Fkl0ster

"ניסאן מיקרה החדשה" במובן של הנוכחית, זו שנמכרת כבר כמה שנים?

כשהגעתי עם היאריס לטיפול 75K במוסך של סוכנות טויוטה אמרו לי שיש להחליף את הרפידות הקדמיות מאחר ויש "מעט חומר" עליהן וזה גובל בסיכון. לא הסכמתי להחליף, המשכתי עם הרפידות עד טיפול 90K אותו ביצעתי במוסך של סוכנות אחרת של טויוטה, שם לא נשמע ציוץ כלפי אותן הרפידות כשעליהן 15K ושנתיים נוספים. כך המשכתי עד המכירה עם 95K קילומטר, כשהבלמים לא הצביעו על כל דעיכה הדרגתית עם השנים. בעת המכירה הרכב נבדק במכון בדיקה מהימן ולא נמצאה כל הערה כלפי הבלמים. באשר לבולמים, אני יכול רק להעיד שהרכב שלי היה בן 7 כשהגיע ל-95K, לא הוחלפו בו בולמים למיטב ידיעתי והם מעולם לא השמיעו קולות מחאה הדורשים החלפה. כאנקדוטה משעשעת: לפני 4 שנים ביקרתי אצל רופא שיניים שמצא שהכל תקין מלבד סתימה נושנה שהמליץ למלא מחדש, אחרת יורגש כאב בקרוב והמצב רק יחמיר. מיותר לציין שלקחתי הסיכון ולא שמעתי בקולו. עברו 4 שנים ולא חשתי בכאב בכל הזמן הזה. נראה לי שזה די והותר זמן כדי להצביע על כך שבעת הבדיקה הסתימה לא דרשה תיקון כלשהו. מה מוסר ההשכל, אתם שואלים? אני עונה, שכל אחד יסיקו בעצמו.

קראתי קצת בעיתונות הצרפתית ומדובר למעשה על תופעה, לפחות לגבי צרפת עצמה, לפיה מכירות כלי הרכב ירדו בצורה משמעותית בשל סיומה של התקופה בה העניקה הממשלה תשלום עבור מכונית ישנה הנכנסת לגריטה. הצרכן האירופי התרגל להנחה של 1000-1500 יורו על המכונית ובעקבות הפסקתה של התוכנית הממשלתית הזו, המכירות נכנסו לקיפאון. אצל רנו זה מורגש עוד יותר בגלל: 1. הפרשה שהתגלתה לאחרונה לפיה שלושה בכירים הגניבו תוכניות סודיות של רנו ליצרנים סינים. 2. אי הצגה של דגם חדש של רנו זה זמן ודגם חדש לא נראה באופק. 3. השפעת רעידת האדמה ביפן על ייצור ומכירה של דגמים מסוימים. 4. יקר יותר לבחור לסגור פסי ייצור מאשר להמשיך לתפעל אותם ולמכור בחיתוך מחירים גדול. רנו ביצעה את החיתוך הגדול ביותר מבין היצרנים: הקליאו מרמת איבזור מסוימת שלה מחיר פתיחה של 14,100 יורו, הוזלה ל-7990 יורו. RS, מהם הנתונים של מנוע ה-1.2 מרובע הצילנדרים מבית VAG?

מסתבר שהקליאו הוצעה בחיתוך מחירים בשיעור דומה בצרפת, לתקופה מוגבלת בחודש מאי. היעזרו במתורגמן עבור הדף הבא: http://www.forum-auto.com/marques/renault/sujet43617.htm אם כך אלו לא קרסו שיצאו מגדרם, אלא רנו בעצמה. זה אומר שלא עתידים להצטרף מתחרים לרנו הזו, אלא אם יצרן נוסף יבצע מהלך דומה בסדר גודל דומה (כלומר לא מהלך שנועד במיוחד רק לשוק הקטן והשולי שלנו). עכשיו נפתר גם הפרדוקס שנתקלתי בו היום כשניסיתי להרכיב קליאו זהה באתר הצרפתי והבריטי והתברר לי שהמחיר המוצע לנו זול יותר מאשר שם: זה פשוט שחזור של המבצע הצרפתי עבור השוק שלנו.

