה שמה בסדר עדיפות גבוה יותר שיקולי נוחות ונינוחות, גם אם זה בסופו של דבר זה מורגש יותר בכיס. טויוטה הייתה צריכה לראות את ישראל כבעלת תרבות צריכה מוטורית כשל האמריקאים (ואני אומר זאת בצער) ונדמה שעכשיו, לאחר שלב ההפנמה, הלקוח הישראלי יקבל את שהוא מבקש. עובדה היא שטויוטה לא העזה לשווק את הגיר הרובוטי בצפון אמריקה... זה מתקבל על הדעת, בהתחשב ברצונותיו של הלקוח האמריקאי.

אני מניח שאת מדברת בציניות. למקרה שלא, אפשר להשתמש באזיקוני פלסטיק שקופים.

טרזיינשטט, "גטו לדוגמא" קראו לו הגרמנים. ובאמת, זה כנראה היה הגטו הכי טוב מבחינת תנאים (עד כמה שהמילה טוב יכולה לחבור למילה גטו ולא לגרום צמרמורת למאזין) אבל סופם של המתגוררים בו היה אותו סוף מר של שאר דרי הגטאות. סיפורה של צ'כוסלובקיה מעניין מאד בהקשר לאותם ימים המבשרים רוחות מלחמה כשאירופה עמדה על סף מלחמה. הצבא הצ'כי היה חזק ומצויד והוא התבצר היטב בחבל הסודטים, אזור הגבול בין גרמניה לצ'כוסלובקיה דאז ועיקר המחלוקת המדינית בין שתי המדינות ששימשה כאמתלה לדחפי ההתפשטות של הנאצים. מדיניות החוץ של הדמוקרטיות המערביות, ע"ע בריטניה הגדולה וצרפת {בעיקר בריטניה, כי יש אמת מסוימת באימרה "צרפת עושה מה שבריטניה עושה",לפחות דאז} לקתה בעיוורון ואדריכליה לא יכלו להתמודד מול מדיניות החוץ השקרית מבוססת הרמייה של גרמניה הנאצית. כשהכריזה צ'כוסלובקיה על גיוס כללי, היטלר נעלב וראה זו פגיעה ישירה ביוקרתו. סביר להניח שאם היו מתלהטות הרוחות וקרבות היו מתלקחים בין שני הצבאות, ההיסטוריה היתה נראית אחרת. הצבא הצ'כי יכול היה להדוף את הפולשים במידה מסוימת בשל יתרונו האסטרטגי, או לכל הפחות להדוף אותו לזמן מוגבל בו סטאלין יכול היה לחוש לעזרתה של צ'כוסלובקיה ה'נאבקת על חייה'. בכל מקרה, גם אם הייתה נכבשת צ'כוסלובקיה, היה הדבר גורם לקירוב בין בריה"מ לבריטניה וצרפת והייתה בידה של התקרבות זו למנוע את אפשרות חתימתו של הסכם אי התקפה בין גרמניה הנאצית ובריה"מ. הנשיא הזקן של צ'כוסלובקיה, אמיל הכה שמו - עו"ד במקצועו - התעלף מול מזכירו וביתו בלשכת הקנצלר כשאיים גרינג שהלופטוואפה שלו יהרוס את פרהה (פראג בפי הצ'כים) מין האוויר. לכשחזר להכרתו, הורה בשיחת טלפון לפראג שעל הצבא הצ'כי להישאר בקסרקטינים שלו ולמסור את נשקו. צ'כוסלובקיה, לאחר שהושלם כיבושה בניגוד להסכמים פחות משנה לאחר מיכן, הפכה לאזור הקרוי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה וגורלה לא היטיב עימה כש"זכתה" להשתייך לצדו המזרחי של מסך הברזל, עם תום המלחמה. הקישור הבא מספק ויזואליה מאלפת לתוצר של שרשרת האירועים שתיארתי: http://www.thirdreichruins.com/czech.htm מצמרר לראות את התמונות המקיבלות של אז והיום ולהבין עד כמה המקומות הללו נותרו זהים כפי שהיו. הצ'כים היו ידועים במסורת היצרנית שלהם ערב מלה"ע השנייה ופרדיננד פורשה היה אחד מבין גרמנים רבים שהעריכם על כך. שקודה אולצה לייצר עבור הגרמנים בזמן המלחמה ופורשה היה מעורב בפיתוחים הללו, כדוגמאת טרקטור ה-RSO המודגם כאן להיטלר: http://strangevehicles.greyfalcon.us/SKODA%20RSO%20MILITARY%20TRACTORS.htm

הנה שני הסנטים שלי: http://www.hwzone.co.il/community/index.php?topic=358822.0

תתחדש, היא יפהפיה.. בדיוק לאחרונה התחלתי "לפנטז" על מיאטה משומשת. כתוב בבקשה עוד על התרשמותך הראשונית, אל תחסוך במילים!