לרנו יש את זה: http://renault.co.il/services/King_Service.html למישהו כאן יש נסיון עם השרות הזה? האם הפרסום משקף נאמנה את המצב בפועל? אולי אני טועה, אבל נדמה לי שהשרות נלווה לכל רנו חדשה ואם המימוש של הכתוב שם זוכה לתהודה במציאות, זה נשמע לי נהדר.

לאלו שכבר הספיקו לגשש בסוכניות, סתם לידע כללי (לא שאני שמרן וזה מה שימנע ממני לרכוש): איפה מיוצר הרכב?

אם זה נכון. הסוכן של קרסו שכבר הציג עצמו בשרשור, מה תגובתך לטענה הזו?

אלו כל הצבעים שניתן יהיה לבחור מהם?

הנקודה שאתה מעלה היא אותה נקודה שGOLF העלה. היבואן מאמין כנראה שהחתיכות הנוספות שימכור אם יתמחר את הפנדה באופן ריאלי יותר, לא תפצנה על מתח רווחים נמוך יותר. דווקא בגלל שהיא לא מודרנית, היא לא ברת תחרות גם במחיר של 65K. מי שיודע זאת ממילא ידיר את רגליו ממנה גם בתמחור הזה. לעומת זאת, אם יש לה חוג לקוחות בעקבות מעמד מבוסס די צרכו, שמוכן ללכת עיוור אחר הפנדה על אף היותה מיושנת, זה יכול להסביר את התמחור ההזוי. היבואן מחפש את הנקודה המתוקה, בין כמות מכירות לבין הרווח על כל מכירה. כוחות השוק יגרמו לו להתכנס אליה, מאחר ומטרתו היא למקסם את הרווח. מאחר והפונטו לא תוכל להרשות לעצמה לרדת נמוך מהפנדה, הפנדה תקבע את המינימה עבורה. כרגע זה לא נראה טוב עבור פונטו 1.2 בפוטנציה, גם אם נדמיין את התסריט האופטימי של ירידתה של הפנדה למחיר ממוצע בקטגוריה.

אני לא מעוניין להיגרר לויכוח, אך זו הצגה מעט פשטנית. מעמד הפנדה מבוסס, אולי אף יותר מזה של הפונטו. המחירון הריאלי שלה יתקבע איפשהו בין 65-70 אלף ש"ח. גם אם הערכת המחיר היא לצד האופטימי בסקאלה הזו (לטובת הצרכן), פונטו בסיסית עלולה לאיים על הפנדה באופן שליבואן לא יהיה כדאי להביאה. היבואן כמובן תר אחר עשיית מירב הרווח ואם זה מגיע ממכירות רבות יותר של הפנדה, אז גם אם מתח הרווחים על פונטו בודדת גבוה יותר הרי שהוא יעדיף למקד את מאמציו בפנדה דווקא. אם זה אומר למנוע מהפונטו הבסיסית לרדת מ-75 אלפיות למשל, כך יעשה. באשר לקורסה, דווקא בשל נסיון החדירה המחודש של אופל, הייתי מצפה לתמחור יותר אגרסיבי. איננו יודעים מה המחיר שהרכב נמכר בו ליבואנים מאחר והמחיר באירופה הוא לצרכן והוא כמובן משקף רבדים שקשורים לשוק המקומי, המסוי בו והנטיות הצרכניות המאפיינות אותו. אם גרסא 1.2 למשל זוכה למסוי ירוק נמוך יותר אצלנו, זו החלטה של היבואן לא להביאה במחיר אגרסיבי דיו. אין שום סיבה שהמחיר שלה בארץ לא יהיה חסר פרופורציה אפילו ביחס לזה באירופה, זאת בהשוואה למתחרותיה. אלה בדיוק אותם השיקולים כבמקודם, כולם סובבים כציר סביב המינוח "רווח". משום כך אם היה מובטח לשמלצר למכור די קורסות בעקבות ירידה במחיר, זאת כדי לפצות על הירידה הזו (ובתקווה כמובן להרוויח יותר בשורה התחתונה) הוא היה עושה זאת ולעזאזל מחיר הפתיחה באירופה. באשר לפאביה, אני ממש מתקשה להאמין שצ'מפיון יורידו אותה לתג מחיר כה נמוך. מקווה שאתבדה.

לגבי פיאט: גם אם זה נכון, הפונטו לא תוכל להיות מתומחרת בצורה אגרסיבית כמו הקליאו. לקרסו יש וואקום בליין המוצרים בגלל היעדרותה של הטווינגו. הפנדה לכל היותר תגרד את ה-70 מלמטה, מה שלא ישאיר לפונטו הרבה ברירה אלא להתייצב - וזאת במקרה הטוב - מעל 70 אלפיות ובמידה לא מבוטלת. לגבי הקורסה, נאמר ע"י היבואן שהוא שקל להביא את גרסאת ה-1.2 במקום ה-1.4 כשנפלה ההחלטה להביא את הדגם הידני, אלא שההבדל במחיר הסופי לצרכן לא היה משמעותי. לדעתי, הוא יכול גם יכול היה אבל לא רצה. פאביה - יש לה יתרונות לא מבוטלים, בייחוד למי שאוהב את "התחושה הגרמנית" (ולא, הצרפתיות עדיין לא שם אם כי הן קרובות). אמנם יש לה מקום, אך עבור ג'ו (אבי?) הממוצע הכוכב הנוסף בבטיחות מעמיד אותה בבעיה אל מול הקליאו וזה עוד בתנאי שהן מתומחרות באופן זהה.

פיאט תסכים שתימכר פונטו בסיסית במחיר נמוך מפנדה בסיסית? להערכתי, סיכוי אפסי. קורסה בסיסית - נמכרת כעת ב-78 אלף, עם אבזור נחות משמעותית מהקליאו ומאד לא סביר שתשיל מעליה עוד 8 אלפיות בעקבות שינמוך מנוע. מבית צ'מפיון, רק סקודה תורשה לדעתי לרדת ל-70 אלפיות, עם גרסאת 1.2. אלא שהיא נחותה מהקליאו מבחינת בטיחות וזה משמעותי.

אני אנסה לענות על השאלה שהצגתי: להערכתי הגסה, האיום הרציני הנשקף לקליאו המוצעת בעתיד הקרוב הוא מצד דלק מוטורס (לא אלאה אתכם בסיבות). כולנו שמענו על הירידה במכירות של מאזדה, מה שיכול לדרבן את היבואן להביא את הגרסא הידנית של המאזדה 2. אלא שקהל הלקוחות של מאזדה הוא ברובו גם זה שבאופן מובנה משובץ בקטגוריית ה"רק אוטומט". זהו תמריץ שלילי שיקשה על דלק מוטורס להביאה לנוכח הערכות דלות לגבי נתוני מכירה עתידיים. באשר לפיאסטה, זה כבר יותר מעניין. הרוכשים שלה בארץ הם מטבעם יותר petrol heads (הכל יחסי), כך שגרסא ידנית בהחלט עשויה להיות על הפרק. מה הסכוי שהיא תתומחר בצורה אגרסיבית כמו הקליאו?

^^ זה רק מראה שכשיבואני הרכב רוצים, הם גם יכולים. אולי קרסו רוצים להגיב מהר לשוק המיני הדינמי והמתפתח מרגע לרגע ולשם כך הם מגייסים את הקליאו שנמצאת "על המדף". מה שכן, לראשונה יש כאן רכב סופר-מיני עמוק בתוך קטגוריית המחיר של המיני וללא נחיתות משמעותית במפרט\דגם, כבמקרה של ה-206+. על הנייר, דיל מצויין, שכמותו לא היה מעולם. מעניין אם הרף החדש שנקבע ישבר ע"י יבואן נוסף שיהיה מוכן לקפוץ למים. יש לכם הימור מי המכונית הבאה הבאה בתור?

מרשים ביותר (ומעציב בו זמנית כי הדבר מרמז על הרווח שגורפות היבואניות). הנה אריה צעיר, במחיר של שועלים צעירים ואריה זקן אחד. אני מצר על מי שקנה 206+ במסגרת המבצע... אולי עוד ניתן לבטל. מבחינת מטר פח\שקל, יש כאן הכי הרבה. לקליאו בסיס גלגלים זהה לגולף ומרחב הפנים שלה הוא מהטובים בקבוצה. מעניין אלו עוד הפתעות נראה בהמשך.