בעניין מנועי הדיזל: אני מודע לצורת הפעולה של מנועי הדיזל, ועם זאת - מנועי בנזין שצורת פעולתם דומה נשמעים שונה בעוד שמנועי דיזל נשמעים דומה. לדוגמא: שני מנועי בנזין קלאסיים (קרבורטור, 4 צלינדרים "עומדים", שסתומים עיליים) בעלי נפח דומה משני יצרנים שונים - הם ישמעו שונה, בעוד ששני מנועי דיזל קלאסיים (אטמוספריים, ללא מסילה משותפת) מיצרנים שונים, אפילו אם הם בעלי נפח שונה - ישמעו דומה מאד. הצליל שלהם מאופיין בגרגור מאד מאד דומה, עד כדי כך שאני משער שב"מבחן עיוור" יהיה קשה לזהות ביניהם בעוד שקל יהיה לעשות זאת למנועי הבנזין.. באשר לצווחת הפרארי: למנועי פרארי לאורך השנים (אתייחס מטעמי נוחות רק לרכבי ה-V8 למיניהם: 308, 328, 348, F355 וכלה ב-F430) יש צליל מנוע מאד אופייני. כאמור, מנועי בנזין, בניגוד לדיזל, יכולים להישמע לאוזניי שונים למדי וזו דוגמא חריגה שלמיטב ידיעתי אין לה אח ורע בעולם המוטורי: הצליל הזה - של פרארי - מאד דיסטינקטיבי לטעמי; קל לזכור ולכן לזהות את הרעש שמנועי פרארי מייצרים. הסיבה לכך, לפי השערתי היא שהצליל שלהם מייחד את עצמו באופן מופגן מאד משאר היצרנים. האם התחושה שלי נובעת מכך שפרארי - בניגוד ליצרנים אחרים בקטגוריה שלה - דואגת באופן מוקפד מאד לכך שהמנועים היוצאים תחת ידיה יתאפיינו בצליל דומה למדי (ובכך יגרמו ליצירתו של "חותם צליל" של מנועיה)? קשה לי להאמין, כי חברות אחרות ובפרט מתחרותיה הישירות, גם כן עשויות לנסות וליצור לעצמן "מסורת צליל" - יש בכך רק יתרונות כמדומני. אז מה בעצם הסיבה לכך שלמנועי פרארי יש את אותו רעש מובחן שאי אפשר לומר באופן ישיר והחלטי על מנועי יצרניות מכוניות על אחרות?

שאלה שעלתה במוחי הקודח זה זמן אך לא טרחתי לחפש לה תשובה. מנועי דיזל לא מודרניים (לא מוגדשים, ללא מסילה משותפת) ובעלי נפחים דומים פחות או יותר - בין אם מיוצרים באסיה ובין אם באירופה - נשמעים די דומה. יש להם גרגור אופייני מאד. מה גורם לכך שרוב מנועי הדיזל (להזכירכם - מיושנים יחסית ובעלי נפחים דומים, הנפוצים במכוניות מסחריות) נשמעים אותו דבר? מדוע רק בקרב מנועי דיזל כאלו אפשר לזהות "תבניתיות" בצליל ללא קשר ליצרן בעוד שמנועי בנזין מיצרנים שונים נשמעים שונה האחד מהשני? ובאותה נשימה - מה גורם למנועי פרארי להתבלט בצליל מיוחד המאפיין רק אותם? את ה"צווחה" הזו קל מאד לזהות, אפילו בקרב מכוניות על, והדרך היחידה שאפשר יהיה לשטות בי ולגרום לי לחשוב שמדובר במנוע פרארי היא דווקא באמצעות שימוש בצליל של אופנוע כבד - נדמה שלכלים הללו יש "צווחה" מאד דומה למנועי פרארי. איך זה ייתכן של"צווחה" הזו לא ניתן למצוא מקבילה בעולם הארבע-גלגלי ולמרבה האירוניה כן יש לה מקבילה בעולם הדו-גלגלי? (אני כמובן מסתמך רק על הקלטות, לא שמעתי מנוע פרארי במציאות מעולם)

אמנם אין זו תגובה אינפורמטיבית, אבל בכל זאת: "התאהבתי" ב-156 בזמן צאתה.. החברים בחטיבת הביניים לא ממש הבינו על מה ההתלהבות - היה זה מבחן הדרכים שערך לה אברהם פורת ז"ל בגיליון החלומות של מגזין הרכב 'אוטו' (מס' 150) שגרם לי לחוש כך, במידה רבה בזכות איכות כתיבתו (אשר לא היה לה אח ורע בעולם המוטוריקה הישראלי של הימים ההם, לפחות). מין הסתם לא יכולתי לאמת או להפריך את טענותיו והערכותיו, אבל די היה ב"סמכותו" כדי לגרום לנער צעיר שגילה עניין רב מאד בעולם הרכב, להסכים לכל מילה ומשפט. התאהבות טקטית וטבעית מתוך רצון לצדד ב-underdog ולהיחשב מבין - כמה תמים... הייתי בוהה במשך שעות (ואיני מגזים) בתמונת הפנים שפורסמה בכתבה - קימורים יפהפיים ובשפע רב, הגה מעץ, מוט הילוכים בגימור עץ ובזווית ניכרת "מעל האופק", לוח מחוונים בעל רקע בהיר, מד מהירות ומד סל"ד שקועים בתוך "קונוס" המורים על השעה 6 בתור נקודת האפס ועוד... אני מאחל לך בהצלחה עם הגשמת החלום! חיינו היו אומללים לולא קיומו של עולם החלומות ובמידה לא מבוטלת, הנחישות והנכונות להגשמתם (בהנחה שהם ריאליים) נובעת מתוך תקווה לימים מרגשים יותר.. אם המכונה הזו אכן מסוגלת לרגש אותך, אשריך.