אלא אם חדוות נהיגה מעניינת אותך, למה שתרצה את ה-206XSI המיושנת ולא את ה-207?

היי מור, נסה את קומפיוטסט ב"אזור התעשייה של הרכבים" (כפי שאני קורא לו), מרחק הליכה ממרכזית המפרץ. 400 ש"ח בפעם האחרונה שהתנסתי ולפי מה שראיתי אצל חברי פורום שהעלו בדיקות ממכוני בדיקה שונים (ולכן זו התרשמות שטחית), הבדיקה שם מקצועית יותר.

אותו דבר היה לי ביאריס הישנה. האם יש משמעות לתצורה, כך שגיר שה-R אצלו נמצא בהילוך ראשון (כמו ב-VAG-יות) לא סובל מכך?

ועבור הצרכן הפרטי? פשוט, אני מתכוון לרכוש בקרוב (מאד) רכב חדש ותוהה מה לעשות. להישאר על הגדר? ואם כן, עוד כמה זמן?

אני לא בקי, אבל זה נראה לי כמו אותה גברת בשנוי אדרת: גוף עסקי רוכש רכבים חדשים ומוכר אותו במסגרת "חבילה" של זכויות וחובות לצרכן בהתאם לתוכנית כזו או אחרת. אז בליסינג מימוני זו רק הלוואה ואין את כל ההסדר מסביב (דלק, טיפולים) וגם אפשר לרכוש את הרכב בסוף. אבל אפשר לרכוש אותו גם במסגרת הליסינג התפעולי, לא? כך או כך, זה ליסינג, כלומר לא מדובר ברכב שנמכר לצרכן, אלא ב"חבילה" שהרכב הוא רק אחד ממרכיביה. אני רואה את זה כך ותקנו אותי אם אני טועה: שני ערוצים עיקריים "שותים" את הרכבים החדשים - גופים עסקיים ומוסדיים (אשר את חלק הארי בהם מגלמות חברות הליסינג למיניהן) וצרכנים פרטיים. כשאלו וגם אלו מוכרים את הרכבים שלהם כמשומשים, הם פונים לשוק הפרטי. אם חברות הליסינג קונות יותר מידי (כלומר מחזיקות ביותר מכוניות פעילות בצי שלהן ברגע נתון), אז כשהמכוניות מופרשות לשוק הפרטי הן עלולות להציף אותו באופן שהוא לא יוכל לספוג אותן. בגלל עוצמתן הכלכלית, הן מסוגלות להוזיל את הרכבים שהן מוכרות במידה שצרכן פרטי לא יכול להרשות לעצמו ולכן קורצות יותר למי שמחפש מכונית משומשת. כמובן, שכאשר מישהו מקבל מכונית בליסינג, הוא מעצים את חברת הליסינג על חשבון הצרכנים הפרטיים. סביר להניח שהוא גם יכנס לתוך "מעגל הקסמים" של החלפת מכונית ליסינג אחת באחרת (כדי להימנע מירידת ערך, כי זה נוח, כי מקבלים תנאים טובים ממקום העבודה וכו') וכך השוק הפרטי מאבד את אותו צרכן לעד. מתישהו, מישהו מלמעלה יהיה צריך לבלום את חברות הליסינג מלהמשיך "לשתות" באופן יחסי על חשבון הצרכן הפרטי. מה ההתפלגות כיום?

אתם מתארים כאן מצב בו אחוז המכוניות החדשות שנקנות ע"י חברות הליסינג גדל ותופח על חשבון אלו הנמכרות בשוק הפרטי (אני לא מדבר על כמות מכירות אבסולוטית שתופחת, אלא על התפלגות כלל הרכישות לשני ערוצים עיקריים אלה), כאילו אין מי שיעצור זאת. הליסינג לא יכול להתרחב על חשבון השוק הפרטי לעד. אם זה מה שיקרה, אז השוק הפרטי ידחק לשוליים עד שיעלם, כך שבפני הצרכן הפרטי תעמוד האפשרות לרכוש מכונית חדשה בסוכנות הרכב או מכונית משומשת מחברות הליסינג. זה נשמע כמו תסריט אפשרי? מה גם, שיש רגולציה שלטונית שאמורה למנוע את ההתפשטות המאיימת של המכירות לחברות הליסינג על חשבון המכירות לשוק הפרטי, לא?

הליסינגיונרים מציפים את השוק הפרטי במכוניות, זה נכון, אבל זה לא דבר חדש. לליסינג יש היכולת להכניס את המכירות של רכבים מיד פרטית למגמת האטה, אבל אין לו את היכולת להכחיד אותן. חישבו נא על התסריט הבא במקום: בשל התנופה האדירה של מכוניות המיני למיניהן, נוצרו שני סוגי קונים: אלו שתמיד רכשו מיד פרטית אבל החליטו שבשל המחיר הנמוך ותעריפי הדלק הגואים הם קונים לראשונה רכב קטן חדש (בקרוב מאד גם אני, לדוגמא) ואלו שקונים משפחתומטית משומשת כרכב שני אבל גילו שהם בעצם לא צריכים יותר ממיני לצרכים אלו. בשני המקרים, אלו אנשים שהיו צריכים להשיג את הרכב שלהם משוק המשומשות אבל במקום זאת העלו רכבי מיני חדשים לכביש. כעת נוצר מצב של רוויה בשוק המשומשות באזורים ש"ננגסו" בשל מכוניות המיני למיניהן (וכמובן, גם אופציות הביניים בדמות הסופר-מיני נתגלו פתאם למי שביצע "המראה לאחור" ממשפחתית למיני) והאנשים שהרכב שלהם היה אמור לעבור לידי אלו שקנו חדש, מתקשים כעת למכור. הליסינג בשלו אכן ממשיך להרחיב את תחום השפעתו (כך נראה) אבל זו תופעה בהיקף כללי, ברמת המקרו של שוק הרכב. כאמור הסוגיה העיקרית הרלוונטית לדיון היא זו המתאורת לעיל, שהיא מקומית יותר, במובן שהיא שנוי העדפות וסדר העדיפויות בתוך השוק הפרטי. מכאן שמכוניות שבעבר נחטפו בשוק המשומשות עומדות בדד וסופגות ירידת ערך גדולה מבעבר, מה שגורם לנו להסיק בטעות, שרכב כבר לא נחשב יותר לנכס בישראל. אני חושב שזו הסתכלות צרה - מי שבאמת שדה הראיה שלו תוחם רק את קבוצת המשומשות הגלמודות, מתעלם מכך שכל אלו שרכשו רכבים חדשים ירצו יום אחד להיפטר מהם בשוק הפרטי (אותו שוק שנדמה כמדשדש כעת) והם אכן יפטרו מהם בתוכו, כתמול שלשום. אני חושב שפשוט יש איזה shift, שמצריך, מה לעשות, הקרבת קורבנות תמימים. המשומשות הגלמודות תימכרנה למי שמקובע מחשבתית או למי שנמצא על התפר ועדיין לא ביצע את המעבר המחשבתי-פסיכולוגי ממשומשת לחדשה. ככל שהוא נוטה יותר להכריע לטובת חדשה, כך יצטרך מוכר המשומשת להוריד במחיר כדי לפתות אותו. כך או כך, השוק איכשהו "יבלע" את הסרח העודף שנוצר כתוצאה משנוי העדפות כה מהיר ודרמטי זה, של קבלה של גיר ידני, נפח מנוע הנמדד בשלוש ספרות ואורך של שתי מיטות נוער. מה דעתכם? האם אפשר לראות את השנוי נשוא הדיון כבעל אופי מקומי ביותר שנגרם כתוצאה ממהפכת מכוניות המיני, או שמדובר בתופעת מקרו לפיה הרכב, כקונספט, מאבד ממשמעותו כנכס שני רק לבית מגורים?