ביררתי ואין להם בעיה עם זה. השמן שהם שמים חצי סינטטי. מה מומלץ עבור הרכב שלי והיכן ניתן לרכוש באזור חיפה? תודה.

שנת 2000. 90,000 ק"מ. השמן שיש בה כרגע הוא מהטיפול 75,000 ק"מ במוסך מורשה של היבואן. לא היו כל נזילות בשנתיים שהיא אצלי.

שלום, השאלה מופיעה בכותרת. הרכב הוא יאריס, מנוע 1000 סמ"ק. מה העלות המשוערת של בקבוק שמן איכותי עבור הרכב? באשר לצמיגיות הנדרשת, היא רשומה בספר רכב והוא נמצא ברכב, כך שאין לי את הנתון זמין כרגע. אם זה קריטי אמרו לי ואעדכן בהתאם. תודה.

היי, אני ממש מיואש. ביררתי בכמה מקומות ואין מגבים מתוצרת נורמלית או אפילו ג'נרית במידה מתאימה. המגב הגדול נפוץ אבל את הקטן, בצד של הנוסע, אין למצוא. למישהו יש מושג היכן בעיר השלישית בגודלה בישראל אוכל למצוא מגבים טובים (ההעדפה היא לתוצרת Bosch) או אפילו פשוטים לעבור איתם את החורף, עבור הרכב שלי? תודה.

שלום רז, תודה על ההארה, לא הייתי מודע לכך שהוא אמור להחזיק 10 שנים. למען האמת הופתעתי לגלות את הלוגו של Panasonic מובלט על צידי המצבר... בכל אופן, מעניין אותי לדעת מדוע הוא מחזיק יותר מכל התחלופות הישראליות ו\או האחרות; לא סביר שזה רק "כי הוא Panasonic". הוא בנוי אחרת? ד"א - אם זה משנה משהו - הרכב כרגע לא מגיב לשלט, הצפצפה לא עובדת וכאשר המפתח בסוויץ' החור השחור (לוח המחוונים ביאריס) נותר שחור. הוא שבק חיים לגמרי או שזה סימפטום של מצבר ריק לחלוטין עד כי כך שהוא לא מסוגל להפעיל ולו את צרכן החשמל הצנוע ביותר ברכב?

היי, הבוקר, כשמנסים להניע, יש רעש של תקתוקים אם כי מבחינת נורות החיווי הכל נראה בסדר. את האורות אנחנו זוכרים לכבות וכל צרכני החשמל האחרים לא בפעולה. עלי לציין שהמצבר שלי הוא Panasonic יפני בן 7 שנים - המקורי שהגיע עם הרכב. מה הגורם לבעיה לדעתכם?

התעלמות ממרצדס? חלילה... אם יותר לי להביע דעתי הצנועה, מרצדס היא יצרנית מכוניות היוקרה שאני מעריך יותר מכל. יש משהו מיוחד בתוצר שלה שנותן לה את ה-edge על פני מתחרותיה: ליטוש, קלאסה, נינוחות, הקפדה, תחכום וקידמה - אני מוצא שלרוב דווקא למרצדס יש את המתכון למכונית החלומות שלי.

"אבל ככל שהולכים אחורה בשנים משתפר מצבה של היאריס, ודגמי 2000 הם כבר הטובים ביותר בין כל המכוניות הקטנות מאותה שנה (ולמעשה בין כל המכוניות מכל הסוגים)." ניצחתי, יש לי את הרכב (הזקן) הכי אמין!

סקירה ממצה ועניינית! תודה.

ייצור היאריס בצרפת החל מ-2001, כך שעד אז היאריס יוצרה ביפן - זוהי למעשה היאריס הקודמת כשהיא לפני מתיחת הפנים (שנתונים 2000 ו-2001 בארץ).

צריך גם לזכור שהגולף שהוצגה לראשונה הייתה למעשה היורשת של החיפושית, שנהנתה ממוניטין עולמי נרחב בעצמה והייתה הנמכרת ביותר בעת ההיא; בתור ממשיכת דרכה, הגולף הצליחה לחדור לשווקים המגוונים בקלות יחסית מתוך בסיס איתן ויציב שנבנה וטופח ע"י קודמתה במשך שנים. מכאן שהצלחתה נגזרת מהצלחת החיפושית לא מעט והתוצאה כאמור, מורגשת עד היום בדמות מספר האקזמפלרים המככבים על הכבישים.

סרטון נחמד על S2000 המנסה את מזלה על 360 איטלקייה around the track... http://xfer.gofastvideo.com/gallery/getitem/757/1/360rossi.wmv תהנו!