תודה לך על התגובה. אני חייב להדגיש שאני לא בהכרח מדבר על מוצקות, כיתרון שיש לסופר-מיני מודרנית על פני ה-206+. דווקא המאזדה 2 שהוזכרה לעיל היא דוגמא מובהקת לחזרה לימים בהם משקל רכב ממוצע בסגמנט לא עבר את רף ה-1 טון. במילים אחרות, הרגשת הקידמה המוטורית אינה מושגת בהכרח באמצעות הגברת תחושת המוצקות. אני תוהה האם מעבר מסופר-מיני מודרנית כדוגמאת ה-2, הפאביה והפיאסטה (שעל שלושתן יצא לי לנסוע) ל-206+, ירגיש לי כמו המעבר מאותן שלוש לקליאו ההיא או שאר בנות המחזור שלה. מתגובותיך משתמע שלא כך הוא הדבר ושלא ניכר על הרכב שהוא שייך ל"דור אחר". אני מסיק מכך שהוא מסוגל לעמוד עם התוצרת המודרנית הקיימת בשורה אחת. אלך להתרשם מהרכב בעצמי ואגבש מושג ברור יותר. אגב 1: רק לצורך הדיוק, אותה פאביה לא נמכרה עם מערכת מולטימדיה אלא רק עם GPS, ששוויו מוערך בכמה מאות ש"ח. אתה יכול להרגיש עכשיו אפילו יותר טוב עם הרכישה שלך. אף סופר-מיני חדשה לא תוכל להתחרות עם התמחור של ה-206+, בטח לא במסגרת המבצע הנוכחי, מתוקף הנסיבות המיוחדות שהן אינהרנטיות לדגם הזה. אגב 2: האם אני מבין מדבריך שבידוד הרעשים ב-206+ אינו נופל מזה שב-207, או שאולי כוונתך היא שה-207, בגרסאת הבסיס, רועשת יותר (בין אם כתכונת אופי של המנוע ובין אם כי הוא נדרש לשנע מרכב שהוא מן הכבדים בסגמנט)?

תתחדש. אלא אם אני מבלבל בין הסמלון שלך לבין זה של מישהו אחר, יש לך גם קיה פיקנטו. אם אני צודק, תוכל לפרסם את התרשמותך משתי המכוניות באופן השוואתי? כמו כן, אשמח אם מישהו יוכל לענות על שאלתי:

לא הייתי ממהר.. אני מכיר את הקליאו מהדור הזה היטב - הייתה כזו לחבר טוב שלי וכשהוא החליפה במאזדה 2 לפני כמה שנים, המעבר היה חד. דווקא היכן שהצרפתיות אמורות להיות מוצלחות, סיפקה היפנית נסיעה נוחה וחלקה הרבה יותר וגם אחיזה גבוהה יותר. הייתה לי אותה ההרגשה שאתה מקבל כשאתה מבצע קפיצת מדרגה בין מוצרים שיש ביניהם פערי דורות. זו למעשה הייתה סגירת פער מוטורי של כמה שנים שהתרגם לכדי מעבר בין דורי. אגב, אני מאמין שהקליאו החדשה לכל הפחות עומדת on par עם ה-2 באספקטים המצוינים כאן. כוונתי היא אך ורק לאיכויות הגרסא הקודמת ביחס למתחרה עדכנית מאותו סגמנט. וכעת לרלוונטיות של הפסקה הזו לענייננו: החשש שלי מה-206+ הוא שהיא בבסיסה בת הדור ההוא, הדור הקודם של הקליאו (היא בבחינת מתיחת פנים לקליאו B, יריבתה של ה-206 המקורית). ברור לי שהיא מתעלה באופן כללי על מכוניות המיני למיניהן (האריה הזקן גובר על השועל הצעיר), אך מה בדבר יכולתה מול סופר-מיני שהיא ה-flagship של היצרן (גם אם מגרסאת ה-entry-level)? הסיבה ל"אובססיה" שלי עם הפאביה שנמכרה אז בקצת פחות מ-78 אלף ש"ח נעוצה בכך שהיא מהווה את ההצעה של יצרן אירופי נורמטיבי לסגמנט הנ"ל לשנת 2011. כך גם בנוגע לקורסה הנמכרת במחיר זה כיום. אלו הם, לכן, אריות צעירים. כיצד ה-206+ מתמודדת איתם? האם אותו פער דורי אינו מורגש במעבר ממנה לאחת מאלו? זה מה שאני מנסה להבין.